חברת הקריפטו הישראלית ביטוסי (Bit2C) הודיעה הבוקר (ב') כי קיבלה רישיון קבע מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, להפעלת פלטפורמת המסחר שלה במטבעות וירטואליים ולמתן שירותים בתחום הקריפטו. מדובר באחת משתי חברות הקריפטו הגדולות והמובילות בארץ, כאשר המתחרה שלה - ביטס אוף גולד (Bits of Gold) - קיבלה רישיון קבע בספטמבר אשתקד, כשבועיים לאחר שניתן רישיון ראשון בשוק לחברת היבריד ברידג' הולדינגס (HBH), העוסקת בתשתיות בתחום. בחודש דצמבר האחרון קיבלה רישיון גם חברת אלטשולר שחם הוריזון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
קבלת רישיון הקבע צפויה לאפשר לחברות - אשר רובן פעלו עד כה תחת רישיון זמני בלבד - להרחיב את פעילותן ולהציע שירותים נוספים ומורחבים ללקוחותיהן. בנוסף, העובדה כי מדובר בעסק בעל רישיון צפויה להקל על הלקוחות, שהם למעשה הסוחרים, לפעול אל מול הבנקים המקומיים ולהכניס או להוציא את כספיהם לטובת מסחר בשוק הקריפטו.
עם זאת, ראוי לציין כי המסחר דרך חברות ישראליות נחשב למשמעותית יותר "יקר", מכיוון שהוא לרוב כולל עמלות ומרווחי המרה גדולים ביחס למתחרות בינלאומית אחרות כדוגמת בורסת קראקן האמריקנית - שגם לה יש רישיון שקביל במדינת ישראל. מנגד, מסחר דרך בורסות שאינן מחזיקות ברישיון, כדוגמת בורסת בייננס הפופולרית במיוחד, צפוי להיתקל בהרבה יותר קשיים מצד הבנקים המקומיים בעת ניסיון להכניס או להוציא כסף למטרת מסחר במטבעות וירטואליים.
לאחר קבלת רישיון הקבע, טענו בביטוסי כי "הרישיון יאפשר לביטוסי לשחרר חסמים בשוק ולהרחיב את האופק העסקי ויתמוך במאמצים שלנו להעניק שירותי קריפטו ובלוקצ׳יין מתקדמים וחדשניים לציבור בישראל, לצד פיתוח מערכות יחסים אסטרטגיות עם גופים טכנולוגיים ומוסדות פיננסיים. כל זאת, בשיתוף פעולה עם הבנקים והמערכת הפיננסית בישראל".
לפי הרישיון שניתן, החברה רשאית לעסוק בהחלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה, שמירה או העברה של נכס פיננסי, לרבות מטבע וירטואלי. הרישיון ניתן לחברה עד לסוף שנת 2025. כחלק מהתנאים שנקבעו במעמד קבלת הרישיון, קבעה הרשות כי ביטוסי צריכה לבצע שמירה של מטבע וירטואלי באמצעות נותן שירות אחר (משמורתן, או "Custodian"), אולם שירות זה עדיין יינתן דרך החברה עצמה ויהיה למעשה "שקוף" ללקוח.
עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל הכספים והרגולציה של החברה, טען כי "מדובר בבשורה של ממש, שכן מעטות בורסות הקריפטו בעולם בכלל ובמדינה מערבית בפרט, שמחזיקות ברישיון ייעודי מהרגולטור לשירותי מסחר בקריפטו. אנו שמחים שהרשויות והבנקים בישראל מאפשרים ומחזקים את השילוב בין הכלכלה המסורתית לכלכלת הקריפטו החדשנית".
המגמה ברשות שוק ההון השתנתה?
העומד בראש הרשות כיום הוא עמית גל, אשר מכהן כממלא מקום הממונה על שוק ההון לאחר עזיבתו המפתיעה של ד"ר משה ברקת. הרשות בראשות ברקת נמנעה במשך תקופה ארוכה מלתת רישיונות קבע לחברות בתחום הקריפטו, גם כאשר נדמה הייתה שהיא הרגולטור היחיד שעדיין התנגד לאסדרה (רגולציה) מלאה של התחום בישראל. יחד עם זאת, כאמור, נראה כי המגמה השתנתה בשנה שעברה, כאשר כמה חודשים לפני פרישתו החל ברקת לחלק רישיונות לחברות ראשונות בתחום.
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio שבועות ספורים לפני סיום תפקידו, התייחס ברקת לנושא ואמר: "אין לזה (בכוונה לתחילת מתן הרישיונות בתחום - ד"ר) שום קשר לזה שאני מסיים את התפקיד. הרבה מהחברות בתחומים האלה לא מבינות את הפעולה מול הרגולטור. הן כנראה לא הבינו מה היו הדרישות. חלק מהחברות האלה תופסות פוזיציות מול הלקוחות שלהן ולא עושות הפרדה בין נכסי הלקוחות לנכסי החברה, כך שאם קורה משהו לחברה פתאום לוקחים ללקוח את הכסף שלו.
"יש חברות שאפילו את הכללים הבסיסיים האלה לא שמרו. אתה צריך הון עצמי שיספוג בעיות תפעוליות וסיכונים תפעוליים, כולל מעילות, הונאות וכשלים. חלקן לא הציבו את ההון העצמי הנדרש. אנחנו לא דורשים את כל הדברים האלה כי אנחנו לא רוצים לקדם את העסקים - להיפך".
ברקת התייחס בריאיון גם לאמירתו השנויה במחלוקת מחודש מרץ אשתקד, אז טען כי "אני לא רואה עתיד גדול בביטקוין", ואמר כי הוא עומד מאחוריה: "אני חושב שביטקוין זו השקעה ספקולטיבית שלא מתאימה להשקעות של קרנות פנסיה. אזרחים יכולים לעשות השקעות ספקולטיביות, גופים שמנהלים פנסיה לא יכולים.
"השקעה ספקולטיבית זו השקעה בנכס שאין לו ערך פנימי ואין לך שום מודל כלכלי שיכול לנבא באיזה מחיר כדאי להיכנס ובאיזה מחיר כדאי לצאת. אין לזה שום חיבור ליסודות כלכליים כלשהם ולכן זה לא נכס שמתאים לתיק הפנסיה", הוסיף ברקת.
עוד טען, כי "הדעה הזו לא מנעה מתן רישיונות לחברות מכיוון שאני לא נותן גיבוי להחלטות שאנשים פרטיים עושים ואני לא צריך לקחת עליהן אחריות, אני נותן אישור לפלטפורמה. לגבי מה שעושים גופי הפנסיה שמנהלים כספים עבור אחרים - זה סיפור אחר ולכן ההנחיה שלי נוגעת אליהם ולא לאנשים פרטיים".