על רקע ההחלטה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להגדיל ברגע האחרון את הפחתת המס על הדלק ובכך גם את הפסד המיסים של המדינה, המחיר לחודש אוקטובר שיתעדכן בלילה שבין שבת לראשון צפוי להישאר על 6.94 שקלים לליטר אוקטן 95 בשירות עצמי, כפי שהוא היום. העלות לקופת המדינה: 185 מיליון שקל נוספים.
פרשננו גד ליאור הסביר השבוע ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, מדוע בכלל נידרש שר האוצר "למתן" את העלייה במחיר הדלק באמצעות הפחתת המס, למה החלטתו של סמוטריץ' עומדת בניגוד לעמדת בכירי משרדו וכיצד אותה מדיניות עלתה למדינה לא פחות משלושה מיליארד שקלים מאז אפריל אשתקד. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה השנייה בנגן שבפתח הכתבה, או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.
לאן הולכת מלחמת התסריטאים?
בהמשך הפרק עסקנו בסערה הנמשכת בהוליווד: אחרי כמעט חמישה חודשי שביתה שעצרה הפקות ותקעה את גלגלי התעשייה ההוליוודית, גילדת התסריטאים (WGA) הכריזה כי הגיעה להסכמות עם איגוד המפיקים. השביתה למעשה נועדה כדי להגן על תנאי התסריטאים מכרסום במעמדם, בעיקר בגלל כניסת ה-AI שעלולה לפגוע בהם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
פרופ' שרון טוקר, חוקרת לחץ בעבודה מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הסבירה ב"כסף חדש" כי "אני חושבת שזה סוג של קרב אבוד. זאת אומרת גם ההסכם שהתסריטאים חתמו עליו יכול להחזיק מעמד שנה-שנתיים, בסופו של דבר כוחות השוק הם אכזריים ואני משערת שההסכם הזה לא יישאר כמו שהוא נחתם היום בשנים הבאות. הכניסה של ה-AI לכל כך הרבה תחומים היום חזקה מכדי שציבור אחד של בעלי מקצוע כאלה או אחרים יוכלו לעמוד נגדו.
"בסופו של דבר יש כאן את כוחות השוק, ויוצרי וכותבי תוכן כן ימשיכו להיעזר ב-AI, וזה רק ילך ויגבר. אפשר להרחיב את זה להרבה מאוד תחומים, כולל הוראה, כולל באקדמיה, כולל חשיבה על מערכי מחקר חדשים, גם בתחום שלי. עולות פה הרבה שאלות בהיבט החברתי והמוסרי, אבל בהיבט הכלכלי כוחות השוק פה הם משמעותיים.
"ה-ChatGPT וחבריו פרצו לחיינו בשנה האחרונה וכבר היום הקצב שבו הם מתקדמים הוא מעל ומעבר למה שחשבנו, וגם מעל ומעבר למה שחשבנו שייכנס לשוק וישפיע על השוק. אז חייבים להיערך לזה, בדיוק כמו שחייבים להיערך למשבר האקלים ומדשדשים בעניין הזה, אז באותה מידה גם לזה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימנייה השלישית בנגן שבראש הכתבה.
המשמעויות הכלכליות של הסכם עם סעודיה
על רקע המגעים המתחממים בין סעודיה לישראל, ד"ר נחום שילה, מומחה לסעודיה ולמדינות המפרץ ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הסביר ב"כסף חדש" מה המשמעויות הכלכליות שיכולות להיות להסכם בין סעודיה לישראל על הכלכלה הישראלית.
3 צפייה בגלריה
מחמד בן סלמאן, ג'ו ביידן ובנימין נתניהו
(צילום: Ludovic MARIN / POOL / AFP, Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS, gettyimages, עמית שאבי)
"אם וכאשר יהיה הסכם כזה יש לזה כמה רבדים כלכליים", הסביר ד"ר שילה. "קודם כל מבחינת פתיחת השווקים לכל העולם המוסלמי שכרגע לא מכיר בישראל - אם סעודיה תחתום עם ישראל על הסכמים אז הדרך של מדינות מוסלמיות ענקיות כמו אינדונזיה ומלזיה, שהם שווקים ענקיים, יהיו פתוחים בפני ישראל, למרות שגם עכשיו עושים איתם עסקים, רק מתחת לשולחן כנראה.
"שנית, יש את השוק הסעודי עצמו עם המגמות החדשות. יורש העצר מקדם מזה כמה שנים תוכנית שנקראת "סעודיה 2030", שזה בעצם תוכנית שמאוד מתאימה ל-prospect הכלכלי הישראלי - השקעה בתעשייה, השקעה בהייטק, השקעה בכלכלת ידע. זאת אומרת, יורש העצר מבין, והוא אומר את זה בגלוי, שעידן הנפט יסתיים מתישהו, ושסעודיה לא צריכה להיות תלויה רק בנפט, והיא חייבת לפתח הייטק, תעשייה, תיירות, הרבה ענפים שלא פותחו מאז שהוקמה הממלכה, ובענפים האלה יש לישראל הרבה מה להציע, במיוחד בתחום ההייטק.
"בנוסף, יש את המיזמים הבינלאומיים כמו מסילת הברזל שמדובר עליה מהודו לאירופה, שזה מיזם גרנדיוזי אמריקני. גם זה לא משהו שירקום עור וגידים בשנה-שנתיים הקרובות, אבל בטווחים של עשור או שניים, אם ישראל תהיה מעורבת במיזם הזה זה יכול להשפיע לחיוב על הכלכלה.
"ישראל גם מעוניינת בהסכם בגלל שהוא יאפשר לישראל לרכוש חומרי גלם לתעשייה בזול יחסית, קווי שינוע קצרים יחסית, וכמובן מדינות שלא קיימו איתנו קשרי תעופה, ועשו לנו קצת בעיות מבחינת מעבר של מטוסים - יישרו קו עם הסעודים וזה יתרום לכלכלה הישראלית.
"עוד דבר משמעותי הוא שכמובן שאם יהיה הסדר מדיני באזור, אז זה ישפיע לחיוב על נתונים מאקרו-כלכליים - על שער השקל, על הריבית, על האינפלציה. זאת אומרת, זה ישפיע לחיוב בהינתן מצב שבישראל מוצאים איזשהו פתרון לפלונטר הפוליטי-חברתי-כלכלי שאנחנו שרויים בו כרגע עם כל המהפכה המשפטית".
וגם: מה חושבת נשיאת אוניברסיטת בן גוריון לשעבר, פרופ' רבקה כרמי, על ההחלטה להקים קמפוס חרדי עם הפרדה מגדרית, והאם צפויים "מבצעי מלונות" נוספים? האזינו לפרק המלא מיום שלישי >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
