עיגון תפקידה של רשות שוק ההון כגורם המוביל של תחום החינוך הפיננסי בישראל, הטמעת תוכניות לחינוך פיננסי במערכת החינוך והקמת ועדה ייעודית שתוביל את החינוך הפיננסי בחברה הערבית. אלו הן רק חלק מההמלצות שפורסמו היום (ב') במסגרת דוח של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית. כעת, ניתן רק לקוות שההמלצות הללו אכן יישומו ולא יישכחו עד אשר תוקם ממשלה חדשה בישראל.
- >> למה לא לומדים על כסף? לפרויקט המלא לחצו כאן
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בראש הצוות עומד אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, וכרמית יוליס, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי). הצוות כולל נציגים מהמשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים והמועצה הלאומית לכלכלה.
בדוח מפורט, שמסקנותיו נשלחו לשר המשפטים גדעון סער, לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ולשרה לשוויון חברתי מירב כהן, סוקר הצוות בין היתר את פערי הנגישות לשירותים פיננסיים, לרבות חינוך פיננסי, בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל.
רק כמחצית מהערבים בארץ מחזיקים בכרטיס אשראי
מהדוח עולים נתונים מדאיגים המעידים על פערים משמעותיים בין המגזר הערבי, המגזר החרדי והמגזר היהודי שאינו חרדי בישראל בכל הנוגע לשימוש באשראי, פיגורים בהחזר הלוואות, נטילת משכנתאות, שימוש באפליקציות לקבלת שירותים פיננסים ועוד.
צפו: מה צריך לדעת לפני שפותחים חשבון בנק?
( בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
כך למשל, לפי הדוח, שיעור משקי הבית עם חשבון בנק בקרב יהודים (חרדים ושאינם חרדים) עומד על 99%-100%, בעוד השיעור בקרב האוכלוסיה הערבית עומד על 88% בלבד. בנוסף, שיעור בני ה-15 ומעלה עם חשבון בנק בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל (חרדים ושאינם חרדים) עומד על 95%-96%, בעוד השיעור בקרב המוסלמים בישראל עומד על 83% בלבד.
עוד לפי הדוח, רק 21% מהאזרחים בחברה הערבית משתמשים באתרים ובאפליקציות של הבנקים, לעומת 31% בחברה החרדית ו-44% בחברה היהודית שאינה חרדית. כמו כן, שיעור משקי הבית עם משכנתא בקרב יהודים שאינם חרדים עומד על 30%, לעומת 45% במגזר החרדי ו-5% בלבד במגזר הערבי. בנוסף, שיעור משקי הבית ללא כרטיס אשראי עומד על 48% במגזר הערבי לעומת 15% במגזר החרדי ו-11% בלבד בקרב יהודים שאינם חרדים.
בין הגורמים למצב, לפי הדוח, ניתן למנות את חסמי רישום הנכסים בחברה הערבית (שמשפיעים בין היתר על היכולת לקבל משכנתא), חסמי שפה ואוריינות דיגיטלית, חסמי דת (למעלה מ-10% מעידים כי זה משפיע על צריכת המוצרים הפיננסיים שלהם), נגישות מועטה לסניפי בנק ולמקורות אשראי, רמות סיכון אשראי גבוהות והעדפה תרבותית וחברתית לשימוש במוזמן.
איסור תשלום שכר במזומן והגברת השימוש ב"דביט"
בהתאם לכך, הצוות גיבש שורת המלצות לשיפור סטטוס ההכלה הפיננסית בישראל, בין היתר באמצעות סקירה של תוכניות דומות במדינות מפותחות אחרות בעולם כדוגמת אוסטרליה, קנדה, צרפת, יפן, שוודיה וארה"ב.
אחת ההמלצות הדרמטיות של הצוות, אשר אם תתקבל אכן עשויה להוביל שינוי משמעותי בתופעת התשלום במזומן בארץ, היא איסור כולל על תשלום שכר במזומן באמצעות תיקון לחוק הגנת השכר.
באשר לסוגיית ציבור הלקוחות שהם מודרי אשראי, הצוות מציע לאפשר לנותני האשראי בישראל להפניק מסגרת מוגבלת לטווח קצר תוך גידור הסיכון, בין היתר באמצעות ייעול הקרנות הממשלתיות והפרטיות למודרי האשראי.
עוד מציע הצוות לבצע פעולות שיגבירו את המודעות לכרטיס חיובי מיידי ("דביט") אשר שימושו בישראל נמוך משמעותית מבשאר העולם (31% מבני ה-15 ומעלה בארץ לעומת 79% במדינות אחרות שנבדקו), ולפקח על העמלה החודשית על כרטיסים מסוג זה לתקופה מוגבלת.
"כרטיס דביט יכול להוות פתרון ללקוחות רבים שאינם עושים שימוש באמצעי תשלום מתקדמים, משום שהוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות הנפקת כרטיס כזה לכל מי שמחזיק בחשבון עו"ש וגם בנק הדואר מאפשר ללקוחותיו לקבל כרטיס כזה ואחזקתו לא כרוכה במסגרת אשראי", נכתב בדוח.
מיקוד מיוחד באוכלוסיות הערבית והחרדית
על מנת להילחם בתופעת התשלום במזומן שרווחת במיוחד בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית, ממליצים בצוות לחייב את העוסקים בארץ להחזיק באמצעי ייעודי המשמש לקריאת כרטיסי חיוב או לקבלת תשלום באמצעי תשלום אלקטרוני אחר. "ככל שלקוח נוהג לרכוש במספר רב של בתי עסק שלא מחזיקים אמצעי לקבלת תשלומים מתקדמים (אשראי, לדוגמה - ד.ר.), התמריץ להחזקת אמצעי תשלום מתקדם קטן מבחינתו", נטען בדוח.
במקביל, הצוות ממליץ להקצות תקציבים ייעודיים לקידום תהליך הדיגיטציה ברשויות הערביות, להניע תהליכי פרסום, הסברה והנגשה של הכלים והשירותים הדיגיטליים, לקדם תשתית ארגונית ברמת הרשות המקומית לתמיכה בדיגיטציה, לתת תמריצים כספיים להגברת השימוש בכלים דיגיטליים ביישובים ולנהל את מערך הדיגיטציה ברמת משרדי הממשלה.
באשר לשיעור הנמוך של נוטלי משכנתאות בחברה הערבית, אשר כאמור נובע בין היתר בשל היעדר נכסים הניתנים למישכון כנגד ההלוואה, הצוות ממליץ לאפשר מנגנון של ערבות חלקית של המדינה, לתקן את אופן הרישום במכרזי רשות מקרקעי ישראל ביישובי החברה הערבית ולחדד את הוראות הפיקוח על הבנקים בנוגע לאופן העמדת הלוואות לדיור ללא משכון נכס.
כמו כן, הצוות ממליץ להנגיש תכנים פיננסים גם בשפה הערבית, לעודד גיוון תעסוקתי בגופים פיננסים, לבחון צורך בהסרת חסמים להשקת מכשירים פיננסים תואמי "שריעה" (הדין האסלאמי) ולמנוע בשנתיים הקרובות סגירה של סניפי בנקים ביישובי החברה הערבית ללא קיום של חלופה מתאימה.
הסדרת החינוך הפיננסי במערכת החינוך
נקודה משמעותית נוספת אליה התייחס הצוות הבין-משרדי בדוח היא היעדר של גוף מתכלל בתחום החינוך הפיננסי בישראל והקידום החלקי בלבד של תכנים פיננסיים במערכת החינוך כיום.
צפו: מה הילדים שלכם יודעים על כסף?
(צילום: סטס קפולו, בימוי: אלי סגל, עריכה: בן חיים)
בהתאם לכך, הצוות ממליץ לקבוע כי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תהיה הגורם המתכלל לתחום החינוך הפיננסי בישראל (בדומה לכפי שנקבע גם בעבר בחוק) וכי היא תוביל את התחום בשיתוף בנק ישראל ורשות ניירות ערך. בנוסף, בצוות ממליצים להקים ועדת משנה לגיבוש תוכנית פעולה ספציפית בחברה הערבית ולהקים פורטל לאומי שיכיל מידע בנושאי חינוך פיננסי בנקודות זמן שונות בחיי האזרחי.
במקביל, הצוות קורא להטמיע את תכני החינוך הפיננסי במערכת החינוך ואף לגבש מדדי הצלחה לבחינת הטעמה זו, כולל עריכת סקר אוריינות פיננסית. "משרד החינוך יגבש לצורך כך תכני חינוך פיננסי וייצור מאגר תכניות שיונגשו במערכת גפ"ן העונות על צורך זה... ככל שהמלצה זו תקודם, בהסכמה עם משרד החינוך, נדרש למצוא למימוש המלצה זו מקור תקציבי", נכתב בדוח.
