"הרפורמה המשפטית היא לטעמי בהחלט הדרך הנכונה". כך אומר שמואל סלבין, שהיה מנכ"ל משרדי האוצר והרווחה ושימש בתפקידים בכירים נוספים בחברות ממשלתיות ופרטיות במשק, וכיום הוא יו"ר ובין המייסדים של קרן הנדל"ן "סלע קפיטל" שנסחרת בבורסה ונכללת במדד ת"א 125. בעבר היה מועמד הליכוד לכנסת ונחשב לאחד מתומכיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. סלבין אמר את הדברים לפני פרסום האזהרה החריגה לישראל מסוכנות הדירוג מודי'ס אתמול בערב (שלישי).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio

1 צפייה בגלריה
שמואל סלבין
שמואל סלבין
שמואל סלבין
(צילום: אביגיל עוזי)
אינך חושש מהשפעת המהלך על הכלכלה בישראל? "ישראל סיימה את שנת 2022 בכלכלה בפרמטרים מאוד-מאוד טובים. הצמיחה הייתה 6.5%, בין הגבוהות ביותר בעולם. האינפלציה נמוכה ונמצאת במקום השלישי מבין כל מדינות ה-oecd. יחס החוב לתוצר היה 60.9%, לעומת יפן שהיחס שלה הוא 264%, סינגפור, שלפיד רצה לשלוח אותנו לשם והיחס בה הוא 126% חוב לתוצר, ואפילו בארה"ב היחס הוא 110% חוב לתוצר.
"אנחנו אנשי המקצוע יודעים להסתכל על העבר ולנתח את ההווה. אין לאף אחד ידע לצפות את העתיד, גם לא למתנגדי הרפורמה. כל תחזית לעתיד תלויה באמונה בתפיסה המדינית הפוליטית. בשנים האחרונות יש לי תחביב. אני לוקח את התחזיות של החברות ומשווה למציאות - ואין שום קשר ביניהן. אני לא חושש שהרפורמה תפגע בכלכלה לאורך זמן. אני חושב שהרפורמה דווקא תעזור לכלכלה כי תהיה כאן ודאות משפטית ואנשים יידעו שמה שאהרן ברק החליט בעבר, שלא חשוב מה שכתוב בחוזה אלא מה הייתה הכוונה, זה פוגע בחוזים העסקיים ובכלכלה. לכן כשתהיה ודאות גדולה יותר, אז אנשים יסכימו שהחוזים יתבררו בארץ ולא בחו"ל".

"מיעוט זניח מאיים להוציא את כספו ועושה זאת מפוזיציה פוליטית"

אתה יו"ר חברה גדולה שנסחרת בבורסה ויש בה בעלי מניות רבים ואתה לא חושש. מדוע בהייטק מודאגים מאוד מהמצב ועשרות חברות מוציאות את כספן מישראל? "מתוך אלפי חברות הייטק בארץ מיעוט זניח מאיים להוציא את כספו, כמה עשרות חברות, ומי שמאיים מדבר מפוזיציה פוליטית ולא מתוך דאגה לכסף של השותפים. אני קובע זאת משום שהביצועים הכלכליים בארץ הם בין המשובחים בעולם".
מה דעתך על ההתערבות של יו"ר ועדת הכספים משה גפני בנושא הריבית של בנק ישראל? "אני מתנגד באופן הנחרץ ביותר להתערבות פוליטית כלשהי בשיקולי בנק ישראל. בנק מרכזי חייב להישאר עצמאי לגמרי, ושיקול הדעת המקצועי שלו הוא השיקול היחיד שיכתיב את מדיניות הריבית של ישראל. אני חושב שהתערבות חבר הכנסת גפני, שאני מאוד מעריך אותו, היא פסולה לחלוטין ומהווה משגה. חברות הדירוג מסתכלות על עצמאות בנק ישראל הרבה יותר מאשר על הרפורמה המשפטית כי היא סובבת סביב ויכוח פוליטי ואילו עצמאות בנק ישראל היא עניין מקצועי מובהק, ולכן אסור אפילו להתקרב להתערבות בשיקולי הנגיד ובנק ישראל, שחייבים להישאר עצמאיים לגמרי".
נתוני המשק הישראלי היו טובים בשנה החולפת, גם לדברי ראש הממשלה נתניהו. מה אתה צופה לשנה הנוכחית על רקע הזעזועים במשק נוכח תהליך החקיקה המשפטית? "אני צופה רק טוב. כאשר יירגעו הרוחות ויגיעו להבנה סביב הרפורמה המשפטית - המשק יחזור וימשיך לפרוח. אני חוזה צמיחה של כ-3% עד 3.5% השנה ואינפלציה לא גבוהה, שתרד אף לכ-4% עד 4.5%. והשאלה המסקרנת היא עד לאיזה גובה יעלה בנק ישראל את הריבית. אני אמנע מלנקוב בשיעור הנכון לדעתי, דווקא כדי לא להתערב בכהוא זה בשיקולי בנק ישראל העצמאי".
האם שר אוצר ישראלי שבמדינות שונות, ובראשן ארה"ב, לא מעוניינים בקשר עימו, עלול להזיק לכלכלת ישראל? "אני חושב שהתקרית עם השר בצלאל סמוטריץ' תיפתר בצורה דיפלומטית כבר בקרוב ואנשי הדרג המדיני והמקצועי ימשיכו בעבודה בצורה הדוקה עם ארה"ב. השר סמוטריץ' כבר תיקן את עצמו והסביר למה בדיוק התכוון בדבריו וכי הובן לא נכון, ויש לקבל את הסבריו".
היית מנכ"ל משרד האוצר בשנים 1997 ו-1998. אתה רואה שוני במשרד של היום לעומת מה שהיה בזמנך? "לכל דור יש אנשים טובים שמשתדלים לפעול לטובת המדינה וכלכלתה. אני לא רואה שוני בכך לאורך השנים. בניגוד לאנשים שיש להם נוסטלגיה לעבר, אני מסתכל על אנשי האוצר של היום כמי שמבצעים את מלאכתם נאמנה ונכונה. מדובר באנשי מקצוע טובים ומסורים. כך היה וכך יהיה גם להבא במשרד הכלכלי החשוב הזה".