ברקע ביטול עסקת הענק של אינטל לרכישת טאואר הישראלית לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר, שוחחנו השבוע ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם דב מורן, יזם, ממציא הדיסק-און-קי, משקיע הון סיכון ולשעבר יו"ר חברת טאואר. "כדי לבצע מיזוג בין שתי חברות משמעותיות בתעשייה כמו אינטל וטאואר, נדרשת הסכמה של רגולטור בכל מדינה, מה שבדרך כלל מתקבל די אוטומטית. בכל העולם לא הייתה בעיה לקבל אישור לעסקה הזאת, אך בסין הרגולטור לא אישר אותה. ואז, מטבע הדברים, אי-אפשר לבצע את העסקה, כי כאשר הרגולטור לא מאשר אותה זה בלתי אפשרי בעצם", הסביר מורן.
עוד לדבריו, "אני חושב שההחלטה של אינטל (לרכוש את טאואר) הייתה רעה. אני חושב שזה לא היה מצליח ובסוף, בטווח הארוך, היה פוגע גם באינטל וגם בטאואר.
"אני ניהלתי את טאואר כשהיא הייתה על סף קריסה והדבר הכי משמעותי שנעשה בחברה זו ההבנה שאנחנו לא יכולים להתמודד מול הענקים ושצריך להישאר מאוד ממוקדים בדברים ספציפיים שנדרשים בתעשייה - זו נישה. כשאתה מנסה לחבר את הדברים האלה (טאואר לאינטל - ד"ר), זה כמו להביא רוכב אופני מירוץ כדי שינהג לך בטרקטור. אינטל היא הטרקטור - הם צריכים להחליף מנוע, לדעת איך מעמיסים, איך פורקים - טאואר לא היו נותנים את זה לאינטל".
יחד עם זאת, מורן טען כי ביטול העסקה, לדעתו, לא תפגע בסופו של דבר באף אחת מהחברות. "אינטל עשתה הרבה השקעות בסכומים יותר גבוהים שלא יצא מהן כלום. יש פה את הצד הכואב של איבוד הכסף (החברה תשלם 353 מיליון דולר לטאואר על הביטול - ד"ר), אבל זו חברה של עשרות מיליארדי דולרים עם קופה מאוד משמעותית.
"טאואר תתאושש", המשיך וקבע מורן. "זו חברה טובה, עם אנשים מצויינים ועם מודל עסקי שעובד נכון. זה היה נחמד אם העסקה הייתה קורית, (אבל) אני מאמין בטאואר ואני חושב שהיא יכולה להמשיך לגדול, לצמוח ולפרוח. השבבים שהיא עושה הם שבבים שנדרשים ויידרשו בתעשייה, יש לה הרבה לקוחות ובסך הכל אני מאמין שגם המכה הזו היא מכה שבטווח הארוך תעשה טוב לטאואר". רוצים לשמוע עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה, או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
הבנקים ממשיכים לחגוג על חשבוננו
הבנקים בישראל המשיכו גם ברבעון השני להנות מעליות הריבית ולרשום רווחי ענק. מהדוחות שפורסמו השבוע עולה כי בנק לאומי הרוויח ברבעון השני 2.4 מיליארד שקל, הפועלים - 1.92 מיליארד שקל, מזרחי טפחות - 1.4 מיליארד שקל, דיסקונט - 1.19 מיליארד שקל והבינלאומי רשם רווח של 587 מיליון שקל.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התייחס לדוחות הכספיים האחרונים של הבנקים בריאיון ל"כסף חדש", וטען כי "לבנקים היה יתרון מאוד גדול - הם היו הצד החזק מול הלקוחות היותר חלשים שלא היו מספיק מתוכמים מבחינת מה שהם יכולים לעשות ומה שהם יכולים לקבל. כך נוצר מצב שפער הריביות שהבנק נתן לחברות או לבעלי הון, לעומת הריבית שקיבלו 'העמך ישראל' - היה מאוד גדול. הבנקים ניצלו את זה כמובן לטובתם".
יחד עם זאת, טען פריימן כי "צריך לזכור שזה לא המצב בכל סקטור. יש סקטורים שבהם המצב הרבה יותר מתוכנן וקפדני ושם המרווחים של הבנקים הרבה יותר קטנים והסיכומים שלהם הרבה יותר גדולים. רק לאחרונה בנק ישראל פנה אל הבנקים וביקש להיות יותר זהירים ולהגדיל את ההפרשות, כי אנחנו הולכים לקראת תקופה שבה יהיו עסקים שבהחלט הולכים לעבור משבר ולכן הבנקים יצטרכו 'כרית ביטחון' יותר גדולה".
עוד טען פריימן, כי "הציבור הרחב בכללותו לא מבין בנושא והוא לא 'פיננסייר', אבל אפשר לראות תנועה מאוד משמעותית של עשרות אחוזים בהעברת כספים מחשבון העו"ש, שהוא ללא ריבית, לפיקדונות. הציבורי הישראלי נהיה יותר חכם, יותר מתוכנן, הוא יותר להשתמש בכרטיסי אשראי ולבקש 'תנו לי אשראי מבלי שאני אצטרך לשלם עליו', אז בהחלט יש כאן תהליך בריא שהמשק מתחיל להבין". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
מה יקרה ביום שאחרי המחאה?
אחרי יותר מ-20 שנה שהוא מתריע מפני המגמות הכלכליות של ישראל, פרופ' דן בן-דוד הסביר בפרק מיוחד של "כסף חדש" למה הוא מאמין שהגענו לרגע האמת - ולמה הוא לא תולה את האשמה רק בחקיקה. לדבריו, "המחאה היא התקווה הגדולה ואולי האחרונה שיש לישראל שיכולה להביא שינוי ופיתרון לבעיות הכלכליות ארוכות הטווח. מסוף שנות ה-90 אני מדבר על הבעיות האלה, והן הובילו למצב הנוכחי - אם כי הוא הוקדם במידה מסוימת בגלל שנאשם בשחיתות לא מצא פרטנרים אחרים להרכבת ממשלה. אבל הפרטנרים של הליכוד כיום יהיו הרוב יום אחד, ותהליכים שאנחנו רואים כבר עשרות שנים מתחילים לבצבץ בממשלה הנוכחית.
"המחאה הזאת הוציאה אנשים מאזור הנוחות בצורה שאף פעם לא ראיתי בישראל, אז זו ההזדמנות שלנו, אבל צריך להבין גם מה עושים ביום שאחרי כדי שבאמת נוכח לתקן את בעיות השורש ארוכות הטווח - כי אחרת נחזור לכל זה בעוד עשרים שנה", אמר בן-דוד.
עוד טען, כי "אנחנו ברגע האמת של ישראל. אין דרך אחרת לומר את זה. מחצית מהילדים היום מקבלים השכלה של עולם שלישי, והם שייכים לחלקי האוכלוסייה שגדלים הכי מהר. כשהם יגדלו הם לא יוכלו להחזיק משק של עולם ראשון, רק משק עולם שלישי. בלי זה אין לך מערכת בריאות של עולם ראשון, אין מערכת רווחה, אבל גם אין צבא של עולם ראשון. לא נוכל להגן על עצמנו". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן >>
האם הממשלה באמת תצליח להימנע מהעלאת מיסים?
למרות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך לטעון ש"מצבנו הכלכלי מצוין", הכנסות המדינה ממיסים במגמת ירידה והגירעון טפח כבר ל-1% וצפוי להמשיך לגדול עד סוף 2023 - כך שהממשלה תצטרך להחליט בקרוב איך מתמודדים עם החור הזה, והאם ההתמודדות הזאת כוללת העלאת מיסים. ברקע, שר האוצר טען גם לאחרונה שלא יהיו קיצוצים ולא יהיו העלאות מיסים, על אף ההערכות שהגירעון ימשיך לגדול.
עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון אלדר פלר שוורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר, הסבירה ב"כסף חדש" כי "צריך להבין שהנתונים האלה מראים שהמשק בהאטה, אנחנו לא עומדים בתחזיות גביית המיסים, והמשמעות של זה היא שיהיה חסר כסף לתקציב המדינה. אם הצפי היה לגירעון של 3% כרגע נראה שאם נמשיך במגמה הנוכחית הוא יהיה הרבה יותר גבוה. אפשר להשוות את זה למשק בית שנמצא במינוס, זה המצב של המדינה".
בנוגע לשאלה האם המצב הזה נוצר בעקבות החקיקה המשפטית, השיבה ירון אלדר כי "בסופו של דבר תקציב מדינה נבנה תמיד לפי תחזית, וזו תחזית שנערכה לפני השינוי המשטרי או השיח סביבו. לא יודעת להגיד אם ההערכה הייתה נכונה או לא נכונה, אבל בוודאות לדברים האלה יש השפעה מאוד גדולה על מה שקורה בתקציב המדינה. אנחנו רואים פחות עסקאות נדל"ן, פחות השקעות, עליית ריבית משמעותית, שזה אומר פחות כסף. כל אלה מראים שאנחנו בוודאות הולכים לכיוון של פחות הכנסות ממיסים גם בתקופה הקרובה, וזה אומר שהממשלה חייבת לפעול".
לדבריה, "האפשרויות שעומדות בפני הממשלה הן הגדלת גירעון, קיצוץ או העלאת מיסים. הגדלת הגירעון בצורה משמעותית תביא לזה שדירוג האשראי שלנו ירד בסופו של דבר, כי חלק מהאיתנות הכלכלית של מדינה זה החוכמה לא להגדיל את הגירעון. בסוף על הגדלת הגירעון משלמים בשנים הבאות, זה כמו מינוס בבנק.
"האפשרות של קיצוץ בהוצאות מאזנת את התקציב אבל מקשה בתקופת הביניים. בסוף אני חושבת שהממשלה הזאת, לא תהיה לה ברירה. היא גם תגדיל קצת את יעד הגרעון, זה מה שקורה בשנות משבר, והיא גם תהיה מוכרחה לקצץ קיצוצים בתקציב וזה יכאב".
באשר להעלאת מיסים, טענה עו"ד ירון אלדר כי "האופציה קיימת, אבל היא בעייתית על רקע של מיתון כי בסיטואציה הזאת העלאת מיסים מקטינה את הפעילות במשק, אז יש בזה קושי. נדמה לי שהממשלה הזאת תצטרך לעשות עוד משהו, וזה להחזיר את האמון של העולם בהשקעות בישראל, וזה יוחזר רק על ידי הגברת היציבות
"המס היחיד שבאמת יש לו השפעה מיידית על הכנסות המדינה זה המע"מ. ההכנסה ממע"מ נכנסת כל חודש, אנחנו עומדים על 17% מע"מ, שזה שיעור המע"מ הממוצע ב-OECD. כל אחוז זה כמה מיליארדים. אם צריך להעלות משהו, זה המס שהייתי מעלה". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות.
