בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה כנפגע עבודה בחולה סרטן שלפוחית השתן, שעבד 30 שנה בחברת החשמל ובמהלכן נחשף לגזים רעילים. השופטת אירית הרמל ציינה שהוא אובחן בהיותו צעיר יחסית, ללא גורמי סיכון אחרים, והעדיפה חוות דעת רפואית שהכירה בקשר שבין העבודה לבין המחלה.
ב-20 שנותיו הראשונות בחברת החשמל עבד התובע כמפעיל בתחנת כוח רידינג. את העשור האחרון העביר בתפקיד תורן האחראי על זיקוק של מים לצורך הפעלת התחנה. כחלק מעבודתו היומיומית הוא היה חשוף לחומרים מסוכנים רבים, בהם סולר ומזוט. ב-2016 הוא אובחן עם סרטן, ובתביעה שהגיש בספטמבר 2018 נגד ביטוח לאומי הוא עתר להכיר במחלה כפועל יוצא של עבודתו.
לצורך בירור התביעה מינתה השופטת הרמל מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית, שכתבה בחוות דעתה שהתובע לא נחשף לגורם סיכון ודאי לסרטן שלפוחית השתן. עם זאת, היא ציינה כי על רקע חשיפתו הממושכת לגזים רעילים במסגרת עבודתו והעובדה שלא עישן, היא מכירה בתרומתה של העבודה להיווצרות המחלה.
עו"ד מאור עזרןהשופטת קיבלה את התביעה על סמך חוות הדעת, אלא שביטוח לאומי ערער על החלטתה. בעקבות דיון בבית הדין הארצי לעבודה הוחזר התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחית נוספת. בניגוד לקודמתה, זו קבעה שאין קשר בין עבודת התובע לבין הסרטן. היא טענה בחוות הדעת שהתובע לא נחשף בעבודתו לחומרים המוכחים כגורמים לסרטן שלפוחית השתן. בפרט היא ציינה שהוא לא היה חשוף לפליטות שריפה של מזוט וסולר, החשודות כגורמות לסרטן, אלא רק לחומרים עצמם בתצורתם הגולמית.
על רקע המחלוקת בין שתי המומחיות חידדה השופטת את השאלה שעמדה לפתחה: באיזה מצב היו הסולר והמזוט בשעה שהתובע נחשף אליהם? היא הכריעה שהוא נחשף גם נחשף לעשן הדלקים הרעילים, ולכן יש לאמץ את עמדת המומחית הראשונה המכירה בקשר הסיבתי שבין העבודה למחלה. בפסק הדין נימקה שכבר בהחלטת המינוי של שתי המומחיות צוין שהתובע נחשף גם לתוצרי השריפה של המזוט והסולר, ולא רק לאדים שלהם.
השופטת הוסיפה שגם אם הקשר בין חשיפה לעשן הדלקים לבין המחלה מוטל בספרות הרפואית בספק, היא רואה לנכון לקבל את התביעה בהסתמך על שני נימוקים נוספים. הראשון: מדובר בתביעה על פי תורת המיקרוטראומה שמטבעה עוסקת בליקויים הנוצרים על פני תקופה ממושכת. במקרה זה, הסבירה, מדובר בעובד שנחשף במשך שנים רבות לחומרים המזיקים מדי יום ביומו, 365 ימים בשנה.
הנימוק השני היה שבניגוד למומחית השנייה, הראשונה התייחסה למאפייניו האישיים של התובע – אדם צעיר שאינו מעשן ללא גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן. "בנסיבות אלה אנו מוצאים הצדקה להעדיף את חוות הדעת המטיבה עם התובע", חתמה. לפיכך היא הכירה במחלת הסרטן של התובע כפגיעה בעבודה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד סאמי אבו ורדה
• ב"כ הנתבע: עו"ד לירון דגון
• עו"ד מאור עזרן עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
