ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום (שלישי) דיון מכריע עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראשי משרד האוצר לקראת הבאת תיקון תקציב 2024 לאישור הממשלה ביום חמישי. זאת לאחר שבתחילת השבוע הוצגו בפניו עיקרי הקיצוצים בתקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 שיסתכמו בכ-20 מיליארד שקל.
באופן חריג, נגיד בנק ישראל אמיר ירון שמוגדר גם היועץ הכלכלי של הממשלה, לא הוזמן לדיון שבו צפויות להתקבל רוב ההחלטות בנוגע לצעדי הקיצוץ. ירון הוזמן רק לישיבת התקציב ביום חמישי. סמוטריץ' טען בדיון שעדכן את הנגיד על התקציב המתגבש, וכי תיאם עמו את הצעדים.
במהלך הדיון הטיל נתניהו וטו על שניים מהצעדים המרכזיים שמציע האוצר: העלאת המע"מ באחוז אחד ל-18% וביטול נקודות הזיכוי ממס להורים עובדים לילדים מגיל 0 עד 3. נתניהו אמר שהוא מתנגד בתוקף להעלאת מיסים ומבקש שיציגו לו חלופות, וכן שהוא לא מסכים לביטול נקודות הזיכוי שהייתה הבטחה בקמפיין הבחירות שלו. נבחנה האפשרות להעלאת המע"מ באחוז בשנת 2025, ונתניהו ביקש לבחון בעצמו את הנתונים לפני קבלת החלטה סופית.
כפי שנודע, ראש הממשלה לא מסתייג מההצעה לסגור מספר משרדי ממשלה, אך בדיון לא דובר אילו משרדים בדיוק ייסגרו, אלא רק הייתה הסכמה כללית שצעד כזה יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים.
על פי ההצעה של האוצר יקוצצו כ-2-3 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים. מאחדים ממשרדי הממשלה הכוונה היא לקצץ 4-3 מיליארד שקל כאשר קיצוץ ה"פלאט" מכל משרדי הממשלה, חוץ ממשרד הביטחון, יהיה לכן קטן מהצפוי ויסתכם ב-1.5%. למשרד הביטחון יתווספו כ-30 מיליארד שקל שיהוו תוספת לתקציב הענק הזה גם בשנים הבאות נוכח השינויים בסיכונים הביטחוניים באזור מאז ה-7 באוקטובר. ההערכות של האוצר הן לגירעון המתקרב ל-6% מהתוצר.
רה"מ הורה לאוצר לשבת עם השרים כדי להגיע להבנות על היקף הקיצוץ, ודרש לאפשר לשרים להחליט בעצמם כיצד ינהלו את תקציבם לאחר הקיצוץ. "לא ייתכן שגם תקצצו תקציב וגם תגידו לשרים איך לנצל את התקציב הקיים. שהשרים יחליטו מה לעשות עם הכסף שישיאר", אמר נתניהו. שר האוצר הסכים לדברים. עוד אמר סמוטריץ' כי המס על הבנקים יגדל ל-1.4 מיליארד שקל בשנה, ועדכן שהשיג הסכמות עם בכירי משרדו על הקיצוץ בכספים הקואליציוניים.
בהקשר לסגירת משרדי ממשלה, בראש הצעת אגף התקציבים באוצר מצויה סגירת משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק, שתקציבו התקרב בסוף השנה למיליארד שקל, לאחר העברות של מאות מיליוני שקלים במסגרת הכספים הקואליציוניים ממש לפני סוף שנת התקציב 2023. משרדים נוספים שייתכן ויוחלט לסגור אותם: משרד ירושלים והמורשת של השר עמיחי אליהו, משרד המודיעין של השרה גילה גמליאל, וכמו כן יבוצע איחוד מחודש של משרדי העבודה של יואב בן צור והרווחה של יעקב מרגי. המשרד של מאי גולן למעמד האישה צפוי להיסגר גם הוא.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד התנה השתתפות של ציבור העובדים במאמץ התקציבי המלחמתי רק בתנאי שיקוצצו כספים קואליציוניים בשיעור משמעותי וייסגרו משרדי ממשלה. באוצר מצפים שההסתדרות תוותר בשנת 2024 על הפעימה הבאה של עדכון השכר במגזר הציבורי. הפעימה כוללת תוספת של 100 שקלים באוקטובר ושל 2% העלאת שכר בדצמבר השנה. "רק אם הממשלה תגלה רצינות ותקצץ בהוצאותיה נסכים לדון עמה", אמר בר דוד.
פורסם לראשונה: 15:09, 09.01.24
