בעוד כשבוע וחצי צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן ועימו מדד שכר הדירה, שבחודשים האחרונים מזנק לגבהים חסרי תקדים, בזמן שמחירי הדירות דווקא במגמת ירידה. ממשבר קנייה, שאמנם רחוק מלהסתיים, עברנו בבת אחת למשבר שכירות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"בשוק השכירות בישראל חיים כשליש מהאזרחים, ואין ספק שאי-אפשר לעסוק בנדל"ן מבלי לעסוק בשכירות", אומר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, בריאיון מקיף ראשון מאז כניסתו לתפקיד - וחושף את התוכנית של משרד הבינוי והשיכון להתמודדות עם המשבר.
"כבר לפני קרוב לעשור מדינת ישראל החלה לטפל בשוק השכירות, בין היתר על ידי הקמת חברת 'דירה להשכיר' (שמשווקת מכרזים להקמת פרויקטים לדיור להשכרה ארוכת טווח - ה"צ), ועל ידי חוק עידוד השקעות הון (שמאפשר לקרנות ריט לקדם פרויקטים לדיור להשכרה ארוכת טווח - ה"צ), רק שכל המודלים האלה הושתתו על תקופה שבה הריבית הייתה אפס או נמוכה.
"שוק השכירות נמצא במצבו כיום בגלל הריבית הגבוהה, ואנחנו פועלים בשלושה צירים מרכזיים כדי להתמודד עם המצב. הפעולה הראשונה שלנו היא הקמת אגף מיוחד במשרד שיעסוק בשוק השכירות. הוא ירכז את כל העבודה מול חברת 'דירה להשכיר', מול החלטות הממשלה בתחום, וגם יטפל בשוק השכירות החופשי".
איך אפשר לטפל בשוק השכירות החופשי? בעבר היה ניסיון לשכירות הוגנת, שלא ממש צלח.
"כשהריבית עולה, מחירי הדיור יורדים, ואז יש נטייה למחירי השכירות לעלות. אנחנו צריכים לייצר פתרון שיאפשר למחירי השכירות להישאר לפחות יציבים. אנחנו בוחנים במשותף עם הגורמים הרלוונטיים דרך להסדיר את אחד הכשלים שמצאנו בעולם השכירות - משך הזמן של החוזה.
"בישראל יש שכירות מוסדית (מכרזי "דירה להשכיר" - ה"צ) עם חוזה לטווח ארוך (שכר דירה צמוד למדד לתקופה של 20-10 שנה - ה"צ), אבל בשוק החופשי הממוצע של חוזה שכירות הוא שנה בלבד. בשנים האחרונות זה אולי קצת עלה לכיוון השנתיים, אבל עדיין, ביחס למקומות אחרים בעולם המצב לא טוב, ואנחנו רוצים לראות יותר ודאות עבור השוכרים. אני מאמין שגם משכירים רוצים לראות חוזים ארוכים יותר, לכן אנחנו רוצים לייצר תמריץ למשכיר להציע חוזה ארוך טווח. הדבר הזה נבחן כרגע".
אחד הרעיונות שנבחנים הוא הקלות מס לבעלי דירות שישכירו אותן לטווח ארוך. מהלך נוסף שבוחנים במשרד השיכון הוא שילוב של שכירות וקנייה.
מורגנשטרן: "אחד האתגרים ברכישת דירה הוא העמדת הון עצמי. אנשים יכולים להצליח לשלם שכירות או משכנתה בגובה של כ-4,000 שקל למשל, אבל לשים 700-600 אלף שקל, או 1.5 מיליון שקל, זה אתגר שמרחיק אותם מהאפשרות לקנות דירה.
"אנחנו רוצים לקדם מודל שמשלב בין עולם השכירות לעולם הרכישה. לא המצאנו את הגלגל, זאת שיטה שעובדת בבריטניה ובמקומות נוספים בעולם, ובשבוע הבא אנחנו נגיש לציבור RFI (בקשת מידע מהציבור - ה"צ), נקיים 'שולחן עגול' עם גורמים מקצועיים ונבדוק אם יש אפשרות לקדם מודל כזה. הרעיון הוא שרוכש שיש לו מעט הון עצמי, למשל 150 אלף שקל, סכום שכיום אין כל כך מה לעשות איתו, יוכל לקנות דירה".
איך זה יעבוד? מדובר על דירות חדשות מקבלנים, והמודל עדיין לא סגור סופית, אבל מורגנשטרן נותן דוגמה להמחשה: קחו דירה ששוויה 1.5 מיליון שקל. מי שרוכש דירה ראשונה יכול לקבל משכנתה בגובה 75%, מה שאומר שהוא צריך להעמיד הון עצמי של 375 אלף שקל, שאין לו. המודל מציע שהוא ישלם בעת הרכישה רק 40% משווי הדירה, כלומר 600 אלף שקל. מתוכם 150 אלף שקל מהונו (בהנחה שאת ההון הזה הוא יכול לגייס), ועוד 450 אלף שקל בעזרת משכנתה.
במשך תקופה של עשר שנים הוא יגור בדירה וישלם שכר דירה לפי שווי של 60% משכר הדירה באזור (כי הוא בכל זאת קנה 40% מהדירה), למשל 2,400 שקל אם שכר הדירה עומד על 4,000 שקל. יחד עם תשלום המשכנתה, ככל הנראה כ-2,000 שקל בחודש, מדובר בסכום שסביר שהיה משלם בכל מקרה בשוק השכירות. בסוף התקופה הוא יצטרך לשלם את יתרת מחיר הדירה - 900 אלף שקל - בערכים של מועד התשלום. המודל לוקח בחשבון שהוא אמור להתחזק כלכלית בתקופה הזו, ויתאפשר לו לשלם את הסכום, או להגדיל את המשכנתה. אם לא יוכל לעמוד בכך, הדירה תימכר והתמורה תתחלק בין הרוכש ליזם.
בעבר היה ניסיון לפעול על פי שיטה שנקראה "ליסינג לדירה", שבה התשלומים של שכר הדירה הם חלק ממחיר הדירה. לדברי גורמים בענף לא בכדי השיטה לא הצליחה, שכן אין לה היתכנות כלכלית.
לשיטתו של מורגנשטרן, הרוכש ירוויח מהמודל: הוא ייצא משוק השכירות רווי הסיכונים וייהנה ממגורים לטווח ארוך, ובסופו של תהליך יהיה בידיו נכס, שערכו אף עלה. היזמים, מצידם, יקבלו כספים - שהיום חסרים בשוק הנדל"ן, בגלל ההאטה ברכישת דירות והקושי לקבל מימון - וזה יאפשר להם לבנות ולמכור דירות, ובנוסף הם ייהנו בתקופת הביניים מנכס מניב, משום שיקבלו הכנסה שוטפת של שכר דירה, לצד ההכנסה החד-פעמית הראשונית.
מורגנשטרן: "אנחנו בוחנים גם אפשרויות של תמריצי מס למוכר. אנחנו מאמינים שבעולם של ריבית גבוהה, זה מכשיר שיכול לייצר פתרון לעת הזאת".
ומה לגבי הקבלנים, שקורסים תחת נטל הריבית ולא מצליחים לקבל מימון?
"בישיבת מועצת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הקרובה אנחנו מתכוונים להגיש החלטה לגבי דחיית תשלומים לקבלנים במכרזי דירה להשכיר, באופן שיאפשר להם לשלם 30% מהסכום תוך 90 יום, ואת השאר יוכלו לפרוס לזמן ארוך יותר, עד 24 חודשים. זאת החלטה שקידמנו במכרזי שוק חופשי בפריפריה, והחלטנו שכעת נקדם אותה גם במכרזי 'דירה להשכיר' בכל הארץ. בנוסף, יחד עם משרד האוצר, אנחנו בוחנים אפשרות לתת מענקים ליזמים בגובה של כ-50 אלף שקל ליחידת דיור, במקומות שבהם ערך הקרקע נמוך".
המסלול של מורגנשטרן בשירות הציבורי מפתיע ויוצא דופן. הוא בן 40, נשוי פלוס שישה. הוא נולד בתל-אביב, עבר בילדותו לבני-ברק ולמד בישיבת "שפת אמת", ישיבת העילית של חסידות גור. במקום צבא הוא עשה שירות אזרחי בבית החולים רמב"ם ובשירות בתי הסוהר. יש לו תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, אחרי שבגיל 24, ללא שום ידע במקצועות ליבה, נרשם למכינה בטכניון - וממנה המשיך לתואר. בהמשך עשה תואר שני בהיסטוריה של ארץ ישראל ויהדות מטעם אוניברסיטת חיפה.
במהלך לימודיו באוניברסיטה ניהל מורגנשטרן את הקמפוס החרדי של המרכז האקדמי כרמל בחיפה, והצליח להעלות את מספר הסטודנטים מ-70 ל-250 בתוך כשנתיים. בגיל 29 הקים את חברת "תלם", שמטרתה קידום כלכלי-חברתי של האוכלוסייה החרדית, וכיהן במשך ארבע שנים כמנכ"ל החברה. "תלם" מנהלת כיום פרויקטים של שילוב חרדים במגוון גופים אקדמיים, ומלווה כשליש מהסטודנטים החרדים הלומדים באקדמיה.
"הדרך שעשיתי היא נכונה לא רק עבורי, אלא עבורנו כחברה. בשולחן צריך לראות חרדים, ערבים, מזרחים, אשכנזים, מרכז, פריפריה, גברים, נשים"
מורגנשטרן גם שימש כעמית מחקר ב"מוסד שמואל נאמן" למחקר במדיניות לאומית. ב-2018 הוא התמנה למ"מ מנכ"ל "החברה הכלכלית בני-ברק", בה ניהל תקציבים של מאות מיליוני שקלים ומאות עובדים, וב-2020 שימש כדירקטור בתאגיד המים של עיריית תל-אביב-יפו, "מי אביבים".
הוא פועל רבות לשילוב חרדים בעולם העבודה ובהוויה הישראלית בכלל, אבל חשוב לו לא להיות מוצג כסמל לנושא. הוא מדבר בפתיחות על המסלול האישי שעשה, אך מתוקף תפקידו נזהר שלא להיכנס לסוגיות פוליטיות רגישות הנוגעות ליחסי חילונים-חרדים.
"המחשבה ללכת לשירות האזרחי הייתה חלק מההחלטה שאני רוצה לצאת לעבוד", הוא מסביר. "הייתי כבר נשוי ועם ילדים. שירות צבאי, מהסיבות האלה ונוספות, לא היה על הפרק, וחיפשתי את החלופה של להיות חלק מהחברה. זאת החלופה שאיפשרה לי, כחרדי שגם רוצה לעבוד, להצליח לעשות גם וגם".
כשהוא נשאל על סוגיית לימודי הליבה, מורגנשטרן עונה בזהירות. "אני לא נמצא בפוזיציה לקבל החלטה אם לחייב לימודי ליבה או לא. הרבה מאוד סוגיות, במקום להשאיר אותן כסוגיות טכניות, הפכו להיות סמל, ואז עצם העיסוק בשאלה מוביל להתבצרות והחוק השלישי של ניוטון מיושם - כל כוח, מופעל עליו כוח נגדי באותה מידה. זאת הופכת להיות אידיאולוגיה במקום סוגיה טכנית.
"ברמה האישית, אנשים שואלים אותי מה כדאי להם לעשות ללמוד או לא ללמוד? באיזה מסלול חיים לבחור? התשובה שלי היא שזה מאוד אינדיבידואלי. להגיד שהמסלול שלי היה קל? הוא לא, אבל האם הוא ישים? כן. עובדה שיש אלפי חרדים שעושים זאת מדי שנה, ועשרות אלפים לאורך שני העשורים האחרונים".
כמה זה חשוב בעיניך שחרדים ישתלבו באקדמיה ובשוק העבודה?
"ככל שיהיו יותר אנשים כמוני וכמו החברים שלי, שעשו את אותו התהליך ונשארו חרדים, ונוסף להם עוד נדבך בזהות כך שיש להם יכולת וכלים להיכנס למערכת, לא משנה אם זה המגזר העסקי או הציבורי; ככל שיש יותר כאלה - חד-משמעית אני ממליץ לאנשים לעשות את הדרך הזאת. היא נכונה לא רק עבורי או עבור חבריי, היא נכונה עבורנו כחברה.
"היא נכונה ציבורית, כי בשולחן צריך לראות גם חרדים, גם ערבים, גם מזרחים, גם אשכנזים, גם מרכז, גם פריפריה, גם גברים, גם נשים. זה הגיוון שצריך לשאוף אליו, והיום כולם יודעים שצריך גיוון, לא רק בשביל אחריות תאגידית, אלא גם כי בסוף זה מגדיל את הפריון בשוק העסקי ובמגזר הציבורי".
איך השתלבת כחרדי במוסד חילוני כמו הטכניון?
"הנשיא שמעון פרס היה בטקס בטכניון לרגל יום ההולדת ה-90 שלו, וסיפרתי בטקס שיום אחד הגעתי לבית הקפה בטכניון ואמרו לי: 'המשגיח כבר היה בבוקר'. חשבו שאני משגיח הכשרות... אבל זאת אנקדוטה. היו הבנה והכלה כלפיי, מבחינה חברתית וגם מבחינת המרצים והסגל.
"אם יש משהו שהבנתי כשלמדתי בטכניון זה שאני יודע על העולם מחוץ לחברה החרדית יותר ממה שיודעים עליי, אז הרגלתי את האנשים סביבי שכל שאלה לגיטימית. אני חושב שהפתיחות הזאת יוצרת אמון. היה לי מתרגל בטכניון, מאוד מוכשר, בוגר שייטת. הוא תירגל אותי במשוואות עם נעלמים. שאלתי אותו, למה אתה לא הולך לעשות כסף בהייטק? הוא ענה לי משפט שמבחינתי הוא משפט המפתח שלי בשירות הציבורי: 'יהודה, כשיש לך כישרון לעשות משהו, אתה עושה אותו. לא כי אתה יכול, אלא כי אתה חייב'. וזה משפט שמנחה אותי".
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: מורגנשטרן, גולדקנופף ווינקי קוינט, מנכ''ל רמ''י. ''המגזר החרדי הוא חלק מהאוכלוסייה, ואנחנו דואגים לכלל האוכלוסייה''
(צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע"מ)
איך קיבלו במשפחה שלך את ההחלטה ללכת לאקדמיה ולעולם של עבודה?
"החברה החסידית, בלי להיכנס לדקויות בין החצרות, היא חברה שיוצאים בה לעבוד. כשאני למדתי, האקדמיה אולי הייתה עדיין דבר זר. כמובן שהתייעצתי עם רבנים וקיבלתי את ברכתם. כשסיימתי את הלימודים, הרב שהתייעצתי איתו אמר לי: 'כשאני רואה אותך עכשיו, אני נרגע'.
"יש לי תיאוריה: כשבן אדם עם זהות מסוימת נכנס לתוך מערכת שונה, אם זה מקום עבודה או מוסד אקדמי, הוא עובר תהליך עם הזהות שלו, שבסופו הוא יוצא הרבה יותר ברור וחד לגביה. מי ש'שורד' את זה - זה עושה לו יותר טוב, ולא ההפך. המשפחה והסביבה הקרובה שלי גאות בי ובמה שאני עושה".
בינואר השנה מונה מורגנשטרן למנכ"ל משרד השיכון תחת השר יצחק גולדקנופף, יו"ר סיעת יהדות התורה. כשהוא נשאל על עבודתו עם השר, שאמר בלא מעט ראיונות כי הוא "עדיין לומד את תחום הנדל"ן משום שהגיע מתחום החינוך", הוא אומר: "אני לא חושב שכל שר צריך לבוא עם ידע מקדים. הוא צריך ללמוד. גם כמנכ"ל יש דברים שאני לומד אותם. אני תמיד מעדיף שסביבי יהיו אנשים שיודעים יותר ממני.
"השר מתווה את המדיניות, דוחק בנו להגיע ליעדים, רואה שסל הפתרונות לא מספיק מגוון ומפציר בנו לטפל בזה. אנחנו יושבים בחדרי השרטוטים, מציגים לו את התוכניות והוא מדייק אותן. אנחנו באים לעשות, וזאת הדינמיקה הבריאה בין שר למנכ"ל. בסופו של דבר, השר גם נמצא בוועדות השרים, בעולמות שכלל לא קשורים אליי. לשמחתי אני אומר את זה".
"אני לא מתנצל שאני דואג לחרדים, אבל אני כופר בטענה שאנחנו דואגים רק לחרדים. אני מקווה שבריאיון הבא זאת לא תהיה שאלה בכלל"
השבוע פורסם ב"כלכליסט" יומן הפגישות של השר גולדקנופף, ממנו עולה כי שני-שלישים מזמנו מוקדשים לפוליטיקה ולעניינים הקשורים לחרדים, ובעיקר לחסידות גור, אליה הוא משתייך. בנוסף, השר הקדיש לפחות 10 שעות לפגישות עם יזמי נדל"ן, רובם חרדים חסידי גור.
מה תשובתך לטענות לפיהן משרד השיכון פועל בעיקר לטובת המגזר החרדי, למשל באמצעות תוכנית המענקים לרכישת דירות יד שנייה, או אישור הקמת ערים חרדיות?
"אני חרדי, זה הפיל שבחדר. כשהייתי סטודנט בטכניון, לקראת סיום התואר לקחתי קורס בנושא 'כלכלת ישראל'. ישבתי בשורה האחרונה, המרצה דיבר על הפריון במשק ואמר שחלק מהבעיה בפריון הוא החרדים. הסטודנטים בכיתה, שכבר הפכו לחברים שלי, הסתובבו אליי, ומצאתי את עצמי מסומן כאשם בבעיות הכלכליות של ישראל. בשבת הלכתי לבית הכנסת - אני, החרדי שלומד בטכניון ומדבר על שילוב החרדים בשוק העבודה - ושם אומרים לי: אתה הורס לחרדים. אז אצל החילונים אני חרדי, אצל החרדים אני חילוני, אני הברווזון המכוער.
"יש פגישות עבודה שבמהלכן אומרים לי: 'אתה חרדי ובכלל לא נוגע בחרדים', ויש פגישות שבמהלכן אומרים לי שאני דואג רק לחרדים. אז אני לא מתנצל שאני דואג לחרדים, אבל אני כופר בטענה שאנחנו דואגים רק לחרדים. אני מקווה שבריאיון הבא זאת לא תהיה שאלה בכלל, הייתי שמח שזה בכלל לא יהיה רלוונטי. המגזר החרדי הוא חלק מהאוכלוסייה, ואנחנו דואגים לכלל האוכלוסייה.
"כשנכנסתי לתפקיד הונח על שולחני ועל שולחן השר דוח מבקר המדינה, שקבע שהמדינה לא תיכננה תוכניות בנייה לחרדים במשך שנים ארוכות. למינהל התכנון יש תוכניות לחרדים, אבל העיר החרדית היחידה שאושרה השנה זאת העיר תילה (בנגב). העיר כסיף, למשל, מאז שהיא הוכרזה עברו 15 שנה, והיא תשווק רק ב-2024. כלומר, גם עד הקמת העיר תילה יעברו לפחות עוד 15 שנה. צריך למצוא פתרון דיור לחרדים, אבל אנחנו לא משווקים לחרדים יותר - אנחנו משווקים מה שצריך לשווק להם. צריך להרחיב גם את הערים החרדיות הקיימות, ויש פתרון שאני אישית אוהב, אבל לא תמיד הרשויות המקומיות רוצות להשתמש בו - הקמה של שכונות חרדיות בערים הטרוגניות. במבט חברתי-כלכלי, זה חלק מהפתרון.
"הייתה ביקורת על התוכנית למתן מענקים לרכישת דירות יד שנייה, שטענה כי היא דואגת בעיקר לחרדים. בהחלטה שהעברנו לקבינט הדיור הצמדנו להצעה מחקר אפקטיביות, ואנחנו נבדוק איזו אוכלוסייה תשתמש במענקים האלה. אם אני אראה בבדיקה יותר חרדים באופן מובהק - זה מאוד יפתיע אותי".
דיברנו על שוק השכירות, אבל גם מחירי הדירות עדיין גבוהים, למרות מגמת הירידה. איך אתם מטפלים בזה?
"גם אני מסתכל על האחיינים שלי ושואל איך הם ירכשו דירה. יש כל כך הרבה משתנים שהביאו אותנו ב-20 השנים האחרונות לעליית מחירים. גם אם נשווק קרקע באפס שקלים, עלויות הבנייה טיפסו בלפחות 30% לעומת לפני 10 שנים. כלומר, דירה תעלה יותר ממיליון שקל גם אם ערך הקרקע יהיה אפס. אז הדרך היא להגדיל את ההיצע בצורה משמעותית.
"אני מאמין שמגמת הירידה של מחירי הדירות תימשך. אם בשנים 2015-2010 שווקו 40-30 אלף דירות בממוצע בשנה, ובין 2020-2015 שווקו 50 אלף דירות בממוצע בשנה, הרי שעד 2025 נשווק למעלה מ-100 אלף דירות כל שנה, ונסגור את הפער בין הביקוש להיצע".
אבל בינתיים מכרזים של רמ"י נכשלים בזה אחר זה.
"מכרזים נסגרים בעשרות אחוזים פחות, אבל אנחנו שמחים שערך הקרקע יורד. הורדנו את מחיר המינימום במכרזים כדי להקל על הקבלנים. את מחיר המקסימום השוק קובע, אבל אם ניתן מספיק היצע, נמשיך לראות מגמה של ירידת מחירים. האתגר מתחיל מחוץ לאזורי הביקוש, כשיש מכרז שעלות הפיתוח שלו היא 200 אלף שקל ליחידת דיור למשל, גם אם הקרקע במחיר אפס. בגוש דן או באזור ירושלים אפשר לספוג ירידות מחירים, אבל מחוץ לאזורים האלה ראינו אלפי יחידות דיור שנכשלו במכרזים.
"הבאנו מיליארד שקל מתוך תקציב משרד השיכון, ונקצה ממנו סכום לכל מכרז שנכשל או שאנו צופים שעתיד להיכשל. אם התקציב ייגמר לפני סוף שנת התקציב, נבוא עם זה לאוצר. זאת לא בעיה של משרד השיכון או האוצר - זאת בעיה של ממשלת ישראל, כי זאת בעיה של מדינת ישראל.
"בשיח שלנו עם האוצר יש הבנה שצריך לפעול בכל הכוח עם אותו כסף תקציבי. אם עדיין מכרזים ייכשלו ונצטרך תוכנית קיצונית יותר, נבדוק מה ניתן לעשות, אבל כרגע אנחנו לא מזהים קטסטרופה. אולי אפשר להגיד שהקבלנים של היום עברו שבע שנות שובע, כמו בחלום פרעה, והתקופה הנוכחית היא שבע שנות רעב. אבל הם לא רוצים לצאת מהשוק, הם אומרים לנו - ידענו להתמודד עם ריבית נמוכה, ונדע להתמודד גם עם ריבית גבוהה".
4 צפייה בגלריה
רשות מקרקעי ישראל (רמ''י). ''מכרזים נסגרים בעשרות אחוזים פחות, אבל אנחנו שמחים שערך הקרקע יורד''
(צילום: אוהד צויגנברג )
אחת הבעיות בשיווק קרקעות ובקידום פרויקטים היא התנגדות של רשויות מקומיות, בטענה שאין הלימה בין התוכניות לבין התשתיות תומכות הדיור.
"זה נכון שבדרך כלל אין הלימה בין הרצון שלנו לשווק דירות במסות גדולות לבין היכולת של הרשויות לקלוט תושבים, ורואים פער גדול בנושא הכבישים, כיתות הלימוד, היקף המט"שים (מפעלי טיהור שפכים). אנחנו משתפים פעולה עם משרד התחבורה בנושא, ויש לנו תוכנית חומש עם המשרד בהיקף של 4.5 מיליארד שקל לתשתיות תומכות דיור. אבל צריך לזכור שתקציב בהגדרתו הוא משאב בחסר, אז אנחנו מנסים למצוא את הגרוש ללירה בצורה הטובה ביותר.
"בקבינט הדיור קיבלנו משימה לקדם התחדשות עירונית בפריפריה, אבל אי-אפשר לשכנע את כולם לגור מחוץ לאזורי הביקוש. אם הייתה תקופה שבה משרדי הממשלה חשבו שצריך לבנות רק בפריפריה או רק במרכז - היום יש תמימות דעים שצריך לבנות גם וגם. ואין פתרון אחד שמתאים לכולם, צריך לייצר סל של פתרונות, כמו הסכמי הגג. בקבינט נדרשנו לגבש חבילה של תמריצים לרשויות המקומיות, שכוללת מקלות וגזרים. אם לרשות מקומית קשה להוציא היתר בנייה קרוב לשנה - אז לפי חוק ההסדרים האחרון, למשל, יש לשר הפנים סמכות להעביר את ההחלטה לידי רשות הרישוי הארצית. בקבינט הבא נציג צעדים נוספים של עבודה מול הרשויות".
דרך נוספת להגדיל את היצע הדיור באמצעות הסכמי הגג היא על ידי חתימת הסכמים כאלה גם במגזר הכפרי, ולא רק העירוני. לדברי מורגנשטרן, בישיבת מועצת רמ"י הקרובה הוא יציג הצעת החלטה לקידום הסכמי גג כפריים, ל-900 דירות ומעלה למועצה מקומית, לצד קבלת סבסוד והקמת מוסדות ציבור.
"אנחנו מאמינים שהמודל הזה יוכל לייצר עשרות אלפי דירות במגזר הכפרי", הוא אומר. "במקביל, אנחנו משתפים פעולה עם הוועדה לבחינת ההתיישבות במגזר הכפרי באזורי עדיפות לאומית, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ובוחנים אפשרות להגדיל את מתן ההנחות לחסרי דיור בקרקעות האלה, כך שניתן יהיה להגדיל את הצפיפות משתי יחידות דיור לדונם לארבע יחידות דיור לדונם, ולאפשר דיור בר-השגה לא רק בבנייה הרוויה, אלא גם במגזר הכפרי. ברור שבית כזה יעלה יותר מדירה במסגרת תוכנית דירה בהנחה, אבל זאת עדיין הנחה. וזה חלק מהתפיסה שאין פתרון אחד. אי-אפשר להגיד שנבנה מגדלים על ציר המטרו, ובזה פתרנו את משבר הדיור. צריך לתת פתרונות לכולם".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.23
