הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב), בראשות ג'רום פאוול, הודיע הערב (רביעי) על העלאת ריבית נוספת כחלק מהמאמצים להתמודד עם האינפלציה המשתוללת. הבנק הכריז על העלאה של 0.75% (החדה ביותר מאז שנת 1994) לטווח של 1.5%-1.75%.
מדובר בעלייה ניכרת שלישית שמבצע הפד בתוך כשלושה חודשים, בעוד עד מרץ האחרון הריבית בארה"ב עמדה על שיעור אפסי במשך תקופה ארוכה. התחזית כעת היא שעד סוף 2022 הפד יעלה את הריבית שלו עד לטווח של 3.25%-3.5%, על פי הערכות של כלכלנים. יש לציין כי לפני שלושה חודשים חזה הבנק הפדרלי כי יעלה את הריבית רק לטווח של 1.75%-2% עד סוף השנה. בצל העלאת הריבית, וול סטריט הגיבה בעליות: נאסד"ק זינק בכ-2.5%, דאו ג'ונס עלה ב-1% ו-S&P500 ב-1.4%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
יו"ר הבנק המרכזי האמריקני, ג'רום פאוול
יו"ר הבנק המרכזי האמריקני, ג'רום פאוול
יו"ר הבנק המרכזי האמריקני, ג'רום פאוול
(צילום: MCT)

הכלכלנים מותחים ביקורת על הפד

העלאת הריבית על ידי הפד הייתה צפויה, לאחר שהנגיד פאוול הודיע מראש בשבועות האחרונים כי לא רק שהיא תעלה, אלא גם בשיעורים משמעותיים בחודשים הקרובים, על מנת לבלום את גל עליות המחירים - שהביא כבר את האינפלציה בארה"ב לשיא של 41 שנים - 8.6% ב-12 החודשים האחרונים.
כלכלנים, בהם גם שרי אוצר במדינות אחדות, מתחו בימים האחרונים ביקורת חריפה על כוונת הבנק המרכזי בארה"ב להמשיך ולהעלות את הריבית, ואף להגביר את קצב ההעלאה. "מצב כזה יתקע את כל העולם למיתון", אמרו בימים האחרונים המומחים בבתי ההשקעות, שהציעו לשקול שוב אם לא להעלות את הריבית בשיעורים מתונים בלבד.
העלאת הריבית הערב בארה"ב מגבירה את הסיכויים כי תשפיע באופן ישיר גם על החלטת הוועדה המוניטארית בבנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, על שיעור העלאת הריבית במועד ההחלטה הבא ב-4 ביולי בשיעור של חצי אחוז ל-1.25%, שהם ריבית פריים של 2.75%.
2 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
פרופ' ירון. העלאת הריבית בארה"ב תשפיע גם על זו של ישראל
(צילום: יעל צור)
בכל מקרה משוכנעים המומחים, בהם כלכלני בנק לאומי, פסגות, הראל, הדויטשה בנק ובמוסדות פיננסיים נוספים, כי הריבית בישראל תועלה בחודשים הקרובים ברציפות, וייתכן אף שבקצב גבוה יחסית. התחזיות העדכניות הן שהריבית הבסיסית של בנק ישראל תגיע בסוף שנת 2022, או לכל המאוחר בראשית 2023, לשיעור של 2.0%.
לשיעורי האינפלציה הגבוהים ולהעלאת הריבית הצפויה הנוספת בארה"ב הייתה כבר השפעה קשה בימים האחרונים על הבורסות בארה"ב וברחבי העולם, ואלה צנחו בימים האחרונים ב-5% עד 15%.
דווקא היום התאוששו מעט חלק מהבורסות, אולם ההערכה הפסימית היא שמדובר בתיקון זמני, והחשש מהמשך האינפלציה הגבוהה והעלאות הריבית יובילו לעוד ירידות שערים בבורסות, שלא צפויות כנראה, על פי התחזיות לחזור לרמות שהיו בראשית השנה.

מה המשמעות של העלאת ריבית?

העלאות ריבית גורמות בקביעות לתוצאה אחת: ניתן להשקיע כספים בנכסים נזילים ללא סיכון בריבית גבוהה מאשר בעבר, וכאשר הבורסות מזדעזעות - למכור לשם כך מניות. מעגל הקסמים הוא ברור: ירידות השערים מתגברות, הריבית עולה עוד, הבריחה משוק המניות נמשכת וחוזר חלילה.
ובינתיים הסכנה הגדולה שממשלות ונגידי בנקים כבר החלו מתריעים מפניה בכל רחבי העולם, היא סטגפלציה. זה המצב הכלכלי החמור ביותר, שפוגע בעיקר בעניים ביותר: היווצרות של מיתון, שמצוי כבר בפתח, שמביא לפיטורי עובדים ולגידול באבטלה - ובה בשעה מחירי המוצרים והשירותים ממשיכים להתייקר.
בימים כתיקונם, קיטון בצריכה היה עוצר את עליות המחירים. אולם, המשך המלחמה באוקראינה, לצד המשך הזינוק במחירי חומרי הגלם - בדגש על הנפט - כמו גם בעיות התובלה הימית והאווירית גם יחד והאיום במשבר ייצור עולמי, מונעים את עצירת האינפלציה.
זה שמעלים ריבית באוסטרליה או בישראל, לא מוזיל את מחירי הפלדה והחיטה, כאשר הביקוש עולה בשיעור ניכר על ההיצע. העלאת ריבית גם לא מקצרת את זמן ייצור המכוניות, שכעת אספקתן היא לעיתים יותר מחצי שנה לאחר ההזמנה על ידי הרוכש.
פורסם לראשונה: 21:05, 15.06.22