חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה אמש (שישי) על הורדת דירוג האשראי של ישראל בשתי רמות מרמת A2 ל-Baa1, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, וצירפה להחלטה דוח חמור במיוחד על מצבה הכלכלי של ישראל ללא תגובה מתאימה ונחרצת מצד הממשלה. בנוסף השאירה את תחזית הדירוג שלילית. מה המשמעות של הורדת דירוג האשראי הכפולה ומה הסיבות שהובילו את סוכנות הדירוג להחלטה? ynet עושה סדר.
מה הסיבה המרכזית להורדת הדירוג לפי מודי'ס?
החברה ציינה כי ההסלמה במלחמה היא הסיבה המרכזית להחלטה, אך ביקרה בהרחבה גם את הממשלה ומדיניותה הכלכלית. לדברי החברה, "המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגיאופוליטי התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל. עוצמת הסכסוך בין מדינת ישראל לחיזבאללה עלתה באופן משמעותי בימים האחרונים, ובמקביל, הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו לצד סיכונים גיאופוליטיים", נכתב בהחלטה.
עוד הדגישו בחברה כי ההסלמה מצביעה גם על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לדבריה "לא היו אפקטיביים מספיק במניעת הפגיעה במדדי האשראי של המדינה". מדובר למעשה בביקורת קשה על המדיניות של ראש הממשלה ושר האוצר, שלא הובילו מדיניות כלכלית אחראית.
מה הייתה הביקורת של מודי'ס על שר המשפטים יריב לוין ומערכת המשפט?
בעוד הם מתייחסים להחילשות מוסדות הממשל בישראל, כלכלני החברה ציינו בדוח במפורש את התנהלותו של שר המשפטים לוין שמעכבת את התפקוד הסדיר של מערכת המשפט: "שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים", נכתב בהחלטה.
עוד ציינה החברה כי הורידה את ציון הממשל של ישראל "כדי לשקף את ההתדרדרות בחוסנם של המוסדות ובמשילות", כך נכתב. "בעוד החברה האזרחית ומערכת המשפט הוכיחו את עצמם באופן יחסי כחוזקות במבנה המוסדי של ישראל, כעת החברה סבורה שיכולתן לספק איזונים ובלמים נחלשה ביחס להערכתה עד כה".
איזו ביקורת נוספת מתחה החברה על המדיניות של הממשלה בישראל?
החברה ציינה בין השאר את העיכוב בהעברת חוק הגיוס על רקע הארכת שירות הסדיר והגדלת היקף המילואים שישפיעו על המשק, וכן ביקרה את האיסור על הכנסת עובדים פלסטינים שמשפיע על תחום הבנייה. עוד טענה כי ההשקעה במשק נפגעה ולא צפויה להתאושש בקרוב, "מכיוון שפרמיית הסיכון לעשיית עסקים בישראל תישאר גבוהה כל עוד הביטחון מעורער".
ומה לגבי התחזיות לגירעון?
החברה טוענת כי למרות ששר האוצר הציג לאחרונה מתווה לתקציב 2025 עם גירעון של עד 4%, היא צופה שהגירעון בשנה הבאה יעמוד על כ-6%. היא מציינת כי "תהליך גיבוש התקציב התעכב, נכון לעכשיו, במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות האמורים, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע".
גם לגבי השנה הנוכחית החברה צופה גירעון גבוה בהרבה מהיעד של הממשלה, שעומד על 6.6%, כאשר להערכתה הגירעון יגיע השנה ל-7.5%. זאת בגין הצמיחה הנמוכה וההוצאות הגדולות בגין משרתי המילואים ומפוני הצפון. החברה צופה שיחס החוב לתוצר יזנק ל-70% לעומת התוואי לירידה ל-50% ערב מלחמת 7 באוקטובר.
בהורדות הדירוג הקודמות ראש הממשלה ושר האוצר טענו כי כשננצח הדירוג יעלה. מה אמרו הפעם בסוכנות הדירוג?
החברה ציינה שכלכלת ישראל נפגעת מהסכסוך הצבאי שכבר נמשך יותר מרוב הסכסוכים הקודמים, ללא מועד סיום הניראה לעין. לכן, החברה איננה מניחה עוד בתרחיש הבסיס שלה שהעימות הצבאי יסתיים בעתיד הקרוב וכי כלכלת ישראל תתאושש במהירות ובעוצמה כפי שקרה לאחר סכסוכים קודמים. לכן, עקב התמשכות והחרפת המלחמה, הדבר עשוי להוביל להורדת דירוג נוספת ועל כן התחזית השלילית.
"באופן כללי יותר, החברה מציינת שלא ניראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות", נכתב.
עוד ציינו כלכלני החברה כי הם צופים שהצמיחה תישאר חלשה בהמשך השנה ובשנת 2025, כלומר ירידה ברמת החיים לאורך זמן: "החברה צופה שצמיחת התוצר הריאלי תעמוד בשנת 2024 על 0.5% בלבד, והורידה באופן מהותי את תחזית הצמיחה בשנה הבאה ל-1.5% בלבד, לעומת 4% קודם לכן".
איך הגיבו באוצר להחלטת הדירוג?
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא התייחסו עד כה להורדת הדירוג הדרמטית, אולם החשב הכללי של האוצר תקף את ההחלטה עם פרסומה. לדבריו: "החלטת חברת דירוג האשראי מודי'ס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג.
"במקביל, יש לנקוט בצעדים נחושים ומהירים לאישור תקציב מדינה לשנת 2025. התקציב חייב להוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב המדינה חייב לעודד מנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל".
מה היה הדירוג של ישראל במודי'ס לאורך השנים ומתי הוא החל לרדת?
מדובר כאמור בפעם השנייה שמודי'ס מורידה את הדירוג לישראל, אחרי שבחודש פברואר השנה הורידה את הדירוג לראשונה אי פעם מאז החלה לדרג את ישראל ב-1995. כעת דירוג האשראי של ישראל במודי'ס הוא הנמוך ביותר למעשה מאז החלו המדידות, משום שכאשר החלה הסוכנות לדרג את ישראל לפני 30 שנה היא דירגה את ישראל ברמת A3. בשנת 2000 העלתה מודי'ס את הדירוג ל-A2 ובשנת 2008 ל-A1.
כדאי לציין כי בשנת 2022, עם היציאה המוצלחת והמהירה של ישראל מהקורונה, הסוכנות הוסיפה תחזית חיובית לדירוג של A1, כלומר צפי להעלאת דירוג, אך על רקע המהפכה המשפטית החברה הורידה את התחזית ליציבה בשנת 2023 ועם פרוץ המלחמה שינתה התחזית לשלילית והורידה את הדירוג עצמו חודשים ספורים לאחר מכן, כאמור.
מה הדירוג של ישראל בסוכנויות המרכזיות האחרות?
באפריל הורידה סטנדרד אנד פור את הדירוג של ישראל לרמה A+, ולפני קצת יותר מחודש פיץ' הורידה את הדירוג שלה לישראל מ-A+ ל-A. בינתיים נודע ל-ynet כי חברת הדירוג הגדולה בעולם סטנדרד אנד פור לא צפויה להקדים את פרסום הדוח התקופתי שלה והוא יפורסם בחודש נובמבר. גם חברת הדירוג הגדולה ביותר צפויה להוריד את דירוג האשראי של ישראל בעוד פחות מחודשיים בפעם השנייה.
מהו בכלל דירוג אשראי?
באופן כללי מדובר בדירוג שמגדיר את היכולת של מדינות לפרוע הלוואות בעתיד. סוכנויות דירוג האשראי בוחנות נתונים כלכליים שונים של מדינות כמו גם סיכונים גיאופוליטיים ואחרים שמשפיעים על הכלכלה וכן את היקף ההתחייבויות הקיים שלהן, ולפי כל אלה קובעות את הדירוג.
ככל שהדירוג של המדינה המבוקרת גבוה יותר, כך התשואה שעליה להעניק למשקיעים נמוכה יותר, כיוון שהיא מצביעה על סיכון נמוך יותר. מי שמלווים לארה"ב או לגרמניה ינקבו בריבית נמוכה בהרבה מאשר מי שמלווים לפרו למשל. למדינה בצרות גדולות כמו סוריה או צפון/דרום סודן ספק אם יימצאו בכלל מלווים.
מה המשמעות בשטח של הורדת הדירוג?
מדינת ישראל כבר משלמת ריביות גבוהות בהרבה מאלה ששילמה רק לפני חודשים ספורים, והריבית הזאת צפויה עוד לעלות. אותן ריביות גבוהות צפויות להתגלגל גם לכיס של כולנו - בעיקר משום שממשלה שמסתבכת בהלוואות יקרות יותר תיאלץ לצמצם את הוצאותיה במתן שירותים לאזרחים - ולכן פחות תמיכה בתחומי הרווחה הבריאות וקיצוץ בתקציבי חינוך ובענפים נוספים, יפגעו באזרחים כבר בשנת התקציב הבאה.
