המחסור בידיים עובדות בעקבות מלחמת חרבות ברזל: הממשלה אישרה היום (ד') בישיבתה השבועית הצעת החלטה מתוקנת שגיבש משרד ראש הממשלה, המבקשת להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל בעוד 290 אלף איש, כך שמספרם יעמוד על 330 אלף עובדים. לראשונה תצמיד הממשלה יעד זה לגודל האוכלוסייה, כך שכ-3.3% מהאוכלוסייה בישראל יהוו עובדים זרים.
הצעת ההחלטה גובשה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, בתיאום עם משרדי הממשלה השונים, ולפיה תוקם ועדת מנכ"לים בראשותו, שתקבל סמכויות אשר יאפשרו לה להחליט על חלוקת המכסות של העובדים הזרים לפי ענפי המשק השונים, להמליץ על הפחתת אגרות ודמי היתר ולקבוע שכר מינימלי לעובדים הזרים. ההצעה תוקנה לאחר שנמתחה עליה ביקורת לפני חג הפסח מצד משרדי השיכון והפנים.
יצוין כי מאז פרוץ המלחמה הגיעו לישראל מעל 40 אלף עובדים זרים, מהם 15 אלף עובדים לענף החקלאות, 15 אלף עובדים לענף הסיעוד וכמעט 13 אלף עובדים לענף הבנייה. לפי התוכנית, ענף הבנייה יקבל 135 אלף עובדים זרים חדשים, ענף החקלאות יקבל 70 אלף עובדים, ענף התעשייה יקבל 20 אלף עובדים וענף המלונאות יקבל 7,000 עובדים זרים.
במסגרת הצעת ההחלטה נקבע, בין היתר, כי לראשונה תבטל הממשלה את ההבחנה בין פועל זר מהרשות הפלסטינית לפועל זר מהודו או מסרי לנקה. עד היום המדינה קבעה מכסות שונות לעובדים הפלסטינים ולעובדים הזרים, והמשמעות היא שאם בעתיד תתאפשר כניסת עובדים פלסטינים לישראל, הם יוכלו להיות חלק ממכסה זו.
התנגדות להצעה לאפשר העסקה ישירה ע"י קבלנים
בהצעת ההחלטה נקבע עוד כי מכסת העובדים הזרים שניתן להביא לישראל באופן פרטי (כלומר שלא במסגרת הסכמים בילטרליים בין מדינות) תגדל בעוד 10,000 פועלים, זאת מעבר למכסה של 10,000 עובדים זרים שכבר אושרה בהצעת הממשלה הקודמת. בנוסף, ההצעה תאפשר להביא עובדים זרים לענף הבנייה ללא מבחנים בארץ המוצא, אלא על בסיס הצהרת המעסיק שהעובד מתאים לתפקידו. יש לציין כי ישנם גורמי מקצוע בשטח שמותחים ביקורת על סעיף זה, וטוענים כי חלק מהפועלים הזרים שכבר הגיעו לישראל בתקופה הנוכחית אינם מכירים את אופי העבודה באתרי הבנייה.
סעיפים נוספים בהצעה ספגו ביקורת, בעיקר לגבי ענף הבנייה. כך למשל, הצעת ההחלטה מציעה כי על רקע התייקרות העסקת העובדים הזרים בעקבות המחסור בידיים עובדות, בעיקר בענף זה, הממשלה תפעל להגברת התחרות בין קבלני כוח האדם בעלי היתר להעסקת עובדים זרים בענף כדי להגדיל את היצע העובדים הזרים. בנוסף, נקבע כי שר הפנים יבחן תוך חצי שנה את הצלחת התחרות, ובמידת הצורך יאפשר שיטות העסקה נוספות, כמו העסקה ישירה של עובדים זרים על ידי קבלנים.
בתאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה מתנגדים נחרצות להצעה לאפשר העסקה ישירה על ידי קבלנים, בטענה כי שיטה זו הייתה נהוגה עד לפני שני עשורים "והובילה לתופעות שליליות, כגון סחר בבני אדם, סחר בהיתרים של עובדים, העסקה שלא כדין, מתן מגורים לא הולמים ועוד". לפיכך, מזכירים שם כי ב-2004 קיבלה הממשלה את המלצות דוח צוות אנדורן, בראשות סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר דאז, יעל אנדורן, להסדיר את העסקת העובדים זרים באמצעות תאגידים. נזכיר, כאמור, כי בחודש שעבר הדיון שהיה אמור להיערך בממשלה בנושא נדחה על רקע התנגדות חריפה של משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים.
כמו כן, יש לציין כי ברשות האוכלוסין וההגירה כבר אישרו להגדיל את מספר תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה מ-30 ל-100 תאגידים לפני מספר חודשים, אולם בתאגידים החדשים טוענים שברשות אין מספיק כוח אדם כדי להעניק להם רישיונות שיאפשרו להם להביא את אותם פועלים זרים שדרושים לענף הבניין בישראל. עד כה מספר העובדים הזרים שהגיעו לענף הבנייה מהווה בשטח "טיפה בים" ביחס למחסור החמור בפועלים, מאז נמנעה כניסתם של העובדים הפלסטינים, שעליהם בעיקר מושתתות העבודות הרטובות באתרי הבנייה.
מחשש לסחר בבני אדם: יותר תקנים לפיקוח על זכויות עובדים
עוד מציעה התוכנית נוהל להפחתת האגרות ודמי ההיתר שמשלמים המעסיקים למדינה בגין הבאת העובדים הזרים. כיום נדרשים מעסיקים בענף הבנייה לשלם אגרות ודמי היתר בסך של למעלה מ-20 אלף שקל בשנה עבור כל פועל, מה שלרוב מתגלגל לכיסו של הצרכן הסופי. על פי התוכנית, בכוונת המדינה להפחית דמי היתר אלה. בנוסף, נקבע כי שר העבודה יתקן את התקנות בכנסת כך שיחילו חובת פיקדון (פנסיה לעובדים הזרים) בכל תחומי העיסוק במשק.
התוכנית אף מבקשת לחזק את הפיקוח על זכויות העובדים הזרים, על רקע הביקורת שנמתחה לאחרונה מצד משרד המשפטים על ההחלטה להביא עובדים לישראל במסגרת הסכמים פרטיים, מחשש לסחר בבני אדם. על פי התוכנית, לאחר עבודת מטה שנעשתה במשרד אוצר, יתווספו 442 תקנים לרשות האוכלוסין וההגירה ולמשרד העבודה, שרובם מיועד לפיקוח על זכויות העובדים.
כך, למשרד העבודה, המונה כיום 8 תקנים בלבד לפיקוח על זכויות עובדים זרים, יתווספו למעלה מ-100 תקנים; ומספר התקנים ברשות האוכלוסין וההגירה יגדל מ-240 למעל 540. גם משרד החוץ יקבל תוספת תקנים כדי לסייע לנציגויות לטפל ביעילות בהבאת העובדים הזרים לישראל. בנוסף, יתווספו 5 תקנים למשרד המשפטים לצורך טיפול בעבירות של סחר בבני אדם ועבדות.
התוכנית מציעה גם שהמדינה לא תאשר הבאת עובדים זרים שגרים במדינות שאינן עומדות בדירוג של מחלקת המדינה האמריקנית הנוגע לסחר בבני אדם. עורכי התוכנית מסבירים כי מצב זה יבטיח שישראל עומדת בקריטריונים המקובלים בעולם בכל הקשור להבאת עובדים זרים.
השלכות סגירת הסחר עם טורקיה על ענף הנדל"ן
(צילום: ליאור שרון)
"מקווים שהפעם נראה שינוי אמיתי"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר עם אישור הצעת ההחלטה כי "העברנו החלטת ממשלה שתגדיל באופן משמעותי את מכסת העובדים הזרים, תוך קיצוץ דרמטי בבירוקרטיה של הבאת עובדים. זאת החלטה מאוד חשובה לעסקים, לכלכלה שלנו וגם לביטחון שלנו. אני מבקש להודות לשר העבודה, לשר הפנים, לשר האוצר, לשר החוץ, לשר הכלכלה, לשר המשפטים ולמשרד המשפטים גם כן, וכמובן, למנהל משרדי, שעמלו הרבה זמן על ההחלטה החשובה הזאת".
שר העבודה, יואב בן צור, הוסיף: "מדובר בתיקון היסטורי, שיזרים עובדים נוספים למשק באופן מהיר. במקביל, משרד העבודה יעדכן את זכויות העובדים, כך שנוכל להניע את גלגלי המשק באופן בטוח ושוויוני. בחודשים האחרונים המשאבים שלנו מופנים לניטור הצרכים ולמתן מענים למעסיקים בכל ענפי המשק. זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אני מודה לראש הממשלה ולשרים, אני סמוך ובטוח כי בשילוב כוחות נצליח במלאכה, נשמור על תעסוקה מלאה ונגדיל את הפריון במשק".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, אמר כי "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא מעט ענפים חיוניים במשק חוו פגיעה בכל הקשור למחסור בעובדים, שהובילה, בין היתר, להתייקרות בעלויות כוח האדם. המתווה הנוכחי ממשיך ביתר שאת את חיזוק ענפי המשק השונים בזמן מלחמה, באמצעות חבילה שלמה וכוללת של הפחתת אסדרה ובירוקרטיה, הגדלת מספר העובדים הזרים, הקצאת תקנים לפיקוח והורדת עלויות לקבלנים ויוקר המחייה".
יש לציין שבהתאחדות קבלני השיפוצים, שסובלים גם הם ממחסור חמור בידיים עובדות ואף הזהירו בשבועות האחרונים שקבלני שיפוצים רבים יאלצו להעסיק פועלים פלסטינים ללא היתר, בירכו על ההחלטה להקים ועדת מנכ"לים ומסרו כי "לוועדה אכן תהיה האפשרות לעקוף את הבירוקרטיה הקיימת כיום", אולם הדגישו כי "אנו ממתינים פחות לוועדות ויותר למעשים אופרטיביים ולעזרה למען הצלה מיידית של ענף השיפוצים".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, ציין כי "זהו צעד חשוב בכיוון הנכון, אך ההצלחה תיבחן במבחן התוצאה. אחד החסמים המרכזיים להבאת העובדים שאינו מקבל מענה הוא הבירוקרטיה הכבדה, המעכבת כבר חודשים הגעת עובדים שההתאחדות בחנה ואישרה בחו"ל והזמן הארוך לאישור הוויזות שלהם. חייבים לפעול לצמצם אותו. בנוסף, יש חשיבות אדירה לאישור תאגידי כוח אדם זר חדשים, ולתת להם אפשרות בפועל להביא עובדים. אנו מקווים מאוד שהפעם יבוא שינוי אמיתי, מכיוון שענף הבנייה והתשתית מצוי במצב קשה המשפיע לרעה באופן דרמטי על חברות הבנייה ורבע מיליון העובדים הישראלים שלהן, על רוכשי דירות והציבור כולו שממתין לתשתיות ומבני ציבור ועל הכלכלה בישראל שסובלת כבר עתה מקיטון בהכנסות המדינה וגידול בגירעון".
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, על החלטת הממשלה בנושא העובדים הזרים: "מברכים על שינוי הגישה ומצפים לראות יישום מהיר בשטח על מנת להחזיר את המשק לצמיחה".
פורסם לראשונה: 08:09, 15.05.24
