בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעת מזונות שהגיש גבר נגד זוגתו לשעבר ואם שני ילדיו, שעברו לגור איתו לאחר שהזניחה אותם. השופטת ענת אלפסי דחתה את טענת האם שלפיה הקשר עם ילדיה התרופף בשל ניכור הורי מצד האב, וחייבה אותה לשלם 2,800 שקל בחודש.
בני הזוג חיו כידועים בציבור עד שנפרדו. בשלהי 2017 הם הגיעו להסכם שקבע כי המשמורת על בנים תהיה של האם, תוך חיוב האב במזונות. ההסכם אושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. אלא שבתחילת 2019 עברו הבנים להתגורר אצל אביהם, שטען שזוגתו לשעבר הזניחה אותם.
בתביעת המזונות שהגיש סיפר שהוא מתקיים מקצבת נכות ומהכנסה של 2,400 שקל בלבד מעבודה כנהג ומנופאי. לדבריו הוא נאלץ למכור מגרש בשווי 800 אלף שקל על מנת לכלכל את ילדיו. הוא ציין שהכנסות זוגתו לשעבר גבוהות משלו באופן ניכר, כך שמוצדק לחייב אותה במימון 80% מצורכי הילדים מאז מעברם אליו.
האם התכחשה לתזת ההזנחה וטענה שבניה עברו לאביהם אחרי ש"פעל ללא לאות לניכור באמצעות טרור פסיכולוגי מתמשך". היא ציינה שאף היא נכה, ושההכנסות של בן זוגה לשעבר גבוהות בפועל מאלה שהוצגו, וכוללות תשלומים בגין עבודות מהצד בתיווך ומכירת מכוניות. היא הוסיפה שהוא מהנדס בהכשרתו ובעל פוטנציאל השתכרות גבוה, אך בוחר לעבוד במשרה חלקית.
לדבריה, האב לא הוכיח שמכר את המגרש בבעלותו כדי לממן את הוצאות ילדיו. בנסיבות אלה נטען שהיא פטורה מתשלום מזונות, ולכל היותר עליה לשלם 500 שקל לילד.
עו"ד טלי בן יקירסמדר כפריהשופטת אלפסי מצאה שהכנסותיהם הפנויות של בני הזוג לשעבר שוות לחלוטין כך שברמה העקרונית, ולנוכח מגורי הבנים אצל האב – מוצדק לחייב את האם במזונות: "מצבם הכלכלי של ההורים דומה, שניהם בעלי נכס מקרקעין, שניהם מקבלים קצבאות נכות, שניהם עובדים באופן חלקי ולשניהם מקורות הכנסה נוספים המשתקפים בחשבונות הבנק".
בפסק הדין צוין שהכנסותיו ה"רשמיות" של האב מביטוח לאומי ומעבודתו אמנם נמוכות, אלא שלחשבונו בוצעו הפקדות נוספות בסך עשרות אלפי שקלים שאף אותן יש להביא בחשבון לעניין המזונות. כמו כן, לעת עתה המגרש שלו במרכז הארץ רשום על שמו, ובעתיד ייתכן שיבנו עליו באופן שיעלה את ערכו למיליוני שקלים.
השופטת העריכה את הכנסתם הפנויה של שני ההורים בכ-5,300 שקל כל אחד. נמצא שצורכי הילדים לרבות מדור הם כ-5,600 שקל בחודש. בנסיבות אלה נקבע שהאם תישא במחצית - כלומר 2,800 שקל בחודש עד הגיעם לגיל 18.
בשולי הדברים היא ציינה שהאם נהגה לרכוש מדי חודש עבור ילדיה ביגוד וציוד מחשבים בסכום מסוים כאמצעי לחידוש הקשר עמם. היא קבעה כי יש לאפשר לה להמשיך לעשות זאת על חשבון המזונות שנפסקו, כאשר את היתרה עליה להעביר לאב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד טלי בן יקיר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
