ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד בתקיפות לתוכנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקפאת רוב קצבאות הביטוח הלאומי, העלאת מיסים אחדים וביטול העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל בחודש אפריל הקרוב.
נתניהו מתכוון כתחליף לתמוך בהנחת מס משמעותית לכל החברות שיוציאו את הרווחים הכלואים, בניגוד מוחלט להצעות סמוטריץ' ובכירי משרד האוצר, שמבקשים לעודד את החברות ללא הפחתת המס לשחרר את הרווחים, כאשר מי שלא ישחררו אותם ישלמו מס של 2% על סכום הרווחים הכלואים מדי שנה.
המונח "רווחים כלואים" מתייחס לרווחים של חברות שקיבלו פטור מלא ממס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, כל עוד שמרו את הרווחים בתוך המדינה באמצעות השקעות הון, למשל. כל עוד לא נעשה בהם שימוש, ולא שולם עליהם מס, הם נקראים רווחים כלואים.
לפי חישובים שנעשו במשרד ראש הממשלה, צעד של מבצע להפחתת המס מ-33% ל-25% על תשלום הדיבידנדים על ידי החברות, יכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים וכמעט לא יצריכו צעדים נוספים בתחום העלאות והקפאות מיסים, שלהם מתנגדים ראש הממשלה ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של נתניהו, הפרופ' אבי שמחון.
יש לציין כי לא לפני הרבה זמן היה מבצע דומה לשחרור רווחים כלואים מחברות, שהסתיים בנובמבר 2022, כשהמדינה גבתה כ-3 מיליארד שקל מס דיבידנד. ואילו כעת ההערכות מדברות על גבייה של עשרות מיליארדים.
בימים הקרובים יתקיים דיון מסכם בלשכת ראש הממשלה לגיבוש הצעדים הסופיים שייכללו בהצעת תקציב המדינה לשנת 2025. בדיון צפויות להתקבל החלטות על הצעדים, כולל קיצוצים בתקציב המדינה, שיהיו גבוהים מ-40 מיליארד שקל, שתוכננו תחילה על ידי שר האוצר, בשל הגידול בהוצאות המלחמה.
כמו כן, בשל העיכוב בהעברת חלק מכספי הסיוע האמריקני, כאשר העיכוב כעת הוא בשווי מוערך של כ-18 מיליארד שקל שיועברו ברובם רק בשנת התקציב 2025, יהיה צורך לפתוח כנראה מיד אחרי החגים בפעם השלישית את תקציב המדינה לשנת 2024, ולפרוץ את התקציב מ-586.5 מיליארד שקל ללמעלה מ-600 מיליארד שקל.
בינתיים, מתקיימים מאחורי הקלעים דיונים על זהות חמשת משרדי הממשלה שייסגרו, לפי הצעת התקציב. על פי החלטת ראש הממשלה, כל מפלגה בקואליציה תוותר על משרד ממשלתי אחד והליכוד יוותר כנראה על שניים, או יאחד פעילות של שני משרדים תחת שר אחד.
