בין שלל הצרות שהביא עלינו הטבח של 7 באוקטובר הייתה גם מצוקת החקלאים, שראו כיצד העובדים הזרים מתאילנד עוזבים את המדינה בעקבות הטראומה שחוו לאחר שעשרות מחבריהם נרצחו או נחטפו.
שינוי משמעותי התרחש לאחר ביקורו בישראל של שר העבודה התאילנדי פיפאת ראצ'אקיטפראקרן. השר וידא שיש בארץ אזורים חקלאיים בטוחים ואז דאג לכך שמשרדו יבטל את ההמלצה לא להגיע לישראל. הוא אף ביקש מעמיתיו בישראל להעלות את המכסה לעובדים תאילנדים המגיעים לארץ מדי שנה מכ-6,000 ל-20 אלף.
מאז ביטול ההמלצה ב-7 במאי, התאילנדים מגיעים בהמוניהם. ישראל נחשבת ליעד מאוד אטרקטיבי עבורם, בעיקר למי שמגיעים מהאזורים הכפריים העניים בצפון המדינה. שם הם מרוויחים כאלף שקל בחודש. בישראל הם יכולים להרוויח פי חמישה עד פי שמונה.
למרות ששישה בני ערובה תאילנדים נותרו עדיין בידי החמאס, מספרם של העובדים הזרים חזר לעצמו – ואולי אף גדל. לפי הנתונים של רשות האוכלוסין וההגירה, ב-5 באוקטובר 2023 מספרם של עובדי החקלאות הזרים בישראל – שרובם תאילנדים – עמד על 30,259. נכון ל-4 ביוני 2024 מספרם עומד על 35,009.
שגרירת ישראל בתאילנד, אורנה שגיב, ביקרה 37 מתוך 39 המשפחות שקרוביהן הנרצחים הוחזרו לקבורה בארצם. "כמעט בכל ביקור, שכנים וקרובי משפחה שאלו אותי: 'איך נוכל לנסוע לישראל?'" היא סיפרה בראיון לרשת ניקיי אסיה. לדבריה, בהסדר שהושג בין המדינות בשנת 2020 בוטלו העמלות ששולמו למתווכים על חשבונם של העובדים, מה שהפך את העסקה לכדאית עוד יותר עבורם. כל עובד רשאי לעבוד בישראל עד חמש שנים ושלושה חודשים.
שגיב אף מציינת כי שתי המדינות מקיימות כרגע מגעים על הסכם להבאת עובדי בניין, עוד ענף שסובל ממצוקת כוח אדם קשה, מתאילנד לישראל.
ארנון מנטבר, יו"ר CIMI המרכז הישראלי להגירה וקליטה, הוסיף: "התאילנדים סבלו את כמות ההרוגים והחטופים הכי גדולה ב-7 באוקטובר מכל העובדים הזרים. אני חושב שמדינת ישראל מכירה בזה. הם עושים את החישובים שלהם. הסיכון לאירוע כזה תמיד היה נמוך, וגם הם מבינים שמה שקרה ב-7 באוקטובר לא היה משהו רגיל. ניסיון העבר רב השנים שלהם בישראל הוכיח להם שכדאי להם לחזור לעבוד בארץ. הם מרוויחים לא רע ומתייחסים אליהם בסדר".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.06.24
