שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שסיימה את תפקידה, דיברה הבוקר (שלישי) בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, ולאור חילוקי הדעות שלה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בכל מה שקשור למדיניות הממשלה, ובעיקר לאור המהפכה המשפטית, התייחסה למחליף העתידי שלה בתפקיד: "אני מאוד מקווה שבקרוב תמנוה או ימונה ראש או ראשת אגף במקומי, שיהיו חזקים ושיוכלו להביע את עמודותיהם המקצועיות ללא מורא".
גרינברג התייחסה לשינויים שעוברים על המשק הישראלי: "ההאטות שאנחנו רואים מבחינת הצמיחה נובעות מהסיכון המקומי. רמת הסיכון במשק המקומי, שהיא מעבר למה שציפינו, והיא תולדה של הרפורמה המשפטית שאנחנו רואים את אותותיה כאן. מעבר לרפורמה המדוברת, יש המון אי ודאות. אי ודאות גלובלית שמשפיעה מאוד על ההייטק הישראלי ואי ודאות מקומית כתוצאה מהרפורמה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ'
(צילום: דוברות משרד האוצר, שלו שלום)
"כל הדברים האלה גורמים לכך ששמירה פיסקלית מאוד חשובה בשנה הזאת כדי שהמשק יוכל להתמודד עם הבעיות. צריך להסיר לגמרי את אי הוודאות המקומית בעקבות הרפורמה המשפטית. בעידן של אי ודאות כל כך גבוהה אין מקום להוסיף אי ודאות מקומית. ההשלכות המשמעותית שאנחנו רואים כרגע בעקבות הרפורמה המשפטית הן רק הניצנים של מה שעתיד לבוא וההשפעה יכולה להיות קשה מאוד לכלכלה הישראלית".
על הירידה בהשקעות בהייטק הישראלי, אמרה הכלכלנית הראשית היוצאת: "הירידה בהשקעות גבוהות יותר מהירידה בהשקעות בחברות באירופה ובארה"ב. יש בענף ההייטק הישראלי פגיעה משמעותית יותר מביתר העולם. אם המצב יישאר כפי שהוא והתחזיות יתממשו, הממשלה תצטרך לעזור בהיבטים של פתרונות מימון. ישראל צריכה סביבת ודאות מקומית טובה כדי להיטיב עם ענף ההייטק".
גרינברג דיברה גם על השתלבות נשים וחרדים במערכת ההשכלה הגבוהה ובמעגל העבודה: "עד היום בג"ץ היה מי שדאג למנוע פגיעה בנשים, ואני חוששת בהקשרים הללו. נשים בטווח הארוך תהיינה 50% מאוכלוסיית העובדים, וגברים חרדים יהיו תמיד פחות מ-50% מהאוכלוסייה, ולכן אני רוצה להדגיש, חשוב מאוד לשלב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה אם כלכלת ישראל רוצה להיות ברת קיימא לטווח הארוך אך חשוב לעשות זאת ללא דחיקת נשים".
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שעלה לדבר אחרי הכלכלנית בכנס, אמר כי "החסמים המרכזיים הם ברורים לכל, יש את עניין לימודי הליבה, יש את עניין התמריצים הכלכליים שנוגע בעיקר לקצבאות ללימודים בכולל ויש את עניין חוק הגיוס, שהוא לא רק תמריץ שלילי אלא הוא ממש חסם.
"כמה מספרי מאקרו כדי למסגר: ראשית, ב-2065 עוד 40 שנה, 50% מתלמידי כיתה א׳ יהיו ילדים חרדים. בעוד 40 שנה אנחנו נסבול מפגיעה בתוצר מצטברת של 6.7 טריליון שקל מהשארת המצב כפי שהוא היום ונצטרך להעלות מיסים בסדרי גודל של 16% כדי לשמור על אותה רמת שירותים בה אנחנו נמצאים היום. אנחנו מסתכלים על הנתונים, בהקשר של נשים ערביות ואנחנו רואים נשים צעירות, שעובדות הרבה יותר, משכילות הרבה יותר ולכן אם מסתכלים קדימה בסבירות גבוהה גם המצב יהיה יותר טוב בהיבט שלהן. אצל הגברים החרדיים המצב הפוך. אצל הגברים החרדים הצעירים אנחנו רואים שיעורי תעסוקה נמוכים יותר מאשר אצל האוכלוסייה הכללית ואנחנו רואים שאפילו הדבר הזה במגמת ירידה.
"זו באמת לא גזירת גורל, דיברו פה על הנשים החרדיות ועל הקפיצה שהייתה מ-2002 להיום. זה נעשה בגלל מדיניות ממשלתית ששינתה את התמריצים הכלכליים ולא רק בגלל ההכשרות המקצועיות. אנחנו מתקצבים ונמשיך לתקצב הכשרות מקצועיות. אנחנו רואים שזה עובד וזה עובד טוב אבל בואו לא נשלה את עצמנו שעם כמה הכשרות מקצועיות שנעשה בסוף הדרך אנחנו באמת יכולים לשנות את המגמה הכללית".
בתוך כך, נגיד בנק ישראל נאם גם הוא אתמול בכנס מכון אהרן והתייחס לתקציב ולפעולות הממשלה: "בוא נגיד באופן ברור, לא רק שהתקציב לא מתמרץ את זה (כניסה של גברים חרדים לשוק העבודה - ג"ד), אלא יש בו גם פקטורים שליליים בכיוון זה".
גם שלמה דוברת, מראשי תעשיית ההון-סיכון בישראל, התייחס בכנס אתמול לחברות הישראליות בשוק ההייטק: "גופים בעולם עצרו לחלוטין את ההשקעה בישראל. זה קרה עכשיו וזה קורה. בעולם יש ירידה של 50-40 אחוזים בהשקעות להייטק, בישראל יש ירידה של 80 אחוזים, ואנחנו מעריכים שברבעון הבא תהיה ירידה של 90 אחוזים בהשקעות לעומת השנה הקודמת".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, התייחס לקיצוץ הצפוי ברשות החדשנות: "אתמול בערב הציג פה נגיד בנק ישראל את התמונה של השקעות רשות החדשנות ואנחנו רואים ממש תמונת ראי. 90% מהכסף שלנו מושקע במקומות בהם השוק הפרטי ממעט להשקיע או לא משקיע בכלל ואני מאוד גאה על התמונה הזאת ולכן בקונטקסט כזה לקצץ את תקציב הרשות במקום להגדיל אותו זו טעות. בהקשר מרוץ חימוש טכנולוגי עולמי, תחרות בין האבים, צורך לגוון את ההייטק הישראלי וזה בדיוק הזמן בו צריך להגדיל את התקציבים ואת ההשקעות גם בתשתיות".
