מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת דלל מתל אביב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: ויאולה (37), שני (38), מיכאל (6), גאיה (שנתיים).
הדירה? 3 חדרים בשכירות. משלמים 6,000 שקל.
הדר יוסף? ויאולה: "אנחנו גרים פה 5 שנים ומאוד אוהבים את השכונה. הרבה ירוק וגנים. כמו קיבוץ ועם מלא משפחות צעירות. אני אומרת הרבה פעמים לחברות שאני נוסעת לתל אביב, אז אומרים לי, ׳אבל את גרה בתל אביב׳. אז זהו, שזה לא ממש תל אביב פה".
איפה הכרתם? שני: "בבית קפה קטן בשדרות בן-גוריון בתל אביב. ויאולה גרה לא רחוק משם והגיעה עם חבר לקפה, ואני בדיוק ישבתי שם עם חברים. זה היה בדצמבר, אני זוכר בדיוק את היום. היה חורף קשה ושלג בצפון. הלכנו לראות את השקיעה בחוף לא רחוק משם והיא התחילה איתי. צילמה את השקיעה ו'איכשהו' אני הייתי בפריים. כשהראתה לי את התמונה בטלפון התחלתי להסתכל בתמונות שלה, ופתאום אני רואה בית בשלג והיא סיפרה שזה הבית של אמא שלה. הייתי בטוח שהיא גרה בשווייץ, אבל התברר שזה בקדיתא. אמרתי לה, ׳עכשיו אנחנו נוסעים לשם׳. מאז אנחנו יחד".
קדיתא? ויאולה: "ההורים שלי היו ילדי פרחים, היפִּים ממש. אמא שלי גרמנייה ואבא ישראלי, הכירו באסמטרדם. הוא היה ליצן והיא צלמת, הם רצו ליצור דור של שלום אחרי דור המלחמה. הגיעו לארץ והתמקמו בקדיתא, שהיה יישוב בלי חשמל ובלי מים זורמים - מתוך אידיאולוגיה. גדלתי אחרת לגמרי, בטבע. בלי טלוויזיה ובלי אור מהרגע שיורדת השמש. יש לי עוד 8 אחים ולמדנו בחינוך ביתי. היו מורים שההורים שלי הביאו ולימדו אותי ואת האחים שלי. אמא הייתה מכינה טופו מדהים, עושה איתם ברטר. הלימודים שלנו - תמורת הטופו הכי טוב בארץ".
מה את עושה? ויאולה: "צורפת כבר עשר שנים. זה היה המקצוע שלי עד לפני כמה חודשים, אבל אז היו שינויים בעסק של שני, שיש לו מספרה, ונכנסתי לעזור. זה לווה בהרבה חששות, אבל לשמחתי זה רק חיזק אותנו". שני: "היא מחזיקה את העסק. אני רק מספר". ויאולה: "זה לא שעזבתי לגמרי את הצורפות. העסק שלי, Violas Jewelry, עדיין קיים ועוד אחזור אחרי שהמספרה תתייצב".
ספר? שני: "גדלתי באור יהודה ומגיל 6 ידעתי שאני רוצה להיות ספר. היה לי דוד ספר שהייתי מאוד קרוב אליו, והוא עזב לארה"ב ושבר לי את הלב. כשהיה מגיע לארץ, עם כל הפאסון והסטייל של ספר, הייתי מסתכל עליו בהערצה. אחרי הצבא הצטרפתי לקרוב משפחה שהיה לו מעין חמאם טורקי פה באזור והתחלתי לעבוד איתו. הייתי מנקה ולמדתי במקביל ספָּרות. אחרי תקופה הבנתי שזה המקצוע שלי. לפני כמה חודשים נפרדתי מהשותף שלי, ואז גם ויאולה הצטרפה. עשינו מקום חמים עם צמחייה, פה בהדר יוסף. קראתי למקום MODE - Hair & Style ואני מתמחה בתוספות שיער". ויאולה: "הוא מנסה את זה עליי. זה מטורף השינוי שזה עושה. מעבר ללוק, זה מוסיף לביטחון. לא הבנתי עד כמה תוספות שיער נותנות לך בוסט עד שהוא לא שם את זה עליי".
יש עבודה לכולם? שני: "יש כל כך הרבה מספרות וצריך ממש להתאמץ כדי להביא עבודה. זה עסק קשה ואתה חייב להיות בשביל הלקוחות. גם אם אני לא מרגיש טוב, אין סיכוי שלא לעבוד. קורה לא מעט שעובדים עוזבים ולוקחים לקוחות וזה מאבק מתמיד. אתה לא נהיה מיליונר מלהיות ספר. לא אוהב גרידיות, מי שמתעסק במקצוע הזה צריך להבין שהוא לא יגור בבית עם בריכה ואין לי בעיה עם זה. למזלי האישה שאיתי גם לא מחפשת את זה".
מינוס? שני: "כן, כמו כולם. לא קל להחזיק עסק קטן, אבל זה שווה את זה. להיות עצמאי זה חופש ברמה המנטלית. אני לא צריך לתת דין וחשבון, גם אם אני עובד יותר קשה מאשר כשהייתי שכיר". ויאולה: "יש לי מקום שאומר שלגדול בטבע זה שווה הכל, אבל בסופו של דבר אם אתה חי פה אתה צריך שיהיה לך כסף. אבל אני מאמינה שאנחנו לא צריכים להיות מונעים מכל תרבות הצריכה הזו. זה משהו שהחדירו לנו ויצרו לנו התנייה שאנחנו צריכים כל הזמן לקנות כדי להרגיש טוב, אבל אני יודעת שאנחנו יכולים להשיג את אותה הרגשת סיפוק מדברים אחרים".
תרבות הצריכה? שני: "כשהתחתנו היא קנתה שמלת יד שנייה בברלין ב-180 שקל". ויאולה: "רק שאמא שלו אמרה שזה לא מספיק טוב, שבאים אנשים מכובדים ולא הגיוני שאנשים ישלמו יותר כסף על השמלה שלהם מאשר הכלה. קניות לא מעניינות אותי. אם אני יותר מדי זמן בקניון אני מרגישה שאין לי אוויר".
הבילוי שלכם? ויאולה: "ים, קמפינג, משפחה. נסיעות צפונה, לקדיתא".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
