כשלינה קאן הייתה בת 15 היא יצאה למאבק נגד סניף של סטארבקס שאסר על סטודנטים לשבת לעבוד בו עם הלפטופ. היא החליטה לכתוב על זה כתבה בעיתון בית הספר שבו למדה. סטארבקס לא הסכימה להגיב, ואחרי שהכתבה פורסמה בעיתון בית הספר — "הניו יורק טיימס" עשה על זה אייטם ולינה קאן התפרסמה לראשונה. היום, בגיל 34, קאן היא אחד האנשים החזקים ביותר בממשלת ארה"ב — ראש ה-FTC, נציבות הסחר הפדרלית, כלב השמירה על ההגבלים העסקיים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המינוי שלה על ידי הנשיא ג'ו ביידן ב-2021 הדהים את עולם העסקים האמריקאי. זו אחת העליות המטאוריות ביותר שמישהו יכול לזכור לתפקיד בעל עוצמה כזו, אבל מהר מאוד התברר כי קאן לא פוחדת מכלום. לא מאור הזרקורים, לא מהעוצמה התאגידית בארה"ב, ולא ממיליארדרים עם כוח חסר תקדים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קאן שמה על הכוונת שלה את תאגידי העל הטכנולוגיים כמו אמזון, מטא (פייסבוק), גוגל ואפל שצברו כוח עצום והשתלטו על ענפים שלמים ללא תחרות. בשבוע שעבר הגישה הFTC של קאן תביעה נגד אמזון באשמת הפרת חוקי הגבלים עסקיים. בתביעה טוענת הממשלה כי אמזון היא חברה מונופוליסטית שהשתמשה בטקטיקות לא הוגנות ולא חוקיות כדי לשמור על כוחה. וכך, אחרי שבסיליקון ואלי עסקו כל הקיץ במלחמה בין אילון מאסק ומארק צוקרברג, מסתבר כי המלחמה האמיתית שצריכה לעניין אותם היא זו שתתנהל עכשיו בין לינה קאן לג'ף בזוס. היא עובדת ציבור צעירה, הוא שווה 150 מיליארד דולר.
קאן נולדה בבריטניה להורים מהגרים מפקיסטן והמשפחה עברה לארה"ב כשהייתה בת 11. ב-2010 סיימה ללמוד ב-Williams College היוקרתי במסצ'וסטס, ומיד החלה להתעניין בדיני תחרות. בגיל 26 הגשימה קאן את חלומם של אלפי אמריקאים בני גילה: היא התחילה ללמוד משפטים באוניברסיטת ייל. כמעט כל מי שהיה איתה במחזור הלך להתמחות בתחומים סקסיים עבור דור צעיר ואידיאליסטי — קאן בחרה להתמקצע בעולם המשעמם של הגבלים עסקיים. כשישבה בספרייה, למדה כמעט תמיד לבד כי אף אחד אחר פשוט לא התעניין בתחום.
שנתיים אחר כך, בעודה סטודנטית, פירסמה קאן מאמר ב-Yale Law Journal, ששינה את חייה ובדיעבד עשוי לחולל מהפכה גם בכלכלה האמריקאית. "חוק ההגבלים העסקיים בארה"ב שבור עד היסוד", טענה קאן במסמך בן 95 עמודים שכבר היום נחשב לאחת העבודות האקדמיות המשמעותיות בעידן המודרני. "מחירים נמוכים יכולים להסוות התנהגות החונקת את התחרות. במשך עשרות שנים, חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב פעלו תחת 'תקן רווחת הצרכן', כלומר הממשלה תנקוט צעדים נגד חברה על רקע שיטות אנטי תחרותיות רק אם הצרכנים ייפגעו מהעלאת המחירים. גישה זו איפשרה לחברות טכנולוגיה לבנות מונופולים דה פקטו על ידי הענקת שירותים בחינם, או במחירים כל כך נמוכים שאף אחד אחר לא יכול היה להתחרות בהם".
במהלך השימוע לאישור מינויה, הפעילה אמזון צבא אדיר של לוביסטים נגדה. "קאן טענה בהזדמנויות רבות שאמזון אשמה בהפרות של הגבלים עסקיים ושצריך לפרק אותה", כתבה החברה בעתירה בת 25 עמודים. גם פייסבוק טענה כי קאן לא יכולה להיות חסרת פניות: "במשך כל הקריירה שלה, גברת קאן הסיקה באופן עקבי ופומבי כי פייסבוק אשמה בהפרת חוקי ההגבלים העסקיים".
למרות זאת, קאן אושרה בסנאט ברוב דו-מפלגתי גדול ומפתיע. זו הייתה בעיקר תוצאה של טינה שנוצרה בשני צידי המפה הפוליטית כלפי הביג-טק. בשמאל מאשימים את פייסבוק וגוגל ביצירת הקרקע שהביאה את דונלד טראמפ לבית הלבן, בימין מאשימים בצנזורה של קולות שמרנים. אלה ואלה שמחו למנות מישהי שתמרר לחברות האלה את החיים.
בשנתיים שעברו מאז נכנסה לתפקיד, לא היה לקאן יום אחד של שקט. פורסמו נגדה עשרות מאמרי מערכת ב"וול סטריט ג'ורנל". הייתה דרישה שהקונגרס יחקור אותה והאשימו אותה שהיא גורמת לאנשים למות על ידי חסימת מיזוג של חברות תרופות. אמזון הוציאה 10 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023 רק במלחמה על דעת הקהל נגדה.
קאן אפילו לא מיצמצה. בשנתיים האחרונות ה-FTC האשימה את אמזון בכך שהיא רושמת מיליוני צרכנים לשירות המינוי בתשלום של "אמזון פריים" ללא הסכמתם ומקשה עליהם להתנתק. בחודש מאי שעבר הסוכנות הודיעה על הסדר של 5.8 מיליון דולר עם יחידת מצלמות האבטחה של אמזון (Ring) אחרי טענות כי המצלמות שימשו לריגול אחר לקוחות. אמזון גם הסכימה לשלם 25 מיליון דולר כפשרה אחרי שה-FTC האשימה אותה בהפרת זכויות הפרטיות של ילדים על ידי אי-מחיקת הקלטות של העוזרת הווירטואלית — אלקסה.
ובשבוע שעבר ביקשה ה-FTC משופט בסיאטל "לשחרר את השליטה המונופוליסטית של אמזון, לשלול מאמזון את פירות השיטות הבלתי חוקיות שלה, ולהחזיר את ההבטחה האבודה לתחרות". בהודעה שפירסמה ביום הגשת התביעה אמרה קאן כי "אמזון השתמשה במערכת של טקטיקות ענישה וכפייה כדי לשמור על המונופולים שלה באופן בלתי חוקי. החברה מנצלת את כוח המונופול שלה כדי להעשיר את עצמה תוך העלאת מחירים ושירות משפיל לעשרות מיליוני משפחות אמריקאיות שקונות בפלטפורמה שלה".
ג'ף בזוס עשה את הונו דרך הרעיון לפיו הדבר היחיד שחשוב זה לשמור את הלקוח מרוצה. אמזון מכרה כמה שיותר פריטים, כמה שיותר בזול, ושלחה אותם ללקוח כמה שיותר מהר. היום, 40 מכל 100 דולר שאמריקאים מוציאים לקניות באינטרנט הולכים לאמזון. לינה קאן עשתה את המוניטין שלה בתפיסה הפוכה: שמירת הלקוח מרוצה זה לא הדבר הכי חשוב. עכשיו הגישות אלה יתנגשו בבית המשפט.
כדי להבין מדוע הקדנציה של לינה קאן בתפקיד יו"ר ה-FTC כל כך משמעותית, צריך להבין את ההיסטוריה של חוק ההגבלים העסקיים בארה"ב. נציבות הסחר הפדרלית הוקמה בשנת 1914 כשהמטרה המוצהרת שלה הייתה מלחמה במונופולים. חברים בה חמישה נציבים, ולא יותר משלושה יכולים להיות מאותה מפלגה. פעם, די מזמן, זה באמת היה כלי שבו השתמשה ממשלת ארה"ב כדי לרסן חברות שהפכו חזקות מדי. הנשיא רוזוולט, למשל, השתמש בחוק ההגבלים העסקיים שוב ושוב כדי להגביל את וול סטריט אחרי תקופת השפל בשנות ה-30.
כמו כמעט כל תופעה כלכלית-חברתית בולטת בארה"ב היום, גם כאן השינוי התחיל בתקופת רונלד רייגן, הנשיא המשפיע ביותר ב-40 השנים האחרונות — לטוב או לרע, תלוי את מי שואלים. תחת רייגן, חוק ההגבלים העסקיים למעשה נקבר וה-FTC הפכה לרשות בלי שיניים. הדבר היחידי שהפך חשוב הוא המחיר ששילמו הלקוחות. כל עוד המחירים היו נמוכים, לוושינגטון לא הייתה בעיה אם כל הכוח ירוכז בידי מעט מאוד חברות. הגישה הזו נמשכה למעשה עד לפני שנתיים. פייסבוק וגוגל, למשל, העניקו את השירותים שלהן בחינם, ואיש לא עמד בדרכן להשתלטות מוחלטת. שש מתוך שמונה החברות הגדולות ביותר בארה"ב היום הן חברות טכנולוגיה.
כאן נכנסת לתמונה לינה קאן. היא השוותה את המצב הנוכחי לסוף המאה ה-19, אז שלטו קומץ חברות במסילות הברזל בארה"ב: "והיום אלה חברות הטכנולוגיה שמספקות תשתית לעידן הדיגיטלי, קבוצה קטנה של אנשים קובעת מי יכול להשתמש בתשתית ובאילו תנאים". במקרה של אמזון, טענה קאן, החברה צברה נתח גדול מהשוק במבחר אינסופי של מוצרים וחנקה את התחרות. העבודה שכתבה קאן הפכה ויראלית והיא עצמה הפכה לכוכבת. מה שחברות הענק לא חשבו זה שהיא תפוך גם לאיום של ממש.
אחרי שסיימה את התואר באוניברסיטת ייל הספיקה קאן לעבור עם עורכי דין שנאבקו נגד פייסבוק, והייתה חברה מרכזית בפאנל להגבלים עסקיים שמינה הקונגרס וערך חקירה בת 16 חודשים של פלטפורמות מקוונות גדולות. ביידן מינה אותה ליו"ר ה-FTC בצעד שהביא לו השוואות לפרנקלין רוזוולט — כנראה הנשיא האמריקאי האחרון שלא פחד מהאנשים העשירים והחזקים ביותר בארה"ב. היא הייתה האדם הצעיר ביותר בהיסטוריה והפרוגרסיבי ביותר מזה עשרות שנים שמונה לתפקיד הזה. "כצרכנים, כמשתמשים, אנחנו אוהבים את חברות הטכנולוגיה הגדולות", אמרה קאן ל"ניו יורק טיימס", "אבל כאזרחים, כעובדים וכיזמים, אנחנו מכירים בכך שהכוח שלהם מטריד. אנחנו צריכים אוצר מילים חדש כדי לטפל בדומיננטיות שלהם".
עם זאת, דווקא ההליכה לבית המשפט צריכה לתת לבזוס הרגשה טובה. שופטים אמריקאים נוטים בדרך כלל לעמוד לצד העסקים הגדולים בשם אתוס קפיטליסטי. לכן גם ממשלת ארה"ב לא יוצאת להרבה מלחמות נגד תאגידים גדולים, אבל כשהיא כבר כן עושה זאת, ההשפעה מורגשת לשנים. לפני 25 שנה השיגה הממשלה ניצחון נגד מיקרוסופט, שעדיין הספיק כדי להחליש את אימפריית התוכנה, ואיפשר לאלפי חברות סטארט-אפ לפרוח לצידה. אחת מהן הייתה אמזון. עוד אחת הייתה גוגל, שגם היא נמצאת עכשיו בפניו תביעה מצד משרד המשפטים האמריקאי.
אמזון היא אומנם בובת הוודו של קאן, אבל ה-FTC בהנהגתה כיוונה באגרסיביות לעבר חברות טכנולוגיה גדולות אחרות, לא תמיד בהצלחה. הסוכנות לא הצליחה לחסום את ההשתלטות של מיקרוסופט על יצרנית משחקי הווידאו Activision Blizzard. ולמרות שהיא נמצאת במאבק תמידי מול Meta, החברה האם של פייסבוק, היא לא הצליחה לחסום אותה מלרכוש את סטארט-אפ המציאות המדומה Within Unlimited.
"לפני חמש שנים, היו צוחקים עליך אם היית מערער על 'תקן רווחת הצרכן'", אמר ל"ניו יורק טיימס" קונסטנטין מדבדובסקי, עורך דין להגבלים עסקיים לשעבר שאינו אוהד של לינה קאן, "עכשיו אנשים רציניים מעלים את הטיעון הזה בכנסים גדולים, ולזה לינה גרמה. קשה לא להיות קצת נפעמים ממה שהיא עושה".
