שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ תקף הלילה (שני) בציוץ את שר החוץ אלי כהן וושלח מסר פנימי ובעיקר חיצוני, למי שקורא באנגלית, על רקע האפשרות שסוכנויות הדירוג יחליטו להוריד את דירוג האשראי של ישראל בשל הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, שאם תתווסף אליה רמיזה לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי יכולה לגרום לנזק רב לכלכלת ישראל.
סמוטריץ' כתב: "העלאת הריבית אכן מקשה על משקי בית רבים, אבל עצמאות בנק ישראל כמי שמנהל את המדיניות המוניטרית של ישראל היא חיונית לכלכלה חזקה ומתפתחת, וכשר אוצר אעמוד על שמירתה כנגד אמירות פופוליסטיות. כממשלה תפקידנו להיאבק ביוקר המחיה באמצעות ניהול מדיניות פיסקלית אחראית וגיבוש תקציב טוב שישקיע בתשתיות צמיחה עתידית וגם יכלול חבילת הקלות מידיות לציבורים הזקוקים לכך. כך נעשה בעזרת השם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
כהן צייץ אתמול אחר הצהריים, כי הוא פועל כדי שבנק ישראל יפסיק את העלאות הריבית, וביקש משר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שיפעל לגיבוש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת העלאות הריבית. כהן הבהיר בציוץ כי לדעתו על רקע "התמתנות האינפלציה" (נתון שגוי - צ"ש) לא היתה הצדקה להחלטה שהתקבלה אתמול על ידי הוועדה המוניטרית להעלות את הריבית בחצי אחוז, וכי החלטה זו "ממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות".
דברי כהן בהחלט יכולים להתפרש כפגיעה בעצמאות בנק ישראל, שכן כהן אומר שהוא מעוניין שהממשלה תשפיע על דיוני העלאת הריבית, שאמורים להיות מנותקים מכל לחץ פוליטי.
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, הגיב על דברי שר החוץ בריאיון לכלכליסט ואמר, "מוטב ששר החוץ כהן יתעמק בנתונים. ראשית, האינפלציה לא התמתנה. (הנגיד מתכוון לכך שהאינפלציה עלתה לרמה של 5.4%, הגבוהה ביותר בגל האינפלציה הנוכחי, ש"ט) שנית, רצוי כמובן, בטח בתור שר חוץ, שהוא יבין את החשיבות של העצמאות של הבנק המרכזי. אנחנו יודעים מה היתה התוצאה הסופית בכל המדינות שבהם היתה פגיעה בבנק המרכזי".
מטעמו של כהן נמסרה תגובה על הדברים ונטען כי: "שר החוץ אלי כהן שעבד בחברת דירוג בינלאומית תומך בעצמאות בנק ישראל והניסיון ליחס זאת על אף שלא נאמר אחרת הוא מעוות. השר כהן בהחלט חושב שיש לפעול בכלים נוספים לבלימת האינפלציה ולא לעשות שימוש בלעדי בכלי של הריבית, לדוגמא הורדת מיסים (מע״מ) שתפחית מחירים ולשם כך נכון ששר האוצר והנגיד יגבשו דרכים נוספות ולא ישתמשו רק בכלי הדרקוני של העלאת ריבית".
זהו לא העימות הראשון של חברי הממשלה עם הנגיד, ורק בשבוע שעבר פנה יו"ר ועדת הכספים משה גפני לירון בעקבות הדברים שאמר לרה"מ נתניהו בנוגע להשפעה אפשרית של המהפכה המשפטית על דירוג האשראי של ישראל.
"יש ויכוח פוליטי בחברה הישראלית, ויכוח חוצה מחנות באופן החמור ביותר", אמר גפני, "מחצית מהאוכלוסייה חושבת שצריך רפורמה, גם אני חושב שהכוח של בית המשפט גדול מידי. אתה נגיד בנק ישראל, ולפתע אני שומע אותך מדבר שהרפורמה המשפטית יכולה לפגוע בכלכלה, למה אתה צריך להביע עמדה בעניין הזה? האם אתה חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת?".
הנגיד הכין דברים כתובים מהם הקריא: "דירוג אשראי של מדינה נקבע לפי מספר רחב של פרמטרים ומשקף את יכולת החזר החוב של המדינה. הכלכלה הישראלית חזקה עם דירוגי אשראי גבוהים. זה לא מצב רגעי - מצב הכלכלה בישראל איתן כבר במשך עשורים. צלחנו את משבר הקורונה ואת היציאה המאתגרת ממנו בצורה טובה יחסית.
נכון להיום, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים שרבות מהמדינות מתמודדות איתן – אבל אפשר לומר בבטחה שמצבנו טוב ביחס למרבית הכלכלות המפותחות. המשק הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה עם צמיחה מרשימה, והאינפלציה בישראל, שאנו כמובן נחושים בבנק ישראל למגר, גם היא יחסית נמוכה לעולם. ישראל היא מדינה עם יחס חוב/תוצר שירד, ואשר כבר חזר לרמתו טרום משבר הקורונה. הגדרתי זאת כנכס אסטרטגי ואני עדיין מתייחס אליו ככזה.
ככלכלן, אציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו שמוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".
