איגוד הבנקים מתנגד בתקיפות להצעת משרד האוצר להטיל עוד מס גבוה על הבנקים גם בשנת 2026, בניגוד גמור להבטחת האוצר שהמס ששולם על ידי הבנקים לאחרונה בסכום של 2.5 מיליארד שקלים למימון הוצאות המלחמה ייגבה מהם רק בשנים 2024 ו-2025. על התנגדות הבנקים למהלך פורסם לראשונה ב-ynet מיד לאחר שהתברר שמשרד האוצר מבקש להטיל מס נוסף עליהם.
בהצעת חוק ההסדרים שיזמו באגף התקציבים באוצר, הוצע לגבות מס נוסף מהבנקים לכיסוי הגירעון בתקציב גם בשנת 2026 בשל רווחיהם הגבוהים במיוחד, ובטענה שעליהם להשתתף במאמץ המלחמתי. לדברי בכירים במשרד האוצר, מס כזה עדיף על העלאת שיעורי מס הכנסה או מס ערך מוסף לכל האוכלוסייה, ואינו פוגע באזרחים. עם זאת, הטלת מס כזאת פוגעת במאות אלפי ישראלים שיש להם מניות בנקים או קופות גמל וקרנות שמושקעות במניות הבנקים.
במכתב דחוף ששיגר היום (א') מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', נאמר כי האיגוד מתנגד נמרצות לפרק בחוק ההסדרים המכונה "התכונית המאזנת" במסגרתו יחוקק חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב, הכולל את המס החדש הנוסף על הבנקים.
"לתדהמתנו הרבה, כחצי שנה מאז חקיקת החוק, מתברר כי משרד האוצר שוקל להפר את ההסכמות שהושגו עימך ועם נציגי משרדך", נכתב. "בטיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2025 מוצע להקים צוות בין-משרדי שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026. מדובר בהתנערות בוטה מההסכמות שגובשו רק לפני חודשים מספר, בין נציגי הממשלה לבין נציגי המערכת הבנקאית, ולפיהן, כאמור, לא יוטל מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנים הקרובות".
לדברי מדמון, "עצם קידום ההחלטה מהווה פגיעה קשה באמינות הממשלה וההסכמות שמגבשת הממשלה עם המגזר העסקי. ממשלה שאינה מכבדת את התחייבויותיה פוגעת בתדמיתה ומערערת את אמון הציבור והשווקים בה. שיח פתוח ואמין בין המגזר הפיננסי לבין המדינה הוא הכרחי וחיוני לצורך שמירה על מדיניות כלכלית יציבה ויעילה, המתחשבת בצרכי המשק והמערכת הפיננסית. יציבות ואמון הם תנאי הכרחי לכך".
עוד כתב מנכ"ל איגוד הבנקים, בשם כל הבנקים בישראל, כי "קידום ההחלטה מעביר מסר שלילי לשווקים המקומיים והבינלאומיים בתקופה רגישה ממילא שבה ירד דירוג האשראי של ישראל ושל הבנקים והתחזיות לעתיד שליליות". מדמון מכנה את הצעת האוצר "הפרה גסה ובוטה של הסיכומים" ורומז כי המכתב נכתב לפני עשיית שימוש בטיעונים משפטיים בשלב זה.
גלגולו של המס הקודם
החוק המקורי קבע כי בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, ישלם לאוצר המדינה תשלום שנתי בסכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל, לגבי התקופה שמיום 1.4.2024 ועד ליום 31.12.2025, וכי סך התשלום לא יעלה על סכום של 1.2 מיליארד שקל לגבי שנת 2024 ועל סכום של 1.3 מיליארד שקל לגבי שנת 2025. לצד זאת, הוקנתה לשר האוצר הסמכות לקצר את התקופה כך שהיא לא תחול בשנת 2025, בתנאים המפורטים בחוק. החוק נקבע כהוראת שעה.
הצעת החוק המקורית שהובאה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת ביקשה להעלות באופן חריג את שיעור מס הריווח המוטל על הבנקים בשיעור של 9% למשך שנתיים. הצעת החוק כיוונה לכאורה למיסוי רווחי יתר של הבנקים, אך היה ברור כי תכליתה היא תקציבית - להגדיל את הכנסות המדינה ממסים על מנת להתמודד עם הגרעון הצפוי ממלחמת חרבות ברזל, וזאת כצעד זמני בלבד.
הבנקים התנגדו נחרצות למהלך בשל סתירתו למדיניות הפיסקאלית בישראל, חריגותו בהשוואה בינלאומית ואי-החוקיות שהייתה בו בהיותו מפלה וסקטוריאלי. אף בנק ישראל התנגד לו, במיוחד בשל חשש מהגדלת הסיכון הרגולטורי, פגיעה ביציבות הפיננסית במשק, הרחקת משקיעים ופגיעה בציבור הרחב שמחזיק במניות הבנקים.
לאחר חקיקת החוק, הבנקים עמדו בהתחייבותם והקימו בין השאר גם קרן שחילקה מענקים בהיקף של כ-100 מיליון שקלים לעצמאים שהם או בני זוגם שירתו במילואים בזמן המלחמה. זאת, כאשר שר האוצר התחייב בפני ראשי הבנקים שלא יוטל מס נוסף עליהם מעבר לשנת 2025 למימון המלחמה.
ההערכות של גורמים בכירים במשק הן שהמס הנוסף לא ייכלל בחוק ההסדרים, שכן הוא מפר הסכם ברור בין האוצר לבנקים ובמקרה של עתירה לבג"ץ המס הזה יבוטל ממילא.
