חוסיין, אחיינו של בכיר חמאס מוסא אבו־מרזוק, לא יכול היה להיות נרגש יותר להזניק את מרוץ המכוניות שאותו תיכנן הרחק־הרחק מעזה – במלזיה. זאת הייתה יוזמה אישית שלו, הזדמנות להציג לראווה את התחביב הגדול שלו: מכוניות יקרות. הוא עצמו נהג באאודי כסופה, חדשה ונוצצת.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כדי שאף אחד לא יגיד שאחיינו של סגן ראש הלשכה המדינית של תנועת הטרור מתעסק ברכבי יוקרה במקום במאבק הפלסטיני, חוסיין קישט את הרכבים בדגלי פלסטין ובכאפיות אדומות. "המטרה היא שהמרוץ יזכיר את הסוגיה הפלסטינית ואת העם הפלסטיני", מיהרו מקורביו לטעון. הוא, לעומת זאת, מיהר ללחוץ על הגז של האאודי.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
חיבתו העמוקה של האחיין חוסיין למרוצי רכבי ספורט ויוקרה גורמת לו לבלות את רוב זמנו מחוץ לרצועה, בעיקר בבתי מלון במלזיה ובקטאר. לא במקרה בן אחותו של מוסא אבו־מרזוק נהנה מהעושר הרב של דודו; בכירי חמאס הפכו את קירוב האחיינים לשיטה - עוד דרך לחלק את הנכסים והשלל כך שלא הכול יהיה רשום על שמם ועל שם ילדיהם.
אבו־מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית, גר עם משפחתו בקטאר. הוא חי 14 שנים בארצות־הברית ונעצר ב־1994 בגין תמיכה בטרור. שנתיים אחר כך גורש, עבר לירדן, משם לסוריה, וב־2012 לקהיר. למרות מעצרו הוא שמר על כספו הרב, ולפי פרסום של "בילד" הגרמני הונו נאמד ב־2 מיליארד דולר לפחות. מקורות אחרים אומרים שההון כבר תפח ל־3 מיליארד דולרים.
ימים ספורים לאחר טבח 7 באוקטובר נהרג אחיו יוסף בהפצצה ברפיח. אבל בעוד שבעזה הולך וגובר הלחץ שאותו מרגישים היטב תושבי הרצועה, מנהיגי ארגון הטרור הרצחני – וילדיהם – ממשיכים לחיות את החיים הטובים והמפוארים. ניסיון העבר מלמד שזאת דרך חיים, ושלפחות במקרה של אבו־מרזוק, האחיין חובב המרוצים הוא לא היחיד שנהנה מההון הרב שנצבר.
לאבו־מרזוק יש חמישה בנים ובת: עומאר - רופא המתגורר בקטאר, בילאל - בעל מסעדה בקטאר, טארק - איש עסקים, מוחמד המתגורר בטורקיה, ועוד שני ילדים שמתגוררים בארצות־הברית: אנס ורובה. העיתונאית הלבנונית מריה מעלוף חשפה לפני כשנתיים שאבו־מרזוק רכש וילות מפוארות לילדיו במלזיה, ותקפה אותו: "המנהיג הבולט של תנועת חמאס, מוסא אבו־מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס בחו"ל, רכש וילה מפוארת במלזיה לבנו. זה מי שגונב ובוזז כרגע, ובסוף מסתכלים עלינו משחררים את ירושלים ותוקפים את איחוד האמירויות ואת סעודיה".
זאת לא הביקורת היחידה שמשפחת אבו־מרזוק מקבלת על אורחות חייה, שרחוקים מהמצב של תושבי עזה כמרחק חאן־יונס ממלזיה. כשאחד מבניו של אבו־מרזוק, טארק, פירסם ברשתות החברתיות סרטון שבו הוא צוחק על מקרה שבו לא הורשה להיכנס למשרדי אחת היחידות הממשלתיות בקטאר מפני שלבש מכנסיים קצרים, האקטיביסט העזתי חמזה אלמסרי תקף: "הוא מספר על מקרה מצחיק שקרה לו בקטאר, אליה נסעו מספר מנהיגי חמאס לפני שנים, כדי לנהל ג'יהאד ממלונותיה לשחרור פלסטין. הסרטון מציג את מצב האדישות של בנו של אבו־מרזוק למה שאנו סובלים ממנו ברצועת עזה מבחינת תנאי חיים ירודים וגרועים, בעוד הוא, חבריו ומנהיגיו נהנים ממותרות של החיים על חשבון העם שלנו".
על פי ההערכות, בעזה יש כ־1,200 מיליונרים. הכסף הגדול נמצא בהנהגת חמאס: מדובר בילדים של המנהיגים ובקרובי משפחותיהם (אחיינים, בני דודים, מקורבים ומכרים) שמחזיקים נכסי נדל"ן בגודל ובשווי של ארמונות, כספים נזילים שמממנים חיי נהנתנות ורכבי פאר.
חיי העושר המופלג של בכירי חמאס, בניגוד חריף כל כך לחיי תושבי הרצועה, הם סוד גלוי. לאורך השנים התפרסמו הערכות של גופי מודיעין ושל גופים כלכליים, לפיהן בכירי חמאס ומשפחותיהם נהנים מחשבונות בנק דשנים במיוחד. עם זאת, הלחימה של צה"ל בעזה חשפה את רמות הניתוק.
ביום שני השבוע מצאו לוחמי היחידה הרב־ממדית 5 מיליון שקלים במזומן, בשתי מזוודות, בביתו של בכיר חמאס בג'באליה - סכום כסף עצום, המשתווה לכל הכסף שנתפס ברצועה במהלך החודש הראשון של התמרון הקרקעי. ערימות על גבי ערימות של שטרות צבעוניים בחבילות – רובם בשקלים ישראליים. בצה"ל לא פירטו מי הבכיר שבביתו נמצאו המזוודות העמוסות, אבל במקרים אחרים השטרות הובילו לארנק מאוד ספציפי.
במהלך הפעילות ברצועה לוחמים של צה"ל חשפו מסמכים וקבלות, המעידים על רכישת תכשיטים יקרים בשווי אלפי דולרים. הרוכש: מועאד, בנו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, אחד מ־13 ילדיו של מי שנחשב לחמאסניק העשיר וה"מרופד" מכולם.
מועאד ואחיו, עבד א־סלאם, תועדו לא פעם מבלים בבתי מלון - חמישה כוכבים, כמובן - באיסטנבול ובדוחא. מועאד במיוחד אוהב את החיים הטובים, כפי שהעידו התכשיטים שרכש בחנויות ברצועת עזה ובקטאר.
מסמכי הקנייה והקבלות שנתפסו עברו מיצוי מודיעיני ביחידת האמש"ט (איסוף מסמכים לשולל טכני) של אגף המודיעין. לפי צה"ל, סכום הכסף המוצג על גבי קבלה אחת שווה למשכורת של כמעט שנתיים עבור התושב העזתי הממוצע.
הנייה הבן, שחתום על הקבלות האלה, נמצא הרבה על הציר שבין עזה לטורקיה. זה לא מסובך כשיש לך דרכון טורקי - כפי שהוא קיבל בזכות היותו "הבן של".
תחביב נוסף שלו, לצד תכשיטים יפים, הוא נדל"ן. הוא משקיע בבתים ובבניינים בטורקיה, ובעזה הכינוי שלו הוא "אבי הנדל"ן", מכיוון שהוא הבעלים של מספר דירות, וילות יוקרתיות ובניינים שלמים באזורים שונים ברצועה. לא במקרה בעיתון הסעודי "אילאף" פורסמה לפני כשנה כתבת פרופיל לא מחמיאה עליו, שכותרתה הייתה: "מועאד הנייה – חיים של פזרנות, אלכוהול ונשים". לא נראה שהפרסום השלילי הפריע לו במיוחד, או גרם לו לשנות משהו בהתנהגותו.
בניו של הנייה נחשבים לשתייני אלכוהול ובליינים, הנוהגים לחגוג במועדונים המפוארים ביותר בליווי נשים שאינן נשותיהם, בניגוד גמור לאג'נדה האיסלאמית המסורתית והשמרנית שהנייה מנסה לשווק לעולם.
כשהם לא חוגגים, מועאד ואחיו שולטים בענף הנדל"ן בעזה – שעובר בימים אלה "מהפך" בחסות המלחמה. שלושה מבתיו של הנייה, כך על פי דיווחים, הופצצו על ידי צה"ל במהלך השבועות האחרונים.
על פי גורמים בקיאים, לאחים הנייה יש גם גנרטורים חשמליים שבאמצעותם מכרו חשמל לתושבי עזה, בזמן שהם קיבלו אותו בחינם.
את החוש העסקי הם קיבלו כנראה מאביהם, איסמעיל הנייה, מי שהיה ראש ממשלת חמאס, וכעת הוא ראש הלשכה המדינית של התנועה ואחד הנואמים הפופולריים שלה. הנייה חי במלונות בקטאר ובטורקיה, טס במטוסים פרטיים בין טהרן, איסטנבול, מוסקבה וקהיר, והונו נאמד ב־2.5 מיליארד דולר על פי "בילד", 3.2 מיליארד דולר על פי פרסום של שגרירות ישראל בארה"ב, ויש גם הערכות לפיהן ברשותו 4 מיליארד דולר.
את הנכסים שלו נוהג הנייה לרשום על שם בני אחותו ממשפחת מלש. בין היתר, בבעלותו נמצאת חברת בניינים בשם "בנייני אל־מלש", שברשותה יותר מ־13 בניינים ברצועה, דירות בשכונות שונות, שטחים כדוגמת חלקת אדמה בשכונת א־שאטי בשווי, כך נטען בפרסום עזתי, 4 מיליון דולר, ואזור שלם מערבית למחנה נוסייראת, הממוקם בין עזה לדיר אל־בלח.
הנייה לא עוצר שם, ולפי פרסומים פלסטיניים הוא מחזיק גם בחברת מוצרי חשמל וטכנולוגיה בשם "בני אל־מלש", חנות תכשיטים, בקתות אירוח, מפעל בטון ומחצבות, ואפילו שטחים בחופי הרצועה.
הפארטי־בוי הבולט של ילדי חמאס הוא מוחמד, בנו של ע'אזי חמד, חבר הלשכה המדינית של חמאס המתגורר בקטאר מאז אוגוסט האחרון. חמד נחשב לאחד המנהיגים הפרגמטיים יחסית של חמאס, ושימש כמתווך מטעם התנועה בעסקת שליט.
אין בנמצא הערכה מדויקת לגבי הונו, אבל נראה שהוא לא חוסך על עצמו ועל ילדיו בחיי עושר מוגזמים. בנו מוחמד ידוע כנהנתן מגיל צעיר. למסיבת יום הולדתו ה־20 הוא הרים הפקת ענק בבירת קטאר דוחא, עם עשרות מוזמנים ומוזמנות, אוכל בשפע, מוזיקה וריקודים.
הוא מחזיק בחשבון אינסטגרם פעיל, בו נחשפים עוקביו לטיולים שהוא עושה סביב העולם, לסגנון האופנתי המוקפד שלו, שכולל חליפות ועניבות מהודרות, ולתחביב המרכזי שלו: רכיבה על סוסים.
מוחמד מקפיד גם לפנק את החברים שלו, שייהנו גם הם מהעושר שלו. כך לדוגמה, הוא מטיס חברים לבילויים בשארם א־שייח, משכן אותם בבתי מלון חמישה כוכבים ומממן להם בילויים גם בעיר השכנה, דהב.
"ע'אזי חמד מכהן בתפקיד שר הרווחה בממשלת חמאס בעזה. בהתאם לכך ערך בנו את מסיבת יום ההולדת שלו מכספי העניים, כדי שהוא וחבריו יוכלו ליהנות ממותרות ופזרנות", תקף החוקר הפוליטי העזתי חוסיין ג'מאל, ושלח חץ גם למנהיג חמאס יחיא סינוואר, שמעלים עין מאורח החיים הפזרני של חבריו להנהגת התנועה ושל ילדיהם. "האם סינוואר, כמו בדרך כלל, יטייח את חשבון האינסטגרם של הבן של ע'אזי חמד באמצעות ועדת חקירה מזויפת, או שהסוג הזה של תיקי השחיתות יישאר סודי?"
גם ח’אלד משעל, ששימש כ־21 שנים כראש הלשכה המדינית של חמאס והיה אחד ממקימיו, לא מקבל טלפונים מודאגים מהבנק. כמו הנייה, גם הוא מתגורר בעיקר בקטאר, ולעיתים גם באיסטנבול. בעיתון הגרמני "בילד" נכתב שבעת שעזב את סוריה, שם שהה במשך תקופה ממושכת, הוא לקח 1.5 מיליארד דולר ממשרדי חמאס בדמשק. בישראל מעריכים שהונו אף גבוה יותר - בין 4 ל־5 מיליארד דולר.
למשעל שלוש בנות וארבעה בנים. הוא מכונה אבו אל־ווליד, על שם בנו הבכור ווליד, הוא איש עסקים שלמד כימיה, אבל אוהב ליהנות מהכסף הרב של המשפחה יותר מאשר לבלות במעבדות. גם בנותיו של משעל עשו קריירות: הבת פאטמה היא מהנדסת מחשבים, היבא מנהלת מערכות מידע ונור רופאת שיניים. הבנים הנוספים הם עומר, בילאל, ויחיא - תלמיד כיתה י"ב, עליו אומרים שהוא הכי דומה לאביו.
אותו ווליד התחתן לפני 13 שנה באולם אירועים מפואר בדמשק. מאות מוזמנים הגיעו לחתונה המפוארת, ביניהם העשירים והחזקים של האליטות הלבנוניות, הסוריות, הירדניות, הפלסטיניות, הקטאריות ועוד. בראשם השתתף השייח' המצרי יוסוף אל־קרדאווי, שהיה נחשב לגדול אנשי הדת המוסלמים, וידוע בתמיכתו בטרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות. החתונה הייתה ענקית ומפוארת, אבל במשפחת משעל דווקא התנצלו שהחתונה "צנועה", היות שהיא התקיימה סמוך יחסית למותו של אביו של משעל.
שבע שנים מאוחר יותר הם "פיצו", בגדול. הבן בילאל התחתן בטקס ענק בהשתתפות בכירי חמאס, וסידור פרחים מרשים נשלח גם מלשכת יו"ר הרשות הפלסטינית. החתונה התקיימה בדוחא, באחד ממלונות הפאר, באבטחה גדולה מאוד ששמרה על האורחים החשובים; לאחר מכן חמאס הזמין את כל המוזמנים לישון באותו מלון שבו נערכה החתונה. את הצ'ק השמן למלון רשמה תנועת חמאס.
ב־2007 נערך ריאיון עיתונאי עם אשתו של משעל ברשת ירדנית. בתשובה לשאלה אם היא הייתה רוצה שילדיה ילכו בקו של אביהם, היא ענתה: "אני מעודדת את ילדיי ובנותיי שיהיו כמו אביהם. הוא דמות להשראה לי ולהם, מדובר באחריות גדולה ומעייפת, אך זו חובה שרעית ולאומית, עלינו, כמוסלמים בכלל וכפלסטינים במיוחד". משאלתה של הגברת משעל לא נענתה. אף אחד מילדיו לא מתעסק בעניינים פלסטיניים, ומעדיפים ליהנות מהפאר ומהעושר.
החיים הכפולים לא נעלמו מהעין של הציבור הפלסטיני. כשמשעל קרא להצית אינתיפאדה בגדה המערבית לפני כשנתיים, המטיף הירדני ד"ר ואסים יוסף תהה בטוויטר: "האם אתה חוזר מדוחא? אתה ומשפחתך הולכים להשתתף, או שאתה נשאר במלון, אתה ואיסמעיל הנייה?"
ילדי חמאס העשירים לא עזבו את עזה עכשיו, אלא זלגו במשך תקופה. "במהלך החודשים האחרונים עזבו רבים מילדי מנהיגי חמאס והג'יהאד האיסלאמי את רצועת עזה", תיאר כבר לפני כשנה העיתונאי המצרי עלי רג'ב. הוא פירט למשל כי בכיר חמאס סלאח אל־ברדאוויל עבר עם משפחתו לקטאר, ואחריו סאמי אבו־זוהרי דובר התנועה, וטאהר אל־נונו יועצו של איסמעיל הנייה. גם שני בכירים בארגון הג'יהאד האיסלאמי נדדו עם משפחותיהם וממונם הרב: השייח' נאפס עזאם שעבר ללבנון, ומוחמד אל־הנידי שעבר לטורקיה. "באותה תקופה שיעור האבטלה ברצועת עזה הגיע ל־75 אחוזים, ובנוסף עלו מדדי העוני ל־60 אחוזים, כך לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים הפלסטיניים", הסביר רג'ב.
עוד הוסיף כי אין ספק שהירידה במימון הבינלאומי ב־2019, והפחתת חלקי המענקים הכספיים למוסדות ולרשויות ממשלתיים בשטחים הפלסטיניים, היו מהסיבות הבולטות שהובילו לכך, אבל "יש גורם נוסף. חמאס מפנה עורף לרצועת עזה, ואף נוטש בהדרגה את הסבל שבעזה".
בשבת השחורה, לאחר שמחבלי חמאס הצליחו להרוג, לאנוס, לחטוף ולבזוז בתוך שטח ישראל, בכירי חמאס איסמעיל הנייה, חליל אל־חיה, ח’אלד משעל וסאלח אל־עארורי השתטחו "השתטחות תודה" מתועדת היטב - מעין תפילת הודיה; הם לא עשו את זה בעזה, אלא בקטאר, שהפכה למעוז התנועה שמנוהלת, מאורגנת וממומנת מדוחא - מרחק מאות קילומטרים מרצועת עזה.
נראה שהניתוק מהציבור והמרחק הרב לא מרשימים במיוחד את מנהיגי חמאס. כשבוע לאחר תחילת המלחמה אמר איסמעיל הנייה: "ישראל חושבת שבברוטליות שהיא נוקטת במלחמה בלוחמה הפסיכולוגית, יגרמו לעזתים לעזוב, להגר ולצאת מאדמת עזה. אין סיכוי. אנשי עזה מושרשים באדמתם, נאחזים במולדתם, לא יעזבו ולא יהגרו". הרטוריקה נחרצת, אבל ברשתות החברתיות מתלהט המאבק נגד מנהיגי חמאס שהם וילדיהם חיים חיי שפע.
מאיפה מגיעים המיליארדים? כסף מעולם לא היה בעיה משמעותית עבור ארגון הטרור הרצחני. היקף ההשקעות של חמאס הוערך כבר לפני חמש שנים ביותר מ־700 מיליון דולר, והתנועה גובה חלק מהכסף באמצעות מסים שהיא מטילה על מוצרי מזון כמו בשר בקר ועוף, מלט, רהיטים, נפט, בנזין וחומרים רפואיים. המנהרות הענפות שמשמשות את המחבלים לטרור, היו גם פתרון כלכלי, דרך להבריח סחורות ולעשות מזה כסף.
השבוע חשף תחקיר ענק של "הניו יורק טיימס" שכוח משימה של המוסד בשם "הרפון" אסף מידע על נכסי ענק שחמאס הסתיר. על פי התחקיר, המודיעין הישראלי תפס כבר לפני חמש שנים מסמכים המעידים על נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים: מגורדי שחקים באיחוד האמירויות, ועד חברות נדל"ן שנסחרות בבורסה הטורקית. המידע עבר לממשלה בראשות נתניהו – אך לא נעשה דבר.
"יש בבעלות בכירי חמאס מיליונים כתוצאה מסחר במנהרות", אמר דובר תנועת הפתח לשעבר, אחמד עסאף, "חמאס רוצה להשיג מיליארדי דולרים באמתלת מימון לשיקום הרצועה, אך המטרה העיקרית היא להטיל את משימת השיקום לחברות בבעלות בכירי התנועה".
חמאס סימן את ההשתלטות על כספי העזתים כיעד כבר מהרגע שבו עלה לשלטון ברצועה, ב־2007. ממסים מופקעים ועד השתלטות על נכסים ומזומנים. כך לדוגמה, שטחים ציבוריים ורכוש ציבורי הפכו לרכוש פרטי של עובדי ממשלה המזוהים עם שלטון חמאס.
עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין ומחברת הספר "הרפון", סימנה את מקורות הכסף כשיטה למלחמה בטרור.
"יש הרבה דוגמאות איך מנהיגים לקחו לכיסם את הכסף, שהועבר על ידי המדינות התורמות לרווחת התושבים ובניית הרשויות השונות וכדומה", היא אומרת.
למשל?
"ב־2006, בזמן שהיה ראש הממשלה בעזה, איסמעיל הנייה הלך לגייס כספים באיראן בעקבות התביעות שלנו נגד הבנקים שסייעו לחמאס. אף בנק לא הסכים יותר לפתוח חשבון בנק לארגון חמאס, או להעביר כספים, או לפעול בעזה, מחשש מתביעות טרור ומהעמדה לדין בגין מימון ארגון טרור, ולכן אין מערכת בנקאות בעזה. מהסיבה הזאת, הנייה נאלץ להביא את הכספים במזומן. הוא גייס 40 מיליון דולר מאיראן, העמיס אותם במזוודות ולקח טיסה מטהרן לסודן. בסודן העמיס את המזוודות על משאית, נסע כל הדרך למעבר רפיח, ומשם לעזה. באותה תקופה ישראל שלטה בגבול, ו"הרפון" שלח הודעה חד־משמעית לצה"ל לא לאפשר להנייה להכניס את הכסף לעזה. צה"ל באמת לא נתן לו להיכנס עד שהליגה הערבית הציעה לפתוח חשבון בנק להפקיד את הכסף במצרים, וכך היה - לא לפני שאותו איסמעיל הנייה לקח 5 מיליון דולר לכיסו הפרטי".
בזמן שילדיהם הגדולים יחסית של בכירי חמאס כבר מסתובבים בעולם הערבי עם כרטיסי אשראי בלתי מוגבלים, ברצועת עזה גדל הדור הבא של ילדי חמאס העשירים.
ההיסטוריון גיא אביעד, חוקר תנועת חמאס ומחבר הספר "לקסיקון חמאס", מסמן את עסקת שליט בשנת 2011 כציון דרך. עשרות אנשי חמאס שהורחקו לרצועת עזה או חזרו אליה, התחתנו והביאו ילדים במעין "בייבי בום" חמאסניקי. חלק מאותם פעילים הפכו לבכירים בחמאס – בראשם כמובן יחיא סינוואר. מיד לאחר שחרורו מהכלא הישראלי, בגיל 49, הוא התחתן עם סמר אבו־זמר בת ה־31.
"היו חתונות רבות של משוחררי עסקת שליט מחמאס והג'יהאד האיסלאמי זמן קצר לאחר ביצוע העסקה", מסביר אביעד, "חלק גדול מהחתונות נערכו בין אוקטובר 2011 לינואר 2012. לא יהיה זה הימור גדול להניח שכשנה אחר כך נולדו לרובם ילדים, ואותם אסירים הקימו מאז משפחות, כך שמרבית ילדיהם בגילי 11 ומטה".
אלו היו חתונות ענק מפוארות. בחמאס הפכו את החתונות למיצג "הערכה לגיבורים", כלשונם. האם אותם אסירים לשעבר כבר הפכו לעשירים בעצמם? אם מדובר "רק" בתלוש המשכורת - לא בטוח; אנשי חמאס מקבלים שכר חודשי או מענקים לפי כל מיני שיקולים של הדרג הצבאי או המדיני.
"אין מידע רב על משכורות אנשי חמאס בכלל ושל הזרוע הצבאית בפרט, אך ניתן להניח כי לאור היות הזרוע הצבאית צבא לכל דבר, עם מטה כללי בדמות המועצה הצבאית ועם היררכיה ברורה של מח"טים, מג"דים, מ"פים ונושאי תפקידים אחרים, קיים מדרג גם בתחום השכר", מסביר אביעד, "לחמאס בסוף העשור הקודם הייתה מחלקה כלכלית, שישבה בעיקר בטורקיה ובראשה עמד זאהר ג'בארין, ממשוחררי עסקת שליט וממקימי הזרוע הצבאית של חמאס בצפון השומרון בתחילת שנות ה־90. אני רוצה בהקשר זה להזכיר את חלפן הכספים חמד חודרי, שסוכל במבצע גן סגור ב־5 במאי 2019. הוא היווה צינור עיקרי להזרמת כספים מהחוץ לתוך רצועת עזה".
וזה לא חייב להיות רק בכסף ממשי, אלא גם במה ששווה כסף?
"חמאס נהג לדאוג לאנשיו אשר איבדו בין סבב אחר למשנהו את בתיהם וסיפק להם דיור חלופי. בהקשר זה יש להזכיר מספר פרויקטים של דיור שנבנו בשנים האחרונות, דוגמת העיר חמד מצפון לחאן־יונס, השכונה האמירותית בחאן־יונס, שכונת תיקה הטורקית בג'וחר א־דיכ, ושכונת שייח' זאיד בצפון הרצועה. חלק מאותם פעילים קיבלו בפרויקטים אלה דירות 'מהניילון', ודי לראות את הפגיעה הקשה בעיר חמד במבצע האחרון כדי ללמד על כך".
תושבי עזה ופעילים פלסטינים ימשיכו לעקוב גם אחרי הדור הבא של ילדי חמאס, ולבחון אם הוא ילך בדרכיהם הבזבזניות של ילדיהם של משעל, הנייה ואחרים. "מתי אנשים יבינו כי האחים המוסלמים כל כך זולים שדם האחרים זה כל מה שיש להם", כתב ד"ר ואסים יוסף, "הדבר היקר ביותר שהם מחזיקים הוא כספי האנשים. מתי האנשים יבינו שהם סתם סיסמאות?"
