צרות של עשירים: פלונטר הנחלות בכפר שמריהו | קלוז אפ
(צילום: חגי דקל, אריק מרמור)
על רכס כורכר הצמוד להרצליה פיתוח, מוקף שדות ירוקים, פרדסים פסטורליים ונוף מרהיב לים באחד המיקומים הכי מרכזיים באזורי הביקוש, מסתתר לו יישוב מבין היוקרתיים ביותר בישראל. מדובר במועצה המקומית כפר שמריהו, שנוסדה בשנת 1937 כיישוב חקלאי עבור עולים חדשים מגרמניה, אולם לאורך השנים אופייה החקלאי הלך והתפוגג על רקע התשלומים הגבוהים שהועברו לתושבים במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה המערבית בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כך, הטרקטורים הוחלפו במכוניות פאר והבתים הישנים שודרגו לווילות מפלצתיות עם בריכה צמודה, מקלט אטומי וכל המנעמים והפינוקים האהובים על אנשי האלפיון העליון. אך בניגוד ליישובים יוקרתיים אחרים, המשדרים ניכור והסתגרות באחוזות, בכפר שמריהו צמחו חיי קהילה עשירים, יחסי שכנות טובים, תחושת שייכות וגאוות יחידה.
"כפר שמריהו הוא יישוב יוצא דופן במחירים שלו, באופי הבנייה וברווחת החיים", אומר ל-ynet ישראל ספירו, מתווך ותושב היישוב. "הוא הוקם כעשור לפני קום המדינה עם כ-40 נחלות חקלאיות, ועם השנים חקלאים רבים עברו לעולם העסקים ומאוד הצליחו והיישוב שינה את אופיו".
לדברי ספירו, "מחיר מגרש בשטח של כדונם מתחיל כאן בכ-15 מיליון שקל. לכך צריך להוסיף את הקמת הבית עצמו - וכבר מגיעים לסכום של 30-25 מיליון שקל או יותר, תלוי בגודל הנכס. בשנים האחרונות הייתה כאן עליית מחירים גדולה בעקבות הקורונה. אם לפני המגפה, שטח דונם היה נמכר ב-10 מיליון שקל, היום הוא יימכר ב-15-16 מיליון שקל. מדובר בעליית מחירים של יותר מ-50% ב-4 שנים".
"לא רוצה להיות רמת אפעל"
עו"ד אמיר דרור, שמאי מקרקעין של האלפיון העליון, יודע לספר גם הוא על אורח החיים מנקר העיניים של התושבים האמידים ביישוב. "בשנים האחרונות האוכלוסייה בכפר שמריהו החלה לקבל גוון של 'מתעשרים חדשים'. חיים כאן כמובן גם אנשי 'הכסף הישן', המשפחות הוותיקות של היישוב", הוא מספר. "מגפת הקורונה מאוד הדגישה את הצורך במרחבים פתוחים, ולכן מי שיכול היה להרשות לעצמו לקנות שטחים נרחבים כמו הנחלות החקלאיות ביישוב - קנה".
"זאת קרקע חקלאית מהיקרות בעולם, לפי העסקאות שהיו כאן בשנה האחרונה", מתייחס אמיר לקרקעות החקלאיות בשולי הכפר, על גבול הרצליה פיתוח. "מדובר בסדר גודל של 5,000 שקל למ"ר ויותר מזה, וזה לא בגלל שהתפוזים פה הם תפוחי זהב. המדינה מתכננת בעתיד להקים כאן 11 אלף יחידות דיור, אבל לא מדובר בתוכנית שאושרה. אנשים משלמים כסף טוב בשביל משהו שאולי יקרה בעתיד. לצורך ההשוואה באזור של צפון כפר סבא וצופית והסביבה המחירים מגיעים ל-3,000 שקל למ"ר".
אחד המאפיינים שמייחדים את כפר שמריהו הוא חיי הקהילה המגוונים. לדברי ספירו, "יש כאן חוגים לצעירים ולמבוגרים, יחסי חברות ושכנות, הילדים נמצאים יחד בתנועת הצופים ויש פעילות חברתית שיוצרת היכרות אישית. דוגמא נוספת לכוחה של הקהילה הוא מרכז הספורט המטופח של היישוב. למרות שלבתים רבים יש בריכה פרטית וחדר כושר ביתי, הבריכה הציבורית מלאה בקייטנים וחובבי ספורט מקומיים בגילאים שונים, המעדיפים את חיי החברה על פני השקט והפרטיות מאחורי הגדר הגבוהה.
עו"ד ארי מילשטיין, מומחה בעסקאות של נחלות חקלאיות בכפר שמריהו ותושב המקום, מכיר את הגזרה היטב בשל מעורבותו בעסקאות נדל"ן ביישוב היוקרתי. "המועצה המקומית כפר שמריהו באה מראש והגדירה: 'אני לא רוצה להיות הרצליה פיתוח, רמת אפעל או שיכון הקצינים בתל אביב. אני רוצה מקום שהוא כפרי ומרווח'. בהרצליה פיתוח אתה יכול לבנות שני בתים על דונם, ופה השטח המינימלי הוא דונם לבית - ומרגישים את זה. בכל מקום שאתה הולך בו יש ספייס, והספייס הזה הוא יקר, זה ספייס של איכות חיים. כפר שמריהו שומרת שלא תהיה אצלה צפיפות. כשאנחנו מדברים על בית בנחלה, הכוונה היא שאתה יוצא מהסלון בבוקר ורואה 7.5 דונם".
3 צפייה בגלריה
"הקורונה הדגישה את הצורך במרחבים פתוחים, ולכן מי שיכול היה להרשות לעצמו לקנות שטחים כמו הנחלות החקלאיות ביישוב - קנה"
(צילום: אסף קמר)
סכסוכים משפחתיים על ירושת הנחלות
שוק הנדל"ן בכפר שמריהו מורכב משום שהוא מתבסס על אותן נחלות חקלאיות, שריד ארכיאולוגי מתקופת קום המדינה, כשהיישוב היוקרתי עוד היה יישוב כפרי. החוק היבש רואה בנחלה יחידה כלכלית עצמאית, הפועלת במסגרת קואופרטיבית של אגודה שיתופית. כתוצאה מכך, החוק, שאמור להגן על התוצרת החקלאית של מדינת ישראל, אינו מתיר פיצול של נחלה - ובעלי הנחלה נאלצים לבחור בן או בת ממשיכים מתוך המשפחה ולהכריז עליו או עליה כיורש יחיד, ככל הנראה מתכון בטוח לריבים משפחתיים ולמאבקי ירושה כוחניים.
הסכסוכים המשפחתיים לגבי ירושת נחלה מוכרים במושבים רבים בישראל, אך כשמעורב בזה כסף כל כך גדול - עסקאות המכירה של אותן נחלות הופכות למורכבות הרבה יותר. לדברי עו"ד מילשטיין, מדובר בנושא רגיש המסב סבל רב למעורבים. "אדמה פרטית זו אדמה שבה אתה רושם בטאבו על שמך את הקרקע, ובזה נגמר הסיפור. נחלה חקלאית בעצם מורכבת מכמה חלקות. חלקה אחת היא חלקת המגורים, וכאמור בכפר שמריהו חלקות המגורים של הנחלות משתרעות על 7.5 דונם, זה הסטנדרט".
לדבריו, "לכל נחלה יש עוד שטחים חקלאיים בצד המזרחי של היישוב בקרבת העיר הרצליה. השטחים החקלאיים שייכים לאגודה חקלאית, ולכל בעל נחלה יש חלק יחסי בשטחים החקלאיים האלה. אלא שכאמור, נחלה חקלאית חייבת להיות על שם בעלים אחד, היא לא ניתנת לחלוקה. אתה לא יכול למכור את מטעי הזיתים ולהישאר עם הבית בן ה-7.5 דונם. לכן נוצרו לא מעט סכסוכים משפחתיים במגזר המושבי, כי ההורים צריכים להחליט איזה בן יהיה זה שיקבל את הנחלה".
גם אמיר מכיר את הריבים המשפחתיים, אבל מספר על רפורמה חדשה שנועדה להסדיר את עניין הירושות וחלוקת ההון המשפחתי לדור ההמשך. לדבריו, מדובר במדיניות חדשה שמאפשרת פיצול נחלות וחלוקה שווה בין היורשים. "אני מקווה שהיא תוביל לפחות סכסוכים", הוא אומר. מילשטיין מוסיף כי הרפורמה תוביל לעליית מחירים וטוען כי "מי שקונה היום ב-40 מיליון שקל עושה עסקה מצוינת".
מדובר למעשה ברפורמה של רמ"י בנושא הסדרת זכויות למגורים בנחלות. לפני כשלוש שנים החלה רמ"י ביישום הרפורמה, שהיא למעשה מדיניות חדשה שכוללת בין היתר את המגרש עליו ייבנו בתי המגורים וכן מנגנון תשלום המיסים לרמ"י. "הבשורה שאנחנו מכוונים היא היכולת לפצל ולשייך את הבתים באופן נפרד ובכך לאפשר לבעלי הזכויות או ליורשיהם חלוקה בבתים ובחירה כלכלית אינדיבידואלית, למול המדיניות הקודמת בה לא ניתנה האפשרות לחלוקה כאמור", הסביר אמיר.
