בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לקיום צוואת קשיש ערירי שהגיש מכר שלו: השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה שראיות רבות מעידות על יחס של הזנחה, ניצול ואלימות מצד כלפי המנוח, וכן זיוף חתימת אחת העדות בצוואה.
ב-2017 הלך המנוח לעולמו כשהוא בן 83 ומבלי שהותיר אחריו צאצאים. הצוואה נחתמה חמש שנים לפני מותו, לכאורה בנוכחות שני עדים. במסגרתה הוא הוריש לכאורה את כל רכושו לתובע ואשתו, שאינם בני משפחתו. שנה וחצי אחרי מותו הוגשה לבית המשפט תביעה לקיום הצוואה.
על רקע חששות שהועלו בהליך מינוי אפוטרופוס למנוח טרם מותו, שלפיהם הוא נוצל על ידי "היורש", צורף ב"כ היועצת המשפטית לממשלה כצד לתביעה. בנוסף צורפו בני משפחה אחרים של המנוח, שנחשבים יורשים שלו לפי החוק. כמו כן מונתה גרפולוגית על מנת לאמת את חתימות המנוח והעדים על הצוואה. מסקנתה הייתה שחתימת המצווה אכן של המנוח, אולם חתימת אחת העדות בצוואה זויפה.
בתוך כך התברר שאותם עדים לצוואה חתומים גם על צוואה אחרת שנפתח לגביה הליך משפטי, וגם שם נקבע שחתימת העדה זויפה. השופטת קבעה שעובדה זו מחזקת את המסקנה שהחתימה מזויפת. בנסיבות אלה היא קבעה שהנטל להוכחת תוקף הצוואה עובר לתובע ושהוא לא עמד בו, בלשון המעטה. מהראיות שהוצגו לבית המשפט עלה שהיחסים בין התובע למנוח לא היו חמים ואוהבים, אלא ההיפך הגמור מכך.
התברר שבתחילת 2013, כשכבר היה למנוח אפוטרופוס, הוא אושפז בבית חולים עקב בצקת בריאות. כשהתקשרו מבית האבות לבית החולים כדי לברר על מועד שחרורו, נמסר שהמנוח שוחרר יום קודם באמצעות התובע, ללא רשות האפוטרופוס. רק לאחר 24 שעות החזיר התובע את המנוח לבית האבות כשהוא מוזנח, כשהקטטר שלו תלוש ועל גופו צואה וחבלות של ממש.
השופטת ציינה שבעקבות האירוע הוגשה נגד התובע תלונה במשטרה ובהמשך ניתן נגדו צו הרחקה מהמנוח. "הנה כי כן", כתבה, "בניגוד מוחלט לגרסת התובע לפיה בינו לבין המנוח הייתה קיימת מערכת יחסים חמה ואוהבת, ניתן לראות כי כלל הגורמים שטיפלו במנוח ובכלל כך גורמי הרווחה, גורמי הטיפול הרפואיים, האפוטרופא וצוות בית האבות בו שהה המנוח, הגיעו למסקנה לפיה מדובר במערכת יחסים אשר אינה מיטבית עבור המנוח ופעלו להרחקתו ממנו. כמו כן, מהתיעוד שצורף מבית האבות עולה כי בעת שהמנוח שהה במחיצתו של התובע ביטחונו הפיזי ושלמות גופו היו בסכנה ממשית, ויש בכך אינדקציה ברורה למערכת היחסים הבעייתית ביניהם".
לזאת הוסיפה השופטת כי הצוואה נחתמה חודשיים בלבד לאחר שהתובע קרס כלכלית ונקלע לחובות של 1.6 מיליון שקל, באופן המלמד שהוא רצה לרשת את המנוח כדי לכסות את החובות. בנוסף, התובע ואשתו פעלו לממש צ'ק בנקאי של המנוח בסך 150 אלף שקל מבלי שניתן לכך הסבר. כמו כן צוין כי התובע הורשע בגין התחזות לרופא שיניים.
השופטת סיכמה שהתובע הינו אדם ש"אין לו דין ואין לו דיין" ואין בכוונתה לסייע לו במזימתו. היא דחתה את תביעתו וחייבה אותו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע ואשתו: עו"ד עדי רוזנשטיין
• ב"כ היועצת המשפטית לממשלה: עו"ד מוריה יונגר ועו"ד בת-אל צידון
• ב"כ יתר הנתבעים: עו"ד איתן לוי
• עו"ד מרינה גורודצקי עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין