ישראל היא מדינה מיוחדת וחריגה בתחומים רבים - אחד מהם הוא הסכמי השכר במשק. כך למשל, ככל הנראה אין הרבה מדינות ברחבי העולם בהן לא נחתם הסכם שכר חדש מאז שנת 2017, ואף אין זו הפעם הראשונה שהסכם כזה נחתם כאן זמן רב אחרי שתוקף ההסכם הקודם פג, בפעימה האחרונה שבוצעה בו ב-2019. כך היה פעמים אחדות בעבר, מן נוהג כזה - שניתן לראות בו לא מעט זלזול בעובדים: אתם תעבדו בינתיים ובעוד שנים אחדות נחליט על שכרכם המעודכן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אולם, זאת לא הצרה היחידה בהסכם עליו בישרו היום (ה') בחגיגיות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. על אף שהשניים הצליחו להגיע להסכם תוך שבועות ספרים, לאחר ששרי האוצר הקודמים - ישראל כץ ואביגדור ליברמן - היו רחוקים מכך במשך חודשים ארוכים וגם לאחר שליברמן כבר השיג את ההסכם, הכנסת לא הסכימה לאשרו דווקא בשל התנגדות הקואליציה, האופוריה סביב ההסכם החדש היא ללא ספק מוקדמת מדי.
1 צפייה בגלריה
מסיבת עיתונאים משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויושב ראש ההסתדרות ארנון בר-דוד
(צילום: יריב כץ)
כך, למשל, מהפחתת שעות העבודה בשבוע ייהנו לפי שעה אך ורק עובדי משרדי הממשלה ומוסדות הציבור, אולם לא העובדים בנגריה, במרכול או בבנק. ההסכם החדש מפחית בשעתיים - מ-42 ל-40 שעות - את שבוע העבודה רק במגזר הציבורי. כדי שכל המשק יעבור לעבוד 40 שעות, ניתן לעשות כן רק באמצעות צו הרחבה, שעליו אמור לחתום שר הכלכלה ניר ברקת, באמצעות חקיקה ראשית בכנסת או באמצעות הסכמה עם ראשי המגזר העסקי - כפי שההסתדרות אכן מעוניינים, אך ספק אם יקבלו מבלי לקבל תמורה אחרת מארגון העובדים הגדול במדינה.
שבוע העבודה יקוצר, אך הוא עדיין ארוך מאוד
שבוע העבודה בישראל הוא ארוך בהרבה מאשר במדינות שונות. כך הונהג שבוע עבודה בן 35 שעות בלבד בצרפת כבר לפני 23 שנים. במדינות רבות שבוע העבודה כבר נמוך מ-40 שעות. אגב, החלוצה בתחום הרגיש הזה הייתה דווקא יצרנית המכוניות האמריקנית "פורד", שכבר ב-1926, לפני כמעט 100 שנים, קבעה שבוע עבודה בן 40 שעות בלבד, "כיוון שמדובר בעבודה פיזית קשה".
בשבדיה שבוע העבודה קוצץ ב-2016 מ-40 ל-30 שעות, אף כי בינתיים באופן נסיוני. בהולנד עובדים 29 שעות בשבוע. באחדות ממדינות המחוז בגרמניה שבוע העבודה נע בין 28 ל-35 שעות בלבד, אולם בקוריאה הדרומית שבוע העבודה הוא בן 52 שעות, מהן 12 שעות נוספות, ובקולומביה שבוע העבודה הוא בן 48 שעות - 20% יותר מזה שסוכם כעת בישראל, כאשר יגיע להבשלה מלאה של 40 שעות, אחרי שלב ביניים השנה של 41 שעות, רק בשנת 2025.
ועוד בשורה, מעטת ערך אומנם לעובדים, היא הקצבתו השנה של חצי יום חופש נוסף בשנה - במימונה. זה יותר בבחינת "קוריוז". אולי אפילו "הישג" קצת מצחיק להסתדרות, שהרי ממילא ביום זה יצאו בעבר עובדים רבים לחגיגות על דעת הבוס, מבלי לרשום להם יום חופש.
מסיבת עיתונאים משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד
זאת, בעוד ההחלטה שכבר הושגה בהסכם שלא אושר בסופו של יום בכנסת, בתקופת השר ליברמן, על יום חופש אחד נוסף בשנה - לא תצא אל הפועל.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת לשעבר, ח"כ אפרת רייטן, דרשה שני ימי חופשה בשנה, כמו גם תוספת של 200 שקל לפחות (במקום 100 בהסכם) לשכר המינימום - וההצעה נפלה. עם זאת, עכשיו סוכם על הפחתת שתי שעות העבודה בשבוע ובחישוב חודשי יש בכך למעשה יום עבודה אחד פחות.
העלאה של 11%? הצחקתם את האינפלציה
עוד על פי ההבנות שגובשו, יהיו זכאים העובדים לתוספת שכר רוחבית של 11% - אך זאת לא ממש מפצה על האינפלציה בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה, שרק בה ההתייקרות הגיעה ליותר מ-5%, מחצית מכלל התוספת שתשולם בהדרגה. אגב כך, ההתייקרויות הבאות צפויות עוד לפני החגים. כמו כן, התוספת תינתן "לצד העלאת הפריון ושיפור יכולות הניהול בשירות הציבורי" - לפחות לנו לא ברור כל כך למה התכוון המשורר.
בנוסף, יינתן לעובדים מענק חד פעמי של 6,000 שקל, הישג נאה להסתדרות. התשלום יבוצע אגב בחודש אפריל, סמוך לחג הפסח ולרמדאן.
במסגרת ההסכמות הושג גם אישור לרפורמה בשכר תומכות החינוך, הסייעות, ברשויות המקומיות ושכר הבסיס שלהם יעמוד על 7,200 שקל (ולחלק על 8,000 שקל), לצד מענק חודשי של עד 600 שקל בגין רציפות בעבודה, מסלול קידום והכשרות מזכות בתגמול. התוספת נאה למדי, אולם השכר ההתחלתי שנהוג כאן שנים הוא גרוע. וכי מה הם 7,200 שקל לחודש לעבודה כה קשה ומאתגרת?
ההישג הגדול של שר האוצר סמוטריץ' הוא ללא ספק השקט התעשייתי המובטח עד לשנת 2027, שנת סיום כהונתו, אם הממשלה אכן תשלים את ימיה. לסמוטריץ' יש די צרות בתחומים רבים אחרים ולפחות מההסתדרות צפוי לו שקט יחסי. וגם זה משהו בימים הסוערים הללו.
אחד על אחד עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד
(במאי: בני כרמלי, צילום: סנטרל הפקות)
יחד עם זאת, השקט לא יגיע לסמוטריץ' בחינם. כך, לפי הערכות ההסכם צפוי לעלות למדינה כ-12 מיליארד שקל. באוצר אומרים שאת רוב הסכום לקחו בחשבון, אך נראה שקיצוץ מסויים נוסף יבוצע מעבר ל-3% שכבר קוצצו בתקציב המדינה. ושוב מתברר שאין יש מאין ותמיד תמיד משרדי הממשלה משלמים בסופו של יום על תוספות תקציביות משמעותיות במגזר מסוים.
ועם זאת, אידיליה די מפתיעה שררה היום במסיבת העיתונאים. דווקא השר שדיבר בעת מערכת הבחירות על הצורך לאסור על שביתות בתחומים חיוניים במשק ונחשב לקפיטליסט מושבע הצליח להגיע במהרה להסכם סביר עם ההסתדרות. שני הצדדים הסכימו לפשרות, אך דומה שדווקא - ודי במפתיע - אנשי האוצר העקשניים בעבר היו הפעם יותר סבלניים ונכונים לפשרות.
אולי עניין זה קשור גם בהימנעותו היחסית הפגנתית של בר-דוד מלתקוף את הממשלה ולתמוך במוחים נגדה במסגרת המחאות סביב המהפכה המשפטית. נראה שדווקא שני "היריבים" ידעו הפעם להגיע לעמק השווה. אולי עצה מהשניים למובילי הרפורמה המשפטית ולראשי המחאה תועיל להגיע גם שם להסכמה.
