מלון פנדה שבנווה אטי"ב, מלון בוטיק שקט ויוקרתי במורדות החרמון, מצא את עצמו השבוע בעין הסערה המתמשכת במדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה הגיעו לנפוש במקום - ואחריהם הגיעו מאות מפגינים שמתנגדים למהפכה המשפטית שמובילה הממשלה. גם ברשת התחולל קרב שבו חלק ממתנגדי נתניהו מתחו ביקורת חריפה על המלון בעמוד הדירוג בגוגל ובפייסבוק, ומנגד חלק מתומכיו של ראש הממשלה הגיעו לזירות הווירטואליות כדי להפגין תמיכה.
עמוד הדירוג של המלון בגוגל הפך לזירת הקרב העיקרית. כשבני הזוג נתניהו הגיעו למלון הדירוג שלו בגוגל עמד על ציון גבוה במיוחד של 4.8 מתוך 5, אך מוקדם יותר היום, יומיים אחרי, ירד הדירוג ל-4.4, ובנוסף נרשמו כ-1,300 תגובות חדשות. רבות מהן תוקפות את המלון על כך שאירח את בני הזוג. חלק מהתגובות בגוגל ובפייסבוק נכתבו באנגלית כדי לגרום למלון נזק גם מול נופשים מחו"ל, והבעלים של המלון, עמי ישראל אמר ל-ynet כי "מי שפגע בנו ייתבע". הערב החליטה גוגל לשים לזה סוף, והשיבה את הגלגל שלושה ימים לאחור כאשר מחקה יותר מ-1,200 תגובות מעמוד הדירוג של המלון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
שאלנו את עו"ד גיא אופיר העוסק בלשון הרע ודיני אינטרנט האם יש עילת תביעה לבעל המלון, והוא השיב בחיוב, והסביר כי "אם בן אדם כותב למשל מעולם לא הייתי במלון, אבל ראיתי שהוא אירח את ביבי ולכן אני נותן לו כוכב אחד, אז יכול להיות שזו נחשבת הבעת דעה בתום לב כי האדם לא משקר ומסביר מדוע העניק כוכב אחד ושזו דעתו הפוליטית. ברמה האישית אני סבור כי מי שתוקף עסק בשל סיבות פוליטיות (ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית) מבצע מעשה נבזי".
עו"ד גיא אופירצילום: יח"צמה במקרה שגולש נותן ביקורת נמוכה למלון הגם שמעולם לא שהה בו?
"אם אדם נותן ביקורת נמוכה כאשר הוא מעולם לא היה לקוח המלון, זו לא הבעת דעה בתום לב ולבעלים של המלון יש עילה לתבוע. הדין מאפשר לאנשים לחוות דעה בתום לב על בית עסק, אבל ברגע שהם משקרים או יוצרים מצג שווא הם מאבדים את הרכיב של תום לב ומי שמתחזה ללקוח לא פועל בתום לב וסביר להניח שבית משפט יחייב אותו", הסביר עו"ד אופיר.
מה סדר גודל הפיצויים שנפסקים בדרך כלל לחובת צרכן שנתבע בעקבות פרסום משמיץ?
עו"ד אופיר מציין כי אם בתי המשפט מצאו לחייב צרכן בפסק דין שאינו בהיעדר הגנה, בדרך כלל הם יחייבו אותו בסכומים הנעים סביב אלפי שקלים, ובמקרים נדירים יגיעו לעשרות אלפי שקלים. מקרי קיצון אלו שמורים לביקורות שקריות שנעשו בזדוניות, ולא במקרים של צרכנים שהגזימו בזעמם.
"במקרה אחד לקוחה שייצגתי ואשר כינתה בפייסבוק את הקבלן נוכל, היא חויבה ב-3,000 שקל אחרי שנתבעה על 200 אלף שקל, הואיל ועשתה זאת מתוך אכזבה מכך שהקבלן חדל מלענות לתלונותיה".
מה היקף התביעות שמוגשות נגד צרכנים בטענה ללשון הרע ברשת?
בעידן הרשתות החברתיות יש לצרכן הקטן כוח רב, ולעיתים ההשלכות לכך בעייתיות. עו"ד אופיר מסביר כי "פרסום באינטרנט נשאר לנצח. מצב חדש זה, הטביע את בתי המשפט בתביעות לשון הרע. מבדיקה שנערכה במשרדי עולה כי מבין לקוחותינו התובעים והנתבעים, יש פי שניים יותר תביעות בגין ביקורות צרכניות באינטרנט, מאשר מתביעות בגין פרסומים מחוץ לאינטרנט. לא מפתיע אם כן, שצרכנים רבים נדרשים לפתע להפעיל שיקול דעת ולשאול מה מותר ומה אסור אגב כתיבת ביקורת על בית עסק".
אם כן, מה מותר ומה אסור לצרכן לפרסם כביקורת על בית עסק?
ראשית, בתי המשפט הצהירו בכמה פסקי דין, שביקורת צרכנית היא דבר ראוי ומבורך, שבכוחה להביא לשינוי חיובי בהתנהגות עסקים. הבעת דעה היא הגנה מוכרת בחוק איסור לשון הרע, ומושתתת על חופש הביטוי.
עם זאת, מסביר עו"ד אופיר, "על חוות הדעת להתפרסם בתום לב על ידי הצרכן, כאמור. אם לשפוט ממקרים שנתקלתי בהם בעבר - למשל, כאשר גולשים כתבו על לקוחה שלי שהאוכל שלה מגעיל ונתנו לה בפייסבוק דירוג של כוכב אחד מתוך חמישה, בית המשפט קבע כי פירסמו לשון הרע במזיד, וחייב אותם לפצותה. זאת מכיוון שמעולם לא טעמו את האוכל, והסיבה האמיתית לכך שכתבו את הביקורת הייתה נעוצה בסלידתם מדעותיה הפוליטיות. אילו אכן היו טועמים את המזון, ואם אכן בית המשפט היה משתכנע כי תחושתם מהמזון הייתה כי הוא מגעיל, ולא היה מניע נסתר אחר, סביר להניח שהתביעה הייתה נדחית".
עו"ד אופיר הבהיר שאם הוכח תום לב, אין חובה לשכנע את בית המשפט בנכונות חוות הדעת, שכן דעה היא דבר סובייקטיבי. אם אדם יאמר שמזון מסוים במסעדה לא טעים או אפילו מחריד, זו אינה קביעה עובדתית שניתנת לבחינה אובייקטיבית. השופט לא יבקש לטעום את האוכל ולהכריע.
מה קורה אם גולש מתאר סיטואציה עובדתית, למשל שהגיע למלון לאחר שהזמין חדר עם מיטה זוגית וג'קוזי, וקיבל חדר קטן עם מיטת יחיד ללא ג'קוזי וחויב כפול?
זה כבר מקרה שונה מחיווי דעה. יש כאן תיאור עובדתי. עו"ד אופיר: "כאשר עצם התיאור העובדתי עלול להכפיש, על הצרכן להוכיח כי העובדות הן אמת. אם לא יוכל להציג תמונות של החדר או תיעוד ראייתי אחר של מה שהזמין אל מול מה שקיבל, הוא מסתכן שהתביעה נגדו תתקבל".
יש לך טיפ מרכזי יש לגולשים על מנת להימנע מחשיפה משפטית?
"תקופת הקיץ היא תקופה שמולידה את רוב תביעות לשון הרע באינטרנט, שכן אנשים בחופש ויש להם זמן פנוי והם נוטים לעסוק לעיתים בפרסומים אמוציונאליים שעלולים להוליד התדיינות משפטית, ולכן אני ממליץ לכל אחד לפני שהוא לוחץ SEND על הפרסום - לישון על זה. אף אחד לא הצטער על שיימינג שהוא לא עשה".
פורסם לראשונה: 20:06, 10.08.23
