אחרי שבמרץ ישראל עברה לראשונה מחודש יוני לגירעון שנתי בתקציב המדינה שגדל באפריל, מאז המגמה היא גידול עקבי בגירעון. ביוני שיעורו של הגירעון ביחס לתוצר ב-12 החודשים האחרונים עמד כבר על 0.9% שהם 15.4 מיליארד שקל. בחודש יוני נרשם גירעון של 6.2 מיליארד שקל בהשוואה לגירעון של 1.5 מיליארד שקל במאי אשתקד. כך עולה מנתוני החשב הכללי באוצר שפורסמו היום (ראשון). מתחילת השנה עדיין קיים עודף של 6.2 מיליארד שקל שהולך ומצטמצם בכל חודש.
הסיבה לגידול בגירעון נעוצה בהמשך מגמת הירידה בגביית המיסים ביחס לשנה שעברה, בעיקר מיסי הנדל"ן, לצד גידול בהוצאות. בסך הכל הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים בינואר עד יוני ב-216 מיליארד שקל לעומת 227.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו ההכנסות ממיסים ב-8% הכנסות ממיסים ישירים ירדו ב-10%. גביית המיסים ביוני בחודש יוני הסתכמה ב-31.8 מיליארד שקל בלבד - השיעור החודשי הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2021.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ההוצאות בחודש יוני עמדו על כ-38.9 מיליארד שקל, והוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-223.6 מיליארד שקל, לעומת 209.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
הגידול בגירעון מתכתב היטב עם תחזית האוצר להרעה בנתונים הכלכליים בחודשים הבאים. במסמך עדכון נתוני הנומרטור לממשלה מציין משרד האוצר כי הגירעון צפוי לעלות והכנסות המדינה ממיסים יקטנו בהמשך השנה וזה כבר קורה עכשיו.
ההערכות הן שהגירעון יגדל כעת מדי חודש ויגיע בסוף השנה לשיעורים של 2% עד 3%. גידול חריג בגירעון לעומת המתווה על פי תקציב המדינה שאושר בממשלה ובכנסת יחייב קיצוץ תקציבי נוסף ויתכן שכם העלאות במיסים, אף שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ ממתנגדים להעלות מיסים בשלב הזה.
יצוין שאת ההתפתחויות הללו, על רקע ההאטה במשק, ההסכמים הקואליציוניים העצומים בהיקפם ועל רקע החקיקה של הרפורמה המשפטית חזתה כבר לפני שבועות אחדים הכלכלנית הראשית לשעבר שירה גרינברג שפרשה מתפקידה לפני 8 ימים. את התחזית הזאת ביקרו בחריפות במשרד ראש הממשלה, חברי כנסת מהקואליציה וגם שר האוצר. יצוין שלפי שעה לא מונה לגרינברג מחליף ואגף הכלכלן הראשי באוצר מתנהל ללא מנהל.
