על רקע ההחלטה של בנק ישראל לעצור את רצף העלאות הריבית, שנמשך מאז אפריל 2022, דיברנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, על הסיבות להחלטה לעצור כרגע את העלאת הריבית, הסיכוי שההעלאות יתחדשו בקרוב, השיקולים שעומדים בפני נגיד בנק ישראל והוועדה המוניטארית וגם מה כדאי לעשות עם המשכנתא - שאמנם לא התייקרה הפעם, אך זאת לאחר התייקרות משמעותית בשנה האחרונה.
"ההחלטה לעצור כרגע עם ההעלאות הריבית הגיעה על רקע העובדה שהפעילות במשק הישראלי בסה"כ נמצאת ברמה גבוהה", הסביר ב"כסף חדש" ד"ר איתמר כספי, מנהל יחידת ניהול מוניטרי בחטיבת המחקר בנק ישראל. "שוק העבודה נותר הדוק, כלומר שיעור אבטלה יחסית נמוך והמשרות הפנויות עדיין ברמה גבוהה, למרות שאנחנו מזהים קצת סימנים של התמתנות. האינפלציה מצד שני עדיין רוחבית וגבוהה אך בחודשים האחרונים מסתמנת בלימה או האטה מסוימת", הסביר. האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה, או חפשו אותנו בכל אפליקציות הפודקאסטים.
"הנתונים האלה מאפשרים לנו לקחת נשימה. כמו שהקטנו את העליות - כי בהתחלה היו עליות של 75 נקודות בסיס ו-50 ובסוף דיברנו רק על 25, אז חלק מהתהליך הזה של ההדרגתיות כולל עצירה, שמאפשרת לנו לקחת קצת אוויר. אני חייב להדגיש שהנגיד אמר את זה והועדה המוניטרית חזרה על זה, שהמאבק עדיין בעיצומו. הפסקנו לדפוק עם הפטיש על המסמר אבל הפטיש עדיין בידיים שלנו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בנוגע לשאלה מה יקרה הלאה, אמר כספי כי "אנחנו לא נכנסים כרגע לכמה העלאות עוד יהיו ואם יהיו, זה הכל תלוי בנתונים ובהתפתחויות. הפד האמריקני גם כן עצר, אנחנו רואים את התופעה הזאת ברחבי העולם. סיימנו עם תהליך מהיר של העלאות ועכשיו נראה מה עושים הלאה. לוקח למדיניות זמן להגיב. יש בנקים שעצרו וחזרו, יש בנקים שעוד לא עצרו".
השוני הגדול אצלנו כפי שציינתם בהחלטה הוא החקיקה המשפטית שמשפיעה על הכלכלה בישראל.
"כבר רואים במשק הישראלי את ההשפעות של אי-הוודאות שנוצרה, אי הוודאות הכלכלית, בעקבות אי הוודאות הפוליטית. השקל למשל התנהג בצורה מסוימת בעקבות צעדים מוסדיים והוא בדרך כלל עוקב אחרי המדד האמריקני S&P, ואנחנו רואים שבחודשים האחרונים הקשר הזה השתנה, והשקל מציג פיחות. המשמעות של זה היא מחירי יבוא יותר יקרים וזה משפיע בהחלט על האינפלציה".
עוד הוסיף כספי כי "התחזית שלנו לוקחת בחשבון שכל הקונפליקט הפוליטי הזה שאנחנו נמצאים בו באמת יגיע לידי מיצוי ופתרון, אבל בתחזית הקודמת היו שני תרחישים, אחד שהכל עובד ומגיעים להסכמה רחבה ואחד שלא. לכן צריך לקחת את זה בחשבון".
אם ההצעה לצמצום עילת הסבירות תעבור היום בקריאה ראשונה, יהיה צורך בתחזיות חדשות?
"זה שההצעה תעבור בקריאה ראשונה, אני לא יכול להגיד מה ההסתברות שזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית. התרחישים שכתבנו מתווים את הכיוונים הכלליים, ויש ספקטרום רחב של תרחישים שיכולים להיות באמצע".
היו שמועות במהלך החודש האחרון שבנק ישראל התערב בשוק המט"ח כי הייתה שם קפיצה די רצינית בהתחזקות השקל באיזשהו שלב.
"לא הייתה התערבות. התערבות בשוק המט"ח היא בהחלט כלי בארגז הכלים המוניטורי, אבל כרגע אנחנו חושבים שהפיחות נובע מתמחור של פרמיית הסיכון של המשק, מרוב כל האירועים האלה, אבל השוק עצמו מתפקד. אין כשלי שוק שבגינם אנחנו צריכים לדאוג. אבל כאמור, זה כן כלי שעומד לרשות בנק ישראל".
איזה בנק מציע ריבית על העו"ש? צחי שדה ודן רבן מסכמים את שנת "עושק הפיקדונות" ב"כסף חדש"
מה כדאי לעשות עם המשכנתא?
בהמשך הפרק דיברנו עם נופר יעקוב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, שהסבירה מה האפשרויות העומדות בפני נוטלי המשכנתאות שספגו שנה וחודשיים של התייקרויות משמעותיות של ההחזרים, ולפחות הפעם "זכו" לאנחת רווחה מסויימת עם ההחלטה שלא להעלות עוד את הריבית.
"ההחזר הממוצע התייקר ב-1,150 שקלים בחודש לפי ההערכות, וזה רק ברכיב הפריים. מעבר לזה יש מסלולים צמודי מדד שהתשלום שלהם גדל, בלי להתייחס למסלולים המשתנים", אמרה יעקוב. עם זאת היא הוסיפה כי "אנחנו בהחלט מרגישים שאנחנו לקראת יציבות בשוק המשכנתאות. השוק מתעורר".
עוד ציינה כי "חשוב לומר למאזינים שאנחנו לקראת חופשות הקיץ והוצאות גדולות, במיוחד אחרי הרבה העלאות ריבית שהשפיעו לא רק על המשכנתאות אלא גם על הלוואות צרכניות, וחשוב מאוד להישמר ולבחון את האופציות למחזור או איחוד הלוואות, ולהתנהל בצורה תקינה כדי למנוע נזק גדול".
למי כן כדאי ללכת למחזר, מה הסיכונים הכרוכים במיחזור משכנתא, למה כדאי לשים לב במה שמציעים הבנקים ומה כדאי לדרוש במו"מ מולם ואיפה אפשר למצוא השוואה של משכנתאות ממוצעות כדי להתחיל לבחון אם כדאי לעבור בנק. כל מה שצריך לדעת בריאיון המלא בסימנייה השנייה בנגן שבראש הכתבה.
ה"עץ" של קבוצת ביג
לסיום, דיברנו עם כתבת הצרכנות מירב קריסטל על כל מה שקרה סביב ההודעה של ביג שתשבית את מרכזי הקניות שלה אם צמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה ראשונה, ומה למעשה צפוי במרכזי הקניות שלה מחר. "בביג פרסמו את ההודעה וכנראה חשבו שתהיה היענות מצד הסוחרים, או שתהיה הצטרפות של קבוצות קניונים או מרכזי קניות אחרים - וזה לא קרה", הסבירה קריסטל.
"הקבוצות האחרות לא שיתפו פעולה והשוכרים היו בדילמה אם להצטרף ולהיות מזוהים פוליטית או לא להצטרף, וגם אז הם סוג של מזוהים פוליטית. הרבה שתקו ולא מסרו את העמדה שלהם, וזה הותיר את ביג באיזושהי תסבוכת. היא רוצה להשבית אבל אם השוכרים לא מגיבים היא לא רוצה להסתכסך איתם, היא בסוף חברה מסחרית לא מפלגה".
עוד ציינה קריסטל כי "יכול להיות שלביג יש אינטרס גדול יותר מחברות אחרות בתחום, כי חלק מהמתחמים שלה פתוחים בשבת, ויש חשש שאם החקיקה תתממש זה יכול להגיע גם לכך שיסגרו אותה בשבת, ויש כל מיני ספקולציות כאלה. בנוסף, יכול להיות שהיא הודיעה שהיא סוגרת את המרכזים אבל מאפשרת למי שרוצה שיפתח, במקביל למתן תמריץ למי שירצה לשבות לא לשלם שכר דירה, כדי סוג של לקחת צעד אחורה ולרדת מהעץ מבחינתה". רוצים לדעת עוד? האזינו בסימנייה השלישית בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו על הצעד של ביג, החרם מנגד והעמדות בשאר המשק - לקראת העברת החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה ראשונה הערב ו"יום השיבוש" שצפוי מחר. בנוסף דיברנו עם המורים שמוחים על השביתה המתוכננת בתחילת השנה וניסינו להבין לאיזה כיוון הולכת Threads? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול>>
