איך מנכ"ל רשת הצעצועים הישראלית האחראית לכרבע מהמכירות בשוק קונה לנכדה שלו לגו? "פניתי ליבואן הרשמי של לגו וביקשתי מחיר סיטונאי לפריטים שעניינו אותי. אחר כך חיפשתי באמזון, וראיתי שהמחירים שם נמוכים ב-30%, אז פניתי לבני הבכור שגר בארה"ב וביקשתי ממנו שיקנה עבורי שם". את הסיפור הזה מספר בני גרינאפל, מנכ"ל רשתות הצעצועים "עידן 2000 " ו"כפר השעשועים", הפורש בסוף ינואר.
למרות שמדובר בריאיון פרישה, אני לא מתאפקת ושואלת אותו קודם כל על השורה התחתונה והמעצבנת: מדוע מחירי הצעצועים בישראל גבוהים כל כך גם בתקופת המלחמה, כשהמכירות בענף ירדו ברמות של עד 20%, תלוי במוצר, וגם אחרי ההבטחות של משרד הכלכלה על הקלות ביבוא שהיו אמורות להוזיל פלאים את מחירי הצעצועים.
גרינאפל: "מה שהתייקר נכון להיום הוא בעיקר המשלוחים, מ־2,000־3,000 דולר למכולה ל־7,000 דולר, אם כי זה עובד בשיטת הנדנדה: כשהאמריקאים מכים בחות'ים, כמו השבוע, המחירים יורדים ל־5,000 דולר. צעצועים הם מוצר נפחי, כלומר עלות המכולה משמעותית למחיר המוצר הבודד. נכון להיום אין התייקרויות, אבל אני צופה עלייה של 5%־10% בשבועות הקרובים אם המצב יימשך.
"ישראל יקרה לא רק בצעצועים, ולא כי היבואנים והחנויות מרוויחים הרבה", הוא ממשיך, "אלא כי הממשלה מטילה עלויות מטורפות במסים, בדרישות בירוקרטיות. ראי מה קרה לקרפור, שבאו עם כותרות על המחיר הזול — והצרכן משלם. השתתפתי בדיונים למכביר, כשדיברו המון על ההקלות ביבוא. בפועל כשהיבואן רוצה להביא צעצוע, הוא יעבור אלף נפתולים, בעוד שכאשר מישהו רוצה להביא מסין צעצוע עם החומרים הכי רעילים ומסוכנים, הכול יעבור חלק. המחירים יירדו רק כאשר יום אחד תבוא ממשלת החלומות שתבחן בכנות מה התרומה שלה כממשלה ליוקר המחיה בכל התחומים, ותקצץ בעלויות שהיא משיתה על היבואנים ובעלי החנויות".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אבל אלה לא הסיבות היחידות למחירים הגבוהים של הצעצועים, מסביר גרינאפל: "צריך להבין את המבנה המיוחד של ענף הצעצועים בישראל, שתורם למחירים עוד 5%־20%. העובדה שרוב החנויות של הרשתות בנויות על זכיינים (ולא נמצאות בבעלות אחת מרכזית – ש"ח) יוצרת מציאות שבה הספקים עובדים רק עם חלק מהחנויות. בישראל יש 160 ספקי צעצועים. זה גרוע כי בניגוד למצב בענף המזון, שבו שופרסל לדוגמה קונה לכל 300 ויותר סניפיה מאותו ספק, ויכולה להשיג ממנו מחירים בהתאם, ספק שעובד עם מספר קטן של חנויות ייתן מחיר גבוה מכפי שהיה נותן לו היה מספק לעשרות. והצרכן משלם. בצעצועים יש גם מגבלה בכמות מוצרי המותג הפרטי שמציעות החנויות. מותג פרטי, לא לשכוח, מגדיל רווח לזכיין ולרשת, והצרכן משלם פחות. במציאות כמו ישראל, שבה יש מותגי משחקים וצעצועים חזקים כל כך, יש יכולת מוגבלת למותג הפרטי, כפי שגילינו כשניסינו לייצר מותגים פרטיים לעידן 2000 ולכפר השעשועים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לעומת כל הסיבות למחירים הגבוהים, יש גם גורמים שאמורים לפעול בכיוון ההפוך – חנויות הסטוקים, שהתרבו והתמקצעו ועובדות הרבה מאוד על מותגים פרטיים ובלעדיים במחירים נמוכים. בתקופת הקורונה הוביל גרינאפל את המאבק נגדן ב"בג"ץ הצעצועים", שהוגש בעקבות העובדה שהמדינה איפשרה לחנויות הסטוקים למכור בקורונה צעצועים כי הן הוגדרו כחיוניות, בשעה שחנויות הצעצועים היו סגורות. המאבק הצליח ובג"ץ קבע שעל המדינה לתקן את תקנות הסגר, כך שימנעו מחנויות שהוגדרו כחיוניות למכור מוצרים לא חיוניים כמו צעצועים.
4 צפייה בגלריה
בני גרינאפל. ''גיל 65 הוא בעיניי גיל נומינלי בלבד. אני בהחלט רוצה
לרוץ, לעוף קדימה לאתגר הבא''
(צילום: אוראל כהן)
יש לכם לא פעם סניפים שקרובים לחנויות סטוקים. במרכז יכין בפתח־תקווה חנות "הסטוק" נמצאת במרחק קטן מסניף כפר השעשועים, והיא לא פחות מקצועית.
"אין ספק שאנחנו חייבים לדעת שיש לנו תחרות בלתי נגמרת על נתח השוק שלנו. יש לנו שלושה כלים להתמודד עם הסטוקים: המגוון שלנו, שהוא גדול יותר, המקצועיות — יכולת המוכרים לכוון לקוחות למוצרים הנכונים, והשירות העדיף. במחירים אנחנו מתחרים. הם פה להישאר, אבל לא תופסים יותר מ־10%־15% מהשוק".
איך זה שהמחירים של לגו לא ירדו למרות פתיחת החנויות העצמאיות של לגו, שהשפיעה בהתחלה על המחירים אבל כבר לא? ולמה תואמי לגו למיניהם לא מצליחים? לאחרונה קרפור ייבאה ממותג הבית שלה קופסה עם 1,000 חלקים תואמי לגו, שנמכרה ב־149 שקל. לשם השוואה, קופסה של 139 חלקי לגו מקוריים עולה 139 שקל. בשוק יש עוד תואמי לגו. איך הם לא מצליחים לנגוס בחלקה של לגו המקורית למרות הפרשי המחירים?
"יש עוד תואמי לגו חוץ מקרפור, בנבאו למשל, אבל בסוף לגו הוא המגה־ברנד של הצעצועים בארץ ובעולם. כמו שיש מספר מותגים של חטיפי בוטנים אבל במבה מובילה בגדול. כי זה מה שהילדים רוצים. אומנם כל חנות ורשת מנסה לעשות מבצעים, אבל כולם יודעים שאף חנות צעצועים בישראל לא יכולה לחיות בלי לגו. קו המבוגרים שלהם, שהמגוון בו התעשר מאז כניסת החנויות העצמאיות, הוא סיפור הצלחה. גם במלחמה".
כשגרינאפל מספר בעיניים בורקות על "זר הוורדים" שהרכיב יחד עם נכדותיו מקולקציית המבוגרים של לגו – מוצר שהגיע למקום השלישי בין המוצרים הנמכרים ביותר באמזון בתחום המשחקים – אני מבינה שהאיש הוא חובב לגו מושבע. "גדלתי על לגו", הוא אומר. "אני זוכר את ההרכבה הראשונה של חללית אפולו 1 — הראשונה שטסה לירח. ממתינות לי בבית קופסאות שקניתי כדי לבנות בעצמי, קרוסלה של לונה פארק עם מנוע ותאורה, סידרה של פרחים".
ראיתי בחנויות ערכות לגו ב־1,600 שקל ואפילו ב־2,600 שקל. מישהו קונה את זה גם בזמנים של היום?
"משוגעים לדבר. גם כשעבדתי בשק"ם אלקטריק והתחילו כבר המצלמות בסלולרי, עדיין היו לקוחות שקנו מצלמות ב־6,000־8,000 שקל האחת. משוגעים לדבר יש בכל ענף".
גרינאפל, בן 65, אב לשלושה בנים וסב לארבע נכדות, בעל תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה, הוא דור שני לשורדי שואה. אביו, בן למשפחה אמידה בפולין, היה בן 12 כשפרצה מלחמת העולם השנייה. משפחתו נשלחה למחנה ההשמדה חלמנו, והוא עבר בין מחנות עבודה לריכוז. ב־1945 הצטרף לפרטיזנים והגיע ארצה בעלייה בלתי ליגלית, נכלא בעתלית ושוחרר על ידי הפלמ"ח, לחם ונפצע במלחמת השחרור.
גרינאפל: "בארץ הוא נישא לאמי, גם היא ילידת פולין ניצולת אושוויץ, שהייתה בת שמונה בפרוץ המלחמה. אבא הקים מסעדה בחיפה, אבל אחרי שאחי חזר הביתה עם קללות שלמד במסעדה, הוחלט שנעבור לתל־אביב, שבה נולדתי. אבא היה בעל מכולת בצפון הישן, ליד קולנוע פאר ז"ל, מהדור של 'אריה תרשום'. שם חוויתי את יסודות עולם השיווק, שירות הלקוחות, מכירה, שיווק וסחיבת לחם וחלב.
"אמא נפטרה רק לפני שנה בגיל 92, עצמאית, צלולה, התעקשה להתגורר בדירה שבה גדלתי, שניים וחצי חדרים, בלי עזרה. אני, שעשיתי פעמיים את מצעד החיים, הבאתי את אמא חזרה לאושוויץ. עד אז היא לא דיברה. כשירדנו מהרכבת נפתח הכל. היא הגיעה לאושוויץ כילדה בת 12, עברה את צעדת המוות וכשהשתחררה הייתה בת 15. היא זיהתה את המקום שבו ישנה בבלוק 27, מתחת לפתח קטן בדופן הבלוק שממנו ראתה את ארובת המשרפה הצמודה. היום רואים מהפתח את השמיים. המשרפות של בירקנאו פוצצו. קשה לי לומר זאת, אבל טוב שהיא לא חיה, ולא ראתה את הזוועות של 7 באוקטובר. אני לא יודע איך הייתה מחזיקה מעמד".
גרינאפל מספר גם על היכרותו עם גל איזנקוט, בנו של גדי איזנקוט שנהרג בעזה, וגם על הכאב בחייו האישיים ועל היכולת לקום: "את גל הכרנו כי אחיו הגדול, גיא, שירת בצבא עם בני תומר, ולאחרונה כשהלכתי עם הבנים לבקר את אשתי עליזה ז"ל בבית העלמין בהרצליה, גילינו שגל טמון קרוב מאוד אליה. חלקות קבר בודדות מפרידות ביניהם. אני מבין את התחושה של להיות בחושך, לא לראות אור, שעליה דיבר גדי איזנקוט בראיון עם אילנה דיין. גם אני חוויתי אסון שנוחת עליך כמו רעם ביום בהיר. לפני 7.5 שנים התאלמנתי בחטף. היינו נשואים 35 שנים, הכרתי אותה בגיל 17, היא הייתה אשת אשכולות, בשלנית מטורפת, עבדה 30 שנה בשב"כ. זה היה ביום חמישי בערב, הייתי בקניות, החלפתי איתה מסרים בסלולר, וכשחזרתי זה היה כבר אחרי הכל. אישה בריאה, שלושה בנים נפלאים, והתקף לב. שבועיים לפני לידת הנכדה הראשונה, שלשה חודשים לפני חתונת הבן. כבר עסקנו בהזמנות לחתונה, וצריך לזרום עם השמחה ואחר כך לשבת בפינה ולאסוף את חייך. לקח לי שנה וחצי של כאב ושבר. זה נותן פרופורציות לחיים. ואפשר לצאת מזה. היום יש לי בת זוג נחמדה, אבל תמיד עד יומי האחרון עליזה תשב על הכתף האחת שלי", הוא מצביע בני על כתפו הימנית, "והוריי על הכתף השנייה".
את חייו העסקיים החל גרינאפל כסוכן נסיעות, ואחר כך מילא שורה ארוכה מאוד של תפקידים בתחומים שונים. בין היתר היה מנכ"ל בחברת "אנטרטיינמנט" שעסקה בקופונים למסעדות ובתי מלון, סמנכ"ל שיווק ומכירות ב"סיגמור סחר" של עלית שייבאה סיגריות ומשקאות חריפים, מנהל פרסום ושיווק בעלית, סמנכ"ל שיווק ומכירות בטמפו, מנכ"ל "פוסטר מדיה", סמנכ"ל שיווק ומכירות באלקטרה, ובתפקידו האחרון לפני ניהול עידן 2000 היה מנכ"ל שקם אלקטריק, בשנים 2007־2014.
את עידן 2000 הקים ציון חזן כחנות כל בו קטנה בדימונה ב־1993, ב־1997 צירף כשותף את שי סבג ויחד הם התחילו לפתוח חנויות צעצועים גדולות יותר. למודעות הארצית הם פרצו כשפתחו את סניף באר־שבע עם מבצע "בימבה" ב־5 שקל. בשנים 2013־2014 הם נקלעו למשבר מול זכיינים וספקים, וביקשו מגרינאפל לייעץ להם. מיועץ הוא הפך למנכ"ל, חילץ את הרשת מקשייה, והוביל ב־2020 את רכישת כפר השעשועים, שגם החנויות שלה מופעלת על ידי זכיינים. החודש הוא הפתיע את ענף הצעצועים כשהודיע שהוא מתכוון לעזוב את תפקידו בסוף החודש, אחרי תשע שנים.
בענף מייחסים את עזיבתו של גרינאפל לחילוקי דעות עם הבעלים, חזן וסבג. לא מדובר בחילוקי דעות חדשים. כבר לפני שנה המחלוקות הביאו לכך שגרינאפל — שהחזיק בשליש מהבעלות — מכר את מניותיו. "הגעתי למסקנה שעדיף להיות מנכ"ל ולא שותף. תמיד בין מנכ"ל ובעלים יש מערכת יחסים טעונה, זה גם מה שעושה את ההפריה ההדדית", הוא אומר ומסרב לחשוף על מה היו חילוקי הדעות. "אני עולה כיתה אבל לא בבית ספרנו", הוא מחייך.
גורם בכיר בענף אומר לנו: "מה שצריך לומר לשבח כולם הוא, שהם גמרו ברוח טובה. לא עבר ביניהם חתול שחור". מהשיחה עם גרינאפל אני מתרשמת שהוא בהחלט מעוניין לשמור על יחסים טובים עם סבג וחזן. שמועות אף מדברות על היתכנות להעסקתו כיועץ פרילאנסר לרשת. המנכ"לית שתחליף אותו, נועה בן אבו, היא בת טיפוחיו.
4 צפייה בגלריה
יובל המבולבל. ''ברגע שהוא הודה בטעות, סלחו לו והיו מוכנים לקבל אותו כגיבור ילדים''
(צילום: אמיר מאירי)
קיבלת רשת במצב קשה, והיום היא רווחית וחולשת על 82 סניפים.
גרינאפל: "בכפר השעשועים היו לא מעט סניפים לא ראויים, וסגרנו אותם. פתחנו חדשים. אל תשכחי שמדובר ברשת שעברה חמש בעלויות בעשר השנים לפני שקנינו אותה. משך אותנו המותג, שהתגלה בבדיקות שערכנו מראש כמותג השני בעוצמתו אחרי טויס אר אס. המותג התחזק כי השקענו בו כסף, ויובל המבולבל (שנשכר כפרזנטור — ש"ח) עשה לא מעט".
לא חששת לקחת אותו כפרזנטור אחרי שהואשם בהחזקה ועישון של סמים ואף הודה במסגרת עסקת טיעון?
"גייסנו את יובל אחרי פרשת הסמים, חודשיים אחרי שקנינו את כפר השעשועים. ערכתי סקר לבדוק האם הצרכן סולח לו, והתשובה הייתה חד־משמעית חיובית. ברגע שהוא הודה בטעות, סלחו לו והיו מוכנים לקבל אותו כגיבור ילדים. בפועל התברר שמדובר בכוכב הילדים הכי מקצוען בשוק, שעובד עם ילדים בצורה מושלמת. אנחנו מקיימים איתו מפגשי מעריצים. הידיעה שהוא יגיע מביאה לסניף מאות ילדים. אנחנו משתגעים כל פעם מחדש מרמת היכולות והרלוונטיות שלו. והוא גם מביא קניות".
מצד שני, התעקשת לא להיכנס לאונליין. לרשת אין אתר מכירה אונליין, ולעידן 2000 יש אתר חלקי. מדוע?
"נכון להיום האונליין בארץ בכלל ובצעצועים בפרט חלש מאוד. הוא עמד על 10% מהמכירות בשיאן, ובמלחמה ירד לכ־7%. חשבנו לפתח אותו, אבל עצרנו כשראינו מה קורה בשוק. ועובדה: לאחרונה עזריאלי.קום הודיעה על סגירת האתר, שופרסל סגרה את המרקט פלייס שלה".
"אני בהחלט חושש שליצרני הצעצועים הישראלים יהיה קשה יותר לשווק את מוצריהם בתערוכה בנירנברג השנה. אם הייתי ממשיך בתפקיד הייתי נוסע לתערוכה, אבל עם חששות"
את משחקי המסכים, התחום העולה שמדבר לילדים הגדולים ובני הנוער, לא הכנסת לחנויות.
"מדובר בענף עם רווחיות נמוכה, 10% לעומת 30%־35% בצעצועים. הקונסולות אומנם רווחיות יותר, אבל אין לי בהן זכות החזרה, ואם קנית מלאי גדול מדי — אכלת אותה. מי שרוצה להיכנס לתחום חייב לעשות זאת בגדול, מה שמחייב אותו להיות מקצוען. אנחנו לא הגענו לשלב בו אנחנו מספיק מקצוענים".
למרות כל החידושים וההתקדמות, השפע בחנויות הצעצועים מבלבל את הילדים ואת ההורים, ואין יכולת להתנסות כמו בחנויות בחו"ל.
"לצערי הרב, יש לנו כישראלים בעיה בנושא. אנחנו לא המליס בלונדון (חנות הצעצועים הענקית הנחשבת לטובה בעולם וגם מאפשרת התנסות — ש"ח). עוד לא עברנו כצרכנים את השלב שבו אנחנו חייבים 'לדפוק את המערכת', וכשנותנים לנו, זה לא תמיד נשאר במקום. מדי פעם אנחנו מביאים דיילות, בסיוע הספקים. אם אין השגחה צמודה, נוצרות בעיות".
גרינאפל מציין את הלהיטים הגדולים של הענף בישראל: "מארזי ההפתעה נמצאים במקום הראשון בשנים האחרונות. הם הפכו לסוג של אספנות. התחילו בזה LOL, והצטרפו האצ'ימן ועוד. עוד להיטים של השנה האחרונה הן ביטסי — חיית מחמד דיגיטלית בתוך הולוגרמה, שהילדים 'מגדלים' אותה, היא נמכרת בכ־200 שקל. גם אבקות הקסם, שההשקעה בערכה שלמה שלהן יכולה להגיע ל־400־500 שקל. בכל המקרים מדובר באופנות חולפות. אף אחד מהם לא מגיע לממדים של להיטים היסטריים מן העבר כמו הספינר. במקביל קיימת חזרה למשחקי הקופסה הקלסיים, שהחלה בקורונה, במובילות מונופול וקטאן, שמשכילים לייצר כל הזמן גרסאות חדשות, כשקטאן הפך בשנים האחרונות לפנומן עולמי, וגם הרמיקוב שלנו, שגם לו יש לא מעט מארזים".
איך משפיעה המלחמה על מעמדה של ישראל בעולם בתחום הצעצועים? בפברואר צפויה להתקיים בנירנברג תערוכת הצעצועים הגדולה. בשנים האחרונות הייתה השתתפות בולטת של נציגים ישראליים, כולל יצרנים. אתה חושש שבגלל המצב יהיה להם קשה יותר לשווק?
"אני בהחלט חושש שכן. לא אהיה השנה בנירנברג. אם הייתי ממשיך להיות המנכ"ל הייתי נוסע, כמובן, עם חששות. כי האנטישמיות בעולם היא בממדים מדאיגים, בוודאי באירופה".
הרזומה שלך מעורר סחרחורת — קצב החלפת העיסוקים, התחומים ומקומות העבודה לא טיפוסי לבני דורך. קופונים, מזון, משקאות, תיירות, סיגריות, מוצרי חשמל. איזה תחום הכי אהבת?
"אני יכול לברך על מזלי הטוב שכמעט כל שנות עבודתי קמתי בבוקר עם חיוך. אהבתי את מה שעשיתי. העשייה לא נמדדת רק בתחום שבו אתה עוסק אלא גם באנשים המקיפים אותך".
מה התוכניות?
"הידיעה שאני עוזב רק התפרסמה וכבר פנו אליי גורמים שונים. כרגע אני בסדרת פגישות, גם עם גוף מתחום ההסעדה, שבו לא עסקתי. כששואלים אותי אם אני לא חושש להיכנס לתחום לא מוכר, אני נוהג להשיב: אני לא יודע הכול, אבל אני תמיד לומד מהר ולא חוזר על שגיאה פעמיים. הערך המוסף שאני מביא הוא זווית ראייה אחרת. דווקא העובדה שעסקתי בכל כך הרבה תחומים מאפשרת לי לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא רעיונות מעולמות אחרים. יכול להיות שאגשים שני חלומות ותיקים שלי, ללמוד משפטים והיסטוריה, אבל לצד העבודה. גיל 65 הוא בעיניי גיל נומינלי בלבד. אני בהחלט רוצה לרוץ, לעוף קדימה לאתגר הבא. ב־1 בפברואר אני מתחיל חיים חדשים. קודם כל שבועיים של חופשה בארץ, אחר כך אני נוסע לארה"ב לשבועיים לבקר את בני הבכור וכלתי ושלוש הנכדות, המתגוררים בטנפליי שבניו־ג'רזי, 40 דקות ממנהטן, עיירה ש־40% מתושביה הם ישראלים. אני רוצה להתענג על המשפחה והנכדות. הן בנות שנתיים, חמש ושבע. ואחר כך חזרה לארץ ולהתחיל מחדש".
כ־20 חנויות צעצועים לפחות תיסגרנה בתקופה הקרובה, כמעט כולן חנויות פרטיות, כולל חנויות הפועלות בקניונים, כך צופה מאיר קלוגהפט, מנכ"ל חברת "שחק נא", יצרנית צעצועים ויבואנית צעצועי "רבנסבורגר", ויו"ר סקטור הצעצועים בלשכת המסחר. גרינאפל מסכים: "החנויות החלשות ייסגרו". יבואנים מספרים על חנויות שכבר מחזירות סחורה כהכנה לסגירה.
בעוד שהקורונה עשתה חיים טובים לענף, שאף גדל ב־20%, מלחמת חרבות ברזל הביאה בעיות חדשות. בשבועיים הראשונים של אוקטובר נרשם שיתוק מוחלט. בהמשך חלק מהחנויות היו עדיין סגורות, ושעות הפתיחה בקניונים היו מצומצמות. על פי נתוני חברת שבא, העוסקת בסליקת כרטיסי אשראי, מתחילת המלחמה עד דצמבר נרשמה ירידה של 20% במכירות.
"חודש אוקטובר היה טראומטי בחנויות ואצלנו", אומר אייל כרמי, מנכ"ל אילנית, יבואנית לגו ו־LOL ומגוון מותגים מובילים בענף. "בחנוכה נרשמה התאוששות. שוק הצעצועים לא שונה ממה שקורה בענפים אחרים. הוא מושפע ממצב הרוח, מהאינפלציה, מהריבית, מעליות המחירים שהיו בשנה האחרונה בגלל הפיחות בשערי המטבע והעליות במחירי ההובלות. אבל בשבועות האחרונים אנחנו רואים שההורים מתחילים להתנהג כמו בקורונה — בגלל הרצון לתת לילדים תעסוקה, ויש מאין לקחת כי פחות נוסעים לחו"ל ופחות יוצאים למסעדות".
גרינאפל: "הפגיעה הייתה יכולה להיות גדולה יותר. למזלנו אנחנו מדינת ילדים", מציין גרינאפל, "מה שמשמר את פוטנציאל הגידול של שוק הצעצועים, למרות הירידה בגיל הילדים שעדיין קונים צעצועים ומשחקים, שעומד על 10 בערך (לעומת 12־13 בעבר. אחר כך עוברים כמעט אך ורק למשחקים במסכים, מטאבלטים ועד סלולריים – ש"ח). מה שבולם ירידה נוספת ברכישת צעצועים הם ההורים, שלא אוהבים את המסכים".
לקראת פורים השנה תחפושות המבוגרים אאוט, נועה קירל עדיין קיימת אבל בעוצמות פחותות. מה כן? שוטר, חייל, תחפושות של דובר צה"ל, מג"ב, יס"ם, גולני, גבעתי, דובדבן, תחפושות עתירות רובים ומקלעים
המלחמה גם הביאה לגידול בביקוש למשחקי הקופסה, מה שמסביר את הדיווח של אפרת אביאל, מנהלת תחום הפנאי בסטימצקי (שהפכה לשחקן משמעותי בקטגוריה), על מכירות דומות ואפילו גבוהות יותר של צעצועים ברבעון האחרון של 2023 בהשוואה לשנה הקודמת. עוד אינפוזיה משמעותית למכירות משחקי הקופסה הביאו מסעות התרומות האדירים לחיילים ולמפונים. "לחיילים קונים שש־בש, דמקה וכמויות אדירות של טאקי", מספרת אביאל, "סטימצקי עצמה תרמה כ־10,000 משחקים לחיילים ולמפונים, והתרומות מייצרות ביקוש".
מצד שני, נוצרו פגיעות אזוריות. חנות סטימצקי בקריית־שמונה עדיין לא עובדת. גרינאפל: "חנויות הצעצועים שלנו באילת, עיר עם מכירות גבוהות, ספגו מכה קשה. שני סניפים מקומיים מצוינים, האחת בביג והשנייה במרכז העיר, נמצאות בירידה של 25% במכירות. תנועת התיירים הישראלים נעצרה, במקומם הגיעו לעיר 60,000 מפונים שלא באו לקנות. שתיהן תשרודנה כי הן מופעלות על ידי זכיינים חזקים, אבל מצב הרוח כרגע קשה מאוד, לא פשוט לשרוד באילת. שתי חנויות עידן 2000 בקריית־שמונה ובשדרות סגורות מ־7 באוקטובר. חנות נוספת בצומת מבקיעים מדרום לאשקלון הייתה סגורה עד לפני שבועיים. הזכיינים יקבלו פיצויים מהמדינה, אבל בינתיים מוציאים להם את הנשמה. הייתי מצפה שתהיה הבנה שבעלי החנויות מפרנסים את המדינה כל השנה. אל תיתנו להם פיצויים של 100%, תנו להם 80% כדי שישרדו. במקום זה מעבירים אותם בתהליכים בירוקרטיים מתישים וחבל".
ומה יקרה בפורים? קלוגהפט צופה ירידה לעומת השנה שעברה, קודם כל בתחפושות המבוגרים, שהגיעו בשנים האחרונות לנתח של 20%. לא יהיה מצב רוח למסיבות מבוגרים. לילדים אמנם יקנו תחפושות, אבל משקלן של התחפושות היקרות יירד. אחת הסיבות: אין גיבורים ממותגים — לא היה פסטיגל, שמצמיח בדרך כלל את התחפושות היקרות יותר. אנשים יהיו פתוחים יותר לרכוש תחפושות זולות גם ממלאי השנים הקודמות.
גרינאפל, שעדיין מתפקד כמנכ"ל וכבר יצא לעשות סיור שטח באולם התצוגה של שושי זוהר, הכוהנת הגדולה של התחפושות, מסכים: תחפושות מבוגרים אאוט, נועה קירל עדיין קיימת אבל בעוצמות פחותות בהשוואה לשלוש השנים האחרונות. מה כן? כל מה שקשור לעולם המשטרה והצבא — שוטר, חייל, תחפושות של דובר צה"ל, מג"ב, יס"ם, גולני, גבעתי, דובדבן. תחפושות עתירות רובים ומקלעים.
החנויות, מעריך גרינאפל, ירוויחו מהצמצום ביבוא האישי של תחפושות, שכירסם בענף בשנים האחרונות. "להורים יש פחות סבלנות להמר על האספקות האיטיות של המשלוחים, והם ימצאו מלאי גדול מאוד של תחפושות זולות בארץ. שושי זוהר הביאה תחפושות בכל קטגוריות המחירים. שמואל אדר, יבואן מצפון הארץ המתמחה בתחפושות זולות, הצטייד במלאים גדולים. מצד שני, גם הקניינים זהירים יותר. מצמצמים הזמנות, יעבדו עקב לצד אגודל. לא ישתגעו, אבל לילדים יהיה חג טוב".
מחירי התחפושות, על פי גרינאפל, ינועו בין 40־50 שקל לתחפושת זולה ל־200־220 שקל ליקרות, בדומה לשנה שעברה.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.01.24
