אל על דיווחה היום (ד') לבורסה כי משכה את הצעתה לרכישת השליטה בישראכרט. לדברי החברה, "בשל סד זמנים קצר שהוגדר על ידי ישראכרט ולנוכח אי קבלת בקשת אל על להארכה, לא יכולה הייתה אל על להשלים את הבדיקות הנדרשות לצורך השקעה בחברה. בנסיבות אלו, ומתוך מחויבות לבחינה יסודית ואחראית של ההשקעה, החליטה אל על למשוך את הצעתה".
עוד הוסיפה החברה כי היא "תמשיך לבחון הזדמנויות עסקיות התואמות את תכניתה האסטרטגית להרחבת סל המוצרים והשירותים ללקוחותיה, בין היתר בתחום האשראי והפיננסים".
אל על הפתיעה לפני כשבועיים כשהודיעה על רצונה לרכוש 45% ממניות חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, ישראכרט, לפי שווי שוק של 3.1 מיליארד שקל (שווי השוק של ישראכרט בבורסה עומד על 2.8 מיליארד שקל). ההצעה הופנתה ליו"ר ישראכרט תמר יסעור, ולמנכ"ל רן עוז.
לפי ההודעה לבורסה, אל על רצתה לרכוש את המניות בטענה כי "ההצעה יוצרת לישראכרט גרעין שליטה משמעותי ויציב, והיא גם מעניקה לחברה ולבעלי מניותיה ערך כספי ישיר גדול בהרבה במונחים מוחלטים מזה שכבר הוצע לה".
לפני אל על הגישה מנורה מבטחים הצעה לפי שווי דומה של 3.1 מיליארדר שקל, אבל תמורת 32% ממניות ישראכרט.
בשוק העריכו כי הסיכויים של אל על לרכוש ישראכרט אינם גדולים. בין השאר הערכה הייתה כי בעלי ישראכרט יעדיפו גוף פיננסי יציב כמו חברת ביטוח על פני חברת תעופה, שבראשה משקיע יהודי חרדי מארה"ב ונתונה כמו כל ענף התעופה לתנודות.
יש לציין כי מאז הכריזה אל על על כוונת הרכישה התפרסם כתב התביעה שהגישה מדינת ניו יורק נגד בעל השליטה בחברת התעופה, קוני רוזנברג, ונגד הדירקטור באל על, דריל הגלר, בו נטען כי כספים בסך 83 מיליון דולר שניתנו לטובת החוסים ברשת בתי האבות של רוזנברג ממנו חלקית, לכאורה, עסקאות שייתכן ורכישת אל על ביניהן. רוזנברג מכחיש את הטענות, אך ייתכן והפרסומים גרמו לו לסגת מהצעת הרכישה שהעמידה אותו שוב באור הזרקורים.
