המשבר בחברת ההשקעות החברתיות טריא נמשך ומתחילת שנת 2023 ועד חודש אוגוסט האחרון, נרשמו בקשות משיכה בלמעלה ממיליארד שקל ומאות מיליונים מתוכן טרם נענו. דן רבן, כתב שוק ההון והבנקים, סיפר הבוקר (א') בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, מי היא בכלל חברת טריא, כיצד נקלעה לקשיים, מה מצב המשקיעים כיום ומה בכל זאת צופה העתיד עבורם?
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"חברת טריא היא חברת הלוואות 'חברתיות', מה שמכונה גם P2P, בה הכסף שמישהו אחד משקיע הולך להלוואה של מישהו אחר, והחברה בעצם גוזרת קופון על עמלות", הסביר רבן והמשיך: "זה מודל שקיים כבר די הרבה שנים והוא זכה לפופולריות גדולה יחסית בשנים שבהן הריבית במשק הייתה נמוכה, או שהיו תנודות מאוד חדות בשוק ההון ואנשים חיפשו אפיקי השקעה סולידיים ו'בטוחים', כמו פיקדונות בבנקים או הלוואות חברתיות שהציעו ריבית גבוה יותר מהבנקים בדרך כלל".
עוד לדבריו, "כאשר הריבית במשק זינקה ועלתה לכמעט 5%, אז המודל של טריא היה פחות כדאיי ואנשים פשוט התחילו למשוך את הכסף שלהם, ואז טריא נכנסה לבעיה מאוד גדולה של גל משיכות גדול.
"בניגוד לבנקים, אשר מחוייבים ליחס נזילות - כלומר לכך שבכל רגע נתון יש להם סכום מסוים מתוך הסכום שהם נתנו שזמין כדי להחזיר לאנשים - טריא לא מפוקחת באותה צורה וכאשר לא מנהלים את הדבר הזה נכון, זה עלול לייצר בעיית נזילות מאוד קשה, במסגרתה אין לטריא כסף להחזיר למי שהשקיע".
עוד הוסיף רבן, כי "גם היום טריא מציעה פיקדונות בריבית מאוד גבוהה של 8%-10% בשנה, בתנאי שהלקוח לא ימשוך את הכסף לתקופה ממושכת. למעשה, הם מנסים להכניס כמה שיותר כסף חדש כדי לפתור את בעיית הנזילות ולהחזיר את הכסף למי שביקש למשוך. במקביל, הם גם מנסים לגייס כסף מגופים מוסדיים".
מאחורי המשבר ב"טריא" | דן רבן וצחי שדה בשיחה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
אולם, כפי שהדגיש רבן, הריבית הגבוהה שמציעה טריא כיום נובעת בעיקר מהסיכון הגדול שהלקוח לא יוכל למשוך את הכסף בזמן שירצה: "שוחחנו עם סטודנט צעיר בשנות העשרים לחייו, ששם כ-20 אלף שקל בסוף השנה שעברה בטריא, ביקש למשוך חודש לאחר מכן כי הוא היה צריך את הכסף ללימודים ולמעשה עד היום הוא לא קיבל את כל הסכום. טריא החזירו לו 7,000 שקל בפעימה אחת, חודש אחר כך עוד 7,000 שקל ואת השאר בסכומים של בין 500 שקל לכמה אלפים בודדים בכל כמה שבועות או חודשים. למעשה, טריא לא מחויבת להחזיר את הכסף בזמן מסוים או בסכום מסוים - היא כמובן מגבה את זה ב'אותיות הקטנות'.
"מקרה נוסף ששמענו עליו הוא של אישה כבת 60, ששמה כמה מאות אלפי שקלים טובים בטריא וביקשה למשוך את הכסף, ועד היום - זה היה לפני כחודש-חודש וחצי - היא קיבלה מהחברה בחזרה כ-3,000 שקל בלבד ואין לה מושג מתי היא תקבל את הכסף בחזרה. יחד עם זאת, צריך לומר שרוב ההערכות בשוק הן שטריא ושהמשקיעים לא יאבדו את כל הכסף שלהם, אלא אולי הם יאבדו חלק ממנו או שמה שסביר יותר שיקרה זה שמי שכן ביקש למשוך - יקח לו הרבה מאוד זמן לקבל את הכסף שלו בחזרה, במיוחד את מלוא הסכום", אמר רבן.
מחברת טריא נמסר בתגובה כי "טריא היא חברת תיווך אשראי בין עמיתים הוותיקה והגדולה בישראל. בחודשים האחרונים, בעקבות התמורות בכלכלה המקומית והגלובלית ובדומה לשאר השחקנים בשוק, עלה מספר הבקשות של הלקוחות להנזיל את ההשקעות. הזמן הנדרש 'להנזיל' את ההשקעה הינו חלק ממהלך העסקים התקין של מודל P2P, ובתקופת ההסתגלות לסביבת ריבית חדשה, אורך זמן ממושך יותר.
"לכל משקיע בפלטפורמה יש תיק הלוואות שממשיך להיפרע בהתאם למועדי הפירעון של ההלוואות בתיק. ככל שהמשקיע ביקש להקדים ולמשוך את כספו, שלא בהתאם למועדי הפירעון של ההלוואות, אזי ככל שניתן, המערכת מנסה לאתר משקיעים אחרים במערכת, בעלי פרופיל השקעה זהה לזה של המשקיע, על מנת למכור להם את ההלוואות שבתיק של אותו משקיע. החברה מטפלת בכספי לקוחותיה במקצועיות ובאחריות", טענו בטריא.
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה הראשונה בנגן שבפתח הכתבה או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.
מי קונה אתרוג ב-5,000 דולר?
בהמשך הפודקאסט וברקע האתרוג שהציג יו"ר ש"ס אריה דרעי הבוקר בסוכתו וטען כי "זה האתרוג הכי יקר מכולם פה בקופסה. 5,000 דולר, ממש ככה, במזומן", שוחחנו ב"כסף חדש" עם נתן קאופמן, סוחר אתרוגים ותיק, על מנת להבין האם באמת יש אתרוגים ששווים 5,000 דולר, מי משלם עליהם סכומים כאלה ומדוע?
אריה דרעי מציג את האתרוג שרכש ב-5000 דולר במזומן
(באדיבות מרדכי הלפרין)
לדבריו קאופמן, "אתרוגים מתחילים ב-30-10 שקל, אבל יש גם אתרוגים מאוד יקרים. אתרוג צריך להיות כמה שיותר יפה, כמה שיותר נאה וכמה שפחות מלוכלך. כדי להגיע לרמה כזאת, זה בדיוק כמו יהלום. יש יהלום שעולה 1,000 דולר ויש כזה שעולה מיליון דולר. כמה (שהאתרוג) יותר נקי ויותר מלוטש - הוא יעלה יותר. בוודאי שגם האתרוגים הגדולים מאוד עולים המון כסף. קשה לייצר אתרוגים ולהביא אותם לרמת נקיות גבוהה בצורת הגידול שלו".
עוד אמר קאופמן, כי "הרי כל הרעיון שאנחנו לוקחים דווקא אתרוג, ולא פרי אחר, זה בגלל היופי שלו. הוא הפרי היחיד שיפה - לא סתם בחרו בו, יכלו לקחת תפוז, תפוח או לימון. התורה בחרה באתרוג כי לגזה ולפרי שלו יש את אותו טעם - זה נדיר. יש אנשים שלועסים חתיכת גזע של אתרוג".
עוד לדבריו, רכישה של אתרוגים יקרים במיוחד אינה נחלתם של חרדים או של דתיים בלבד. "יש חילונים שמקיעים מאוד. בהתחלה הייתי מופתע, אבל לאט-לאט הבנתי - זה מגיע מהבית. המסחר הזה מאוד חזק, בעיקר ליהודי ארה"ב, עשירים גדולים יותר בארץ, אנשים שמאוד מקפידים על ההלכה או אנשים שרוצים לתת מתנה למישהו שהם חפצים בעיקרו". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה השלישית בנגן שבפתח הכתבה.
המגמה השלילית בהייטק נמשכת
בתוך כך, שוחחנו היום ב"כסף חדש" גם עם אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI, אשר פרסם היום דוח חדש ממנו עולה כי המשבר בענף ההייטק מחמיר וכי ההשקעות בתחום ברבעון השלישי של השנה הסתכמו בכ-1.7 מיליארד דולר בלבד - צניחה של כ-40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מה משמעות הירידה שממשיכה כבר שבעה רבעונים ברציפות, מה הסיבות לה ומה צופים במכון להמשך שנת 2023? האזינו לריאיון המלא בסימנייה השנייה בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: ביום רביעי האחרון עסקנו בין היתר במהומות הגדולות בדרבי התל אביבי ששוב פגעו במיוחד דווקא בעשרות אלפי האוהדים שרכשו כרטיס או מנוי למשחק, ולא קיבלו תמורה ראויה לכספם. וגם: כמה יעלה המשך סבסוד הדלק ומה אפשר ללמוד משביתת התסריטאים בהוליווד? לפרק המלא האזינו >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
