"החלום הגדול שלי כילד היה להיות נהג אוטובוס. כבר בגיל 3 אמרתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדול", מספר בחיוך ניר זיכלינסקי, בעלים ומנכ"ל חברת ההשקעות החברתית-סביבתית SRI Global Group, שרחוק היום מרחק מזרח ממערב ממימוש חלומו. "אבי היה נהג אגד, וכשהייתי בן 3 עברנו מלוד, שם נולדתי, לפתח תקווה, להתגורר בכלל בבניין שנקרא אז 'בניין דן', כי כל דייריו היו חברי 'דן'. זה חיזק את החלום".
מה גרם לך לוותר עליו?
"לא ממש ויתרתי. בתקופת לימודיי באוניברסיטה, הייתי נהג בחברת בת של 'אגד' בשדה התעופה. אגב, כנהג אוטובוס קיבלתי באותה תקופה שכר שהיה מתחת למינימום. אז עשיתי מרד, פיטרו אותי, תבעתי על הלנת שכר וזכיתי. כדי לממן את עצמי בזמן הלימודים עבדתי גם כמפנה זבל, כשוטף חדרי מדרגות בבניין וכמשרטט מפות. היה לי גם חלום להיות רופא, גם זה לא קרה", הוא צוחק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לא נראה שזיכלינסקי צריך להצר על שלא מימש את החלומות ההם. הקריירה המקצועית שלו נמצאת היום במקום טוב דיו. בנוסף להיותו בעלים ומנכ"ל של חברת השקעות, הוא גם יו"ר הדירקטוריון של חברת הקנאביס 'שיח מדיקל', דירקטור בחברות שונות, וגם יו"ר התנועה החברתית, 'תוצרת הארץ' (בהתנדבות), שקמה לפני כעשור בעקבות המחאה החברתית, במטרה מוצהרת לסייע לצעירים לבנות בעצמם את חייהם. הוא גם ממייסדי ארגון הדירקטורים ומנכ"ל הארגון לשעבר, ומרצה מבוקש. על הדרך הוא גם סקיפר.
לתחום הכלכלי נכנס אחרי הלימודים. בתחילה עבד במשרד רו"ח סומך-חייקין, משם עבר לזיו האפט BDO, משרד בו שימש במשך עשר שנים שותף בכיר, ראש המחלקה המקצועית ומנהל פיתוח עסקי. שם, למעשה, גם החל בקריירה המקבילה שלו, בתחום האחריות החברתית בעסקים, שהוא כ"כ מזוהה איתה והיא איתו.
הראיון עם שרי אריסון ששינה את חייו
ב-2006 השתלב בתפקידים בכירים באריסון השקעות. הוא כיהן כמשנה למנכ"לית, אפרת פלד, ובנוסף שימש מנהל פיתוח עסקי וכספים. זיכלינסקי גם שימש דירקטור בכמה מהחברות שהיו בשליטת הקבוצה, בהן בנק הפועלים ושיכון ובינוי. ב-2008 השיק את האנציקלופדיה לאחריות חברתית, עליה שקד שנים, ובה סקר את נושא האחריות החברתית והסביבתית תוך שהוא מדגים אותו בראיונות מהארץ והעולם, בין היתר עם שרי אריסון, רעיה שטראוס, פרופ' אסא כשר, מנכ"ל מעלה לשעבר, אורי שנער, ועוד.
"אז וגם היום תמצית נושא האחריות החברתית הוא איזון בין שלושה ממדים: חברתי, כלכלי וסביבתי", מסביר זיכלינסקי. "החברתי כולל זכויות אדם, בטיחות בעבודה, אתיקה, תרומה לקהילה והתנהלות שיווקית, הסביבתי כולל זיהום אוויר, ים וקרקע, מדיניות סביבתית ומוצרים ירוקים, והכלכלי מכוון להשפעות כלכליות שיש לפירמה על הסביבה".
איך החל ה'רומן' שלך עם שרי אריסון?
"ב-2005 פגשתי את שרי לצורך כתיבת האנציקלופדיה. כשסיימתי את הראיונות איתה אמרתי לה שאני מקווה שהיא תקרא לי לעבוד אצלה, וזה אכן קרה כשהייתי בן 40. שלוש שנים הייתי שכיר באריסון, ו-12 שנים דירקטור. עזבתי את אריסון לאחר ששרי בחרה למכור את העסקים שלה בישראל. היא עשתה זאת בגלל החקירות נגדה. לצערי, מדינת ישראל לא ידעה לפרגן לה, היא סבלה מזה, וחבל. היה קשה ועצוב לראות אותה באותה תקופה. אמנם, היו לה גם תקופות שמחות, למשל כשהובלנו יחד את תחום הקיימות בישראל, אבל החקירות, שאמנם יצאנו מהן נקיים לגמרי, היא, אפרת פלד ואני, לא הקלו עליה. נתנו לכולנו הרגשה שאנחנו עבריינים מועדים, נהגו איתנו לא אחת כמו אל אחרוני הרוצחים".
החקירות נגדה נמשכו, ועוד ב-2018, לאחר שמכרה את שיכון ובינוי לנתי סיידוף, היא נחקרה ביחד עם פלד בחשד ששיכון ובינוי שילמה, לכאורה, שוחד.
"אשיב לך כפי שהסברתי בשעתו לחוקרים. תפיסת האתיקה והקיימות היו נר לרגלינו בתקופת עבודתי שם. אם היינו חושדים במשהו הכי קטן שנוגד את כללי האתיקה, לא היינו מבצעים עסקה. שרי לא התערבה בניהול, ותמיד עבדנו בצורה מקצועית עם חזון ואסטרטגיה שבנינו יחד איתה. אני מודה, שפרק החקירות לא נצרב בזיכרוני כפרק נחמד. עם זאת, בדיעבד, התקופה סייעה לי להבין טוב יותר דברים שלא הבנתי קודם".
למשל?
"את נושא 'עסקאות בעלי עניין'. כמי שמכהן וכיהן כדירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות רבות, כמי שמכוון את הלקוחות או התלמידים שלו בקורס דירקטורים, אני מקפיד על חשיבות הבירור האחרון בדו"חות הכספיים. אני מנחה תמיד לקרוא את הדו"חות מהסוף אחורה, ומבקש לא להסתמך רק על רואה חשבון, טוב ככל שיהיה, אלא לקרוא את הכל. אלו טיפים שהבנתי את חשיבותם באותה תקופה".
1,000 דולר לשנה עבור חברות במועדון של זיכלינסקי
לאחרונה השיק זיכלינסקי את מועדון המשקיעים של sri, קבוצת ההשקעות שלו, במטרה לאתר חברות ראויות להשקעה בתחומים שונים. בראש כל תחום עומדת דמות בכירה, שמעורה בתחום, שתפקידה להוביל את איתור החברות המתאימות. בראש תחום הסייבר, למשל, עומד ראש מערך הסייבר לשעבר, יגאל אונא, בראש תחום הביומד פרופ' אהוד דוידסון, לשעבר מנכ"ל קופת חולים כללית. "כשאתה משקיע בחברה, אתה לוקח בחשבון לא רק את התוצאות העסקיות אלא גם פרמטרים סביבתיים ושיקולים חברתיים".
מה אני צריכה לעשות כדי להיות חברה במועדון?
"ראשית, לשלם דמי חבר בסכום של כ-1,000 דולר לשנה, ולהיות משקיעה פוטנציאלית. בתמורה, אנחנו מנגישים, בזכות ההיכרות והניסיון שלנו, חברות מתאימות להשקעה. אנחנו לא מבטיחים דבר, רק יכולים להמליץ. אנחנו מכוונים להשקעות התחלתיות של כמה מאות אלפי דולרים. אני מוביל את התחום, ולצידי עוד כמה עם זכות שליטה. כמועדון עסקי, אנחנו נהנים מדמי החבר ומהחיבורים העסקיים".
זיכלינסקי הוא טיפוס מפתיע. כך בעסקים, כך בחייו הפרטיים. אחת הדוגמאות העסקיות הלא צפויות מבחינתו היא כניסתו לתחום הקנאביס ב-2019, ביחד עם האלוף במיל' יעקב עמידרור. "הוא היה המפקד שלי בצבא", מחייך זיכלינסקי. "הוא היה קמ"ן הפיקוד כשהייתי סג"מ וסגן בחיל המודיעין. הקשר בינינו ובין המשפחות נשמר מאז. כשפנו אליי מחברת הקנאביס 'שיח מדיקל' כדי שאהיה דירקטור, השבתי שאני לא בקיא בתחום ודי חששתי. כשהגעתי להכיר את משפחת שריד, הבעלים של החברה, פגשתי את עמידרור, וגם הוא התלבט אז לגבי החברות בדירקטוריון. אמרתי לו: 'המפקד, יש פה אנשים מקסימים ותחום מבטיח. אתה תהיה יו"ר הדירקטוריון ואני דירקטור'?, והוא השיב שהוא בפנים, אבל היות ואני איש כספים מתאים לי להיות היו"ר, והוא יהיה דירקטור. בנינו תהליך עם המשפחה, והחברה הייתה ונשארה רווחית, לעומת חברות קנאביס אחרות, שלצערי נופלות, בעיקר בגלל הרגולציה".
תסביר.
"הרגולציה בישראל בתחום הזה יותר מורכבת מרגולציה על בנקים, ביטוח ושוק ההון, ובכלל, בעיקר כי זה נושא שמתחבר לנושא הסמים. תראי, טוב שיש רגולציה בתנאי שיודעים מהי. אי ודאות רגולטורית זה הדבר הכי קשה. אני מקווה שעם הזמן יסדירו אותה גם בתחום הזה".
גם בחייו האישיים הפתיע לא אחת זיכלינסקי, למשל, כשהחליטו רעייתו והוא לאמץ ילדה בנוסף לשלושת ילדיהם הביולוגיים: "אנחנו הורים לעידן וענבר (26), רועי (22), ויעל (12), אותה אימצנו בגיל שנה וחצי. יש לנו קשר נפלא עם הילדים, וכהורים אנחנו נותנים להם להתפתח למקום שעושה להם הכי כיף. כסא"ל במיל' וראש ענף שטח בצפון, אני המפקד של עידן במילואים, אנחנו עושים מילואים יחד. ולמרות ששלי ואני חשבנו שעידן וענבר יהיו רואי חשבון, כל אחד מהם לקח לכיוון אחר. עידן מסיים תואר שני בקולנוע ודיגיטל, וענבר, שלומדת הנדסת תעשייה וניהול, החליטה להיות יזמית והקימה את מרכז היזמות של שנקר. בנוסף, היא מאמנת כושר ואורח חיים בריא. רועי, שהשתחרר מצה"ל, עובד בינתיים כנגר, עד שיטוס לטיול אחרי צבא. ויעלי, הילדה המדהימה שאימצנו וששינתה לנו את החיים, רוצה להיות פרופ' לשמחה. הורים לפעמים הורסים חלומות של ילדים, אנחנו משתדלים שלא לעשות את זה".
מדוע החלטתם לאמץ?
"האימוץ היה משהו שתמיד ידענו שיגיע, כחלק מהתפיסה שלנו לסייע לאנשים ולעולם. את יעלי הכרנו בגיל שנה. חצי שנה היינו על הקו עם סנט פטרסבורג, ובגיל שנה וחצי הבאנו אותה אלינו והתחלנו בתהליכי האימוץ. בישראל, כשיש לך שלושה ילדים ביולוגיים, אי אפשר לאמץ, אז אימצנו משם. זכינו בילדה מדהימה, שמשדרגת לנו את הנפש".
ואם יש דבר שבאמת חשוב לזיכלינסקי זה להראות שלא משנה מה הוא עושה ואיפה, תמיד האג'נדה החברתית-סביבתית מובילה אותו. "כן, זה נכון, אני מתפזר ומתכנס, מתפזר ומתעמק", הוא מודה, כתשובה לשאלה למה הוא מתפרש על כל מיני תחומים, שלא תמיד נושקים זה לזה. "הקו המשותף הוא תמיד החיבור בין עסקים לחברה. לכן, למשל, הוא מכהן בהתנדבות כיו"ר עמותת תוצרת הארץ הפועלת להעצמה אזרחית, שהחלה את דרכה בלוד, עיר ילדותו. "כשיש לעסק שמתנהל כלכלית השפעות כלכליות על הסביבה ולהפך, כל החברה מרוויחה מזה", הוא מסביר. "כשאני משקיע בחברה, אני רוצה שהיא תתנהל חכם ואחראי, זה חלק מניהול הסיכונים. אם עושים עבודה טובה בערכים חברתיים וסביבתיים, כשעובדים לפי החוק בתחומים של איכות סביבה וזכויות האזרח, לאורך זמן תתקבל תשואה עודפת. רואים את זה במדדים בחו"ל ובישראל, למשל, במדד ת"א ובמדד 'מעלה'. כשמתחשבים באדם ובסביבה, לאורך זמן זה מוכיח את עצמו בתחומי הפרט, החברה והמדינה. לצערי, בשלב זה, לא הצלחתי להחדיר את התחום הזה לפוליטיקה".
כלומר?
"ניסיתי להוביל בפוליטיקה תפקיד של שר לאחראיות חברתית, כמו שזה קיים בעולם. לפני הבחירות הקודמות כבר קבעו לנו פגישה עם נתניהו, והיא בוטלה. צר לי שלא מרעננים פה את התפיסה האסטרטגית של המדינה".
מה היעד הבא?
"יש עוד הרבה. אני מאמין שכשבאמת רוצים משהו, מוצאים זמן להגשים אותו. לשמחתי, הצלחתי והצלחנו עד היום להוביל שינויים. על הדרך גם עשינו כסף, למרות שלא זו הייתה המטרה. אני ממשיך כל הזמן קדימה, לשנות את העולם".
נאיבי משהו, לא?
"רעיה שטראוס אומרת 'בוא נעשה דבר קטן, שיוביל לשינוי גדול'. אני אולי נאיבי, אבל אם לא נעשה, לא נלמד. העולם התקדם בזכות נאיביות, יש בה משהו יפה. הכוח המניע שלי הוא לגעת באנשים, לדעת שהצלחתי לעזור להם. אני נהנה מהדרך, מהיום יום, ככה אני חי. בקרוב אצא עם היזמות שלי למישור הבינלאומי. היו לי גם כישלונות, אבל מעולם לא נתתי להם לרפות את רוחי. אני אף פעם לא במדרון אחורי. אני רץ קדימה ובפוקוס כל הזמן, בכל דבר ותחום".
