"הם בודקים כל עסקה בשיא היסודיות. יודעים בדיוק מה הם רוצים עם רואי חשבון ועורכי דין. לא פראיירים. הם לא מחפשים לבזבז, אלא להשקיע נכון ולהרוויח".
לפני שנה, זמן קצר אחרי חתימת "הסכמי אברהם" בין ישראל ואיחוד האמירויות, התחילו לעלות ישראלים רבים על טיסות לעבר החברה החדשה של ישראל, שעד אז התנהלו מולה יחסים מתחת לפני השטח, גם מבחינה כלכלית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בין אותם ישראלים היו גם אנשי עסקים רבים - מכובדים יותר ומכובדים פחות - שחשבו שמדובר בהזדמנות בלתי רגילה להשיג כסף גדול מהאמירתים האמידים, שבוודאי כבר לא יודעים מה לעשות עם כספם וישמחו למסור אותו בקלות. בין אם מדובר ברוכש לקבוצת הכדורגל האהודה, משקיע לסטארטאפ החדש, או קונה לנכס של שני דונם בהרצליה - גם אם זה מהצד של הים.
אנשי העסקים שיצאו בשבוע האחרון לאיחוד האמירויות, במשלחת גדולה ורשמית שאורגנה על ידי בנק הפועלים ומכון היצוא, כבר יודעים שמי שבא לכאן לא מוכן ועם חלומות של שנרור כסף עדיף שפשוט לא יגיע. אחד מהם, יבואן של מוצרי איטום, מספר שהגיע כדי לנסות ולייצר קשרים עם יבואנים מקומיים, ובאמצעותם לנסות ולהוזיל את עלויות היבוא של מכולה מסין לישראל דרך האמירויות בכמה אלפי דולרים. לטענתו, בשל העומסים בנמלים ועליית מחיר חומרי הגלם הוזלה כזאת לא תסייע להרוויח יותר - אלא לא להפסיד. חלומות קטנים.
מנסים "להניע" ועוברים מדובאי לאבו דאבי
רוב רובם של אותם ישראלים ומשלחות של חברות גדולות ומוסדות ממשלתיים הגיעו לפני שנה לדובאי, האמירות השנייה בגודלה באיחוד אחרי אבו דאבי, אך המאוכלסת ביותר, הצפופה ביותר, וגם הפרועה ביותר - שמושכת אליה הרבה מאוד מסחר, אך גם תיירות מין משמעותית.
אותה משלחת שהגיעה השבוע, וכללה בנוסף למארגנים מבנק הפועלים בכירים במשק הישראלי כמו איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל ודודי וייסמן יו"ר סונול, נחתה קודם כל דווקא באבו דאבי, האמירות המשעממת יותר אך זו שבה נמצאים בכירי הממשל - ונראה שלא מדובר בבחירה מקרית.
מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, ויו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, טענו כי החיבור בין מכון ממשלתי לבנק המסחרי הוא הכרח המציאות במגעים מול האמירתים: "התשתית הפיננסית קריטית לעסקים. ממשלות לבד לא יכולות להרים את זה". עוד הם טענו כי שהמסקנה העיקרית מהשנה האחרונה של הניסיונות לעשות עסקים מול האמירתים היא שמערכת היחסים חייבת להיבנות לטווח הארוך על בסיס אמון.
במהלך השנה הזאת נרשמו כמה עסקאות בין חברות ישראליות ואמירתיות, כשהגדולה בהן הייתה מכירת חלקה של דלק קידוחים במאגר הגז הטבעי תמר לחברת מובדאלה בקצת יותר ממיליארד דולר. לפני שבוע הודיע בנק הפועלים כי בהנפקת אג"ח של הבנק השתתף לראשונה משקיע אמירתי מוסדי, בהשקעה שלפי הערכות הגיעה לכמה עשרות מיליוני דולרים. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בחודש שעבר, הסחר בסחורות בין ישראל לאיחוד האמירויות הסתכם בכ-610 מיליון דולר מתחילת השנה ועד סוף חודש יולי, כאשר היצוא מישראל הסתכם בכ-210 מיליון דולר - אך 70% מתוך זה היה רק בענף היהלומים.
מדובר בנתונים נאים, אך לא באמת מה שציפו בישראל כאשר נחתמו ההסכמים. השנה האחרונה הבהירה שהדברים לא יקרו מהר כמו שחשבו, וגם מבצע "שומר החומות" בעזה גרם להקפאה ועצירה של חלק מהעסקאות שהיו על הפרק.
האמירה של השגריר הישראלי באמירויות, אמיר חייק, בתחילת השבוע לגבי הסכם הסחר החופשי בפורום פומבי עם שר המסחר האמירתי, תאני אחמד אל זיודי, ועצם קיום המפגש עצמו שכלל הרבה מאוד כבוד - לעיתים אפילו מעט מופרז למארחים האמירתים, נראה שנועדו "להניע" את העסק הכלכלי בין המדינות. במקרה או שלא, יומיים אחרי אותה אמירה הגיעה ההזמנה מטעם יורש העצר של האמירויות מוחמד בן-זאיד לביקור רשמי ראשון של ראש הממשלה נפתלי בנט. באותו היום שהגיעה ההזמנה, התקיים גם טקס לאנשי העסקים שהגיעו לאמירויות בביתן הישראלי באקספו דובאי, כשבועיים לאחר חניכתו הרשמית וביקורים של לא מעט שרי ממשלה - ככל הנראה עוד דלק למנוע היחסים הכלכליים המעט תקועים בין המדינות.
השגריר אמיר חייק: "יש לנו הרבה מה לעשות יחד"
עם הפנים למזרח
בתוך כך, נתונים נוספים שפרסמה השבוע הלמ"ס מסמנים את הכיוון של ישראל למימוש הפוטנציאל הגלום באמירויות בכל הנוגע לסחר עם המדינות הסמוכות לה במזרח - ובעיקר הודו. לפי הנתונים, יצוא הסחורות לארצות אסיה עלה ב-3.9% בחישוב שנתי בחודשים יולי - ספטמבר 2021, בהמשך לעלייה של 4.1% בחודשים אפריל- יוני 2021. מתחילת השנה, העליות הגדולות ביותר ביצוא (ללא יהלומים) לארצות אסיה, לעומת החודשים המקבילים בשנת 2020 היו לאיחוד האמירויות, לקוריאה הדרומית ולהודו.
המשולש הזה, של ישראל, איחוד האמירויות והודו עמד במרכזו של מפגש נוסף שהתקיים השבוע באמירויות בין הקונסול הכללי של ישראל בדובאי, אילן שטרוזמן, הקונסול הכללי של הודו בדובאי, ד"ר עמאן פורי, בכירים אמירתיים בחברות הענק DP world ו-EMAAR, כמו גם יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן.
המשתתפים הכריזו כי הם "צפויים לפעול להידוק הקשרים במטרה שיזמי חדשנות ומשקיעים ידונו באופן קבוע כיצד ניתן לקדם שיתופי פעולה עסקיים, יבחנו השקעות וישקלו הרחבה הדדית של פעילות עסקית קיימת בישראל, הודו ואיחוד האמירויות".
5 צפייה בגלריה
נרנדרה מודי ונפתלי בנט. גם בכל מה שקשור לאמירויות, הפנים להודו
(צילום: אלכס קולומויסקי, GettyImages)
הסחר בין הודו ואיחוד האמירויות עומד על היקף של כ-59 מיליארד דולר, כאשר בהודו כבר הצהירו כי השאיפה שלהם היא להקפיץ את הסחר בין שתי המדינות ל-115 מיליארד דולר בתוך 5 שנים. לפי התאחדות התעשיינים, מכיוון שכיום הסחר בין ישראל להודו עומד על 2.3 מיליארד דולר, ובין ישראל לאיחוד האמירויות על פחות ממיליארד דולר, השאיפה היא להגדיל את הסחר הישראלי באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות. זאת בעיקר בתחומים בהם ישראל מצטיינת, כגון ציוד אלקטרוני, סייבר, כימיקלים, דשנים, ציוד רפואי, פרמצבטיקה ועוד.
במקביל לאותו מפגש נערך גם ביקורו של שר החוץ ההודי סובראמניין ג'יישאנקר בישראל, במהלכו נפגש עם שר החוץ יאיר לפיד והשניים החליטו על חידוש המו"מ על הסכם אזור סחר חופשי בין המדינות כבר בחודש נובמבר, בשאיפה כי ההסכם יהיה מוכן לחתימה עד אמצע 2022. ג'יישאנקר אף הזמין את ראש הממשלה נפתלי בנט לביקור רשמי בהודו ופגישה עם ראש הממשלה נרנדרה מודי.
אוצר מהעבר: כשהאמירות בדובאי הגיעה לפשיטת רגל
(צילום: שחר גולדשטיין)
מבחינת התאחדות התעשיינים, אופציה נוספת שיכולה לסייע ליצואנים הישראלים נמצאת בעשרות "אזורי הסחר החופשי" שבנמלי האמירויות, שמאפשרים שכירת מחסני ענק ופעילות ללא מכס. אנשי ההתאחדות ביקרו יחד השבוע עם אנשי העסקים במשלחת באחד מהמרכזים שנקרא KIZAD ושייך לחברה הממשלתית ABU DHABI PORTS שחולשת על יותר מעשרה מרכזים שכאלה. החברה אף הודיעה שתפתח נציגות רשמית בישראל.
הרעיון הוא שחברות ישראליות ישכרו שטח באחד מאזורי הסחר החופשי, שבו יקימו מחסן וירשמו את החברה באזור הסחר כחברה אמירתית, וכך יוכלו לייבא ממדינות כמו הודו ולייצא למדינות אחרות באזור - כמו למשל סעודיה - שאם דברים היו מתפתחים אחרת קצת השנה, הסכם איתה היה יכול להפוך את המשולש לריבוע. אך מי יודע, העולם הפך לא לגמרי צפוי בשנתיים האחרונות - ואולי בשנה הבאה בדרך לאבו דאבי נוכל לעצור בריאד.
הכותב היה אורח המשלחת לאמירויות של בנק הפועלים ומכון הייצוא.
פורסם לראשונה: 11:56, 22.10.21
