בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי וואן זירו (One Zero) הובילו גם בחודש ספטמבר עם הריביות הגבוהות ביותר על פיקדונות בשוק: סיפקו ריבית ממוצעת של 2.32% ו-2.16% על פיקדונות בריבית משתנה, בהתאמה. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום (ראשון), בפעם השנייה מאז החל הבנק המרכזי לפרסם את הנתונים הללו בעקבות ביקורת ציבורית גדולה בנושא.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהנתונים עוד עולה כי סך הכספים שהופקדו בבנקים לפיקדונות בעלי ריבית משתנה (המושפעים מהעלאות הריבית במשק) עמד על 23.36 מיליארד שקל בחודש שעבר, בעוד בפיקדונות בריבית קבועה (אשר לא הושפעו מהעלאת הריבית האחרונה שנכנסה לתוקף לפני כשבועיים), היה גבוה יותר ועמד על 26.31 מיליארד שקל.
2 צפייה בגלריה
עדיין מובילים בריבית המשתנה. בנק One Zero ובנק ירושלים
(צילום: רועי בר, אוהד צויגנברג)
המשמעות של הנתונים הללו היא שלמעשה המאמצים של חלק מהבנקים לקדם את הפיקדונות בעלי ריבית קבועה על פני הפיקדונות בעלי ריבית משתנה, על אף שאלו פחות כדאיים לאזרחים בסביבה בה הריבית עולה, צלחו במידה רבה.
יודגש כי הנתונים של בנק ישראל עדכניים כאמור לחודש ספטמבר בלבד, אז עמדה הריבית במשק על שיעור של 2%, והם אינם מייצגים את השינוי בפיקדונות לאחר העלאת ריבית חדה נוספת בגובה 0.75% עליה הכריז הבנק בתחילת החודש הנוכחי.
שיעור הריבית הממוצע שהציעו כלל הבנקים בישראל על פיקדונות בריבית משתנה בספטמבר עמד על 0.9% בלבד - פער של 1.1% מהריבית הבסיסית במשק באותה תקופה.
הבנקים שהציעו את הריבית הנמוכה ביותר על פיקדונות בריבית משתנה בספטמבר היו בנק מסד (0.69%), בנק הפועלים (0.8%), בנק לאומי (0.83%) ובנק יהב (0.95%).
שוב לא גלגלו את מלוא העלאת הריבית לפיקדונות
בהשוואה לנתוני חודש אוגוסט, אז עמדה הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 1.25%, מדובר בעלייה קלה בלבד של 0.2% בשיעור הריבית הממוצעת בכל הבנקים. כלומר, בעוד הריבית הבסיסית במשק זינקה בשיעור חד של 0.75%, גם הפעם מרבית הבנקים בישראל לא גלגלו את מלוא העלייה לפיקדונות האזרחים.
2 צפייה בגלריה
העלו את הריבית, אך לא בשיעור של בנק ישראל. חמשת הבנקים הגדולים בשוק
(צילום: עידו ארז ורויטרס)
בפיקדונות בריבית קבועה, אשר כאמור קידמו בבנקים ביתר שאת, התמונה מעט שונה: הבנק שהוביל בריבית על פיקדונות של שלושה חודשים עד שנה היה דיסקונט עם ריבית של 2.89%, אחריו מרכנתיל עם 2.63% והבינלאומי עם 2.62%. ממוצע כלל הבנקים עבור פיקדונות מסוג זה עמד בחודש ספטמבר על 2.56%.
יחד עם זאת, על אף שהריבית המוצעת על פיקדונות אלו לרוב גבוהה יותר מזו שהוצעה על פיקדונות בריבית משתנה (שוב, מכיוון שהם אינם "נהנים" מעליות הריבית הצפויות), מנתוני בנק ישראל עולה כי גם בכל הנוגע לפיקדונות הללו מרבית הבנקים לא גלגלו את מלוא העלאת הריבית דאז - שעמדה כאמור על 0.75% - לאזרחים.
כך למשל, בהשוואה לריביות שהוצעו על אותם פיקדונות בריבית קבועה לתקופה של עד שנה באוגוסט, עולה כי מרכנתיל הוסיף 0.32% בלבד, דיסקונט מעט יותר עם תוספת של 0.64% והבינלאומי העלה את הריבית בשיעור גבוה יחסית של 0.83%, אולם זאת משיעור התחלתי נמוך יחסית של 1.71% בלבד שהציעו בבנק קודם לכן. בנק וואן זירו לא מציע נכון להיום פיקדונות בריבית קבועה.
הריבית על הלוואות דווקא כן זינקה
בתוך כך, בבנק ישראל פירסמו גם את השוואת שיעור הריביות שנתנו הבנקים על אשראי לזמן קצוב שניתן למשקי הבית במהלך חודש ספטמבר, אשר עמד בסך הכל על 4.01 מיליארד שקל (זאת לעומת אשראי בסך 4.58 מיליארד שקל שנתנו הבנקים באוגוסט).
לפי הנתונים הללו, עולה כי בנק ירושלים אומנם הוביל עם הריבית על הפיקדונות בריבית משתנה, אך הוא גם מוביל בפער גדול עם הריבית הגבוהה ביותר על ההלוואות שנבדקו - 13.21%. אחריו מובילים את הרשימה בנק מרכנתיל (8.03%), בנק מזרחי טפחות (7.6%), בנק הפועלים (7.51%) ובנק לאומי (7.5%).
מנגד, הבנקים שהציעו את הריבית הנמוכה ביותר על הלוואות אלו היו וואן זירו, שהוביל בפער יחסית גדול עם ריבית של 4.73%, בנק דיסקונט (5.74%) ובנק מסד (5.92%). ממוצע הריביות על הלוואות אלו בכלל המערכת הבנקאית עמד על 7.23% בחודש ספטמבר, לעומת 6.57% בחודש שקדם לו.
כמו כן, בהשוואה לנתוני חודש אוגוסט, עולה כי בנק וואן זירו גלגל 0.13% מתוך העלאת הריבית כולה (0.75%) לריבית על הלוואות, בעוד חלק גדול מהבנקים הזינקו את הריבית על הלוואות אלו בשיעור חד הרבה יותר. כך למשל, בנק הפועלים ובנק לאומי העלו את הריבית על הלוואות בלמעלה משיעור עליית הריבית במשק - 0.84% ו-0.8%, בהתאמה. במקביל, במזרחי טפחות העלו ב-0.65%, בדיסקונט ב-0.58% ובבינלאומי ב-0.19%.
