נתון אבטלה נמוך במיוחד בישראל, לאחר שורה של נתונים כלכליים בעייתיים שפורסמו בימים האחרונים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ג') את נתוני האבטלה לחודש יולי, ולפיהם צנח שיעור האבטלה הבסיסי לשפל של 2.8%, שהם רק 126.5 אלף נשים וגברים מובטלים. שיעור אבטלה כזה נרשם גם בסוף שנת 2023 עם פרוץ המלחמה, אולם אז שיעור הנעדרים זמנית בעקבות מילואים או חל"ת היה גבוה בהרבה - מה שהוביל את שיעור האבטלה המורחב לסביבות ה-9% באוקטובר ונובמבר.
מהנתונים עולה כי הקיטון באבטלה בחודש יולי הוא משמעותי - 2.8% לעומת 3.0% ביוני ו-11 אלף מובטלים פחות ביולי מאשר ביולי, אז היו 137.5 אלף מובטלים. שיעור התעסוקה בישראל עלה ל-61.2%, אך הוא עדיין מהנמוכים בעולם, בשל השתתפות מעטה של גברים חרדים ונשים ערביות בכוח העבודה.
לפי ההגדרה המורחבת של האבטלה בישראל, הכוללת גם עובדים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם, מספר המובטלים ביולי היה 148.6 אלף, שהם 3.3%, לעומת 164.1 אלף ביוני, שהיוו 3.6%. בתוך כך עולה כי האחוז של הנעדרים זמנית בגלל מילואים מתוך כל הנעדרים זמנית, ירד בחודש האחרון ל-9.4% לעומת 15.6% בחודש שלפניו.
על פי ההגדרה הרחבה ביותר, שמכלילה גם את מי שמוגדרים כ"מתייאשים מחיפוש עבודה", היו בישראל ביולי 203.5 אלף מובטלים, שהיוו 4.4% מכוח העבודה, לעומת 219.9 אלף ביוני, שהיוו 4.8%.
נתוני הלמ"ס מבהירים כי חרף המלחמה, ואולי דווקא בגללה, מחפשי עבודה מתפשרים ומבקשים לעבוד גם בעבודות שבעבר סירבו לעבוד בהם, בשל הרעת מצבם הכלכלי או חשש שמצבם יורע אם המצב הביטחוני עוד יוחמר.
כמו כן משפיע על הקיטון באבטלה גם העובדה שבחלק לא קטן מהמקרים, המעסיקים אינם יכולים לפטר עובדים ששירתו במילואים למשל, בניגוד לתקופות שבהן אין מלחמה ואין חוק המונע פיטורים.
בסך הכל היו בישראל ביולי 7,200,900 בני 15 ומעלה שלפי ההגדרות הבינלאומיות יכולים היו לעבוד. מתוכם 4,536,200 היו בכוח העבודה ו-2,664,700 לא נכללו בכוח העבודה משום שלא חיפשו עבודה ולכן לא ביקשו כלל לעבוד ואינם נכללים בכוח העבודה. בסך הכל היו בישראל ביולי 4,409,700 מועסקים בני 15 ומעלה, 61.2% מבני 15 ומעלה בגיל העבודה.
התעסוקה חזקה בצל שורת נתונים כלכליים מדאיגים
הנתונים המעודדים בתחום האבטלה מגיעים לאחר שורה של נתונים כלכליים מדאיגים שפורסמו בימים האחרונים: בתחילת השבוע התפרסם האומדן הראשון לנתוני הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השני, שהציג תמונה עגומה למדי של האטה. קצב הצמיחה צנח ל-1.2% בשנה, מה שמהווה צמיחה שלילית לנפש, כאשר בהשוואה לשנה שעברה הנתונים הראו התכווצות של 1.4%.
בשבוע שעבר פורסם כי האינפלציה זינקה מעל יעד הממשלה (3%), והגיעה ל-3.2%, בעוד שרק יומיים לפני זה הגיעה עוד בשורת איוב לכלכלה הישראלית - כאשר סוכנות פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל, והזהירה שוב מהשלכות המלחמה ומההתנהלות הלא אחראית של הממשלה בכל הנוגע לשיקום הכלכלה. ימים ספורים קודם פורסם כי הגירעון כבר הגיע לרמות שיא של 8.1% ב-12 החודשים האחרונים.
