למרות שבקשת הפירוק (צו פתיחת הליכים) לחברת הסטארט-אפ ימוג'ה שהגישו עובדים לשעבר בחברה הייתה מוצדקת - בית המשפט המחוזי בנצרת מחק אותה כדי לתת סיכוי לשיקומה.
המבקשים הם 13 עובדים לשעבר של החברה, אשר טענו בבקשתם כי החברה נותרה חייבת להם מאות אלפי שקלים. לטענתם, הם שלחו לחברה דרישות לתשלום הסכומים המגיעים להם, אשר כללו התראה לפיה אם החברה לא תשלם את הסכומים הנדרשים, הם יפתחו נגדה בהליך חדלות פירעון. בנסיבות אלה, כך נטען, קיימת חזקה שלפיה החברה היא חדלת פירעון.
הבקשה של העובדים הוגשה בינואר האחרון, כשלושה חודשים לאחר שהחברה מתחום הביוטכנולוגיה, הפסיקה את פעילותה בשל מיקום המפעל שלה בגבול הצפון. העובדים הגישו את הבקשה על מנת שיתאפשר להם לממש את זכויותיהם מול המוסד לביטוח הלאומי.
מנגד, בא כוח החברה עו"ד רונן נאווי ציין בבית המשפט כי בכוונת החברה לפרוע את מלוא חובותיה וכי היא אינה מבקשת לעשות כל "תספורת" בחובות. נטען כי בעלי המניות מאמינים בחברה, מתכוונים להשקיע מאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך בחברה במטרה שהחברה תשלם את חובותיה ותתניע את פעילותה מחדש.
עוד נטען כי בכוונת בעלי המניות בחברה להזרים מאות אלפי שקלים, אולם התחייבויות אלה הותנו בדחיית הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים וזאת מאחר שלטענתם, מתן צו כזה יחרוץ את גורלה של החברה, ימנע ממנה לקבל מענקים המגיעים לה בשל המלחמה ויעמיד מכשולים ממשיים בחידוש פעילותה. מנגד טען עו"ד אופיר רונן, בא כוח העובדים שהגישו את הבקשה, כי אין מחלוקת שהחברה היא חדלת פירעון ואין לה כספים בקופה. עוד טען כי החברה טוענת טענות שאם יינתן הצו בעלי המניות לא יהיו מוכנים להשקיע ואין פה מקרה חריג המצדיק מתן התייחסות שונה.
יש להתייחס לכלל הנושים
נציגת הממונה על חדלות פירעון תמכה בבקשת החברה. נטען כי קיימת אפשרות ממשית כי הליך גיוס הכספים יצלח ופעילות החברה תחודש. השופט ערפאת טאהא החליט כאמור לדחות את הבקשה לצו פתיחת הליכים נגד החברה וקבע: "אין ספק כי מתן צו לפתיחת הליכים כשלעצמו יחרוץ את גורלה של החברה וימנע כל אפשרות לשיקומה. החברה אינה פעילה מזה מספר חודשים בשל המצב אליו נקלעה מדינת ישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ומתן צו לפתיחת הליכים בשלב זה ימנע הזרמת כספים לקופת החברה מבעלי המניות אף שהם מאמינים בחברה ובפעילות העסקית שלה".
עוד קבע, כי "מתן צו לפתיחת הליכים, כבר בשלב זה, יאפשר לעובדים-המבקשים למצות את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי. ברם, מקובלת עליי בעניין זה עמדת בא כוח החברה שלפיה, בבחינת השאלה אם יש בדחיית הבקשה לצו לפתיחת הליכים כדי לגרום נזק לנושים, יש להתייחס לכלל הנושים ולא לסוג מסוים של נושים. בענייננו, מתן צו לפתיחת הליכים כבר היום יביא בהכרח לפירוק החברה. לחברה אין נכסים משמעותיים ועל כן, מתן צו פירוק יביא למצב שבו הנושים, למעט העובדים שזכויותיהם מובטחות על ידי המוסד לביטוח הלאומי, לא יקבלו דבר. על כן, בראיה כוללת, דחיית הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים לא תגרום נזק לנושים, אלא ההפך. יש לציין עוד, כי אם החברה לא תשלם את חובותיה לעובדים בתוך פרק זמן סביר מהיום, עדיין הם יכולים להגיש בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים".
השופט הורה כי על החברה לפרוע את החובות שאינם שנויים במחלוקת ואם לא ייפרעו חובות אלה יהיו המבקשים רשאים להגיש בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים. את החברה ייצגו עו"ד רונן נאווי ועו"ד דניאל אלימלך-עזוז ממשרד בר יוסף, נאווי, תורג'מן ושות'.
עו"ד רונן נאווי צילום: דודי מוסקוביץ עו"ד רונן נאווי מסר בתגובה: "בית המשפט קיבל החלטה תקדימית ואמיצה שבסופו של יום מהווה צעד נוסף של בתי המשפט בישראל להעדיף - כמעט בכל מחיר - הליכי שיקום והבראה של חברות במקום קבלת החלטה שתוביל לפירוק החברה. פסק הדין הינו יוצא דופן במובן זה שהוא מביא למחיקת בקשת פירוק כשברור שקיימת עילת פירוק מובהקת, והכל כדי לאפשר מהלך של גיוס הון מבעלי המניות הקיימים שהתנו את הזרמת ההון במחיקת בקשת הפירוק. כבוד השופט הבין שהדרך היחידה להביא לשיקום החברה יהיה למחוק בקשת פירוק מוצדקת ועל כך יש לברך".
עו"ד אופיר רונן מסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי טעה במסגרת החלטתו למחוק את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים במקרה של החברה לאור הדברים הבאים: טענת המשקיעים שהם לא הצליחו לגייס את הכספים הדרושים לתשלום החוב במשך מעל 5 חודשים אינה נופלת במסגרת המקרים החריגים בהם יש להחיל את סעיף 18 ב' לחוק חדלות פרעון. עובדי החברה שוקלים בימים אלה האם להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ו/או להגיש תביעה נגד החברה ותביעה אישית נגד בעלי המניות שלה".
