כבר חודשיים שרס"מ שיר בר, חוקרת במשטרת מחוז תל־אביב, מקבלת תלונות מסוג שלא נתקלה בו במהלך שמונה השנים שבהן היא עובדת כחוקרת: צמד צעירים מוכר דסקיות למען החטופים במספר קבוצות ווטסאפ של שכונות מגורים במרכז הארץ, ומתחייב שהכסף יועבר כתרומה למאבק המשפחות, אבל נעלם עם הכסף. רס"מ בר לקחה ללב את הסיפור, גם בפן האנושי וגם בפן הפלילי, והחליטה להבין מי עומד מאחורי העוקץ החדש, שהתפתח על גב קורבנות המלחמה. "אני משרתת במפלג הונאה תל־אביב, לכאן מתנקזות עבירות ההונאה שמתרחשות בכל תחומי המחוז", היא מספרת תוך כדי סיור במסדרונות תחנת המשטרה. "בסוף אוקטובר התחלנו לקבל תלונות שהשאירו את כולנו בהלם. בזמן שכל המדינה עוזרת ותומכת בכל מי שנלחם ומחבקת את משפחות החטופים, ודווקא כשגל הפשיעה נמצא בירידה במחוז בעקבות המלחמה, הגיעו תלונות על האנשים האלה, שמפרסמים לינק שבו אפשר לקנות דסקיות ב־40 שקל, תרומה למטה החטופים. האנשים נעלמו, והדסקיות לא הגיעו מעולם".
ניסו להתקשר או לשלוח להם הודעות?
"שלחו והתקשרו, ובהתחלה עוד ענו, אמרו שהכסף יועבר בהמשך, אבל בסוף נעלמו לגמרי. אספנו כמויות של תלונות שהוגשו בתחנות משטרה שונות באזור תל־אביב, והגענו לזוג צעיר מפתח־תקווה, הוא בן 23, היא בת 20. הבחור טען שהתכוון למכור דסקיות אבל לא הצליח להשיג אותן, לא ידע איך לצאת מזה, הבין שהסתבך, ונעלם לקונים עם אלפי שקלים. בנוסף, הוא פנה בפרטי לאישה שהזמינה ממנו כמות של דסקיות, וביקש להתחבר לפייבוקס שלה כי 'הייתה בעיה בהעברה של הכסף'. היא נתנה לו פרטים והוא משך לה 7,000 שקל. במזל פייבוקס הצליחו לעצור את ההעברה בזמן.
"היה לי חשוב לקחת את התיקים האלה על עצמי. עבדתי ימים כלילות. לא היה פשוט להגיע אליהם והחקירה הייתה מאוד מורכבת. לפעמים תיקים של הונאה הם הרבה יותר קשים מתיקי רצח. פה פעלו נוכלים מאוד מתוחכמים שהטלפון שלהם הוא טלפון בלי בעלים, והמשתמש שלהם בכל קבוצות הווטסאפ היה פיקטיבי. לקח חודש להגיע אליהם, והחקירה עדיין מתנהלת. למפלג ההונאה היה מאוד חשוב, מבחינה ערכית, לפענח את התיק הזה".
מה עושים כדי לשמור על עצמנו כשאנחנו תורמים בימים אלה?
"לתרום דרך גופים מורשים – למשל דרך מטה משפחות החטופים, ולא דרך קבוצת פייסבוק, ווטסאפ, פייבוקס, ששם נעקצים הכי הרבה. הדסקיות למשל יוצאות מהמטה, אז אפשר לפנות אליו ישירות כדי לקנות אותן. יש הרבה מאוד עמותות רשומות שלוקחות חלק במאמץ המלחמה, ועדיף לפנות אליהן ישירות, אפילו לא לחכות שיפנו אליכם".
המקרה הזה הוא רק קצה הקרחון של תופעה שהתגלתה בחודשים האחרונים – ניצול ציני של המלחמה לביצוע מעשי הונאה ועוקץ באזרחים תמימים. זה כולל בין היתר התחזות לגופים רשמיים של המדינה שמעניקים לכאורה סיוע ממשלתי, התחזות לבנק ישראל, לבנקים, למשטרה, לגופים שתורמים לצה"ל, למד"א, לזק"א, והשיא — התחזות למטה החטופים, ובראש עומדת ההתחזות ליפעת זיילר, בת הדודה של שירי ביבס, שהיא, בעלה ירדן ושני ילדיהם כפיר ואריאל נמצאים כבר כמעט שלושה חודשים בשבי החמאס. על פי החשד, המתחזה פנה לאנשים בווטסאפ וביקש תרומות בשם משפחת ביבס עבור המאבק להשבתם. זיילר הגישה תלונה במשטרה, והנושא עבר לחקירת מחוז מרכז.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
זה לא המקרה היחיד. בחודש שעבר התפרסם גם סיפורה של ידידת משפחתו של גל דלל, שאחיו גיא נחטף לעזה, לאחר ששני האחים בילו יחד במסיבה ברעים. בעוד גל מתראיין לתקשורת הזרה ויוצא לחו"ל כדי לעשות כל מה שהוא יכול כדי להחזיר את אחיו הביתה, שמעה הידידה כי הוא "מגייס כסף", ותרמה לו אלפי שקלים. לתדהמתה היא גילתה שלא היה ולא נברא, גל לא ביקש תרומות, והיא נפלה קורבן להונאה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"זה דבר נורא", אומר חיים רובינשטיין, דובר מטה משפחות החטופים. "במקום להתעסק במאבק להחזרת היקרים שלהם, המשפחות נאלצות להתמודד עם גורמים מפוקפקים שמנצלים את המצב לרעה. אנחנו מצפים מהמדינה לפעול במיידי נגד שרלטנים שמנצלים את הטרגדיה הלאומית ואת המשפחות היקרות כדי לשלשל לכיסם כספים במרמה. ניצול משפחות שכל החיים שלהן התהפכו ברגע אחד זה דבר נבזי. אין מילים לתאר את הצער שאותם נוכלים גורמים למשפחות היקרות".
איך אפשר להיזהר מנוכלים כאלה?
"מי שרוצה לעזור למשפחות לא מבקש כסף על כך. התרומות שאנחנו אוספים באמצעות הדסקיות והצמידים, מאה אחוז מהכסף הזה הולך לתרומה למשפחות, 21 מיליון שקל כמעט גויסו עד כה. העצה הכי טובה היא לא להעביר כספים לבקשות מאנשים פרטיים שמגיעות דרך קבוצות בווטסאפ או עמודים פרטיים בפייסבוק".
מקרים נוספים הם של נוכלים שמתחזים למפונים מהצפון ומהדרום, מספרים כי הם מתמודדים עם קשיים כלכליים רבים מאז המלחמה ומבקשים ברשתות החברתיות עזרה כספית. בשורה של מקרים שנחשפו לאחרונה נפלו בפח אזרחים שרק רצו להתגייס ולתרום — והעבירו לאותם נוכלים סכומים שנעים בין מאות לאלפי שקלים.
ויקטוריה (שם בדוי), בת 78: "בעלי היה בדיוק בניתוח. התקשרו מה'משטרה' ואמרו שאני ברשימה של אזרחים שמעבירים כסף לפלסטין וצריך לחקור אותי. אמרו שאראה בחדשות מה קורה במדינה בגלל זה. מיד שיתפתי פעולה"
בחסות המלחמה, גם ההונאות נגד מבוגרים וקשישים, במיוחד כאלה שאינם דוברים עברית היטב, מתגברות – תוך ניצול ציני ואכזרי של המצב. אל ויקטוריה (שם בדוי), בת 78, התקשרו מתחזים, הציגו עצמם כחוקרי משטרה, והצליחו לגנוב ממנה כמעט מאה אלף שקל. בקול חנוק היא מספרת: "זה קרה ב־30 באוקטובר. באותו יום היה הניתוח של בעלי, בגלל זה אני זוכרת. דאגתי לו. ואז התחילו להתקשר אליי. הראשונה התקשרה מישהי מהבנק, בדיוק אותו המספר של הבנק שלי, ושאלה שאלות, לא קשות, ואז אמרה שאני נמצאת ברשימה של אזרחים שמעבירים כסף לפלסטין ושצריך לחקור אותי. מאוד דאגתי מזה ומיד שיתפתי פעולה. ואז התקשר אליי מישהו שסיפר שהוא חוקר מהמשטרה בשם יעקב יעקבי, סיפר שהוא עובד 12 שנה במשטרה ושאפשר לסמוך עליו. הם התקשרו כמה פעמים מאותו מספר ואמרו שהמצב מאוד מסוכן ושאראה בחדשות מה קורה במדינה בכלל הכספים שמועברים. יומיים היינו איתם בשיחות. הם הצליחו להשפיע עליי. אמרו שיפגשו אותי לחקירה ברגע שאחזור מבית החולים. בעלי אמר שאחרי שיתאושש מהניתוח הוא מסכים להיפגש איתם רק בבית שלנו או במשטרה. הם התקשרו בלי הפסקה, לא פעם ביום, כל כמה שעות. איימו עליי שאם לא אשתף פעולה אכנס לכלא על ריגול. התקשרתי למשטרה וניסיתי לבדוק עוד פרטים על יעקב יעקבי, אבל במשטרה אמרו שאין להם מה לעשות עם זה, שאתקשר לבנק. בבנק אמרו לי שמבחינתם הכול בסדר בחשבון שלי. סיפרתי שמתקשרים אליי ומאיימים עליי בכספי טרור, הם אמרו שיבדקו, אבל חזרו ואמרו שאין שום דבר חשוד. אבל אני בשלב הזה כבר עשיתי טעות נוראית ונתתי ליעקבי הזה את כל פרטי החשבון שלי".
ומה קרה בחשבון?
"הם לקחו ממני את כל הכסף שהיה לי בחשבון, 98 אלף שקל. הרגשתי כל כך קשה, אני פוחדת מאז לענות לטלפון, בטראומה מכל שיחה, אפילו לקופת חולים פוחדת לענות. זה כל הכסף שיש לי בעולם, לבעלי ולי. ואני מרגישה אשמה, איך האמנתי? אני מורה לאנגלית, לימדתי, עבדתי, אישה עם ראש על הכתפיים. איך יכולתי להיות כזו תמימה? העברית קשה לי, ובגלל זה היה לי קשה להתנהל מולם. אבל מה שהכי גרם לזה לקרות זה הלחץ מהמלחמה, שמאוד השפיע עליי. הם כל הזמן אמרו לי בטלפון שמה שקורה בלחימה הוא חלק באשמתי. בגלל כספי הטרור שלי. והרגשתי באמת פחד".
עוד שיא בלתי ייאמן של עבריינות המלחמה הצינית הוא גניבת רכוש מבתים פרטיים של תושבי העוטף המפונים, או מבתי משפחות הנרצחים והחטופים. השבוע נעצרה על ידי מרחב דרום חוליית עבריינים ממרכז הארץ שגנבה עשרות רכבים של משפחות מפונות בחודש הראשון למלחמה. אחד מקורבנותיה הוא אבי (שם בדוי), בן 46, תושב בארי, אב לארבעה, שעבר את הגיהינום של 7 באוקטובר בממ"ד עם משפחתו. כחבר כיתת הכוננות הוא נשאר לשמור ביישוב, אחרי שפינה את משפחתו ואמד את נזקי הרכוש בביתו. הרכב של המשפחה היה מחורר כולו מכדורי המחבלים אבל עדיין פעל, ואבי רצה להשמיש אותו לצורכי המשפחה שפונתה לים המלח. הוא מספר: "הגשתי תלונה למס רכוש, ואז ביקשתי שגרר יבוא לקחת את הרכב לטיפול. הודיעו לי שאין כניסה של גררים לאזור כרגע, אז חיכיתי בסבלנות, ובינתיים חוליית עבריינים עם גרר משלה, עם מדבקות פיקוד העורף על דלתות הגרר, באה וגנבה את הרכב. אחר כך המשטרה מצאה את הרכב בשטחים.
11 צפייה בגלריה
כנופיית עבריינים גונבת מכוניות בעוטף בעזרת גרר עם מדבקה מזויפת של פיקוד העורף
(צילום: צילום מסך)
"החוויה היא נוראית. זה רכב משפחתי. להשיג אחד חדש גדול לוקח זמן. הגשנו תלונה למשטרת אופקים והם העבירו מיד לימ"ר נגב ועשו עבודה מאומצת כדי למצוא את הרכבים. אבל מכל האירוע נשארה תחושה קשה – ביזה משטח צבאי סגור? במצב מלחמה? בבארי היו אירועי גניבה חמורים. למרות שהיו ביישוב למעלה מאלף חיילים, המקום היה בעצם מופקר. עכשיו אנחנו בכיתת הכוננות נמצאים פה יום יום, כי היינו חייבים לבלום את זה. רק חברי קיבוץ שמציגים תעודה נכנסים".
קובי הרוש, דובר מרחב דרום, מסביר שהאירוע של גניבת הרכבים היה רק חלק ממחול הגניבות שהתרחש בדרום בימים הראשונים של המלחמה ונמשך עד היום: "לצד פעילות הביטחון השוטפת המוגברת, ומתן מענה לכל אירוע בתחומי המחוז, הורה מפקד מחוז הדרום, ניצב אמיר כהן, לטפל באופן חסר פשרות בפשיעה ובעבירות רכוש שנעשות תוך ניצול המצב הביטחוני בגזרת עוטף עזה, ובפרט עבריינים הבוזזים רכוש של תושבי היישובים שפונו".
ספר על החוליה שתפסתם.
"הגשנו לפני יומיים כתב אישום נגדם. זו קבוצת אנשים – יהודים ממרכז הארץ – שהתחזו למתנדבים שבאים לעזור לצה"ל לפנות רכבים של מחבלים וציוד מכל אזור הדרום. הם ניצלו שעת כושר, נכנסו וגררו רכבים של מפונים. בין היתר גנבו רכב של משפחה שנרצחה כולה ואחד ממנה חטוף, והעבירו לשטחים, תוך כדי זה שהם מנצלים מתנדבים אחרים, אמיתיים, שמסייעים להם בהעברה ולא יודעים שהכול גנוב. זו חקירה שאנחנו מנהלים מתחילת הלחימה. לפני חודש עצרנו אותם בבתים שלהם, ולפני יומיים הוגש כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. לקחת רכוש של אנשים חטופים או נרצחים בזמן מלחמה זו עבירה נבזית, ואנחנו מטפלים בזה מכל הלב".
אפילו ראש עיריית ראשון־לציון, רז קינסטליך, היה קורבן עקיף למעשה התחזות. בהודעה שנשלחה, כביכול, מטעמו לפני כמה שבועות נכתב כך: "תושבי ראשון־לציון היקרים, בשעה טובה אחרי מאמצים רבים הינכם זכאים למענק חד־פעמי של המדינה בסכום של 1,500 שקל לכל נפש ולא יותר מ־10,000 שקל למשפחה. בנוסף, כל משפחה זכאית לכרטיס אשראי רב פעמי נטען בסך 3,000 שקל לקניות ברמי לוי שיווק השקמה. ניתן להגיש את הבקשה בלינק המצורף החל מים ראשון. יחד ננצח, בברכה רז קינסטליך". להודעה צורף לינק, ותושבי ראשון־לציון – שקיבלו עזרה במהלך הלחימה מהעירייה בכל מיני תחומים והאמינו גם הפעם – נכנסו אליו, הכניסו פרטים, ונעקצו באלפי שקלים.
"לצערי, גם בתקופה כזו אנשים לא בוחלים באמצעים", כועס קינסטליך. "מזהים סיטואציה שקיימת, שבה כל הרשויות מחזירות כספים בגין ארנונה ותשלומי מענק כדי לעזור לתושבים ולחיילים שלנו שבלחימה, ומנצלים את זה בדרך הכי קשה שיש. 1,500 שקל נשמע סכום החזר הגיוני, ואנשים נפלו. הגשתי תלונה במשטרה ואני מקווה שמחלקת הסייבר תגיע לאותם אנשים. ואני יודע שזה קורה בעוד רשויות. מזל שהתגובה המהירה שלנו מנעה אירוע יותר גדול".
ניצב בדימוס, דני חן, המנהל האקדמי של תוכניות הסייבר בבית הספר ללימודי המשך של הטכניון, לא מופתע מהיקף התופעה המכוערת. "עוקצים היו מאז מעולם, עוד לפני העידן הטכנולוגי והרשתות החברתיות", הוא אומר. "אבל אין ספק שהטכנולוגיה היא שדה שמוסיף עוד מעגלים רבים לעולם ה'עוקצים'. במהלך המלחמה אנחנו רואים תהליך ישראלי כל כך יפה של עזרה הדדית ועשרות יוזמות, פרטיות וארגוניות, לגייס כספים, ציוד או סיוע בשלל תחומים לאוכלוסיות שונות. לצערנו, המלחמה היא גם קרקע פוריה והזדמנות גדולה לעוקצים רבים".
באיזה מקרים אתם נתקלים?
"בתחום הטכנולוגיה והסייבר יש עלייה בסוגים כמו עוקצים פרטיים: אנשים שמשתמשים ברשתות החברתיות כדי לגייס כספים עבור מטרה פיקטיבית, פנייה לאנשים בזהות שקרית כמו בן למשפחת חטופים, בנק או משטרה במטרה לקבל פרטי חשבון או פרטים אישיים אחרים. הסוג השני והרוחבי יותר הן מתקפות הסייבר המאורגנות המהוות זירה בפני עצמה של המלחמה. הן מגיעות לרוב מחוץ לישראל ומאיימות לשתק בני חולים, את חברת החשמל או כל גוף אחר במדינה".
איך אפשר להתגונן מנוכלים?
"בראש ובראשונה מודעות והסברה, ברגע שנהיה מודעים יותר לאפשרות שגם מאחורי SMS תמים יכול לעמוד נוכל, נדע להתגונן בצורה אפקטיבית יותר. כלל הברזל הכי חשוב הוא לא למסור פרטים אישיים בטלפון, במיילים או בהודעות ווטסאפ. זה כלל ההגנה הכי חשוב".
ויקטוריה שנעקצה ב־98 אלף שקל היא לא היחידה שרמאים ניצלו את גילה המבוגר כדי לגנוב ממנה כספים. דבר דומה קרה לאמו של רומן (שם בדוי). הוא גויס בתחילת המלחמה למילואים, ובזמן שהיה שם ולא יכול היה לפקח מה קורה בבית, נגנבו מאמו, סשה (שם בדוי), בת 75, שגרה בפתח־תקווה, 49 אלף שקל על ידי נוכלים שהתחזו לנציגי הבנק והמשטרה. רומן, שחושש לבריאותה של אמו, שנמצאת במצב רפואי לא פשוט מאז שקרה המקרה, מספר: "במשך כמה חודשים אמא שלי לא הצליחה להיכנס לאתר של הבנק שלה, אז החלטנו לגשת לבנק. בסניפים החדשים יש מבואה עם כל הכספומטים, ולידם יש פקיד. הפקיד שאל אותה, מול כל הלקוחות שעמדו שם, מה הבעיה וביקש פרטים שלה, ומישהו שהיה שם כנראה הקשיב וקלט את השם והכתובת וכו'. למחרת היא קיבלה שיחה מה'ביטחון' של הבנק. אמרו שמישהו מנסה לעשות העברה של 25 אלף שקל מהחשבון שלה, ובמזל עלו על זה. האיש בטלפון אמר לה שמתנהלת חקירה סמויה עם המשטרה, כי כנראה פקידים בתוך הסניף מעבירים כסף לחשבון שלה ואז מושכים אותו כדי להעביר לעזה למטרות טרור, והיא חייבת לעזור לעצור את זה, אחרת תסתבך בצרות. אחריו התקשר בווטסאפ מישהו עם מספר מזוהה ועם סמל של המשטרה על הצג. הוא הסביר לה שכדי לעצור את המהלך היא חייבת להוציא את כל הכספים שלה מהחשבון. הוא הוסיף שישלחו לה מונית כדי לקחת ממנה את הכסף, והוא יופקד בחשבון חדש ומוגן. יום אחרי יום שלחו אותה להוציא כספים במזומן מחשבונה, ואספו אותם ממנה במונית. כשנגמרו הכספים הם הפעילו מניפולציות נוספות כדי שתיקח גם הלוואה ותעביר להם את הכסף. ותביני, אני שותף בחשבון הבנק שלה, והבנק נתן לה הלוואה בלי להחתים אותי. כשעליתי על זה אחרי חודש, כי נגמר לה כל הכסף, הבנתי מה קרה. אני תמיד מזהיר אותה מזה, אבל הייתי במילואים ובגלל הלחץ של המלחמה ובגלל שהיא לבד, היא נתנה פרטים. תוסיפי לזה מנטליות סובייטית, שאצלנו כשמישהו סמכותי מתקשר, אתה מציית".
איך הם הצליחו לשכנע אותה לקחת הלוואה?
"כל הזמן הדגישו שהיא תחת חקירה סמויה מאוד מסוכנת, שמדובר בביטחון המדינה בזמן מלחמה, ושאסור לה לדבר עם אף אחד אחר כי כולנו עלולים לקבל עונש כבד על תמיכה בארגוני טרור. וככה היא לקחה הלוואת 'בן רגע' על סך 16 אלף שקל. הם המשיכו ואמרו לה להגדיל את מסגרת האשראי, אבל בבנק ביקשו חתימה שלי, ואמא שלי עצרה את זה כי לא רצתה שידברו איתי. היא נכנסה למינוס קשה, ולא נדלקה להם שום נורה אדומה בבנק. היא 25 שנה בסניף הזה, בחיים לא היה לה מינוס, אישה שחיה מקצבת זיקנה וסיעוד, ויום אחרי יום החשבון שלה מתרוקן? היא הוציאה סך הכול 49,400 שקל, כולל ההלוואה, ומסרה לנוכלים".
מה עשית כשזה נודע לך?
"פניתי למשטרה, ישבתי יום יום על הטלפון, והיומנאי אמר לי שאין לו מה להגיד, שום תשובה. ואני בצו 8, לא תושב פתח־תקווה, לא יכול להגיע תוך שנייה לתחנה ולחכות עד שמישהו יפנה אליי. עד היום אף אחד לא חזר אליי. חוקר אחד מהמשטרה התקשר פעם, הציג את עצמו ויותר לא שמענו מהמשטרה. אני מפחד שהנוכלים יבואו אליה הביתה, הם יודעים עליה הכול. אמא שלי נשארה בלי כסף, אישה שיושבת בבית, מפחדת מכל דבר שקורה במלחמה, איך אפשר לנצל אותה ככה בתקופה הזו? זה כואב".
גם צעירים מקבלים טלפונים בניסיון להוציא מהם כספים במרמה. אנדרי זכרוב מתלמי אלעזר, בן 33 ומדבר עברית שוטף, הוא אחד מהם, אבל ברגע האחרון הוא הבין שלא כדאי לו לשתף פעולה וניצל. מאז הוא מפיץ את המידע ומנסה להזהיר אחרים דרך פייסבוק. "המתחזים מצליחים להתקשר ממספרי טלפון אמיתיים של בנקים, שאם אתה חוזר אליהם אתה מגיע לבנק באמת", הוא מסביר. "לפני שבוע וחצי התקשרו אליי מבנק מזרחי בנתיבות ואמרו: 'יש כסף שצריך להגיע אליך מאנשים בחו"ל, עזרה כספית בעקבות המלחמה, מה הפרטים שלך, כדי שנוכל להעביר את הכסף'. גם עוד חברה שלי נתקלה בניסיון עוקץ בדיוק באותה צורה, ויש הרבה אנשים מבוגרים שלא מבינים ונותנים את המידע שמבקשים מהם, הרבה אנשים בגיל של אבא שלי, שעלו מרוסיה ואוקראינה. העבריינים האלה מדברים רק ברוסית, ואם הם נתקלים במישהו שמבקש לדבר בעברית, הם מנתקים".
מה עשית עם זה?
"פניתי לבנק ישראל, ליחידה הביטחונית שלהם. אין להם מה לעשות חוץ מלהציע להגיש תלונה במשטרה. אמרו שהעבירו את המידע לכל הבנקים אבל לא יכולים להילחם בזה פיזית. צריך לעשות הכול כדי להביא אותם לדין".
11 צפייה בגלריה
הודעה זועמת ששלח הורה לנוכל שגזל מבנו דמי כיס בסך 200 שקל ל"תרומה"
(צילום: צילום מסך)
לפעמים סיפור הכיסוי הוא "אנחנו נזקקים בגלל המלחמה". בחודש שעבר נתפסו בני זוג מהצפון שניצלו את טוב ליבם ותמימותם של אזרחים וביקשו כספים בסכומים שונים, מעשרות ועד מאות שקלים, בתואנות שונות – הרכב שלהם ננעל והם זקוקים לכסף כדי להגיע לילדיהם ביישובים בצפון, הם זקוקים לכסף כי פונו מביתם בשל המלחמה ועוד. כך הם גזלו בין היתר דמי כיס של קטין, כרטיס אשראי של קשיש, ופעם אף עשו שימוש בבנם התינוק כדי לעורר את רחמם של תורמים, שלהם הבטיחו כי יחזירו את הכסף בביט, אבל נעלמו.
מי שמטפלת מסביב לשעון בעוקצים מהסוג הזה, במיוחד של הקהילה המבוגרת, היא ח"כ מירב כהן (יש עתיד), שהיא גם יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה. ביום רביעי השבוע הוועדה קיימה ישיבה בנושא התגברות מקרי ניצול כלכלי של שורדי שואה וזקנים על רקע המלחמה. נציגי הבנקים והמשטרה אמרו בישיבה שיש התגברות של מעשי מרמה כאלה בחודשים האחרונים. ח"כ כהן אמרה כי יש התגברות במעשים ובחומרת המעשים, "כשיש עושקים שמנצלים את הפחד והחרדה הכללית שהשורדים חווים בימים אלו כדי לנצל אותם".
מתחילת המלחמה מקבלת ח"כ כהן עשרות פניות ביום על גניבות כספים תוך התחזות וניצול מצב המלחמה. "אני מטפלת בסוגיה כבר הרבה שנים, ודווקא לפני המלחמה הייתה ירידה", היא מספרת. "לפני ארבע־חמש שנים יצאנו במאבק גדול והבאנו להתמוטטות של חברות, ואנשים נכנסו לכלא. הייתה ירידה של מאות אחוזים בתלונות אליי ואל הרשות לסחר הוגן. אבל כמו כל דבר, אם לא מטפלים בטיפול שורש, הנוכלים מרימים את הראש שוב. ועכשיו בזמן המלחמה התלונות קפצו באחוזים כל כך גבוהים, והסיפורים שמגיעים אלינו הם נוראיים. כל המתחזים משתמשים בסיפורי כיסוי שקשורים למלחמה. לצד זה אתה רואה בעם ישראל אנשים מדהימים שעוזרים, ונוכלים כאלה, שבאמת אין להם שום ייסורי מצפון, מנצלים את זה. אין יום שאני לא מקבלת פנייה לפלאפון האישי שלי. תלונות על סכומים גדולים שנגנבים, 200 אלף שקל, 300 אלף שקל".
מה הסוגים השכיחים של העוקצים?
"התלונה הכי נפוצה זה העוקץ הרוסי. מתלבשים על אנשים מבוגרים דוברי רוסית. מתחזים למשטרה, נציג בנק, משיגים פרטי חשבון וסיסמה ולוקחים את כל הכסף, ולוקחים הלוואות. הם אומרים שיש השתלטות עוינת בעקבות המלחמה על חשבונות בנקים, וחייבים להבריח את הכסף למקום אחר. מבדיקות ראשוניות, העושקים האלה חלקם לא יושבים בארץ.
"עוד תחום שאנחנו מקבלים עליו תלונות: חברות ישראליות אמיתיות מציעות למצוא לך חסכונות אבודים או כספים שמגיעים לך בגלל המלחמה. אם ימצאו, ייקחו רק אחוז אחד מהרווח. מה שהאנשים לא יודעים זה שהכסף הזה שהם מוצאים – זו הפנסיה שלכם. אנחנו מדברים איתם והם מתחמקים, ונגיע אליהם פיזית בשבועות הקרובים. היו לנו גם מקרים של חברות שמתחזות לקופת חולים ומבקשות כסף. הן יודעות פרטים של הבן אדם כי באמת יש להם מאגר מידע, וזה נראה אמין. שירותי חירום של אמבולנסים שאמורים לגבות סכום סמלי וגובים אלפי שקלים כל חודש".
ח"כ מירב כהן: "אני מטפלת בסוגיה הרבה שנים, ולפני המלחמה הייתה ירידה של מאות אחוזים בתלונות. במלחמה הן קפצו באחוזים גבוהים, והסיפורים נוראיים. כל המתחזים משתמשים בסיפורי כיסוי שקשורים למלחמה"
מה עושים?
"אנחנו פועלים מול בנקים, רשות שוק ההון, הרשות להגנת הצרכן, הפיקוח על הבנקים, ובחלק מהמקרים מחזירים כספים, אבל יש פה עליית מגמה שמחייבת את התכנסות הרגולטורים. השבוע הזמנתי לישיבת הוועדה לטיפול בשורדי השואה את כל הרגולטורים כדי שישמעו ממקור ראשון את המקרים. שייפגשו ויבינו שיש בעיה ואף אחד לא מטפל. הבנקים מקבלים מאיתנו הרבה מאוד עמלות, ויש ביטוח לגנבות – אם גנבו לי כסף שהיה שמור אצלכם, ואני משלמת לכם כדי שתשמרו על הכסף, גם לכם יש אחריות. אישה מבוגרת שיש לה פתאום תנועה של 300 אלף שקל בחשבון, איך לא נדלקת נורה? זה קורע את הלב. צריך לחוקק וצריך להפוך את הענישה ליותר כואבת, אבל הכנסת לא מתפקדת. זה המחיר של זה שתשומת הלב של המדינה נמצאת במקומות אחרים – אנשים נעשקים דווקא בזמן מלחמה".
איך את ממליצה להיזהר?
"אנשים חייבים להיות מודעים, להדריך את ההורים והמבוגרים. כל אחד שמגיע אליכם בפנייה למסור נתונים אישיים, אל תילחצו. תבקשו הכול כתוב. אם זה משטרה או בנק, אמורים להיות מסמכים כתובים שמייצגים אותם. קחו את הזמן, תתייעצו עם בן משפחה או איש מקצוע. אל תיתנו בשלוף מספר כרטיס אשראי וחשבון וסיסמה. בנקים לא מבקשים בחיים נתונים כאלה בטלפון. לא להכניס אנשים לא מוכרים הביתה, לא לפחד לנתק את הטלפון אם מישהו מתקשר שוב ושוב. מישהו אומר שהוא עורך דין? תבררו את זה. ואם קרה משהו, תודיעו מיד לבנק ולחברת כרטיסי האשראי. יש מה לעשות ואפשר לתת מענה אם מודיעים בזמן".
