שריפות הן אחת התופעות המצערות של קיץ חם, ויכולות לנבוע מטעות אנוש, רשלנות, זדון וגם מנזקי המלחמה כפי שאנחנו חווים כעת. מתי הביטוח מפצה ומתי המדינה, ומה חשוב לדעת? ynet ו"ממון" גיבש מדריך באמצעות עו"ד אהוד גוט, שותף מייסד במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות', ועו"ד שלומי שטיינר, מנהל סניף ירושלים של המשרד.
אירעה שריפה בדירה שלי, את מי אני יכול לתבוע?
עו"ד גוט מציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו. אם יש ביטוח לבית ולתכולתו, ניתן לתבוע את הביטוח עד לגבול הכיסוי שמפורט בפוליסה, כאשר הפיצוי יינתן לפי תנאי הפוליסה. בדרך כלל פוליסות כיסוי בפני אש הן מאוד רחבות, והפסיקה מתייחסת אליהן כך שהן מכסות היטב את הרכוש המבוטח. במקרים שבהם אין ביטוח, קיימת אפשרות לתבוע את מי שגרם לפריצת האש או להתפשטותה. למשל, אם השכן הבעיר מדורה בחצר, והאש התפשטה לבתים בעקבות שדות הקוצים היבשים בשטחים הציבוריים שהרשות המקומית לא ניקתה.
במקרה של נזקי מלחמה או פעולות איבה, לא חברת הביטוח מפצה על הנזק, אלא המדינה.
שריפה בביתי הפרטי נגרמה בשל טעות שלי. מה הדין במקרה הזה?
עורכי הדין גוט ושטיינר מסבירים כי לשם כך קיים ביטוח, וגם אם טעית ואפילו התרשלת, ניתן לתבוע את חברת הביטוח, בהתאם לפוליסה. חברת הביטוח נוהגת לבצע בדיקות שונות כדי לדעת אם המבוטח הפר את תנאי הפוליסה. למשל, אם הוא הצית בזדון את האש כדי לקבל פיצוי מחברת הביטוח, או האם עשה מה שנדרש כדי להקטין את הנזק מרגע שפרצה השריפה, למשל: הזמין כיבוי אש, ניסה לכבות בעצמו, הוציא מהבית את החפצים היקרים שלו וכד'. בדרך כלל נפסקים פיצויים על הנזק המבוטח, ואם סכום הביטוח הוא ריאלי, המבוטח יקבל פיצוי בגובה הנזק שנגרם לו. היקף הפיצוי תלוי בשיעור הנזק, עד לגובה סכום הביטוח בפוליסה. אם אדם ביטח נכס ששווה מיליון שקל, אך הגביל את גובה הנכס בפוליסה לחצי מיליון, הוא כמובן לא יקבל מעבר לסכום הזה.
אם השריפה בבית או בעסק נגרמה כתוצאה מהמלחמה (רקטות, פצמ"רים) או בהצתה על רקע לאומני/טרור, את מי עליי לתבוע?
במקרים אלה הנזק מכוסה על ידי המדינה. עו"ד גוט: "נדרש להוכיח כי הרקע להצתה הוא מלחמתי או לאומני, ואת שווי הנזקים שקרו. את סכום הפיצוי יעריכו שמאי מס רכוש. כל נזק שנגרם לרכוש במלחמה מכוסה. גם אם, למשל, התמוטט בית עקב פגיעת טיל, ואבנים שנפלו פגעו ברכב, הנזק לרכב יכוסה".
במקרה כזה התביעה תוגש למס רכוש, ונדרש להוכיח שהסיבה לשריפה היא המלחמה או פעולת איבה. במקרה כזה, שמאי מס רכוש מעריכים את גובה הנזק שעליו ישולם הפיצוי. אם הנזק אינו תוצאה של המלחמה, הנזק לרכב מכוסה על פי פוליסת ביטוח מקיף לרכב.
מה קורה כשלא ידוע למשטרה או למכבי האש מדוע פרצה השריפה?
ישנה חשיבות למידע גם על הגורם לפריצת השריפה וגם על הגורם להתפשטותה. במשפטים על נזקי שריפה, חובת ההוכחה עוברת לכתפי בעלי או מחזיקי המקרקעין שבהם פרצה השריפה, או שמהם התפשטה. מספיק שהניזוק מוכיח שהשריפה יצאה מדירה שכנה, בעל הדירה השכנה הוא זה שחייב להוכיח שלא התרשל ובכך גרם לנזקי השריפה. עו"ד שטיינר: "באחת השריפות הגדולות שהיו באזור הרי ירושלים, האש פרצה בכפר אבו גוש עקב שריפת אשפה. איש לא ידע מי התושבים ששרפו את האשפה, שברור שהיו האשמים לכל הנזקים. לכן אלה שניזוקו (קיבוץ קריית ענבים) תבעו את בעלי המקרקעין ששם התושבים שרפו את האשפה. בעלי המקרקעין הייתה צרפת, שלא הצליחה להוכיח כי שמרה על הקרקע שלה כמו שצריך, ולכן בסופו של יום נפסק שממשלת צרפת תשלם את מרבית הפיצוי על הנזק. בית המשפט הטיל חלק מהפיצוי על מועצת אבו גוש, שלא מילאה את תפקידה בשמירה מפני שריפת זבל בתחומה, וגם על קק"ל, שאחראית על היערות שבהם התפשטה האש, והייתה אמורה למנוע את ההתפשטות.
"יש להבחין בין הגורם הישיר לשריפה (ברשלנות ו/או בזדון), שפעמים רבות איננו ידוע, ובין הגורם שלא מנע את השריפה, ו/או לא פעל לכבותה. מרגע שבוצעה ההבחנה הזאת, ניתן לקשור גורמים נוספים לאירוע שעליהם תוטל האחריות".
עו"ד אהוד גוטצילום: אסף רחמיםמה האחריות האפשרית של גופים כמו העירייה או מערך הכבאות? האם ניתן לתבוע גופים אלה?
עו"ד גוט: "לא רק שניתן לתבוע, אלא שברוב תיקי השריפות הגדולים, אותם גופים נתבעים, ובפסקי דין רבים ובפשרות הם גם משלמים פיצויים. מובן שצריך להוכיח את התביעה נגדם".
מי מפצה אם כתוצאה מהמלחמה אזרח נפגע בגופו?
עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל של משרד בלטר, גוט, אלוני ושות', מסביר כי כאשר מדובר בנזק שנגרם בפעולות איבה, הנפגעים זכאים לפיצוי בגין נזקי גוף ורכוש. בנזקי רכוש מי שמפצה הוא מס רכוש, וצריך להגיש תביעה בהתאם לחוק ולהנחיות. כאשר מדובר בנזקי גוף הזכאות מתבססת על חוק התמלוגים לנפגעי פעולות איבה. הקריטריונים לקבלת פיצוי מפורטים בחוק ובתקנות, ונקבעים על ידי הביטוח הלאומי.
דירתי נשרפה ללא קשר למלחמה, ונגרם נזק גוף לדיירים. מי מפצה?
עו"ד בר אליעזר מסביר כי בהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין, בהנחה שהוכח שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, בעלי המקרקעין או בעלי המיטלטלין (מבנים, חפצים) שמהם יצאה האש (במקרה זה בעל הדירה) עשוי להיחשב כמי שהתרשל והפיצוי יחול עליו. אם יש חברת ביטוח שביטחה את הנכס בביטוח כלפי צדדים שלישיים שכולל סיכוני אש, היא זאת שתשלם, בכפוף לתנאי הפוליסה.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.07.24
