שרה (שם בדוי), בת 38, מיישוב חרדי בצפון, אשת אברך ואם לחמישה, סיימה לפני שנים את לימודיה בהוראת ספורט בסמינר חרדי ותיק. שלושה חודשים כמורה ממלאת מקום הספיקו לה כדי להבין שההוראה לא בשבילה. "פניתי לעבודות זמניות, עד שמישהי הציעה שאלמד בדיקות תוכנה", היא מספרת. היום היא עובדת בכירה ברפאל – מהנדסת וסגנית איכות בחטיבה גדולה המונה 700 עובדים, ונחשבת למודל של סיפור הצלחה. "הגעתי לרפאל ב-2011 כבודקת תוכנה, ועם השנים השתלמתי, התקדמתי, עד שהגעתי לתפקיד הנוכחי", היא מספרת.
שרה איננה היחידה. מתחת לרדאר הולכת ומתרחבת התופעה של כניסת נשים חרדיות לתחום ההייטק במערכת הביטחון על חלקיה השונים. אין נתונים מוסמכים, אבל על פי הערכות, כ-1,000-800 עובדות הייטק חרדיות כבר השתלבו במערכת ולוקחות חלק בפיתוחים חשובים, המשמשים את צה"ל גם במלחמת חרבות ברזל. סצנה שבה בוגרת סמינר חרדית מציגה פרויקט לשר הביטחון ולראש הממשלה נשמעת אולי הזויה, אבל זה קרה לא מזמן.
בחודש האחרון פתחה תוכנית "הדסים" של העמותה החרדית "עתידה" – העוסקת במיון, הכשרה והשמה של נשים חרדיות – בסבב מיון רביעי של נשים שיתקבלו לחטיבות ההייטק של חילות שונים בצה"ל כאזרחיות עובדות משרד הביטחון. רובן הוכשרו בסמינרים להיות הנדסאיות, מיעוטן מהנדסות מחשבים עם תואר בי־איי. במסגרת התוכנית הן עוברות קורסים שמגדילים את סיכוייהן לעמוד במבחני המיון, ואחרי שהצליחו והתקבלו הן עוברות לימודי השלמה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
עד היום השתלבו ביחידות הצבא כבר 250 נשים במסגרת התוכנית, לאחר שנבחרו מבין יותר -2,000 נשים חרדיות שהגישו מועמדות. הן משולבות בין היתר ביחידה הטכנולוגית-מבצעית "אופק" של חיל האוויר, ב-8200, ביחידות מודיעיניות שונות, בפיקוד העורף ועוד. חלקן זכו בתעודות הצטיינות על מעורבותם בפרויקטים של פיתוח, רובם אסור בפרסום. "מדובר במוצרים שהצילו חיי אדם, בהם כאלה שקשורים במודיעין, בפיקוד העורף, בזיהוי חללים", מציין עו"ד משה מורגנשטרן, סמנכ"ל "עתידה". לפני שנתיים התפרסם אחד הפרויקטים המרכזיים: התאמת חימושים למטוסי אף-15 ואף-16. הפרויקט זכה במדליית הערכה ממפקד חיל האוויר דאז, אלוף עמיקם נורקין.
7 צפייה בגלריה
שרה (שם בדוי), מהנדסת בכירה ברפאל. ''התחלתי כבודקת תוכנה ועם השנים השתלמתי והתקדמתי''
(צילום: גיל נחושתן)
השתלבות חרדיות בהייטק בכלל נמצאת במגמת עלייה. ההייטק מושך את הנשים החרדיות שמחפשות מקצועות בשכר גבוה, בהיותן ברוב המקרים המפרנסות היחידות במשפחה. כפי שהוכיחו בין השאר תוצאות מבחני המיצ"ב האחרונים, יש להן גם את היכולות: התלמידות החרדיות מובילות במתמטיקה ובקריאה לפני המגזר החילוני והממלכתי-דתי, ומדורגות במקום השני במדעים, לא רחוק אחרי המגזר החילוני. וכך, אם ב-2022 סיימו 1,000 בוגרות את תוכניות המחשבים של הסמינרים החרדיים, השנה יסיימו 1,300, ובשנה הבאה הצפי הוא ל-1,900, ועוד כ-500 בוגרות מכללות המעניקות תוארי בי־איי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מה שפחות ידוע הוא כניסתן של ההייטקיסטיות החרדיות יותר ויותר לתחום של התעשיות הביטחוניות ומערכי הההייטק בזרועות הביטחון. בחטיבת ההייטק של המשטרה עובדות כבר כ-160 חרדיות, גם בתפקידי מפתח בפרויקטים של פיתוח ובעבודות המוגדרות כמסווגות ביותר. בתעשייה האווירית יש כ-120 חרדיות בתפקידי הייטק, "ויכול להיות שיש בפועל יותר, כי אנחנו לא מסמנים אנשים לפי היותם חרדים או חילונים", אומרת סיון חבר, הממונה על "גיוון והכללה" (העסקת עובדים ממגוון אוכלוסיות) בחברה.
באלביט מועסקות למעלה מ-250 חרדיות בפרויקטים בתחום התקשוב והמל"טים. גם ברפאל יש כ-120 הייטקיסטיות חרדיות, ובמפעלים שונים המשמשים כקבלני משנה של מערכת הביטחון מועסקות, על פי הערכות צנועות, יותר מ-300 חרדיות. למשל, 15 עובדות הייטק חרדיות מועסקות במפעל המספק פיתוחים שונים לכיפת ברזל. קבוצות של עובדות הייטק מהחברה החרדית יש גם בתעשייה הצבאית (תעש), ואפילו במוסד ובשב"כ. וטרם נאמרה המילה האחרונה. בצנרת יש יוזמות נוספות להרחבת העסקתן בתחומים אלה.
החיבור בין נשים חרדיות למערכת הביטחונית הוא שובר מוסכמות לשני הצדדים. לא במקרה כל הנשים שעימן שוחחתי סירבו להופיע בשמן המלא, וחלקן שהסכימו להצטלם, התנאי היה צילום רק מאחור. כך גם חלק ניכר מהגברים החרדים המעורבים ביוזמות השונות. המאבק נגד גיוס נשים דתיות וחרדיות הוא אחד הקשים ביותר בישראל, היסטורית. נקודת המוצא הוא שנשים לא יכולות להיות כפופות לסמכות צבאית כלשהי.
החסם העיקרי הוא כניסת נשים לעבודה בתוך בסיסי צה"ל. אחד הפתרונות הוא העסקתן דרך קבלני משנה של מערכת הביטחון – מפעלים שהם ספקים של המערכת. בשטח פועלים כבר מספר גופים כאלו, שמעסיקים מפתחות או בודקות תוכנה עבור צה"ל ומערכת הביטחון. קרוב לשני-שלישים מהעובדות החרדיות ברפאל, למשל, מועסקות דרך "מטריקס", שהיא מעסיקה גדולה מאוד במגזר החרדי הנשי. הבעיה היא שבהעסקה כזאת שכרן של הנשים נמוך יותר. גם הרזומה שלהן נפגע כי הן לא יכולות להציג עצמן, לדוגמה, כעובדות רפאל.
7 צפייה בגלריה
ת', מהנדסת בחטיבת תעופה בתעשייה האווירית. ''יש גוונים שונים במגזר החרדי''
(צילום: התעשייה האווירית)
גם מצד מערכת הביטחון לא מדובר בחיבור מובן מאליו. "עד המלחמה לצה"ל לא היה עניין אמיתי לעסוק בחרדים, גברים ונשים. בשנים האחרונות המגמה הייתה של צמצום כוח האדם החרדי. הם נתפסו כדבר האחרון שחסר לצבא, בגלל ההתניות המלוות את העסקתם, כמו ישיבה בנפרד, והחשש מהתנגשות עם הפרוגרסיבים", אומר אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות ומו"ל השבועון "המשפחה", המלווה כבר שנים את נושא השתלבות החרדים בשוק העבודה. "מאז המלחמה הדבר השתנה, לגבי גברים וגם נשים, והיום קיימת יותר מודעות שהחברה החרדית יכולה לתת את המספרים הגדולים של כוח אדם כמענה לאתגרי הטכנולוגיה של מערכת הביטחון".
אין ספק שאחרי 7 באוקטובר המערכת הביטחונית תזדקק לכוח אדם גדול יותר. רפאל, לדוגמה, הודיעה לאחרונה על כוונתה לגייס כ-2,000 עובדים ועובדות חדשים. איריס הולצקן, מנהלת יחידת חות"ם וממונה על הגיוון התעסוקתי ברפאל, משוכנעת שתהיה בתוכם נוכחות משמעותית של נשים חרדיות.
פלאי: "מנקודת מבט חרדית, תחומי ההייטק הביטחוניים מתאימים יותר מגוגל, פייסבוק או המדיה החברתית, בגלל התכנים. עם זאת, היכולת שלנו להביא מסות גדולות של עובדות תלויה גם בהגדרות. חשוב לא להגדיר את העובדות כחלק אינטגרלי ממערכת הביטחון, לא לשווק זאת כהשתלבות בגיוס, בצבא ובביטחון – שיח שהחברה החרדית מאוד רגישה אליו".
האתגר הוא למצוא פתרון העסקה שיחמוק מהמלכודות האלה. "התוכנית צריכה להיות מתחשבת, גמישה בהעסקה ובשכר, שכן המערכת הביטחונית נחשבת לכזו שמעניקה שכר צנוע בהשוואה למערכת הפרטית בתחום ההייטק. עם זאת, היא נתפסת כמעסיק יציב וסולידי יותר, והשורה שהיא מעניקה ברזומה מסייעת רבות להמשך ההשתלבות בשוק העבודה", אומר בכיר חרדי שעוסק בתחום ומוסיף: "הנשים מצידן מתלהבות מעבודה במסגרות המאפשרות לתרום להצלת חיים. אבל בעוד שמערכת ההייטק האזרחית עשתה מהלכים מורכבים בהתאמה לצורכי החרדיות – ישיבה בחדרים נפרדים מגברים, פטור מבילויים מעורבים ועוד – מערכת הביטחון צריכה עדיין להבשיל מהבחינה הזאת, כי הפוטנציאל אדיר".
עמותת עתידה הוקמה ב-2013 כפיילוט. המנכ"לית והמייסדת היא אסתי סלומון (46), יזמת חברתית חרדית מבית-שמש, אם לארבעה וסבתא לשתיים, בוגרת 'הסמינר הישן' בירושלים. בגיל 30 היא התחילה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, "כי שם אפשר לעשות תואר בלי בגרויות", השלימה בי-איי בפסיכולוגיה ואם-איי במדעי החברה, ואת נושא הדוקטורט שלה, באוניברסיטת בר אילן, היא מקדישה ל"נשים חרדיות בצה"ל".
איך הגעת לתוכנית הדסים?
"היה חשוב לי כאישה חרדית לסייע לנשים חרדיות. זיהינו את המחסור במתכנתים וגם את הנכונות של חברות למצוא פתרון בכבוד לנשים מההארד-קור החרדי. יחד עם צוות מומחים גיבשתי שלד של תוכנית. פירסמתי מודעה שדרושות נשים חרדיות לתפקידי פיתוח. הגיעו עשרות פניות. בסוף 13 מהן סיימו את תהליך המיון וההכשרה והרכיבו את המחזור הראשון. שליש מהן, כולן נשות אברכים, עדיין עובדות בתפקידי פיתוח בכירים ביחידות הייטק בבסיסים צבאיים. כשאני שואלת מדוע אתן לא עוזבות, בחוץ הרי מציעים לכן משכורות פי כמה יותר גבוהות, התשובה החוזרת היא: אני מרגישה שליחות. מצילה כל יום חיי אנשים".
7 צפייה בגלריה
אסתי סלומון, מנכ''לית עמותת ''עתידה''. ''היום זה הולך ונעשה קל יותר''
(צילום: מור קופלר)
אחד החסמים הקשים שעמדו בפני התוכנית בשלביה הראשונים, היה ניסיון המערכת הביטחונית לצמצם תקנים, בעוד שהנשים החרדיות – כיוון שאינן מגויסות ואינן עובדות צה"ל אלא עובדות של משרד הביטחון – נכנסות על תקנים של עובדות חיצוניות. בנקודה זו חבר אליה עו"ד משה מורגנשטרן (49), בוגר ישיבת איתרי, נשוי + 3, חבר מועצת עיריית בני-ברק, וסרן במילואים שמשרת במלחמה זו במחנה שורה. הוא התעניין באפשרות לשלב בתוכנית את בתו, בוגרת תואר במחשבים במכללה חרדית. הבת עברה בהצלחה את המיונים אבל לא הצליחה לקבל תקן.
מורגנשטרן: "נפגשנו עם הדרגים הגבוהים ביותר במשרד הביטחון, עם שרים שיש להם קשר אפילו עקיף לנושא, חברי כנסת חרדים וחילונים. הסברנו שמדובר בסיפור שכולם מרוויחים בו, אם יבוצע נכון. הפיילוט שנעשה הרגיע אותנו שאכן ניתן לעבוד בתנאים שאנחנו מכתיבים: ישיבה נפרדת מגברים, מזון מותאם, העובדת לא תשתתף בטקסים, טיולים, ימי כיף. זה מאתגר. לא כל מקום עבודה במערכת הביטחונית יכול לעמוד בזה.
"אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבמקומות העבודה לא יודעים כלום על העולם החרדי. אנחנו עושים להם סיורים בבני-ברק, מפגשים עם משפחות, הרצאות על המגזר, עשה ולא תעשה, עונים לשאלות, גם מוזרות בעינינו, כמו למשל: 'עובדת ילדה, מותר לי לומר לה מזל טוב?'"
סלומון: "היום זה הולך ונעשה קל יותר, כי יש יותר נשים חרדיות במקומות האלה. והם לא עושים להן טובה. כבר במבחנים הראשונים, שהיו זהים למה שעוברים כל הצעירים/ות המועמדים לעבודה בפיתוח, הן הדהימו בתוצאות שאליהן הגיעו. הבוחנים התחילו לדבר על 'אוקיינוס כחול' (אסטרטגיה של מציאת שווקים לא מנוצלים – ש"ח) – הפוטנציאל המדהים של הנשים החרדיות".
7 צפייה בגלריה
עו"ד משה מורגנשטרן, סמנכ''ל עמותת ''עתידה''. ''לא כל מקום עבודה יכול לעמוד בזה''
(צילום: יוסי רוזנבוים)
עד היום השתלבו בעבודה שלושה מחזורים של עתידה. התקן לכל משרה הוא לשנתיים וזהו, אין ודאות שיוארך בהמשך. "גם מי שלא תתקבל סופית לעבודה, מקבלת בפועל הכנה לשוק העבודה", מציינת סלומון. "הייתי רוצה שהמדינה תאפשר לנו יותר תקנים שיאפשרו העסקה גם אחרי שנתיים, שיבינו את חשיבות התוכנית".
ההייטקיסטיות החרדיות זוכות לשבחים. נצ"מ רמי ברכיהו, הרב הראשי למשטרת ישראל, האחראי על הקשר עם העובדות החרדיות: "מאוד מרוצים מהעבודה של הנשים, מהרמה, מהמסירות. התפקיד שלהן נוגע לפעמים בפיקוח נפש. הן עובדות בעיקר בירושלים, באגף האחראי על טכנולוגיה ומידע, ומגיעות מירושלים, ביתר עילית, מודיעין עילית".
סיון חבר, מהתעשייה האווירית: "בשנתיים האחרונות צירפנו כל שנה למעלה מ-20 עובדות חרדיות, בשיתופי פעולה עם מיזם קמא-טק (העוסק בשילוב חרדים בהייטק – ש"ח) ומכון טל (מוסד אקדמי לנשים חרדיות – ש"ח), ואנחנו מתחילים בשיתוף פעולה עם 'עתידה', מה שיגביר את הקצב. אנחנו מתכוונים למנף את הסיטואציה של המלחמה שנוצרה לצערנו ולתת אפשרות ליותר נשים חרדיות להיקלט. הציבור החרדי הוא הציבור עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לשוק העבודה. אלה נשים שהן ליגת על. יש לנו נשים מיניקות שעובדות שמונה ואפילו עשר שעות ביום כשצריך. החריצות, התוצרים, המחויבות לעבודה, היכולת לשקלל כל דבר – לא מובנים מאליהם".
מנכ"ל המפעל שמפתח עבור צה"ל מערכות המשתלבות בכיפת ברזל אומר לנו: "המועסקות החרדיות מגיעות בדרך כלל בשיטת חבר מביא חבר. אנחנו מאוד מאוד אוהבים אותן ורוצים להגדיל את מספרן, למרות החסרונות בעיקר בשלבים הראשונים בתחום ההכשרה. הן מדהימות, עושות עבודה מדהימה, בעלות רצון עז להצליח. הן אומנם יוצאות יותר לחופשות לידה, יש להן יותר ילדים, אבל אנחנו יודעים להסתדר. יש להן יתרונות רבים. הן לא מתעסקות בפייסבוק וטיקטוקים שמסיחים את דעתן, משרות אווירה טובה, ונשארות לאורך זמן".
למרות זאת, לא קל לחרדיות להשתלב בהייטק הביטחוני. "הן מגיעות ללא ניסיון, ללא שירות צבאי וללא רזומה של שירות ביחידות ההייטק הנחשבות, בלי קשרים של רשתות חברתיות, ועם פער בכישורים וגם פערים תרבותיים", מסבירה סלומון. עו"ד מורגנשטרן: "בשוק העבודה נשים מוחלשות יותר מגברים, וחרדים יותר מחילונים. תחברי אחד ועוד אחד, וברור לך מה הסיכוי של בוגרת סמינר חרדי שרק למדה, אין לה תואר וקשרים, לעומת בחורה בת 20 שהייתה קצינה ב-8200. זה הופך את הנשים החרדיות לאחרונות ברשימת המתחרות על משרות לעבודה בהייטק ולראשונות בין המפוטרות".
7 צפייה בגלריה
סיון חבר, התעשייה האווירית. ''הציבור החרדי הוא הציבור עם הפוטנציאל הגבוה ביותר לשוק העבודה''
(צילום: אביגיל עוזי)
כל מקומות העבודה שעימם שוחחתי מודעים לצרכים המיוחדים של המועסקות החרדיות. "אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים", אומרת איריס הולצקן מרפאל. "הן מגיעות עם השכלה בסיסית בתחום ואת השאר לומדות במהלך העבודה ומגיעות רחוק. האתגר הוא איך להגדיר למנהלים אחרת את הדרישות בגיוס עובדים. אנחנו אומרים להם: תבחנו את המועמד/ת לפי הפוטנציאל, יכולות חשיבה ולמידה אנליטית. קליטה נכונה שלהן גם מתבטאת בעבודה שלנו עם עמותות מתמחות, עם מנטוריות חרדיות חיצוניות שמסייעות. גם פיתחנו תרבות של הכלה – פתרונות למחזיקי טלפון כשר, אינטרנט כשר לפגישות זום לעובדות שאין להן אינטרנט בבית".
בתעשייה האווירית וברפאל מאפשרים ישיבה של העובדות בנפרד ומקפידים להביא פעילויות שיתאימו להן, כמו הרצאות רבנים, סיורים בקברי צדיקים. לאחרונה פתחו מסעדה איטלקית חדשה לעובדים בכשרות גבוהה יותר מזו של חדר האוכל הסטנדרטי, כדי שגם העובדות החרדיות יוכלו ליהנות בה. לסופרמרקט הקטן לעובדים הוסיפו מצרכים בהכשר בד"ץ. בנות תוכנית "הדסים" מקבלות אוכל בהכשר בד"ץ העדה החרדית בירושלים. בחודש הבא מתחילים בתעשייה האווירית בפיילוט יחד עם חברת "נתיב", המתמחה באינטרנט מסונן, שבו ייבדק האם העובדות יוכלו לבצע את המשימות שלהן במסגרת אינטרנט מסונן, שלא מאפשר גישה לאתרים רבים. במקומות שונים משתדלים לאפשר לעובדות חופשות בחגים ובמועדים שפחות מקובלים בקרב חילונים, כמו תשעה באב וחופשות "בין הזמנים" בקיץ.
שרה מרפאל מציינת את החינוך החרדי המדגיש צניעות, שבעקבותיו המועסקות החרדיות הן יותר "תמימות, פחות יודעות להביע את עצמן, להידחף, להתקדם, לא יודעות למכור את יכולותיהן או לדרוש שכר, גם מרצון לשמור על מקום עבודתן". על כך אומרת הולצקן: "אני בהחלט רואה את הקושי שלהן לעמוד על זכויותיהן. אז אנחנו דואגים להן, יושבים איתן על טבלאות השכר. אם כי הבעיה הולכת ויורדת ככל שגדלה ההשתלבות במערכת".
איך מגיבים בסביבה החרדית לעבודתן של הנשים במערכת הביטחון? שרה מרפאל לא מהססת לספר היכן היא עובדת. "מניסיוני, איך שאת מתייחסת לעבודתך, כך הסביבה שלך מתייחסת. אבא שלי ז"ל עבד ברפאל", היא מפתיעה, "כילדה הסתכלתי בהערצה על השתלבותו ועל מקום עבודתו, שנראה לי מקום קסום שאנשים חכמים עובדים בו על דברים סודיים. לא העזתי לחלום שאני אשתלב בו. התעשייה הביטחונית נתפסת בסביבה שלי כמקום מאוד רצוי, יציב ונוח. הפכתי לכתובת לשאלות בנושאי תעסוקה. גם הילדים שלי, כולל בחור הישיבה, לא מסתירים איפה אמא עובדת. גם הם הפכו כתובת לשאלות, במיוחד כעת במלחמה. חברים של בן הישיבה מתעניינים בכיפת ברזל.
"אני הייתי החרדית הראשונה והיחידה ברפאל. בשמונה השנים האחרונות מספר הבנות החרדיות במערכת גדל מאוד, וזה בולט בשנה האחרונה, שבה התחילו לדוגמה להפעיל הסעה נפרדת לעבודה ל-20 עובדות חרדיות באזור מגוריי, רובן נשות אברכים. כאם לחמישה בגילאי 4 עד 17, חשובה לי מאוד מערכת הסעות שמתחשבת בצרכים של האמהות – מתי הילדים יוצאים למוסדות הלימוד, מתי חוזרים".
נ', 31, בוגרת סמינר, אם לארבעה ואשת אברך, עובדת כמהנדסת בחטיבת טילים וחלל בתעשייה האווירית. "הסביבה שלי מעריכה את זה שאני מצליחה לפרנס בכבוד", היא מספרת. "לא חששתי. החשש היחיד היה להוכיח את עצמי. בסביבה המשפחתית שלנו יש גם קרובים חילונים, ולמדתי לכבד את האדם באשר הוא ולנהל שיח גם כאשר לא מסכימים".
עובדת הייטק חרדית באחד המפעלים הביטחוניים המסווגים אומרת: "בסביבה שלי חלק יודעים מה מקום העבודה שלי וחלק לא. בדרך כלל אני אומרת שאני עובדת בהייטק. היום מסתכלים אחרת. גם בחברה החרדית יש אווירה שרוצים לעזור לחיילים, מתפללים שיחזרו בשלום, ויותר מעריכים את מה שאני עושה. אבא שלי אומר לי: מתי את מפתחת תוכנה שהורגת את סינוואר?" היא צוחקת, אבל מסרבת להצטלם, אפילו לא מאחור. שלא יזהו.
ת', 25, נשואה ואם לשניים מבני-ברק בעלת תואר בי-איי במחשבים, עובדת בתעשייה האווירית כמהנדסת בחטיבת תעופה. הסביבה החרדית שלה היא סביבה של אנשים עובדים, ומקבלת זאת בברכה. "יש גוונים שונים במגזר החרדי", היא אומרת.
ג'יל גייד, מייסד ומנכ"ל קרוס ריבר, התומכת במאות אלפי שקלים ב"עתידה", שתקציבה – שעמד ב-2022 על כ־1.5 מיליון שקל – מגיע מתרומות, מאמין מאוד בהשתלבות הנשים החרדיות בתחום הטכנולוגי בעולם הבטחוני: "האוכלוסייה החרדית בישראל היא מאגר כישרונות עצום ובמיוחד בתעשיית ההייטק. כשחקן בזירת ההייטק הישראלית, זו אחריותנו לקדם ולפתח קריירה והזדמנויות לכולם. עתידה מגלם אחריות שכזו ואנחנו גאים לשתף איתו פעולה".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.12.23
