בימים האחרונים שורה של פרסומים התייחסו לטבלה של ארגון המדינות המפותחות (OECD) אשר פורסמה בתחילת אוגוסט ולפיה ישראל הייתה לכאורה המדינה "היקרה ביותר" בשנת 2022 מבין כל מדינות הארגון. כדי להבין האם באמת כך הדבר והאם בכלל ניתן להשוות בין המדינות השונות בכל הנוגע ליוקר המחיה, שוחחנו היום (ג') ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם איתי אטר, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וממובילי יוזמת מכתבי הכלכלנים.
, "הדרך לחישוב הנתונים שבטבלה המדוברת היא שלוקחים סל מוצרים כלשהו, ומנסים לעשות אותו דומה במדינות השונות", הסביר אטר. "אז לקחנו סל מוצרים מייצג בישראל וקנינו אותו בשקלים, ונניח יצא לנו שזה עולה 300 שקל לקנות את הסל, ואז קנינו סל דומה במדינות אחרות באירופה ובדקנו כמה עולה לקנות אותו הסל. כלומר, אם הדולר הוא שלושה שקלים, אז המשמעות של ה-300 שקל האלה היא 100 דולר, ואז משווים איפה ישראל ביחס למדינות אחרות.
>> לסיפורים החשו בים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"אם מסתכלים על שנת 2022, אליה הטבלה מתייחסת, רואים ששער הדולר היה נמוך יחסית, ולכן כשחילקנו את ה-300 שקל האלה ב-3.2 שקלים בממוצע - נניח - אז יצא שהיה צריך הרבה דולרים כדי לקנות את הסל הזה. מה יקרה ב-2023, עכשיו כשהדולר מזנק? פתאום יצא לנו שהסל עולה פחות דולרים. לכאורה, מה שיקרה השנה זה שמצבנו 'ישתפר', באופן אבסורדי", הוא הסביר.
עוד לדבריו, "המדד לא מוצלח בגלל ההתבססות שלו על שער הדולר. אפשר לראות את האבסורד הזה גם בשוק הדיור בהקשר הזה כבר עכשיו, איך ההידרדרות שאנחנו רואים (בשוק) ואיך המצב היותר קשה לפעמים, איכשהו מתורגם על ידי מי שרוצה בכך כ'שיפור'". יחד עם זאת, הוסיף אטר כי "אני כן חושב שצריך להסתכל על המחירים בישראל, שיש הסכמה שהם גבוהים, ולחשוב איך מטפלים בבעיה הזו וגורמים למחירים להיות יותר זולים ופחות להתעסק בלבדוק אם אנחנו מספר שלוש, שתיים או חמש (בטבלה)".
היבט נוסף שמשמעותי בהקשר ההשוואה של "יוקר המחיה" בין המדינות השונות, הוא רמות השכר בכל מדינה. "אם אני מרוויח 5,000 (שקל) אז יותר קל לי לקנות את הסל הזה ב-300 שקל מאשר אם אני מרוויח רק 2,000", הסביר פרופ' אטר. "לכן, בעבודה שנעשתה בשנה שעברה במכון הישראלי לדמוקרטיה בהובלת פרופ' קרנית פלוג, בדקו את זה וניסו לראות איפה ישראל עומדת בהשוואה הזו. כאשר מתקננים את עלות הסל ביחס לשכר אנחנו מקבלים שישראל עדיין לא במצב טוב - אבל גם לא גרוע. אנחנו לא במקום הראשון מהסוף".
יתרה מכך, הוא הוסיף כי "ב-12 השנה האחרונות יש שיפור במדד הזה. השכר הריאלי (בישראל) השתפר וגם אם המחירים עלו, או עלו קצת, השכר הריאלי השתפר ביותר מכמה שהמחירים עלו. יחד עם זאת, אם אנחנו מסתכלים על הנתונים של 2022, ישראל נמצאת באזור של איטליה ושל ליטה, שזה בערך מקום 13 מהסוף. כלומר, אם ב-OECD יש כ-38 מדינות, אז ישראל במקום ה-26-25. כלומר - גם לפי המדד הזה (של המכון הישראלי לדמוקרטיה) יקר פה, אם כי לא כל כך גרוע כמו שמוצג במדד של ה-OECD".
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה הראשונה בנגן שבפתח הכתבה, או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.
עלייה בתעסוקת גברים חרדים? כן, אך חלקית
משרד העבודה פרסם הבוקר ניתוח לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המעודדים מלפני חודש, לפיהם שיעור התעסוקה של גברים חרדים הגיע ברבעון השני ל-55.8% - שיא של כל הזמנים. אולם, לפי הניתוח, שיעור תעסוקת הגברים החרדים לא השתנה באופן אחיד בקבוצות הגיל השונות, והגידול המשמעותי נרשם בקרב קבוצת הגיל המבוגרת 66-55. נתון זה קצת מוציא את הרוח מהמפרשים, מכיוון שתועלת למשק וסימן לשינוי אמיתי יבואו מגידול בקבוצות הגיל הצעירות יותר.
בהקשר זה, שוחחנו ב"כסף חדש" עם ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות, אשר טען כי "אני הייתי מאוד נזהר מפרשנות של הניתוח הזה, וכדי להסביר למה צריך להבין באיזה גודל של מדגם מדובר. האוכלוסייה של גילי 66-55 מהווה כשמינית בלבד מהגברים בכוח העבודה, ולכן המדגם הוא מאוד תנודתי ומאוד מסוכן לגזור ממנו מסכנות לגבי התרומה היחסית של קבוצת גיל כזו או אחרת לגבי העלייה (בשיעור התעסוקה של גברים חרדים - צ"ש).
"יחד עם זאת", הוסיף ד"ר רגב, "אני לא מערער על העבודה שכנראה הייתה עלייה משמעותית מאוד בקרב הגילים המבוגרים של 66-55, אבל כנראה שגם קבוצת הגיל הצעירה ביותר של 34-25 תרמה לעלייה של 2.5% של כלל הגברים החרדים בגילי העבודה".
על הסיבות לעלייה, טען ד"ר רגב כי "אני חושב שחלק מההסבר פה הוא שאותם הורים מבוגרים כבר שילדיהם בוגרים ועזבו את הקן והם גם לא מקבלים קצבאות עבורם, מבינים שכנראה יצטרכו לעזור לילדיהם לאורך יותר שנים וגם כנראה לגמור את החודש בעצמם, וזה מאריך את גיל הפרישה. מהצד השני, לא הייתי מתעלם מהקפיצה בקרב הגילים הצעירים, ששמה משימת רכישת הדירה הופכה להיות הרבה יותר קשה ומורכבת כשהריבית קופצת".
עוד לדבריו, "אני חד-משמעית מעריך שהלחץ הכלכלי הזה ימשך. אנחנו רואים את קצה הקרחון של תהליך שמתרחש כבר קרוב לשני עושרים. הוא התחיל בקיצוץ הקצבאות בדיוק לפני שני עשורים, ב-2003, אבל אליו מצטרפת העובדה שגם התרומות למגזר החרדי לא גדלות באותו קצב שהאוכלוסיה גדולה. בנוסף, השכר של הציבור החרדי לא גדל כמו קצב הגידול של השכר במגזר הכללי, כך שההכנסה הריאלית ממשקי בית חרדים רבים יורדת, כי עליית המחירים מהירה יותר מעליית השכר שלהם.
"עד עכשיו הלחץ השתחרר איפה שהיה לו הכי קל - אצל הנשים. הן הגבירו תעסוקה גם בשיעור התעסוקה, גם בהיקף המשרד ועברו לתמהיל מקצועות יותר פרודוקטיבי. אבל כמה הן יכולות לשאת בנטל? הן כבר מתקרבות לשיעור התעסוקה של נשים לא חרדיות והן לא יכלו להגדיל את הכנסותיהן הרבה מעבר למה שהיה בטווח כל כך קצר כשהריבית זינקה, וזה מה שאילץ את הגברים לצאת ולעבוד.
"הורים חרדים שמסתכלים עכשיו על מצב שוק העבודה ומבינים שכנראה גם ילדיהם יצטרכו להכנס אל שוק העבודה ולפרנס את המשפחה וכנראה זה גם יהיה בגיל צעיר, כנראה חושבים על זה שכדאי לצייד אותם בארגז כלים שיותר מתאים לשוק העבודה ויאפשר להם להתפרנס בפריון ובשכר גבוה יותר", טען ד"ר רגב. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
אמסלם נגד רוזנבוים: האם ניסיון ההדחה יצליח?
במהלך הפרק שוחחנו גם עם אורי יוגב, יו"ר קרן התשתיות אלומה ולשעבר יו"ר רשות החברות וראש אגף התקציבים באוצר, ברקע המכתב החריף ששלחו הוא ועוד חמישה מנהלים של הרשות לשעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה לעצור את המהלך שמוביל השר דוד אמסלם להדחת מנהלת רשות החברות, עו"ד מיכל רוזנבוים. מה הסיכונים מהם מזהירים המנהלים וכיצד התערבות של השר בנעשה ברשות עלולה לפגוע במשק? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: אתמול בפרק שוחחנו עם פרופ' אשר בלס, כלכלן ראשי בבנק ישראל לשעבר ומרצה לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון, בהתייחס לסוף הכהונה המסתמנת של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדצמבר הקרוב. לדברי בלס, "החלפת הנגיד עלולה להתפרש כחוסר נכונות של הממשלה לקבל ביקורת". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
