מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת נחימוב, חוות נאות (חוות בודדים).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: גדי (61), לאה (61).
הבית: גדי: "קרוון שהפכנו אותו לבית. צופה למדבר. 700 שקל בחודש לסוכנות. אבל שאר העלויות הן אותו דבר כמו במרכז. ארנונה, חינוך, נסיעות. כשהילדים היו קטנים לקחת אותם לבית ספר זה 2,500 ק"מ בחודש. מה שכן באורח חיים כזה יש לך שליטה הרבה יותר גדולה על העלויות. אתה נפגש פחות עם מקומות של צריכה. החולצה היא 20 שקל ובזה סגרתי את הפינה של הביגוד".
מאיפה אתם? גדי: "גדלנו שנינו במושב ניר צבי ליד רמלה. היינו יחד באותה כיתה ומגיל 10 אנחנו יחד. אין לנו מה לספר אחד לשני. הסתובבנו קצת בארץ בכל מיני מקומות בעקבות העבודה. היינו מסעדנים. אבא שלי הקים את "סניור סנדוויץ'", שמכרו בה את הכריכים הארגנטינאים שנקראים סנדוויץ' דה מיגה. ואחרי הוא הקים את רשת "אל גאוצ'ו", ואנחנו נכנסו לעסק כדור שני. בשלב מסוים זה נמכר והתפרק. היו 18 סניפים ולא נשאר מזה שום דבר".
חוות נאות? לאה: "היה לנו משק בכפר הרי"ף וגרנו שם 10 שנים, היינו יכולים להיות חקלאים במושב אבל רצינו משהו אחר". גדי: "רצינו להיות חוואים. אבא הקים את אל גאוצ'ו ואני חלמתי להיות גאוצ'ו, הקאובוי הארגנטינאי. לפני 20 שנה עזבנו הכל והגענו לחוות בודדים פה. זה תהליך בירוקרטי ומסובך אבל בסוף נתנו לנו פיסת קרקע מלאה בשרידי תחמושת מאימוני הצבא, בלי חשמל, מים או תקשורת. אתה צריך לעשות הכל בשתי הידיים, לבד. ובאמת הגענו לפה עם חמישה ילדים, אוהל סיירים ו-48 גדיות והתחלנו מאפס להקים חווה". לאה: "זו לא התמודדות פשוטה, אבל אהבנו את זה". גדי: "התכנון היה להקים דיר חלב, מחלבה לייצור גבינות ואזור תיירותי. זה המודל - חקלאות ותיירות לא תעשייתית. וכך היה".
קשיים? לאה: "כמה שאתה חושב שזה קשה - יותר. הייתה התרוממות רוח מהעשייה וזה כיף שאתה בונה בעצמך אבל זה קשה. מזג האוויר מכה בך, אין תנאים בסיסיים בחלק מהזמן והיו שלבים שאמרתי לעצמי 'מה עשיתי'. אבל גדי פרח". גדי: "הקשיים העיקריים מבחינתי זה עם הבירוקרטיה. אני קיוויתי שיקלו עליי פה ויעזרו לי אבל אתה כל היום מוצא את עצמך נלחם. מזלנו שהמועצה הייתה בעדנו ובעד הפרויקט. בלעדיהם זה לא היה קורה".
גניבות? גדי: "הפתרון הכי טוב נגד גניבות והתפרעויות זה פשוט לכבות את הטלוויזיה. צריך לשמור על פרופורציה. יש מקרים, זה נכון, אבל המדיה מעצימה את זה. חנות הגבינות שיש לנו כאן כבר 18 שנה, אין לה דלת. יש שלט שמתקשרים אלינו ואנחנו באים. אין לי את הפחד מה יקרה אם מישהו יבוא ויגנוב. אנחנו לא נועלים את הבית ואין לנו מפתחות".
גבינות? גדי: "יש לנו דיר עיזים שבעבר היה 600 ראש עם 100 נקודות במרכז למכירת הגבינות שלנו, אבל לפני חמש שנים, בגלל סיבות מצוינות, לקחנו חופש ארוך והקטנו את זה ל-100 עיזים, שזה היה יותר פשוט להעביר לדור ההמשך שיטפלו. וגם הבנו שכדי להרוויח אז או שאתה מאוד גדול או שאתה קטן, באמצע נשחקים. מאז אנחנו מוכרים את הגבינות שלנו רק כאן. אנשים באים לפה במיוחד".
חופש? גדי: "לאה ואני, יש לנו תחביב שאנחנו רוכבים על אופנועי שטח למרחקים ארוכים. ולפני חמש שנים החלטנו לעשות טיול על אופנוע מאלסקה לארגנטינה, שמונה חודשים. כל הציוד עלינו, כולל אוהל ושני שקי שינה. החלטנו שזה בראש סדר העדיפויות, צמצמנו את העדר ונסענו. אתה מקבל פרופורציה על החיים וסדרי העדיפויות שלך. כל הבית עליך ואתה נוסע. היו לנו 15 שנים של 24/7. היינו מצליחים לברוח לחודש או שלושה שבועות, אבל השגרה היומית היא עבודה קשה. בשלב מסוים הבנו שהחווה בנויה, עובדת ומצליחה ומגיע גם לנו עוד דברים. ומאז אנחנו כל פעם לוקחים פסק זמן. עכשיו יצאנו לשלושה חודשים מיוון עד צפון נורווגיה וחזרה, ובסוף הריאיון נצא לקזחסטן. יוצאים ביוני לטורקיה, יוון, גאורגיה עד קזחסטן. ארבעה חודשים. הבנו שלטייל עולה פחות מאשר לחיות פה בארץ, אז לפעמים אתה שואל את עצמך למה לחזור".
תיירות? גדי: "יש לנו בקתות מבודדות. יש פה ואדי וכל בקתה לבד מול הנוף. התפקיד שלנו הוא להנגיש לאנשים את הטבע. הקונספט הוא של שקט, נוף, בלי טלוויזיה או וויי-פיי. אנחנו לא בתחרות במילים עם ריזורט או 'גלמפינג'. פה באים להתארח אצלנו בחווה. האירוח בארץ עולה הרבה כסף כי העלויות גבוהות. והיו הרבה אנשים שרצו לבוא אבל המחיר היה גבוה להם, והחלטנו להקים מתחם שיהיה הרבה יותר זול. פסלנו על הסף אוהלים או חאן, ועלו כמה רעיונות הזויים, אחד מהם לינה בצינורות בטון, והלכנו על זה". לאה: "יש בפנים מיטה טובה, מזגן וחשמל. כל השאר זה משותף. בריכת טבילה, מטבח, מדורה, פינות ישיבה וערסלים, ומקבלים את כל האווירה שפה. השיתוף הזה נתן אפשרות להוריד את המחיר".
תוכניות? גדי: "אנחנו לפני נטיעה של בוסתן גדול שיספק את כל התצרוכת לחווה. זה הולך להיות פארם טו טייבל אמיתי. ואנחנו פותחים פה בשלבים מקום לאוכל. בשלב הראשון רק לאורחים שלנו, ואחרי נפתח גם לאורחים מבחוץ כשהשלב השלישי הוא גם פתיחה לארוחות ערב ולהביא לפה הופעות מוזיקה פעם בחודש. לקחנו קרון רכבת עתיק ששיחזרנו. יהיה בר בפנים ואנשים יישבו בחוץ".
מצב כלכלי? גדי: "אנחנו בסדר. זה עסק מעניין ואם מישהו מדור ההמשך ירצה להיכנס אני בטוח שהם יוכלו לעשות את זה טוב יותר. יש פה עוד הרבה לאן להתפתח".
הבילוי שלכם? גדי: "כל ערב בקבוק יין".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
