ועדת הכספים אישרה היום (ד') לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק המכר לפיו הצמדת מחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה תופחת משמעותית במסגרת הוראת מעבר ובמקביל יוקשחו את התנאים שחלים על קבלנים שמאחרים במסירת הדירות. הסעיף השלישי בו עסק התיקון לחוק המכר ירד מהפרק ויקודם בהמשך בצורה שונה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האישור מגיע לאחר שאמש הוחלט במסגרת הסכמות של הקואליציה והאופוזיציה על קידום התיקון לחוק והצפי הוא שהחקיקה תושלם עוד היום, טרם פיזור הכנסת הנוכחית, בנוסף לחוק הסיוע לעצמאים בגין האומיקרון שצפוי להיות מאושר גם הוא.
עוד קבעה הוועדה, כי החוק יכנס לתוקף תוך שבעה ימים מפרסומו ולא תוך 30 יום כפי שקבעה הצעת החוק הממשלתית. יודגש כי התיקון לא יחול רטרואקטיבית על דירות חדשות שנרכשו בעבר - לרבות דירות שנרכשו במסגרת תוכניות מסובסדות כמו "מחיר למשתכן", אשר חלקם אף מאיימים לפנות לבג"ץ בנושא - אלא רק על חוזים שייחתמו החל מכניסת ההוראה הרלוונטית לתוקף בעוד שבוע, אם הסעיף אכן יעבור. לכן, למי שטרם חתם על חוזה, ייתכן שכדאי לחכות עד שהחוק ייכנס לתוקף ובכך לחסוך כסף רב.
על פי התיקון שאושר בוועדת הכספים, סוגיית ההצמדה של מחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה תטופל על ידי הוראת מעבר שתקבע מנגנון אחיד שיפחית משמעותית את ההצמדה, זאת עד שיאושרו התקנות המלאות בוועדת הכלכלה. נזכיר כי בשנה האחרונה האמיר מדד תשומות הבנייה ב-6.6% ומדובר בהשפעה משמעותית על מחיר הדירה.
הצעת החוק המקורית גרסה כי נכון להיום מחיר הדירה כולל גם את הרווח היזמי וגם את מרכיב הקרקע לצד עלות הבנייה בפועל, ואין הצדקה להצמיד את מדד התשומות על החלקים שאינם מושפעים ממנו. לכן, ביקשו מנסחי החוק לקבוע חישוב שייקבע על בסיס מיקום גיאוגרפי וינטרל רק את עלות הבנייה של דירה אליה יוצמד המדד.
מכיוון שמדובר בחישוב מורכב, ובתקנות שצריכות לעבור אישור בוועדת הכלכלה, לא ניתן לסיים את הדיון כעת וכדי לתת מענה לבעיה טרם התפזרות הכנסת נקבע מודל חדש שייכנס לתוקף בשבועות הקרובים ויהיה תקף עד אישור החישוב המלא בוועדת הכלכלה.
הוראות המעבר הללו קובעות כי ביום החתימה על חוזה לרכישת דירה חדשה - תינתן האפשרות לרוכש לשלם לפחות 20% ממחיר הדירה, וזאת ללא כל הצמדה. במקביל, כל תשלום נוסף על הדירה יחולק כך ש-50% ממנו יוצמד למדד תשומות הבנייה ו-50% הנותרים לא יוצמד. כלומר, בסך הכל רק 40% מהתשלום יוצמד למדד התשומות.
החוק שנועד לסייע לרוכשים מתקדם: "הקבלנים יגנו על עצמם ויעלו מחירים"
לשם הדוגמה: אם פלוני רוכש דירה במחיר מיליון שקלים, במועד החתימה על החוזה הוא ישלם 200 אלף שקל שלא יוצמדו. מאוחר יותר ישלם 400 אלף שקל שגם הם לא יוצמדו (ולא משנה מתי יבוצע התשלום) בעוד 400 אלף נוספים ממחיר הדירה כן יהיו מוצמדים וההצמדה תחול על פרק הזמן מחתימת החוזה ועד התשלום בפועל.
תנאי הפיצוי על איחור במסירת דירה יוקשחו
סעיף נוסף עליו הושגו הסכמות מתייחס לאיחור במסירת דירה על ידי קבלן או יזם. המצב כיום בפועל הוא שלא פעם אין פיצוי על מסירה באיחור ועל פי הנתונים שהוצגו לאחרונה בוועדת הכספים, יש לא מעט דירות שנמסרות באיחור כך שלא מדובר במקרים בודדים. על פי ההחלטה שהתקבלה היום, תנאי הפיצוי הוקשחו. כך, חודש ראשון של איחור מסירה ייחשב כ"תקופת חסד" לקבלן והוא לא יצטרך לפצות את רוכש הדירה.
עם זאת, החל מחודש שני של איחור ועד חודש רביעי - 100% פיצוי לרוכש הדירה (על בסיס מחיר שכירות של דירה דומה באיזור), מחודש חמישי של איחור עד חודש 10 יעמוד הפיצוי על 125% ומחודש 11 ואילך - פיצוי בשיעור 150%.
כאמור, נושא נוסף שהיה אמור להיות חלק מהתיקון לחוק המכר התייחס לתשלום לעו"ד היזם שעומד היום על קרוב ל-6,000 שקל. מדובר בסכום אותו משלם רוכש הדירה לעו"ד שמייצג את היזם. נוסח התיקון המקורי ביקש לבטל את התשלום האמור אולם בהסכמות שהושגו היום סעיף זה ירד מהפרק. גורמים הבקיאים בנושא הסבירו כי משרד הבינוי והשיכון מתכנן לפעול בנושא ולהגביל בהמשך את התשלום לעו"ד לרמה של כ-1,500 שקל בלבד.
יודגש כי יזם או קבלן יהיה פטור מתשלום פיצוי בשל איחור במסירה, רק במקרה שהאיחור נגרם כתוצאה ממעשה או ממחדל של הרוכש, או במקרה שהאיחור הוא תוצאה של סיכול החוזה כמשמעותו בחוק החוזים.
במסגרת החוק מוזגה הצעת חוק ממשלתית עם הצעות חוק של יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר וח"כ בצלאל סמוטריץ, אליהם הצטרפו עשרות חברי כנסת.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר בתגובה כי "החוק לא יועיל במאומה לצינון שוק הדיור ורוב הסיכויים שהוא יאיץ את המשך ההתייקרויות בשוק. לצערנו יש בכך המשך הכשל בטיפול בבעיות השורש של תחום הדיור והמשך המגמה של נקיטת צעדים לא אפקטיביים".
רוכשי דירות שיצרו קבוצת פייסבוק בשם "מחאת המדד" פנו לוועדה במהלך הדיונים ומחו על כך שהחוק יוחל רק על חוזים חדשים, וחלקם אף איימו לפנות לבג"ץ אחרי האישור בוועדה. נטע קמין, רוכשת דירה בשוק הפרטי וחברה בקבוצה, טענה כי מדובר בעוול: "לא יתכן שמהלך חקיקה מבורך שכזה יותיר מאחור ציבור רוכשים כה גדול להמשיך ולדמם כסף רב, ללא כל פתרון. טבעת החנק הכלכלית הזו (שמצטרפת לעלייה דרמטית בריביות המשכנתא ולגל התייקריות בשוק השכירויות), מביאה לגל יאוש בקרב הרוכשים ולריבוי הקולות של מי ששוקלים כעת לבטל את עסקת הרכישה - שכן לא יצליחו לעמוד בה, בשל הפרשי ההצמדה הניכרים.
"ללא מענה, ימצאו עצמם הקבלנים מול גל ביטולים עצום - על כל המשמעויות הכספיות והבירוקרטיות הכרוכות בכך, שוודאי לא יעשה עם איש חסד, גם לא איתם. אנחנו, ציבור הרוכשים מהשוק הפרטי וממחיר למשתכן, פונים לחברי הוועדה ולהנהגת התאחדות הקבלנים לכלול גם אותנו במסגרת חקיקה זו, או לתת כל סעד אחר שיגרע מיידית מהנטל הכלכלי הבלתי אפשרי שמרים המדד המאמיר".
