ביממה האחרונה עלו שאלות רבות לגבי ההיתכנות ואף החוקיות של ההצהרה של בנק דיסקונט, על כך שהבנק לא ייתן אשראי ללקוחות אשרים מפלים על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית. זאת, שכן הצהרה זו, אשר באה בעקבות הצהרות של חברי הממשלה המיועדת לגבי חקיקה שתאפשר אפליה במתן שירות בבתי עסק, עלולה להיתפס כלשעצמה בתור מעשה של אפליה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, הסביר היום (ג') פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לבנקאות ומוסדות פיננסים על שם ספרא ולשעבר דירקטור במרכנתיל מקבוצת דיסקונט, כי "הבנק לא אומר: 'אני לא נותן לך אשראי בגלל עמדות ערכיות כאלה ואחרות', אלא 'בגלל שאתה מפלה, נניח את קהילת הלהט"ב, אתה חשוף לזה שאחוז מאוד גדול מהאוכלוסיה לא ירצה לעבוד איתך ולכן אתה יותר מסוכן ואני לא רוצה לעבוד איתך'". רוצים לשמוע עוד? האזינו לקטע הרלוונטי באמצעות הנגן בפתח הכתבה.
על אף שההצרה של דיסקונט לא כללה פרטים מדויקים על אודות כיצד שינוי המדיניות עתיד להתבצע בפועל ואיך הבנק אכן יקבע שמדובר בגוף או בעסק שמפלה לקוחות, הדבר לא הפריע לחברות רבות במשק להצטרף אל הבנק ולהודיע כי גם הן לא ינהלו עסקים עם אנשים וגופים שמפלים על בסיס זה. בין אותן חברות שהצהירו על כך לא היו נכון לעכשיו בנקים מובילים נוספים במשק, אולם כן היו חברות אחרות גדולות בהן AIG, אלטשולר שחם, חברת אבטחת הענן וויז (Wiz) וחברות רבות נוספות.
לדברי פרופ' עמירם, "אף בנק לא יכול להגיד שהוא לא עובד עם מישהו במובן של לפתוח לו חשבון, אלא אם יש סיבה אמיתית לכך, אבל אשראי היא סוגיה אחרת. לכל בנק יש מדיניות אשראי משלו ובמדיניות הזו הבנק מחליט כמה לקוחות מסוימים מסוכנים יותר מאחרים וכמה יש לו 'תיאבון' לקחת את הסיכון. אני לא רואה שום בעיה שהמערכת הבנקאית תגיד 'חברים, הלקוחות האלה מחוץ לתיאבון הסיכון שלנו'".
עוד טען פרופ' עמירם, כי "למיטב הבנתי, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לא התערב במדיניות האשראי של בנקים במשך השנים, כי הוא מסתכל עליה כאל פעילות עסקית. לכן, אם הייתי צריך להמר, הייתי אומר שההצהרה הזו לא מתואמת עם הפיקוח על הבנקים. אני חושב שההצהרה הזו די ברורה מאליו ואני לא בטוח שבדיסקונט הבינו כמה רעש הם יעשו.
"בתור מישהו חיצוני שמגיע מהאקדמיה, אני חייב לומר שאני די שמח שבנקים וגופים עסקיים מתחילים לקחת פוזיציות על נושאים חברתיים. אם זה לא מקובל על בעלי המניות שלהם הם יענישו אותם, אבל אני חושב שלבנקים יש תפקיד חברתי מאוד חשוב אם זה בהגנה על הסביבה או בסוגיות מוסריות כאלה ואחרות ואני שמח שהם לוקחים עמדה בנושא. זה משהו שהם השתדלו לא לעשות במהלך השנים".
באשר לכך שעד כה בנקים מובילים נוספים לא הצטרפו כאמור להצהרה של דיסקונט, אמר פרופ' עמירם כי "יכול להיות שלא צריך להגיד את זה. אני לא יודע אם זו החלטה נכונה או לא נכונה מבחינה עסקית, אבל אני די בטוח שבנקים אחרים יעשו החלטות דומות - גם אם הם לא יפרסמו אותן".
בתוך כך, טלי פרקש, כתבת ערוץ היהדות ב-ynet ודוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, התראיינה גם היא ל"כסף חדש" וסיפרה כיצד תיקון סעיף האפליה עלול לפגוע בסופו של דבר דווקא בחרדים עצמם. "הקהילה החרדית מונה כיום כבר כמעט 1.3 מיליון בני אדם בישראל והיא גדלה בקצב מאוד משמעותי. מאחר והקבוצה הזו ענקית ומוכרבת מקבוצות שונות, השימוש באפליה יכול להיות על מנת להדיר או לדחוק הצידה קבוצות שפחות 'נחשבות' בחברה מעמדית כמו חברה חרדית", היא הסבירה.
"למשל", הוסיפה פרקש, "התיקון יכול לאפשר הרבה ביותר בקלות לדחות ילדות מזרחיות שרוצות ללמוד בבתי ספר ציבוריים שנשלטים מזה עשרות שנים על ידי סקטור אשכנזי. מה יקרה אם חוזר בתשובה ירצה לקנות דירה? או כל אדם אחר שפחות קשור לאליטה החרדית? הסעיף הזה יכול לתת את האפשרות לדחות אותו להגיד שהוא לא רלוונטי".
