על רקע המשך התחזקות הדולר השבוע, אשר גירד מלמטה את רף ה-3.9 שקלים, שוחחנו השבוע ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם נועם שפלטר, מומחה בנושאי כלכלת מאקרו, יוקר המחיה ומרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, אשר אמר כי "הדולר מגיע לשיאים של שנים, ושער של ארבעה שקלים הוא כבר לא מילה גסה".
לדבריו, "בארה"ב פרסמו השבוע בשורה מצוינת שלמעשה יצרה גם בשורה גרועה לשוק האמריקני. פורסמו נתוני המשרות החדשות שנפתחו בחודש אוגוסט, ומספרן חצה את ה-9.6 מיליון משרות חדשות. התחזיות היו ל-8.8 מיליון, כלומר, מדובר פה על ניפוץ של הציפיות שמראה על דבר אחד בלבד - הכלכלה האמריקנית חזקה הרבה מעבר לציפיות. בנוסף, גם השכר הממוצע עולה. הנתונים האלה מאוד מהותיים, כי מצד אחד זו בשורה טובה שהכלכלה חזקה וצומחת והכול טוב. מצד שני זו בשורה רעה, כי זה אומר שהאינפלציה תימשך - זה אומר שעוד אנשים יקבלו משכורות, עוד אנשים יבזבזו כסף, וזה אומר שהכלכלה מצליחה לעמוד בריבית הגבוהה.
"לכולם היה ברור שתהיה עוד העלאת ריבית לפחות עד סוף שנה, אבל להערכתי, הולכות להיות עוד שתי העלאות ריבית לפחות עד סוף שנה, מה שאומר שהמצב הולך להיות גרוע יותר לפני שהוא יהיה טוב יותר. כי כשאנחנו מסתכלים על ההשפעות של הטווח הקצר, העלאת ריבית היא מצויינת לריסון האינפלציה. לטווח הארוך - קצת פחות. זו אחת הסיבות העיקריות להתחזקות של הדולר", הוסיף שפלטר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד ציין שפלטר, כי היום (שישי) צפוי להתפרסם מדד האבטלה האמריקני, שנמצא כבר תקופה בשפל היסטורי. "זה קצת אנטיתזה לכך שהמשק - לפי הציפיות - נמצא לקראת האטה, כי מצד אחד אומרים שכשמעלים את הריבית, אז לעסקים קשה יותר. מהצד השני - אנשים עובדים, אז יש להם יותר כסף. וזה איזשהו 'לופ' שמעמיד אתגר מאוד גדול לנגיד האמריקני. אגב, כל מה שאני אומר על ארה"ב אפשר להגיד גם על ישראל, כי ישראל גם נמצאת במצב יחסית יציב ביחס לשאר העולם, ביחס לאירופה, שם מדברים על העלאות ריבית בלית ברירה - כי האירו נחלש".
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה, או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.
מה המחיר שאנחנו משלמים על "הסטטוס קוו"?
ביום שלישי ערכנו ב"כסף חדש" פרק מיוחד על המשמעויות הכלכליות של עירוב הדת במדיניות המדינה, או למעשה על הנזקים הכלכליים של אי-ההפרדה בין דת למדינה בישראל, על רקע התחממות המאבק בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית" בתקופה האחרונה.
מה המחיר שאנחנו משלמים על "הסטטוס קוו"? | כסף חדש, הפודקאסט הכלכלי של ynet
(ynet radio)
הכלכלן ד"ר עופר קורנפלד, יו"ר עמותת ישראל חופשית - התנועה הגדולה ביותר שעוסקת בנושאי דת ומדינה בישראל, הסביר בפרק כי "כל מי שמתעסק בדת ומדינה ומבין קצת בכלכלה יכול לראות שבשנייה שנכנסים מושגים של דת או פוליטיקה דתית לתוך איזו סוגייה, הכסף הוא לא עניין יותר. כמה זה עולה? זה לא חשוב. זה לא חשוב ברמה שאם אתה פונה לפקידים או מנסה לברר כמה עולה החלטה כזאת או אחרת שקשורה לדת - בדרך כלל הם לא יודעים, אין לאף אחד מושג כמה זה עלה כי כסף 'זו לא בעיה'. זה יוצר שיבושים ממש ברורים בכל הנוגע לזה".
ד"ר קורנפלד סיפר כי "אני חושב שנתקלתי בזה בפעם הראשונה באופן אישי לפני 20 שנה. אז היה כביש שרצו לסלול בטבריה, וגילו שיש שם בית קברות. אז אמרו טוב, נזיז את הכביש הזה 100 מטר ימינה, אבל בטבריה היו הרבה מתים - וגילו שגם שם יש בית קברות. הפתרון שנמצא זה כביש מרחף - כביש עם בועות כאלה מבטון וככה כהנים יכולים לנסוע עליו. עכשיו כמה זה עולה? ה-700 מטר האלה עלו 15 מיליון שקל. אבל צריך שכהנים ייסעו, מה יעשו עם הטומאה? כסף הוא לא שיקול בסוגיות האלה, זה לא משנה בכלל".
דוגמה נוספת היא הפעלת הרכבת הקלה בשבת, נושא שישראל חופשית עסקה בו רבות. "הדבר הראשון שעשינו היה לשאול את משרד האוצר כמה עולה לא להפעיל את הרכבת הקלה בשבת. וכמובן שלא באוצר ולא במשרד התחבורה ולא בנת"ע לא עשו את החשבונות האלה. אז אנחנו עשינו את זה, עבודה כלכלית שהיא לא מאוד מסובכת, כמה חודשים של איסוף אינפורמציה והגענו למספר מבהיל - קרוב למיליארד שקל, 880 מיליון שקל בשנה, עולה לנו זה שהרכבת הקלה לא עובדת בשבת. וזה אומר שמחירי הכרטיסים שאנחנו קונים יותר יקרים וכו'".
שרת התחבורה מירי רגב אמרה בריאיון ל-ynet לאחרונה שלא תהיה רכבת קלה בשבת, נקודה. מה דעתך?
"קודם כל היא טועה ומשקרת, כמובן, כשהיא אומרת שזלא יהיה. כי בסופו של דבר, שנים לא היה תחבורה ציבורית בשבת בכל גוש דן - ועכשיו הפלא ופלא יש תחבורה ציבורית בשבת. אז צריך לזכור שאנחנו במדינה שיש בה אנשים מסוג מאוד ספציפי שיודעים לעשות 'קונץ פטנטים'. בישראל מסדרים כל דבר. כלומר, אסור להתחתן פה? אז מתחתנים בקפריסין. הישראלים מוצאים סידורים. עובדה שבמאמץ מאוד רחב, יש תחבורה ציבורית בשבת באמצעות אוטובוסים, שנגיד לפני חמש שנים היו יכולים לנסוע בהם 200 אלף איש, והיום יכולים לנסוע בהם שני מיליון אנשים. זה לא 10 מיליון, זה עדיין לא מספיק, אבל לשני מיליון אנשים יש תחבורה ציבורית בשבת. ומירי רגב טועה בזה שהיא אומרת את הדברים האלה, היא פשוט נוקטת בעמדה פוליטית".
רוצים לדעת עוד? צפו בריאיון שנערך ביום השלישי באמצעות נגן הווידיאו המצורף למעלה, או האזינו לפרק הפודקאסט המלא >>
למה מסעדות בישראל מתקשות לשרוד?
הירידה בפעילות המסעדות והסגירה של לא מעט מסעדות שנחשבו ל"הבטחות גדולות" בישראל נמשכת. בשל כך, השבוע ב"כסף חדש" שוחחנו עם שורה של מומחים בתחום על תופעה זו. כך למשל, שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, סיפר כי "יש ירידה מאוד משמעותית בהיקף הפעילות של עסקים מתחילת השנה, בשיעור של קרוב ל-20%, שזה מספרים מאוד משמעותיים עבורנו. אנחנו חשים שזה נובע מהקושי של הלקוחות שלנו להוציא כספים במסעדות. אנחנו פה חלק מהעם, רואים מה קורה, וגם מרגישים את זה אצלנו".
הוא הסביר כי "מצד אחד אנחנו רואים את הקושי של הלקוחות שלנו, ומצד שני אנחנו גם חווים את עליות המחירים הללו של ספקים שמעלים לנו את המחירים, ולכן קשה לנו לשמור על מודל עסקי סביר".
לילך ספיר, ראש מטה מאבק איגוד המסעדות והבעלים של פיקוק ומיני בר בתל אביב, שפועלים כבר 15 ו-3.5 שנים, בהתאמה, הוסיפה כי "אנחנו ענף מאוד מאוד מסוכן, עם רף כניסה מאוד נמוך, שכמעט לא קיים. זאת אומרת, אנשים לא מבינים כמה המקצוע הזה הוא מקצוע, ולכן יש בענף שלנו בערך 20% שהם אנשי מקצוע שעושים את זה במשך שנים, ו-80% של חבר'ה שיש להם קצת כסף ולקחו הלוואה או שאבא נתן משהו, והם לא מבינים עד כמה זה מקצוע. הם מאוד טובים בלהיות לקוחות וזה נראה להם נורא פשוט, ולכן הם נכנסים לתחום שהוא לא בהכרח מתאים להם, וזה לא שיש פה איזשהו רף עם בחינות או משהו. ואז אנשים פותחים ומתרסקים.
"זה גם הופך את הענף שלנו מאוד מסוכן, כי סטטיסטית יוצא שאנחנו נסגרים נורא מהר, למרות שאם תסתכל על העסקים שמנוהלים על ידי ה-20% שהם מקצוענים - זה לא שאין לנו כישלונות, יש לנו, אבל רובם מחזיקים הרבה מאוד שנים".
איך משפיעה ההפיכה המשפטית על העסקים, למה המסעדנים טוענים שהמחירים המופקעים שאנחנו רואים במסעדות לא נובעים מחזירות, אלא מניסיון להתקיים, ומה הטיפים למי ששוקל לפתוח מסעדה? האזינו לריאיונות המלאים באמצעות הנגן המצורף >>
מה מצב משקיעי "טריא" ומי קונה אתרוג ב-5,000 דולר?
המשבר בחברת ההשקעות החברתיות "טריא" נמשך ומתחילת שנת 2023 ועד חודש אוגוסט האחרון, נרשמו בקשות משיכה בלמעלה ממיליארד שקל ומאות מיליונים מתוכן טרם נענו. דן רבן, כתב שוק ההון והבנקים של ynet, סיפר השבוע בריאיון ל"כסף חדש" מי היא בכלל חברת טריא, כיצד נקלעה לקשיים, מה מצב המשקיעים כיום ומה בכל זאת צופה העתיד עבורם?
מאחורי המשבר ב"טריא" | דן רבן וצחי שדה בשיחה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
וגם: בהמשך הפודקאסט ועל רקע האתרוג שהציג יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בתחילת השבוע בסוכתו וטען כי "זה האתרוג הכי יקר מכולם פה בקופסה. 5,000 דולר, ממש ככה, במזומן", שוחחנו ב"כסף חדש" עם נתן קאופמן, סוחר אתרוגים ותיק, על מנת להבין האם באמת יש אתרוגים ששווים 5,000 דולר, מי משלם עליהם סכומים כאלה ומדוע?
לדבריו, "אתרוגים מתחילים ב-30-10 שקל, אבל יש גם אתרוגים מאוד יקרים. אתרוג צריך להיות כמה שיותר יפה, כמה שיותר נאה וכמה שפחות מלוכלך. כדי להגיע לרמה כזאת, זה בדיוק כמו יהלום. יש יהלום שעולה 1,000 דולר ויש כזה שעולה מיליון דולר. כמה (שהאתרוג) יותר נקי ויותר מלוטש - הוא יעלה יותר. בוודאי שגם האתרוגים הגדולים מאוד עולים המון כסף. קשה לייצר אתרוגים ולהביא אותם לרמת נקיות גבוהה בצורת הגידול שלו".
רוצים לדעת עוד? צפו בריאיון המלא עם דן רבן בסרטון המצורף למעלה או האזינו לפרק הפודקאסט המלא באמצעות הנגן >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
