כדי לממן הוצאות בילוי, לימודי נהיגה, "לשים בצד" או לעזור להורים: יותר מ-250 אלף בני נוער שיוצאים השבוע לחופשת הקיץ צפויים לעבוד במהלכה, כאשר בשל גיוס המילואים והמחסור בכוח אדם חלה עלייה בדרישה לידיים עובדות, גם אם הן צעירות במיוחד.
יאיר עזרן, תלמיד כיתה י"א בישיבת אמי"ת יגל אשדוד, יעבוד בחופשת הקיץ בתפקיד מע"ר (מגיש עזרה ראשונה) בחוף הים באשדוד. "הגעתי לעבודה דרך ההתנדבות שלי במד"א", מספר עזרן, שהידע המקצועי שרכש סייע לו להתקבל לעבודה המיוחדת. "חבר סיפר לי שאפשר לעבוד כמע"ר בחופים, ופניתי לחברה שאחראית על הנושא. התקבלתי ואני מקווה להצליח לחסוך קצת כסף ולקנות אוטו קטן. אני שמח לעבוד בתחום כל כך חשוב. אין דבר יותר משמעותי מלעזור לאנשים ולעסוק בהצלת חיים".
אליה בן לולו, תלמיד כיתה י"ב בכפר הנוער מקווה ישראל, יעבוד בגן הבוטני בכפר. "זו עבודה מאוד רחבה ומגוונת", מספר בן לולו, שזו השנה השלישית שלו בגן הבוטני, אחרי שהגיע לעבודה דרך התנדבות בבית הספר. "היא כוללת שימור של הגן, שתילת צמחים למטרות מחקר או שימור הזן, וטיפוח הגן כולל עיצוב שיחים, שזה החלק האהוב עליי. התמכרתי לעבודה בגן הבוטני, ועם הכסף שארוויח אשלם על הלימודים במכינה".
ליבי נגלר טופל, תלמידת כיתה י"ב מיבנה, עובדת בפיצריה. אחרי ארבע שנים בלי טיולים בשל הקורונה, עיצומי המורים והמצב הביטחוני, היא מתכננת לחסוך את הכסף לטיול עם חברות לפני הגיוס לצה"ל. "אני עובדת בפיצריה גם במהלך השנה, בשעות אחר הצהריים, ואמשיך גם בחופשת הקיץ", היא מספרת. "אני משתמשת בכסף לקניות, אבל בעיקר חוסכת לטיול".
ענבר רייפן מכפר רופין, תלמידת כיתה י"א בתיכון גאון הירדן בעמק המעיינות, עובדת ב"המאפייה" – קונדיטוריה ובית קפה בוטיק בכפר רופין. "אני מגשימה את החלום של כל נער ונערה לעבוד במקום הכי מתוק וטעים בעולם", היא אומרת בחיוך. "אני עובדת כאן כבר שנתיים ומתכננת להמשיך כל החופש הגדול. אני מכינה את הארוחות ולפעמים ממלצרת, ואני מאוד מאושרת מהעבודה ומהיחס שאני מקבלת".
גם אוריה גרינברג, תלמידת כיתה י"א באולפנת אוריה, מצאה עבודה קרוב לבית – במתחם החנויות בקיבוץ כפר עציון, שם היא מתגוררת. גרינברג עובדת בחנות "ערוגות" למוצרי טיפוח אורגניים מהעוטף. "אני מוכרת קרמים, סבונים, שמנים ועוד", היא מתארת. "זה ממש כיף, והכי משמח אותי שהכל מיוצר בעוטף ואני מסייעת לבעלי המפעל ולעובדים שפונו מהבית. אני מתכוונת לחלק את החופש – בחלק מהזמן לעבוד, ובחלק להשקיע בהתנדבות שלי בכנפיים של קרמבו. בכסף אשתמש כדי לצאת עם חברים, וגם אחסוך קצת".
רבים מהתלמידים הספיקו להשתתף בירידי תעסוקה שאירגנו הרשויות המקומיות והסתדרות הנוער העובד והלומד, שבהם קיבלו מידע אודות זכויותיהם בשוק העבודה וגם שלל הצעות עבודה, ביניהן דיילות, מכירות, בידור, מלצרות, עבודה משרדית, סדרנות, הפעלת מתקנים, מזון מהיר, שיפוצים קלים ועוד.
אלא שיש מעסיקים שמנצלים את הרצון של בני הנוער לעבוד בחופש ופוגעים בזכויותיהם. מנתוני הסתדרות הנוער העובד והלומד עולה, כי בשנת 2023 התקבלו 950 פניות מבני נוער עובדים שביקשו לברר מידע על זכויותיהם בעבודה או התלוננו על פגיעה בזכויותיהם על ידי מעסיקים. בין התלונות: עושק ומניעת שכר שיוצגו על ידי הסיוע המשפטי.
בתום טיפול משפטי והתערבות אצל המעסיקים הוחזר סכום של כ-700 אלף שקל לבני הנוער.
מפילוח סוגי הפניות והתלונות של בני הנוער עולה, כי 27 אחוז מתחום ענף המזון המהיר, 13 אחוז מענף החנויות. 34% מהפניות על אי תשלום שכר ככל או חלקו. 14% מהפניות על ענייני פיטורים – או אי תשלום פיצויי פיטורים או פיטורים שלא כדין. 14% על אי תשלום הבראה וחופשה שנתית.
צפו: ריאיון עם נשיא התאחדות התעשיינים
( צילום: ליאור שרון, ירון ברנר)
ליאון ליטבין, רכז איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אמר כי "אנחנו מאמינים שהשילוב של העלאת מודעות לזכויות ולחובות של נוער בעבודה, במקביל להכוונת בני נוער למקומות עבודה הוגנים, יכול לסייע לפתרון הבעיות הרבות בתעסוקת בני נוער. כחלק מפעילותנו כגוף המייצג את בני הנוער והצעירים בנושאי עבודה, הקמנו את אפליקציית 'עבודה+' המאגדת את כל המידע הרלוונטי עבור בני הנוער בנוגע לשוק העבודה בכלי זמין ושימושי עבורם. ניתן להציע בה משרות לבני נוער, למצוא בה מחשבון זכויות ומידע על זכויות נוער בעבודה וגם לפנות אלינו".
זכויות בני נוער העובדים
חשוב לעקוב אחרי מספר שעות העבודה מידי יום ובסוף כל יום להחתים את המעביד. הדבר מומלץ מאוד על אף שגם המעסיק צריך לנהל רישום מדויק של שעות העבודה.
המעסיק חייב למסור לעובדיו בני הנוער הודעה לעובד לא פחות משבעה ימים לפני תחילת עבודתו. המסמך צריך להכיל: את זהות המעביד והעובד, תאריך תחילת העבודה ומשך תקופת העבודה, עיקרי התפקיד והציפיות מהעובד, פרטי שמו ותפקידו של הממונה הישיר, תנאי ההעסקה, אורכו של יום ושבוע העבודה ופרטים נוספים שהמעביד חושב שרצויים.
שכר המינימום הוא השכר הקבוע בחוק שאסור שישלמו פחות ממנו לעובד עבור שעת עבודה. שכר המינימום חל על כל שעת עבודה, החל מהשעה הראשונה (כולל תקופת התלמדות או ניסיון) ותקף גם על ישיבות עבודה או שעות הכשרה שחובה להגיע אליהן. החל מיום 01.04.2024 שכר המינימום במשק עלה – ואיתו גם שכר המינימום לנוער.
חל איסור של מעסיק להוריד משכרם של עובדים מתחת לגיל 18 מיסי ביטוח לאומי. על המעסיק לשלם על בן הנוער לביטוח הלאומי ולא לנכות זאת משכרו. בנוסף בני נוער זכאים לנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה – ולכן עד סכום של כ-6,300 שקל לחודש אין להוריד לבני נוער מס הכנסה כלל.
אסור להטיל קנסות. עונשים כספיים נחשבים על פי חוק לניכויים שלא כדין.
מותר לבני הנוער לעבוד לכל היותר 8 שעות ביום, ולא יותר מ-40 שעות בשבוע (במקומות בהם עובדים 5 ימים בשבוע, ניתן לעבוד גם 9 שעות במשמרת ובתנאי שלא תעבדו יותר מ-40 שעות בשבוע). אם עבדתם יותר משמונה שעות ברצף יש לשלם לכם עבור שעות נוספות: 125% עבור השעה התשיעית והעשירית, ו-150% - עבור השעה ה-11, ה- 12 וכו'.
אם עבדתם שש שעות עבודה אתם זכאים להפסקה של 45 דקות למנוחה ולסעודה, מתוכם לפחות חצי שעה רצופה. מותר לנכות את זמן ההפסקה מסך שעות העבודה. מומלץ לסכם עם המעביד מראש (ורצוי בכתב) את ענין ההפסקה כדי למנוע חוסר הבנה.
בנוסף למשכורת המעסיק צריך לשלם לבני הנוער את הוצאות הנסיעה. המעסיק מחויב להחזיר רק את הסכום המינימלי הדרוש לבני הנוער כדי להגיע לעבודה כאשר החוק מחייב להחזיר עד 22.60 שקלים ליום עבודה. כאשר עובדים בחופשות, בשעות שלאחר התחבורה הציבורית, על המעסיק לדאוג להסעות הביתה על חשבונו.
