"מיסוי רווחי הבנקים? יעזור לגירעון, לא ללקוחות"
הסערה סביב רווחי העתק של הבנקים ברבעון הראשון של 2023 - למעלה מ-6 מיליארד שקל במצטבר לחמשת הבנקים הגדולים בישראל - המשיכה לעורר שיח רב השבוע בציבור ובכנסת. אחרי שנגיד בנק ישראל אמר שהוא "מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות" ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', טען כי "יש היגיון רב במיסוי הרווחים מהריבית של הבנקים", שוקי אורן, יו"ר הבנק וואן זירו, אמר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "מיסוי רווחי יתר של הבנקים אולי פותר בעיה בתקציב מדינת ישראל, כיוון שזה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ולסתום חור בגירעון, אבל ברור שזה לא מטפל בכלל בבעיה".
אורן הסביר כי "מיסוי נוסף על רווחי הבנקים לא יגרום להם להתנהג בצורה שונה, כי מדובר על מס גבוה יותר על הרווחים - הם לא ינסו בגלל זה להרוויח פחות, והם לא יחלקו לציבור משהו. אין כאן שינוי בהתנהגות. מה שיקרה זה שהכנסות המדינה יגדלו מזה, בזמן שאנחנו רצינו לטפל בכלל בבעיה של ההפרשים הגדולים בין הריביות על פקדונות לריבית להלוואות, שהביאו לרווחיות. מיסוי לא ישנה את זה כהוא זה. הוא יגרום לזה שהבנקים ישלמו יותר מיסים, אולי זה בסדר, אני לא בא להתווכח עם זה, אבל זה לא פותר את הבעיה". האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה בנגן שבפתח הכתבה.
"סמוטריץ' טוען שהוא ימין כלכלי? הוא צוחק לנו בפנים"
לצד הטענה כי הוא "מוצא היגיון רב" במיסוי רווחי היתר של הבנקים, שר האוצר סמוטריץ' גם הצהיר כי הוא "איש ימין כלכלי ומאמין שתפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע לשוק". פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, התייחס בריאיון ל"כסף חדש" לסתירה זו בין דבריו של שר האוצר ואמר: "זה פשוט להסתכל לנו בעיניים ולצחוק עלינו".
לדבריו, "סמוטריץ' מאמין שאסור להתערב בשוק? מאז שהממשלה הזו נבחרה זה בדיוק מה שהם עושים. הם גורמים לתוהו ובוהו, אז נוח לו לדבר על הבנקים. הוא יורה לכל הכיוונים ואחרי זה הוא יגיד לנו שהמיסים יורדים כאן, שהרי הם יורדים בגלל שהמצב במשק בעייתי, ובכלל לא רק את הבנקים אלא גם אותנו צריך למסות עוד, כי אחרת איך ישלמו על כל מה שהם שמו בתקציב?".
באשר להשפעה האפשרית של הצעת השר על הבנקים בארץ ועל שוק הבנקאות המקומי ככלל, אמר פרופ' בן-דוד: "הבנקים ימצאו פתרונות לדבר הזה, אפשר לסמוך עליהם. אם כבר, הכלים הם לא אצלו, אלא אצל בנק ישראל, שיש לו כלים רגולטוריים.
"הדבר המרכזי כאן שיכול לטפל בחזירות של הבנקים זה לפתוח אותם לתחרות בצורה מסיבית, בין אם זה בחו"ל או ביניהם, יש לבנק המרכזי את הכלים האלה והוא לא עושה את מה שהוא צריך לעשות. יש פה יכולת לשנות את כללי המשחק, הם לא צריכים לבקש טובות מאף אחד. ברגע שיש רווחים כל כך גדולים, מה מונע מסיטיבנק לשים פה סניף בכל פינת רחוב וגם ליהנות מהרווחים האלה? למה שבנקים אחרים לא יעשו את זה? זה האיום הגדול שאפשר לשים על הבנקים שמתנהלים כאילו יש להם קרטל. לבנק המרכזי בהחלט יש את הכלים להתמודד עם הדברים האלה", טען.
"אם מלחמות הקרדיטים ימשיכו, טיפול ביוקר המחיה לא יהיה פה"
אחרי העברת התקציב בשבוע שעבר, שלא כלל שום בשורה של ממש בנוגע לטיפול ביוקר המחיה, נראה שהממשלה מעלה הילוך בכל הקשור לעניין ומנסה לפחות להראות שזה בראש מעייניה. מההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת ועדה לטיפול ביוקר המחיה, דרך ההצהרה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקים ועדה לטיפול בריכוזיות ועד להצהרות של ניר ברקת - שהודיע שיחדש את החקיקה שתגביל את היבואניות הגדולות ובין השאר נכנס לעימות חזיתי עם יו"ר רשות התחרות.
4 צפייה בגלריה
שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ
(צילום: אלכס קולומויסקי, EPA, יונתן זינדל)
עו"ד לינור דיוטש, מנכ"לית לובי 99, הלובי של הציבור, אמרה ב"כסף חדש" כי "היו ארבע ועדות יוקר מחיה שכאלה רק בעשור האחרון. העובדה שראש הממשלה הודיע פתאום על הקמת ועדה נוספת בנוסף לוועדה ששר האוצר כבר הכריז עליה ונמצאת בחוק ההסדרים, זה קצת מצחיק. זה פשוט מלחמות קרדיטים. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים ומשמעותיים כדי שדברים יקרו, זה ששרי הממשלה השונים ישתפו פעולה אחד עם השני. שר הכלכלה ושר האוצר וראש הממשלה צריכים לחבור יחד ולא להתחרות אחד בשני, אחרת יותר מדי לא יקרה פה".
על ההצעות לטיפול ביוקר המחיה שעלו השבוע בדיון בוועדת הכלכלה, שדויטש גם נכחה בה, אמרה: "חלק מההצעות שהן באמת טובות, שיכולות להיות עם פוטנציאל טוב, נבלעות בהרבה דברים שהם בעיקר מלל ומס שפתיים. אלה מעין 'הצהרות חוק' ולא באמת הצעות חוק, כי זה דברים שמעלים, עושים כותרת, אייטם של דקה וחצי וזה נבלע בתהום הנשייה. לכן כדי שדברים באמת יקרו חייבים לקדם אותם עם כלל השחקנים ולתת קרדיט לכולם. אם מתחילים לריב על קרדיטים ולריב על הפרצוף של מי מופיע בעיתון, זה בדרך כלל נשאר שם, בלי שום תוצאה אמיתית".
עוד הזכירה דויטש כי "גם ליברמן כשכיהן כשר האוצר הקים ועדת ריכוזיות, שאנחנו בלובי 99 המלצנו על הקמתה, והיא התחילה לכאורה לעבוד. אבל מה - הצוות שם הגיש מסקנות ראשוניות ובמקום לקחת אותן החליטו להקים עוד ועדה. אגב", הוסיפה, "אחת ההמלצות של הוועדה הקודמת הייתה בעצם הפירוק של מונופולים בייבוא, שהוצאה מחוק ההסדרים ועכשיו ברקת טוען שיקדם אותה.
"עכשיו אני יכולה להגיד - 'עוד ועדה, מה זה עוזר לי?', אבל מצד שני יש ועדות שבאמת יצרו שינוי, כמו ועדת בכר או ועדת שטרום או אפילו ועדת טרכטנברג. אני לא מתנגדת לעצם הקמת הוועדה, ואם היא תביא המלצות אמיתיות לטיפול שורש אנחנו גם נתמוך בהן".
השקל צונח? "זה מס רוטמן-לוין"
בשבועיים האחרונים עלה הדולר בכ-2.4% מול השקל לרמה של 3.75 שקלים, וגם האירו עבר את רף ה-4 שקלים. אם מסתכלים על שער המטבע האמריקני בארבעת החודשים האחרונים, מאז הכריזה הממשלה על המהפכה המשפטית, רואים זינוק של כמעט 12%, אז היה הדולר בשפל של 3.36 שקלים.
ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית וחבר בפורום הכלכלנים, הסביר ב"כסף חדש" כי "יש תופעה מעניינת ובמסגרתה בזמנים רגילים, שער הדולר לרוב משקף באופן מוחלט את מה שקורה בשוק המניות האמריקני. לכן, כאשר רואים חריגה מהדפוס המאוד הדוק הזה אז אפשר לשייך אותה ברמה יחסית גבוהה של ודאות לאירועים כמו המהפכה (המשטרית) והכרזות כמו זו של הרמטכ"ל לגבי איראן".
לטענתו, "אני יכול לומר ברמה די גבוהה של ודאות שמאז תחילת חודש פברואר יש לנו פיחות עודף של השקל שאי-אפשר להסביר אותו על ידי המהלכים הרגילים של הבורסה אמריקנית. הנתונים לא יכולים להגיד לנו שזה בשל ההפיכה המשטרית, אבל קשה לחשוב על תופעה אחרת שגרמה לדבר הזה".
עוד טען ד"ר שפיצר, כי "בחודשים האחרונים ערך הנכסים הפיננסיים של משקי הבית הישראלים ירד בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים, והפרשנות שלי היא שזה 'מס רוטמן-לוין'. לגבי הפיחות בשקל עצמו, זה מתגלגל מהר מאוד לאינפלציה וההנחות הן שבטווח זמן של כמה חודשים, כל אחוז בפיחות בערך השקל יתגלגל בעשירית או בשתי עשיריות האחוז לעליות המחירים. כלומר, 11% מתגלגלים לעליית מחירים של 1%-2%.
"מנגד", הוסיף ד"ר שפיצר, "החוב של ממשלת ישראל נקוב בשקלים, וזה בעצם מפחית את ערך החוב וככה כולנו חיבים פחות. החדשות הרעות שבאות עם זה הן שרוב החוב הוא בידיים שלנו. יש כאן סוג של מיסוי של משקי הבית בידי הממשלה, אבל זה מיסוי שאף אחד לא רואה אותו - האג"חים שלנו שווים פחות וגם החוב של ממשלת ישראל שווה פחות. בטווח הקצר יש גם את ההשפעה על היצואנים שזה אמור להשפיע להם על הרווחים לטובה, אבל זו השפעה קצרת טווח שלא הייתי רוצה לייחס לה יותר מדי משמעות".
