את נקודת המפנה בקריירה שלו, טוען אילן סיגל, הוא חייב לסבתא לובה: "אישה שעלתה לארץ מליטא בגיל 74 אבל דיברה עברית מגיל שלוש, נצר למשפחת רבנים ידועה. היה לי איתה קשר מיוחד. השנה הייתה 2004, אני הייתי בן 28 וניהלתי צוות ב'אינטרנט זהב'. ואז הגיעה אליי ההצעה לעבור לבזק. התלבטתי מאוד — התדמית של בזק הייתה של ענק מונופוליסטי ארכאי ומשעמם, ואני מנהל צעיר, מלא אנרגיה, מחפש עניין. סבתא, בגיל 88, הייתה אז על ערש דווי אבל צלולה כתמיד. באתי לבקר אותה וסיפרתי לה על הדילמה שלי. היא חשבה רגע, אחר כך אמרה: 'לך על זה, יש לי הרגשה טובה'. יצאתי ממנה וצילצלתי מיד לאיתמר הראל, אז מנהל אגף מכירות ושירות בבזק, עם תשובה חיובית. היא נפטרה אחרי שבוע".
המעבר לבזק השתלם בגדול. בשנה וחצי האחרונות, אחרי כמעט 20 שנה, סיגל עומד בראש שתיים מהחברות-הבנות של קבוצת התקשורת הגדולה בישראל: ספקית הסלולר פלאפון (2.6 מיליון מנויים) וחברת הטלוויזיה הרב-ערוצית yes (עם 580 אלף מנויים). עד תחילת השנה הוא ניהל גם את השלישית, בזק בינלאומי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
פלאפון ו-yes הן שתיים שהפכו למעשה לאחת, שמספר עובדיה נחתך בשנים האחרונות בחצי – פלאפון מונה היום 1,700 עובדים (לעומת 3,400 ב-2018), yes מונה 900 איש (מול 1,500 ב-2018). הן פועלות בנפרד בכל התחומים המקצועיים – כולל השירות והמחלקות המשפטיות — אבל מאוחדות בשכבה הניהולית: כספים, שיווק, דוברות וכדומה. מדובר בהמצאה ישראלית משונה, שהיא מצד אחד תוצאה של המשבר המתמשך שעברו בעשור האחרון חברות התקשורת, אשר חייב התייעלות אכזרית, ומצד שני – שריד לחובת "ההפרדה המבנית" ותוצאה של לחצי הוועדים בשתי החברות.
זה עובד?
"עובד מצוין, וגם משתלם. הפרויקט הזה תרם להתייעלות דרמטית, תראה את הדוחות האחרונים שלנו. yes רשמה רבעון שיא עם הרווח הנקי הגבוה ביותר מאז 2016, ופלאפון רשמה רווח נקי של 41 מיליון שקל ועלייה במספר המנויים. מתחת להנהלה, כל חברה ממוקדת לגמרי בתחום המקצועי שלה. במיקוד הזה יש גם ערך וגם כוח עצום, שגם מוריד את מפלס החיכוך עם הוועדים, ואין להקל בזה ראש".
בוא נגיד שפלאפון חייבת לפחות חלק מהרווח לחבילות הסלולר בחו"ל, שהישראלים המשיכו לרכוש מכם הקיץ במחירים מופקעים. זו שערורייה שנמשכת כבר שנים.
"אני חושב שמחירי חבילות החו"ל שלנו לא גבוהים. מאז החזרה מהקורונה יש עלייה משמעותית מאוד בנוסעים לחו"ל, וממילא גם בביקוש לחבילות כאלה. אנשים היום מתעקשים להיות מחוברים בחו"ל בדיוק כמו בארץ, כולל שיחות ושירות; כבר לא אומרים 'נסתדר רק עם WiFi'.
"החבילות שלנו – בניגוד לחבילות SIM פיזי או eSIM מקומי שאפשר לרכוש בחו"ל – הן באיכות הגבוהה ביותר: ברוב המדינות המבוקשות יש לנו הסכמים עם כל המפעילים, וזה מבטיח כיסוי מצוין, גם אם אתה באזור שמפעיל כלשהו לא מכסה היטב. בנוסף, במקרה של תקלה יש לך עם מי לדבר 24 שעות ביממה. יש לנו גם פתרונות משפחתיים — רוב האנשים הרי לא נוסעים לבד – וכאן, אחרי הסכום הראשוני ללקוח אחד, כל לקוח נוסף עולה 50 שקל נוספים בלבד. חוץ מזה — רק לאחרונה הכרזנו גם על פתרונות eSIM לחו"ל במחירים יותר נמוכים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ההישגים ב-yes יותר בולטים ברבעון האחרון, בעיקר בזכות העובדה שלראשונה אתם יכולים לשווק שירות משולב — טלוויזיה וגם סיבים אופטיים.
"זו לא הסיבה היחידה, אבל תשתית הסיבים האופטיים היא באמת המוצר המשלים החשוב ביותר של yes. יש קשר מאוד טבעי בין טלוויזיה לסיבים, ויש יתרון בכך שאנחנו יכולים להציע חבילה אחת, משולבת. אם מתעוררת אצלך איזושהי בעיה — אותך כלקוח לא מעניין אם מדובר באיכות השידור או בתקלה בסיב. קיבלנו את הרישיון לפני תשעה חודשים, השקנו את השירות בינואר, והגענו כבר ל-25 אלף לקוחות. זו הצלחה אדירה".
התחרות בתחום הטלוויזיה בסטרימינג הולכת ומתרחבת. האחרונה להיכנס למגרש הזה הייתה Free TV של קשת ו-RGE, שמציעה טלוויזיה רב-ערוצית ב-39.90 שקל לחודש בלבד. עד כמה זה פוגע בכם?
"התחרות באמת מאוד אינטנסיבית. היא נובעת משינויים בהרגלי הצריכה — בעידן האינטרנט, מגוון הדרכים לצריכת וידיאו עצום – וגם המצב המקרו-כלכלי בעולם ובישראל משפיע. אבל אסור להתבלבל: Free TV הוא מוצר טלוויזיה בקטגוריית הלואו-קוסט, שמהותו אריזה ואין בו תוכן מקורי. יש אוכלוסייה שזה מתאים לה; אלו לא המנויים של yes. אנחנו לא באותו מגרש. מדובר אומנם בשירות חדש, אבל בינתיים אין לו השפעה ממשית עלינו".
בעידן של טלוויזיות חכמות, שבהן ניתן לצפות בכל שירות דרך אפליקציה במכשיר הטלוויזיה עצמו, נראה שהממירים, או הסטרימרים, עומדים לעבור מן העולם.
"לא מסכים. ייתכן שזה יהיה נכון בעוד 15-10 שנים. הישראלי הממוצע — וזה נכון כנראה גם בעולם — מחליף טלוויזיה כל 5 עד 7 שנים. בכל בית יש כמה טלוויזיות, ולא כולן חכמות. וגם בין הטלוויזיות החכמות יש כאלה שלא תומכות באפליקציות מסוימות. הממיר גם מאפשר לנו להזרים ללקוח פיצ'רים במהירות, כולל עדכונים, ולשלוט בתקלות מרחוק.
"רוב האנשים צופים עדיין בטלוויזיה דרך שירות טלוויזיה רב-ערוצית, ולדעתי כך זה יימשך עוד הרבה זמן. יותר מ-80% מהלקוחות שלנו מחזיקים בממירים. אנשים עדיין זקוקים לטכנאי גם בבעיות שנראות טריוויאליות. אנחנו מאפשרים בקלות פתיחת ערוצים לצפייה בתשלום דרך המסך ודרך האתר שלנו. ובכל זאת, אנשים עדיין מתקשרים למוקד כדי שנחבר אותם למשחק של מכבי חיפה, לסדרה טורקית או לערוץ 'האח הגדול'"
"אנחנו מאוד מרוצים מהשותפות עם דיסני פלוס, שהניבה לנו כמות מאוד גדולה של מנויים. אבל הכי מפתיעה השותפות עם דיסקברי, שהיא הצלחה אדירה, הפתעה מוחלטת"
על פי הרכילויות בענף, שיתוף הפעולה עם דיסני פלוס, שהעניק למנויי yes ראשוניות ברכישת השירות לזמן קצר בלבד, עלה לכם 150 מיליון שקל. בדיעבד זה השתלם?
"מאוד. לא אתייחס לסכום, אבל אנחנו מאוד מרוצים. דיסני היא ענק, מותג התוכן הגדול בעולם. יש לו בישראל קהל גדול מאוד, שנאמד במאות אלפים, והוא גם מגוון מבחינת הגילים. שיתוף הפעולה שיצרנו איתם ב'באנדל' – רכישה דרכנו וחשבונית אחת הכוללת את שני השירותים – הניב לנו כמות מאוד גדולה של מנויים. גם נטפליקס היא הצלחה מבחינתנו, למרות שאיתה לא היה לנו הסכם ראשוניות. והכי מפתיע — השותפות עם דיסקברי היא הצלחה אדירה, הפתעה מוחלטת. לא ציפינו למספרים כאלה — לא אנחנו ולא הם".
אבל אני לא צריך להיות מנוי ב-yes כדי לעשות מינוי לכל אחת מהן.
"נכון, ואז תשלם על כך בנפרד. אני 'מבנדל' לך את זה ביחד, בחשבונית אחת. תתפלא כמה זה משמעותי ללקוחות. אנחנו שותפים מלאים של דיסני ונטפליקס ודיסקברי. אנחנו יכולים לייצר איתם קמפיינים, מבצעים ואירועים משותפים, ואנשי השיווק בשתי החברות בקשר שוטף".
תמיד הייתי "רוסי"
סיגל – בן 48, נשוי ללנה ואב לליאה ודניאלה – רחוק מלהיות הטייפ-קאסט הקלאסי של מנהל בכיר בארץ. הוא דובר רוסית שוטפת, בנם הבכור של זוג צעירים שעלו לארץ, כל אחד בנפרד, עם הוריהם מליטא וממולדובה בשנת 71'. שניהם התגוררו באותו בניין בשכונת שערייה במזרח פתח-תקווה, המאוכלסת ברובה ביוצאי תימן. "אבא ואמא הכירו כי הסבתות שלי היו שכנות — קומה מעל קומה. כשהם התחתנו אמא הייתה בת 18 ואבא בן 25. בליטא אבא היה סטודנט לרפואה בשנה השישית. כאן הוא רצה להשלים את הלימודים באוניברסיטה העברית, אבל אמרו לו: 'בתנאי שתתחיל משנה ראשונה'. רק באוניברסיטת תל-אביב, אחרי מאמץ גדול, הוא הצליח להוכיח את כישוריו ואיפשרו לו להתחיל משנה חמישית. לאורך כל השנים האלה לא היה כסף בבית. הוריי נתמכו על ידי סבא וסבתא. לסבא הייתה חנות בדים קטנה בנחלת בנימין בתל-אביב, וסבתא הייתה תופרת במפעל. הסבתא השנייה שלי עבדה כאחות סיעודית במוסד לקשישים.
"ב-74', אחרי שאבא סיים את הלימודים, הוא התגייס לצה"ל כרופא צבאי ושירת שלוש שנים בסיני. בלידה שלי הוא לקח חלק פעיל כרופא. את ההתמחות בגינקולוגיה הוא נאלץ לעשות בבית החולים פוריה בטבריה, וארבע שנים היינו על הקו, אני ואמא, בין תל-אביב לטבריה. הוא גר שם, והצטרפנו אליו בסופי שבוע. רק כשהחל לעבוד בבית החולים ליולדות 'הקריה' בתל-אביב, שנסגר מאז, התחלנו קצת לנשום מבחינה כלכלית. הוא עובד עד היום כגינקולוג בכיר, גם בגיל 75.
"כשהייתי בן עשר, בשנת 85', ההורים קנו דירה ראשונה משלהם — שלושה חדרים בשכונת מחנה יהודה בפתח-תקווה. כמו במשפחות הרוסיות של פעם, היינו רק שני אחים. בבית הספר בשכונה הייתי תמיד 'הרוסי'. הפער ביני לבין אחותי שרון הוא 18 שנה, כך שגדלתי בעצם כבן יחיד. שרון, אגב, מתחילה עכשיו התמחות בגינקולוגיה בשיבא. אני — שלא בחרתי בתחום הרפואה — נחשב לכבשה השחורה של המשפחה. אין לי את זה.
"תמיד עבדתי, מאז שאני זוכר את עצמי. כילד חילקתי דואר בשכונת עין גנים בפתח-תקווה ובגיל 14 סימנתי כבישים – כסף מצוין. בגיל 16.5 ניהלתי חנות ספורט במדרחוב בפתח-תקווה. אני זוכר שאחרי שנים, כשהגעתי לריאיון אצל סמנכ"ל השיווק ב'קווי זהב', נעם יעקבי, הוא שאל: 'טוב חביבי, מה אתה יודע לעשות?' אמרתי לו את האמת: 'למכור נעלי ספורט ומדי פעם גם להיות ברמן, אני יודע להכין אחלה שייקים'. והוא אמר: 'אה, בדיוק חסר לנו פה מישהו כמוך'".
5 צפייה בגלריה
אילן סיגל על אנטנת דור חמישי. ''אנחנו מאיצים את הפריסה של האנטנות''
(צילום: דנה קופל)
בצה"ל שירת סיגל ב-81, היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. הוא בעל תואר ראשון בתקשורת וניהול ותואר שני במינהל עסקים. בבזק כיהן שש שנים כמנהל אגף שיווק פרטי, משם נמשך על ידי מנכ"ל פלאפון דאז, רן גוראון, לתפקיד סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בפלאפון (תפקיד שהתרחב בהמשך גם ל-yes ולבזק בינלאומי). סיגל: "חברות הסלולר דיממו אז מנויים בצורה מטורפת. 'גולן טלקום' שברה את השוק במחירים. רצינו לייצר פייט מצד אחד, אבל מצד שני לא להוריד מאוד את ההכנסות. בנינו תפיסה חדשה של תתי-מותג זולים – מפעילים וירטואליים (MVNO) בשיתוף פעולה עם 'באג' ו'קרביץ' ואחרים, שהציעו מנויים זולים מבלי לפגוע במותג המרכזי פלאפון".
ב-yes, חברה שפונה לקהל לאו דווקא צעיר, זוכרים את סיגל כמי שהימר כסמנכ"ל שיווק נגד כולם על נועה קירל כפרזנטורית רשמית, כשהייתה עוד בעיקר כוכבת ילדים ונוער. לשם השוואה: בקמפיין שלפניה כיכבה חווה אלברשטיין.
בתחילת 2021 קיבל סיגל הצעה שאי-אפשר לסרב לה מאבי גבאי, מנכ"ל סלקום המתחרה, לכהן כמנכ"ל גולן טלקום שזה עתה נרכשה על ידיה, וכמנהל הפיתוח העסקי של הקבוצה כולה. הוא חצה את הקווים. סיגל: "אחרי 15 שנה בקבוצת בזק, זאת הייתה הזדמנות. לפני המעבר לקחתי תקופת צינון, מיוזמתי ובהסכמה, של שלושה חודשים. מיכאל גולן בנה חברה נהדרת — קלה, זריזה, יעילה, מאוד ממוקדת בסלולר. הקורונה קצת פגעה בה, והטלטלות שעברה ברכישתה החוזרת בתוך שנתיים קצת זיעזעו אותה. נדרשו רק כמה חודשים כדי להחזיר אותה למסלול".
ואז, הפתעה: אחרי פחות משנה, מנכ"ל סלקום אבי גבאי, שמינה אותך, פורש ועובר לפרטנר המתחרה. לא נעים.
"הוא קרא לי ואמר: 'אתה תחליף אותי כמנכ"ל. לכן הבאתי אותך לפה. אתה צריך לעשות עכשיו שני דברים — ראשון, להגיש מועמדות, ושני — להתרחק ממני'. נפגשתי עם יו"ר סלקום דורון כהן, והרגשתי מהרגע הראשון שלא אקבל את התפקיד, למרות שנלחמתי עליו כמו אריה. הבעלים (האחים זלקינד — י"ו) לא הכירו אותי מספיק. הגיע מנכ"ל חדש, דניאל ספיר. בינתיים, רן גוראון, מנכ"ל yes, פלאפון ובזק בינלאומי, מונה למנכ"ל בזק. יו"ר בזק, גיל שרון, התקשר אליי ואמר 'בוא ניפגש'. נוצרה פתאום הזדמנות נדירה, כל הכוכבים הסתדרו, ונפתחה לי דרך לחזור כמנכ"ל לחברות שעזבתי רק לפני זמן קצר".
פליק-פלאק לאחור. המעברים האלה מקובלים? גבאי עבר בקלילות מסלקום לפרטנר, אתה נטשת חברה אחת לטובת המתחרה, ותוך שנה וחצי בלבד חזרת אליה, ועוד כמנכ"ל. אין כאן בעיה?
"לא, כל עוד זה נעשה בהסכמה. אני מאמין בשקיפות. בסלקום ביקשתי אישור מהדירקטוריון, וגם לפני החזרה לפלאפון ול-yes לקחתי תקופת צינון של שלושה חודשים. בכל מקרה, אם גבאי היה נשאר בתפקיד, זה היה סיפור אחר".
כל הכוכבים הסתדרו
לפי ה"רפורמה" שמתכנן השר קרעי, שלט הטלוויזיה של היום יעלם מן העולם ובמקומו נקבל שלט ללא הכפתורים המיוחדים לערוצי 12 ו-13 המשוקצים. בתגובה לכך, סיגל מחייך ובורר במילותיו: "בתוכנית של קרעי יש דברים שאנחנו רואים בחיוב ויש דברים שאנחנו פחות מסכימים איתם, והגשנו למשרד התקשורת התייחסות מפורטת בנושא. ברור שלא יכתיבו לנו מה לעשות במוצר מסחרי שהוא נכס שלנו. אגב, מדובר בעניין מסחרי בלבד: אם ערוצים 14 ו-11 רוצים גם הם להיכנס לשלט שלנו בכפתורים מיוחדים — אדרבה, זה פתוח למשא-ומתן. בשמחה.
5 צפייה בגלריה
השר קרעי. ''יש דברים שאנחנו רואים בחיוב ויש דברים שאנחנו פחות מסכימים איתם''
(צילום: אוליסייה פיטוסי)
"יש גם נושאים מרכזיים יותר בתוכנית קרעי שהם לא לרוחנו. למשל, לא ייתכן לתבוע מאיתנו לשלם לערוצי הברודקאסט, ערוצי החינם הליניאריים (11, 12, 13, 14 ועוד — י"ו), על כך שאנחנו מאפשרים צפייה מאוחרת בתכנים שלהם (שירות 'קאטש-אפ' או 'סטארט-אובר'). אנחנו מקצים לערוצים הללו אפיקי שידור שהם נכס שלנו. זה עולה לנו המון כסף. בנוסף, התוכנית קושרת בין חובת ספקיות הטלוויזיה לממן הפקות מקור – סדרות וסרטים ישראליים – לבין גובה ההכנסות של החברות (כלומר, מי שמרוויחה פחות תהיה פטורה, או תחויב להפריש פחות להפקות מקור — י"ו). לדעתנו, כולן צריכות לעשות הפקות מקור. צריך להיות מגרש משחקים מאוזן, ואף חברה כבר לא זקוקה היום למה שקראו פעם 'הגנת ינוקא'".
מצד שני, לפי ה"רפורמה" הזו, yes דווקא תחויב מעתה להשקיע הרבה פחות בהפקות מקור — 4% מרווחיה בלבד, במקום 8% שהייתה חייבת עד כה כחברת לוויין. זה אומר שנראה מעכשיו פחות סדרות וסרטים ישראליים מבית yes?
"להפך. הפקות מקור הן הדנ"א של yes, עוגן מאוד מרכזי. מתוך עשרת הכותרים החזקים ביותר של yes, כשמונה או תשע הן הפקות מקור שנוצרו כאן בארץ. אני חושב שטלוויזיה בישראל ללא הפקות מקור היא לא טלוויזיה, אלא רק מעטפת צלופן נחמדה עם כמה פטיפורים וזהו. בשביל לספר את הסיפורים שלנו כישראלים מכל הגוונים, בשביל 'לגעת' בנו באמת, חובה ליצור הפקות מקור מכל הסוגים.
"המסך שלנו כולל אומנם הכול, סדרות רכש וריאליטי שאנחנו מביאים מהעולם, וממשק נוצץ ואקטואלי — אבל הלב הוא סדרות המקור. ישראלים יעדיפו תמיד לצפות בסדרה ישראלית או סרט ישראלי. רק לפני כמה שבועות הוספנו בממשק לשונית שנקראת 'ישראלי פלוס' כדי להנגיש עוד יותר את עולם התוכן הישראלי. בעשור האחרון השקענו בזה מיליארד שקל, ואנחנו נמשיך להשקיע בזה עוד ועוד. אנחנו לא מסתכלים על האחוזים, ומפיקים כל שנה בין שמונה לעשרה כותרים. כל חודש יש חדש — היו 'ימי הפיק', 'אלף' ו'פאודה', ובקרוב הדוקו 'מלך הספרדים' על הרב עובדיה יוסף. ויש גם פודקאסטים של סדרות".
אתם ערוכים כבר לשדר פרסומות? לפי "רפורמת קרעי" לא תוטל על ספקיות הטלוויזיה כל מגבלה בנושא.
"פרסומות בעידן האינטרנט, בעולם של שידור טלוויזיה שניתן למקד בצופה ספציפי, בכלל לא דומות לפרסומות שאנחנו מכירים בברודקאסט בשידורים חיים, שהן אחידות ופונות לקהל שבוי. נכון לעכשיו ניתן להפיק מהן הכנסה נמוכה משמעותית, מול 1.9 מיליארד שקל הכנסות בשנה בישראל מפרסומות בטלוויזיה כיום. בכל מודלי הפרסום בסטרימינג בעולם, ההכנסות נמוכות מאוד והמודל העסקי עדיין לא ברור. נניח שאני אעלה פרק של 'פאודה', ואצמיד לו פרסומת אחת לפני השידור ואחת באמצע. אז אל"ף, זה יעצבן את המנויים שלי, ובי"ת, כדי לייצר מזה רווח משמעותי צריך כמות כותרים ומנויים בסדר הגודל שיש לנטפליקס בכל העולם, ולא לספקית טלוויזיה במדינה קטנה יחסית כמו ישראל. בכל מקרה, אנחנו בוחנים כל הזמן את התחום ונקבל החלטות על־פי שיקולים מסחריים”.
ל-yes יש היום כבר 364 אלף מנויים בטכנולוגיית האינטרנט (IP) ועוד 216 אלף מנויי לוויין. הצהרתם בזמנו שבתחילת 2026 תרדו לגמרי מהלוויין. זה יהיה חיסכון משמעותי?
"בוודאי. אנחנו מקבלים שירות משני לוויינים — אחד של חברת חלל הישראלית, והשני לוויין סיני לגיבוי. זו הוצאה יקרה וגם הטכנולוגיה מיושנת. יש בחברה תוכנית מעבר סדורה שנקראת 'מיגרציה'. זה עניין מורכב, וצריך לזכור שהטלוויזיה אצלך בבית שונה מזו שבשוק העסקי — בתי מלון, בתי אבות, חדרי כושר. אנחנו רצים מהר. העברנו כבר 70% מהלקוחות הפרטיים שלנו".
איך מתגברים על קשיי האוכלוסיה המבוגרת — או אפילו סתם טכנופובים – בהתמודדות עם הדיגיטל?
"התחושה היא באמת שאנחנו מתחילים להגיע ל'גרעין הקשה' של מאותגרי טכנולוגיה או מבוגרים, שממש חוששים מכל שינוי. אני מעריך שמדובר בכ-15% מהלקוחות. הוצאנו באחרונה שלט-רחוק חדש, עם ספרות, שמאוד מקל על המעבר בין הערוצים, ויש לנו מערכת שמאפשרת לנו לנטר מרחוק את השימוש בו, כולל עוצמת הסוללות. בסוף השנה הפלטפורמה שלנו תוצע גם ברוסית ובאנגלית. בנוסף, אנחנו מריצים תוכנית הדרכה גם פיזית וגם בווידיאו, שמטרתה לסייע במעבר לעולם הדיגיטלי. נעביר את כולם את הכביש הזה".
"ה־eSIM יגיע לכל המכשירים בישראל, אבל יש עדיין קהל גדול שיתקשה להסתדר עם הטכנולוגיה, רוב המכשירים עדיין לא תומכים בה, ויש נושאים כבדי משקל של אבטחת מידע שאנחנו בוחנים"
נעבור לפלאפון. אפל השיקה זה עתה דור נוסף של אייפון, שבארה"ב לפחות כבר לא כולל כרטיס SIM פיזי. ההנחה היא שבישראל רוב חברות הסלולר מעכבות את המעבר ל-eSIM כי הן חוששות מהקלות הבלתי נסבלת שה-eSIM מאפשר במעבר מחברה לחברה.
"זו התייחסות פשטנית. ה-eSIM יגיע לכל המכשירים בישראל. זה מתחייב, זו האבולוציה של הטכנולוגיה. אבל, וזה אבל גדול, אחת – יש עדיין קהל גדול מאוד שיתקשה להסתדר עם הטכנולוגיה הזו. שתיים — עדיין רוב המכשירים בישראל לא תומכים ב-eSIM. שלוש — יש כאן נושאים כבדי משקל של סייבר ואבטחת מידע שאנחנו בוחנים. לכן אנחנו נערכים לזה בצורה מדודה, כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם. אנשים לא צובאים פה על הדלתות בדרישה ל-eSIM. כשיגיע הזמן הנכון — נשיק את זה. כשהתעורר ביקוש אמיתי ל-eSIM בשעונים חכמים, איפשרנו את זה; כשראינו שיש לזה ביקוש אצל היוצאים לחו"ל, השקנו חבילות eSIM לחו"ל; בימים אלה השקנו חבילות eSIM גם לתיירים בארץ. להפוך את זה לסטנדרט זו היערכות הרבה יותר משמעותית".
אני אגיד לך מתי זה יקרה — כשסלקום או פרטנר או HOT ישיקו eSIM.
"אתה לא טועה בזה שיש היערכות טכנולוגית לנושא בכל החברות. אני לא אומר שזה ייקח שנים. כשיגיע הזמן הנכון — נשיק".
התחושה היא שהחלטתם בינתיים להשקיע יותר בתחום הסיבים הרווחי ופחות בהקמת אנטנות דור 5. 700 אנטנות דור 5 מתוך כ־2,200. רק שליש מהרשת.
"רשת סלולרית לוקח זמן לפרוס. אנחנו דווקא מאיצים – מתקינים אנטנות קודם כל באזורי הביקוש האורבניים, בכבישים. לנגב נגיע יותר מאוחר. אנחנו גם עושים כל מיני אופטימיזציות – משקיעים המון מאמץ הן בהאצת הפריסה והן בהכנה לדור 5 מלא 'אמיתי'. אנשים עוד לא מבינים את הפוטנציאל האמיתי של דור 5. הוא נותן שני יתרונות: גם מהירות העברת נתונים גבוהה יותר וגם 'כביש' רחב יותר, שמאפשר פעולה במקביל של יותר מכשירים ומעבר של יותר נתונים במקביל. עד קיץ 2024 נפעיל בפלאפון ליבת דור 5 ייעודית. היא תספק יתרונות שהם שינוי דרמטי. ה'סלייסינג' למשל, יכולת ה'חיתוך': לקוח שחשובה לו יותר מהירות יזכה לתגבור, אוהד באצטדיון יוכל לרכוש 'נתיב חופשי' שלא מושפע מהעומס מסביבו, וחובב גיימינג יוכל לקבל משאבי רשת מיוחדים.
"בעולם העסקי, דור 5 יאפשר לנו לספק רשתות פרטיות לגופים וארגונים גדולים. זה אומר אפס תקלות, אפס תלות באחרים, ואפשרות לתעדף אזור מסוים, מכונה מסוימת או קבוצת עובדים. זה נכון לגבי גופי ענק כמו צה"ל, בתי חולים, נמלים, מפעלים, מגרשי כדורגל, הופעות המוניות. זה העתיד".
נראה שמצב מכירות הסמארטפונים לא מדהים. באחרונה התחלתם למכור גם שואבי אבק, נינג'ות, ובאונליין אפילו טלוויזיות ומקררים. זה ממש לא התחום שלכם – למה לפתוח עוד חזית?
"יש לנו יתרון גדול — 2.6 מיליון מנויים – כמות גדולה מאוד של אנשים שאנחנו בקשר איתם. צריך לזכור שלפני עשור, חברות שהתחילו כרשתות אלקטרוניקה בלבד — אלמ, שקם אלקטריק, מחסני חשמל ואח"כ KSP ואייבורי — נכנסו לתחום הסלולרי. אז אין סיבה שאנחנו לא ניכנס לאלקטרוניקה. כן, אני מחפש כל הזמן דרכים להתרחב, מנועי צמיחה והכנסות חדשות".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.09.23
