הפגישה עם יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל שפורש אחרי שמונה שנים בתפקיד, נערכת לבקשתו ב־8:00 בבוקר בתל־אביב, לאחר שהגיע כבר ב־7:00 בבוקר מאזור מגוריו ליד ירושלים, החנה את הרכב בפארק הירקון, ולמרות הגשם השוטף רץ במשך שעה ואז הגיע למשרדו. לא הרבה יודעים, שרפאל, שפועלת מאז הקמתה בקריות שבצפון, מחזיקה מזה ארבע שנים שלוחה בתל־אביב, במגדלי היוקרה חג'ג' ברחוב הארבעה, על פני שבע קומות, שבהן נמצא המשרד של הר אבן וכ־300 מהנדסים מפתחים. הר אבן, שהוביל את הקמת השלוחה, מתעקש להציג בפניי את הקומות העליונות, 35־36, שמפתיעות בעיצוב שלא היה מבייש גם את משרדי גוגל (שפועלים מתחתיו בקומה ה־22). מכונות קפה, חדר אוכל מול ויטרינה ענקית עם נוף עד הים, קשקושים שציירו עובדים על המחיצות הפנימיות, חיות מחמד של העובדים וכל מה שלא ציפיתם מחברה ממשלתית שהוקמה ב־1948.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בתקופת גיוסי השיא של ההייטק, שגרמו לזליגת עובדים מרפאל, הר אבן הבין שהקריות זה לא בדיוק אתר אטרקטיבי בעיני הטאלנטים מהמרכז ולא תחרות לסטארטאפים בשדרות רוטשילד או למשרדי גוגל ופייסבוק במגדלי העיר הגדולה, והחליט להתחרות במגרש שלהם – לפתוח שלוחה בתל־אביב, ולא סתם, אלא במגדלים הנוצצים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
וחוץ מזה, רפאל היא אחת מהחברות הממשלתיות המוצלחות והרווחיות ביותר, לצד התעשייה האווירית ואלביט, וחתומה על שורה של מערכות לחימה מתקדמות כמו כיפת ברזל, מעיל רוח (הגנה על טנקים ונגמשים) וקלע דוד (יירוט טילים). בתקופתו כמנכ"ל, כשהתעשיות הביטחוניות נישאות על גלי ביקושים מטורפים בעולם לחימוש, ובמיוחד מאז מלחמת אוקראינה, גדל צבר ההזמנות של החברה לשיא של כל הזמנים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 נוספו לחברה הזמנות בסך 15.3 מיליארד שקל – עלייה של 48% לעומת התקופה המקבילה ב־2022. צבר ההזמנות שלה הגיע ל־43.6 מיליארד שקל – עלייה של 32%. מחזור המכירות הגיע ל־9.5 מיליארד שקל – עלייה של 22% יותר. מאז כניסתו של הר אבן לתפקיד לפני שמונה שנים צמחו מכירות החברה ב־75%, ונוספו לה 22 חברות־בנות בעולם, שנרכשו או הוקמו בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל.
הר אבן, 57, נשוי + 3, אלוף במילואים ולשעבר ראש אגף המבצעים בצה"ל, נולד ברמת־גן ולמד בתיכון בליך, "ומהרגע שסיימתי תיכון ב־1984 הייתי בצבא, 31 שנים, למרות שאבא שלי התנגד לקריירה צבאית". אביו הוא פרופ' אַבִּי הר אבן, מומחה חלל ומנהל סוכנות החלל לשעבר, חתן פרס ביטחון ישראל, שנרצח ב־6 ביוני 2021, בזמן מבצע שומר החומות, במהומות של פורעים ערבים ששרפו את מלון אפנדי בעכו, בו שהה. הר אבן הבן היה ראש אגף מבצעים בתקופת עמוד ענן ב־2012 וגם בצוק איתן ב־2014. הוא סרבן תקשורת ידוע. "הפעם האחרונה שהתראיינתי הייתה ב־2014, כשסיימתי את תפקידי כראש אגף מבצעים", הוא אומר. "אותי לא תראי מפרשן בפאנלים באולפנים. עכשיו הסכמתי להתראיין לכבוד סיום שמונה שנים כמנכ"ל רפאל - התפקיד הכי טוב שהיה לי ושיהיה לי". השבוע פורסם כי הוא ימונה למנכ"ל חברת האנרגיה PowerGen שבבעלות קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל, שתעסוק בייצור אגירה ואספקה של חשמל. במקומו מונה למנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, שחצה את הקווים לרפאל אחרי ששימש בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל חברת אלתא של התעשייה האווירית.
לאחרונה הודיע הרמטכ"ל, הרצי הלוי, כי הוא ממנה (בצו 8) את הר אבן כחבר בצוות החקירה הפנימי של צה"ל לאירועי 7 באוקטובר, אבל בבוקר הריאיון איתו התפרסם בשער "ידיעות אחרונות" שהפוליטיקאים הצליחו לבלום את היוזמה של הרמטכ"ל. לפי הבעות פניו והתשובה הלקונית שהר אבן מוכן לתת, ברור מה הוא חושב על ההחלטה.
למה הרמטכ"ל צריך בכלל אישור חיצוני לתחקיר פנימי?
הר אבן: "באמת לא צריך בשביל זה אישור, ואני לא בטוח שמישהו מעכב את זה. אני מאמין שהרמטכ"ל יתחקר, כמו שתמיד היה בצה"ל".
מה אומר הכישלון של 7 באוקטובר על הטכנולוגיה הצבאית?
"הכישלון ב־7 באוקטובר הוא לא תוצאה של כשל טכנולוגי. יידרשו עוד הרבה תחקירים לעניין המבצעי והמודיעיני, אבל בהקשר של המערכות שפותחו ברפאל, המלחמה מוכיחה שהלכנו בכיוונים נכונים. כל המערכות שלנו פעילות במלחמה. מה שפיתחנו לאורך שנים משרת בדיוק את תפיסת ההגנה הרב־שכבתית, שכוללת את קלע דוד וכיפת ברזל, שמספקות הגנה כמעט מוחלטת לעורף הישראלי והיו בשימוש מבצעי הכי גבוה במלחמה, פלוס החץ (מתוצרת התעשייה האווירית) שהופעל נגד החות'ים".
אזרחית מודאגת שואלת: לפי תרחיש פיקוד העורף, מתקפת הטילים המדויקים עם ראש נפץ של 250 ק"ג של חיזבאללה תיעשה במקבצים גדולים למשך מספר ימים ברצף. כבר כשירו מעזה מטח גדול, כיפת ברזל אותגרה. אנחנו מוגנים היטב? אפשר לישון בשקט?
"אני ישן בשקט, אבל זו לא חוכמה. גם כשבן משפחה קרוב שלי משרת בח'אן־יונס, אני ישן. פעם שאלו אותי איך אתה ישן בלילה. אמרתי, אני הולך לישון בערב וקם בבוקר. זה אפשרי, כי אני יודע שאנחנו מעמידים לצה"ל את מקסימום היכולות. מצד שני, אני ישן פחות בשקט כשאני רואה את התפתחות האיומים מול מדינת ישראל. מה שקרה באוקטובר מעצים את התחושה שצריך לעשות הרבה יותר טוב.
"בקשר להגנת העורף מטילים, טכנולוגית אנחנו יודעים להתמודד מול מטחים, אבל זה שיקול של צה"ל על מה מגינים וכמה מגינים, וישנו גם הצורך בכלכלת חימוש. הבעיה היא שבדרך כלל הדיון מוסט בסוף למשכורות אנשי הקבע וחלקן בתקציב הביטחון (30 מיליארד שקל מתוך תקציב ביטחון של 63 מיליארד שקל – נ"ז). זאת החלטה של צה"ל על מה הוא מגן יותר. ככל שיש אש מסיבית יותר, צריך יותר סד"ק פרוסים. אני חוזר ואומר: הכלים מאפשרים להתמודד, השאלה היא כמה יהיו, וכמה מערכות צה"ל יחליט לקנות, ומה מלאי החימושים. צה"ל צריך להגיד אם יש לו מספיק. לכן אני לא מוסמך לענות על השאלה האם אנחנו מוגנים היטב. אני בטח לא אגיד מה כמות מערכות ההגנה שיש לצה"ל והאם נדרשות עוד. אני כן יכול להגיד שכיפת ברזל נועדה בהתחלה לאיומים קצרי טווח, והיום היא יודעת להתמודד מול מרבית האיומים מלבנון. היא תהיה סוס העבודה המרכזי, גם מול חיזבאללה, ומעליה יש את קלע דוד, שיגן בשכבה יותר גבוהה מול איומים שמגיעים יותר מרחוק, ומעליו החץ.
"מדינת ישראל הכי מוגנת בעולם אל מול ירי רקטי. אין מדינה בעולם שיש לה את היכולות האלה, החל מגילוי והתרעה באמצעות מכ"מים וחיישנים אלקטרואופטיים, דרך ההגנה הרב־שכבתית. תראי מה קורה באוקראינה – שם העורף לא מוגן. זה לא המצב בישראל. הבעיה ב־7 באוקטובר לא הייתה בטכנולוגיה. הדיון הוא על התפיסה ההגנתית של צה"ל".
למרות מעיל רוח, היו פגיעות נ"ט בנגמ"שים ובטנקים. לאור לקחי המלחמה אתם מפתחים דור חדש?
"מערכת מעיל רוח מצילה מאות לוחמים בעזה, ומותקנת גם ב'סימן 4' וגם בנמרים, וראינו גם פה שאין מאה אחוז הגנה והיו פגיעות נ"ט ואר־פי־ג'י בכלים. לכל מערכת יש נקודות רכות. הנתונים הם שיש מעט כלים עם מעיל רוח שנפגעו. אחוזי היירוט גבוהים גם ברק"מ (רכב קרבי משוריין) שלא הותקן בו מעיל רוח – יש הגנה בדמות פלטות שמפותחות ברפאל.
"תוך כדי המלחמה יושבים צוותים שלנו עם צה"ל, כל אירוע שבו הופעלה המערכת מוקלט, ואנחנו מתחקרים אותו ומשפרים תוך כדי לחימה באמצעות עדכון גרסאות תוכנה. מעיל רוח זאת המערכת היחידה שהיא מבצעית בעולם. האמריקנים, הגרמנים והבריטים, ואפילו הנורווגים, רכשו אותה. במקביל אנחנו כבר שואלים את עצמנו איך ייראה הדור הבא. הוא עדיין יהיה מבוסס על אותה תפיסה של יירוט, אבל יידע להתגונן גם מול איומים מתפתחים של תקיפה מלמעלה, כמו רחפנים. לא מדובר בשיפורים דרמטיים, לא צריכים להמציא מערכת חדשה".
באילו מערכות הגנה כן צפויה מהפכה?
"בעולם ההגנה נגד טילים. הלייזר יהיה מבצעי ב־2025. יש כבר מערכת בצה"ל, אבל היא עדיין לא מבצעית. הבריטים היו נורא גאים השבוע ופירסמו שהצליחו ליירט באמצעות לייזר מטבע ממרחק של חצי ק"מ. אנחנו כבר לפני שנתיים יירטנו מטבע של שקל מטווח של 10 ק"מ. אנחנו הכי מתפתחים בעולם בלייזר. הוא יאפשר להגדיל את פתרונות היירוט של ישראל ויידע לטפל בכל האיומים: מל"טים, רחפנים, רקטות בטווח הקצר והבינוני. לצה"ל תהיה סוללה פרוסה עם כל סוגי ההגנה, ונוכל לבחור במה להשתמש. הלייזר גם יאפשר הורדה משמעותית של עלות היירוטים. הוא ישלים את כיפת ברזל, לא יחליף אותה לגמרי. עלות היירוט תרד ב־80% בממוצע. כל יירוט של כיפת ברזל עולה 100,000 דולר. בלייזר העלות הגדולה היא ברכישת המשגר, אבל מרגע שקניתי, הוא אינסופי – קרן הלייזר היא בחינם. בשלב ראשון הלייזר יירט עד 10 ק"מ, אבל הטווח ילך ויגדל".
יש טענה שצה"ל לא היה ערוך מספיק לאיומי הרחפנים והמנהרות. אתם פעילים בנושא?
"איום הרחפנים לא הפתיע, ידענו שזה קיים, וברפאל מתמודדים עם זה כבר שנים. יש לנו עשרות מערכות הגנה מרחפנים שפועלות בצבאות זרים. מערכת 'דרון דום' (Drone Dome) מתוצרתנו נועדה לאיומי רחפנים בטווח 2־3 ק"מ, והיא גם מחליטה איך להפיל את הרחפן – בדרך כלל באמצעות שיבוש. המערכות האלה נרכשו גם על ידי צה"ל. השאלה היא האם פרסנו אותן לשימוש? האם הופעלו נכון? כבר מאז מלחמת אוקראינה הבנו שיהיו איומי כטב"מים ורחפנים. ב־7 באוקטובר כמות הרחפנים שהעלה חמאס לאוויר ומצנחי הרחיפה שהופעלו נגדנו הייתה עצומה. לכל היה לנו מענה טכנולוגי. הבעיה המרכזית הייתה בחיבור של אלמנט ההפתעה עם הפריסה הרחבה של החדירה שלהם. לכן הבעיה שהייתה ב־7 באוקטובר היא תפיסתית ונוגעת למוכנות של צה"ל, וזה חלק מהדברים שצה"ל צריך לתחקר.
"בנושא המנהרות, אנחנו פועלים בתחום של גילוי, איתור וטיפול במנהרות. גם בצוק איתן לחמו במנהרות, ולא רק מלמעלה, אני לא יכול להיכנס לזה. אנחנו מסייעים לצה"ל באתגר, והמלחמה עוד לא נגמרה. אם כי לא בטוח שצה"ל יהפוך ל'צבא מנהרות', ולא בטוח שצריך לטפל בכולן".
פורסם שבצה"ל הושלם ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית ספיידר. למה היא תשמש?
"זאת מערכת שמכרנו בכל העולם, וצה"ל משיקוליו החליט שהוא לא צריך. עד 7 באוקטובר צה"ל חשב שעיקר האיום הוא סביב רקטות וטילים. המסקנה ממלחמת עזה היא שצה"ל צריך עוד מערכות הגנה נגד כל מה שטס מהיר וסילוני. עד כה צה"ל התמודד מול החות'ים עם טילי אוויר־אוויר מהירים שמצריכים להחזיק מטוס באוויר כל הזמן. מערכת ספיידר 'הורידה' את טילי האוויר־אוויר לשימוש מהקרקע, ואין צורך במטוס. זה חיסכון גדול".
לא רק רפאל שוברות שיאי מכירות בשנה האחרונה. גם התעשיות הביטחוניות האחרות. לאלביט היו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 מכירות בהיקף של 21.8 מיליארד שקל, צבר הזמנות של 60 מיליארד שקל, והיא מעסיקה 14,000 עובדים בישראל. התעשייה האווירית מעסיקה 15,000 עובדים, ובשלושת הרבעונים מכרה בכ־18.5 מיליארד שקל, עם צבר הזמנות של 61.4 מילארד שקל. ואפשר להניח שהמגמה לא תיפסק בעתיד הקרוב.
מה האתגר בהיערכות לשדה הקרב העתידי?
הר אבן: "האדם תמיד יהיה גורם דומיננטי בשדה הקרב, גם בעתיד. בסוף מה שמנצח מלחמות זה אנשים. בגדול היעד הוא להקטין את החיכוך של החיילים עם האויב. היום כבר יודעים להוריד בזמן אמת, ברמה של פלוגה נלחמת, מודיעין מדויק ולחבר אותו לזה את חיל האוויר ברמות שאין כמותן בעולם. לשמחתנו, החיילים היום בעלי יכולת יותר מהירה לאמץ טכנולוגיה ממה שהיה כשאני הייתי חייל.
"תחת הפרויקט 'ענני סערה' אני אוכל לקחת פלטפורמות קטנות לא מאוישות, כמו כטב"מ, רחפן, ננו־לוויין, שמשקלן מ־30 גרם ועד 100 ק"ג, והן יטוסו בלהקה באופן עצמאי בגובה שמ־50 ס"מ ועד 700 ק"מ. זה יאפשר לי להפעיל להקות שישוטו בשמיים כמו עננים של מל"טים שמופעלים מרחוק ללא טייס. זה מייתר את האדם שנדרש היום כדי להטיס אותם מרחוק: ענני סערה יסתדרו בצורה עצמאית, יהיה להם מגוון של סנסורים, והמג"ד בשטח – שסימן על מפת האזור, בנייד או בטאבלט שלו, ריבוע שבו הוא הולך להילחם – יקבל את כל המידע הרלוונטי לגבי שטח הקרב שלו. הוא לא צריך להתקשר למטכ"ל או לאמ"ן שמישהו ישלח לו תמונת לוויין מהחלל. זה יקל מאוד על תהליך הבנת שדה הקרב וקבלת ההחלטות.
"בסוף יש כאן תחרות מול האויב – לדעת, להבין ולפעול ראשון. מדובר בכמויות מידע מטורפות שיגיעו לשטח. כאן ייכנס אלמנט הבינה המלאכותית, שיאפשר ללוחמים לעבד את המידע במהירות. אנחנו כבר מפתחים עם צה"ל אלגוריתמים שיאפשרו לעבד את הנתונים. תתארי לך שבאמצעות 'ענני סערה' אזהה יותר מרחוק את ההוא עם האר־פי־ג'י ואשמיד אותו יותר מרחוק. איום נוסף שמתפתח הוא הטיל ההיפר־סוני, שטס מהר מאוד וקשה לזהותו בגובה נמוך, וגם כשגילית אותו צריך משהו שיתקוף אותו נורא מהר. זה אירוע מורכב. אנחנו מפתחים את מערכת 'קלע חד' – לקחנו את הטובים במפתחים שלנו לפיתוח מיירט שיידע להתמודד איתו. יש כאן טכנולוגיה פורצת דרך".
סוגיית התלות באמריקנים עולה שוב ושוב. עד כמה אנחנו תלויים בהם?
"אנחנו תלויים באמריקנים, נקודה. זה לא קשור רק לחימוש. ישראל ממתינה עכשיו לתקציב הסיוע המיוחד מארה"ב, של 14 מיליארד דולר. אחרי שומר החומות ארה"ב העניקה לנו סיוע מיוחד בסך מיליארד דולר, שהלך רובו לכיפות ברזל. כעת מהתקציב של 14 מיליארד, 4 מיליארד ילכו לתגבור קלע דוד וכיפת ברזל, ועוד 1.2 מיליארד נועדו ללייזר. 4 מיליארד נוספים הם פיצוי לזרועות שנתנו ציוד לצה"ל, והיתרה לשימושים אחרים. מי שחושב שאנחנו תלויים בארה"ב רק בחימושים, טועה. הם גם המממנים של החימושים – זה מספיק סיבות להיות חברים שלהם. לא צריך את 7 באוקטובר כדי לדעת שאנחנו תלויים בהם. התעשיות הביטחוניות הישראליות מייצרות בארה"ב הרבה חימושים לצה"ל, כי התנאי של האמריקנים הוא שנייצר בכספי הסיוע על אדמת ארה"ב. לנו יש מפעל באורלנדו שהמחזור שלו הוא 170 מיליון דולר וכל תוצרתו מיועדת לארץ. 70% ממיירטי כיפת ברזל אנחנו מייצרים בארה"ב, 60% מטילי האוויר־שטח 'ספייס', 50% ממערכות מעיל רוח, וכל מי שחושב שאפשר להתנתק מהאמריקנים, שייקח בחשבון את המחיר – יהיה צורך בעוד תוספת של 12 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, שתחליף את תקציב הסיוע שאנחנו מקבלים מארה"ב".
בעקבות המלחמה צה"ל יקבל תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. מה זה יעשה לכם?
"50% מהמכירות שלנו מיועדות לצה"ל ו־50% לחו"ל. ב־2023 היצוא הגיע ל־58%. זה עוד לפני המלחמה. הייתה לנו שנת שיא של כל הזמנים. צבר ההזמנות שלנו גדל ב־32% לעומת השנה הקודמת והגיע ל־43.6 מיליארד שקל. זה לא רק למכור ולשלוח סחורה ללקוח. היום כולם רוצים גם העברת ידע וייצור מקומי. אחת השיטות שלנו להיענות לדרישה היא להקים מפעלים שלנו אצל הלקוחות, או עם שותפים מקומיים. חלק מלקחי צה"ל מהמלחמה זה הגדלת מלאים, ולכן כל ספק של צה"ל ייהנה בשנים הקרובות מתקציבים מוגדלים.
"מאז אוקראינה הביקוש העולמי עלה עד כדי מחסור עולמי בחימוש. טילי הנ"ט 'ספייק' שלנו הם הכי נמכרים בעולם – אנחנו מוכרים אותם ל־41 מדינות, ומאז 2022 שילשנו את מספר קווי הייצור. נערכנו להגדיל את כושר הייצור ללא קשר למלחמה, וברור שכעת – נגדיל עוד יותר.
"במלחמה דבר ראשון אנחנו שואלים את צה"ל מה הוא צריך, וסיפקנו לו על חשבון לקוחות זרים שזמן אספקתם נדחה. אף לקוח שלנו בעולם – ויש עשרות – לא התעקש על מועד האספקה המקורי, ומבינים שנשלים את הפערים בחודשים קרובים. גם לא נתקלתי באף מדינה או לקוח שבגלל המלחמה הפסיק לרכוש מישראל – תוך כדי המלחמה המשכנו לקבל הזמנות מחו"ל. נהפוך הוא, הביקוש הולך וגדל. המערכות שלנו מוכחות בזמן אמת בשדה הקרב, הלקוחות רואים את השימוש הטוב מאוד שצה"ל עושה בהן. זה חלק מהייחודיות של התעשיות הביטחוניות בארץ: הקרבה בין צה"ל, משרד הביטחון והתעשיות יוצרת מצב של ווין־ווין לכל הצדדים. כל שנה 10% מהמחזור שלנו מושקע במו"פ. ב־2024 נשקיע מיליארד שקל במו"פ עצמי".
אתם מתכננים לקלוט 2,000 איש בשנה הבאה. יש קושי בתחרות על עובדים מול ענף ההייטק?
"מ־2016 גדלנו בקרוב ל־30% בכוח האדם. בסוף לשמר עובדים זה לא רק משכורת. ביטחון מדינת ישראל זה עדיין מוכר. ויש את האתגר הטכנולוגי – להיות מספר אחת בעולם, ובסוף גם השכר בהחלט מכבד אצלנו. אני לא יודע להתחרות מול מענק חתימה של מיליון שקל, אבל יש עובדים שהלכו להייטק בשכר גבוה וחזרו אלינו. כשאתה שואל למה חזרת, הם אומרים: 'כי פה יש לי עניין'. במלחמה אנשים באו לצו 8, אנשים שפעם עבדו כאן ועזבו למקום אחר ובאו לעזור במלחמה.
"העובד שלנו בתל־אביב יכול כל בוקר לבחור בקומה ה־22 של הבניין – משכנם של משרדי גוגל – או בכל סטארטאפ אחר שפועל במגדלי חג'ג', והוא לא בוחר. 60% מהסטודנטים שעובדים ברפאל במשרות סטודנטים בוחרים להמשיך לעבוד כאן. חוץ מזה, רפאל היא מפעל שידוכים. ב'ידיעות' פורסם בשבוע שעבר על אחד הזוגות שהכירו אצלנו. היא ראש פרויקט כיפת ברזל, הוא מפתח בקלע דוד. במלחמה איפשרנו גם להביא ילדים למרות שזה מפעל ביטחוני שדורש סיווג ביטחוני גבוה".
למה החלטת לעבור דווקא לחברת PowerGen של ג'נריישן קפיטל?
"הגיעה הצעה מהסקטור הפרטי להשתלבות בתחום מרתק וצומח, שיכול לשפר את הכלכלה שלנו, החלטתי ללמוד את התחום ולהיכנס אליו. בחרתי לעשות משהו שונה שלא קשור לביטחון, אתחיל את התפקיד בעוד מספר חודשים, ואני בטוח שיהיה לי מה לתרום".
הסכסוך הערבי־ישראלי גבה מחיר גם ממך באופן אישי, כשאביך נרצח בפרעות בעכו. המלחמה עכשיו מעלה ביתר שאת את השאלה: לעולם נחיה על החרב?
"אנחנו חיים בשכונה שבה האיומים יגברו כל הזמן. אני לא רואה שמסביבנו מצטרפים לתנועה הציונית. מה אויבינו רוצים לגבינו, זה ברור. אבל אנחנו נשארים פה, מדינת ישראל חזקה מאוד גם אחרי 7 באוקטובר. זה אירוע שאין לי איך לתאר אותו, אבל מאז 9 באוקטובר צה"ל התעשת, מגלה עוצמה ומצליח להתגבר על חמאס. אם את שואלת אותי, עוד הרבה שנים נחיה על חרבנו. אבל אין פתרון צבאי בלבד. אי־אפשר לפתור את כל הבעיות במזרח התיכון באמצעות כוח בלבד, ללא פתרון מדיני. כבשנו את עזה, מה הלאה? בינתיים את האירופאים לא מעניין לחסל את האיראנים, למרות שעוד מעט תהיה להם פצצת אטום, שתאיים גם על אירופה. גם כשצה"ל יגמור בעזה, כיפת ברזל תמשיך להיות פרוסה בעוטף. מרגמות תמיד יהיה שם".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.02.24
