בשל המצב הביטחוני בצפון לאחר טבח 7 באוקטובר, רבים מתושבי הצפון נאלצו להתפנות לירושלים – תוך עזיבת בתיהם ועסקיהם. חלקם מנסים למצוא דרך להמשיך בעסקיהם - היישר מחדרי המלון בירושלים.
"אם יש מקום בלב - אז יש מקום להכל"
שם: אורלי בוקריס (49) • עסק: "המטבח המאיר", קייטרינג לאירועים, סלטים, קינוחים ומגשי פירות
סטטוס: פונתה משלומי למלון "דן בוטיק", בירושלים
אורלי מצאה את עצמה מנסה להפעיל את עסק הקייטרינג שלה מחדר המלון בירושלים. "ברחנו משלומי כמו גנבים בלילה עם מעט דברים כי חשבנו שזה לשבוע, פחות או יותר, וחוזרים הביתה", סיפרה. "במהלך השבועיים האלה, נודע לי שנפלה רקטה ליד העסק שלי והחשמל נפל, כתוצאה מכך כל התכולה של המקפיאים והמקררים התקלקלו – דבר שגרם לנזק כלכלי מאוד קשה ועד היום אני בתהליכים מול מס רכוש.
"הגענו למלון וכל העובדים, מהמנהל ועד אחרון העובדים, נתנו לנו הרגשה של בית ומספקים לנו את כל צרכנו. אחרי כמה חודשים של הלם הבנתי שאי אפשר להמשיך כך ואני חייבת לעשות את מה שאני אוהבת, כי אחרי הכל השארתי את כל החיים שלי בשלומי".
היא משווקת את שירותיה לתושבים ולעסקים מקומיים, ומתאימה את עצמה למצב החדש ומציעה אוכל טעים לכל דורש – היישר מחדר המלון. "התחלתי להביא את הציוד לחדר המלון. לא יותר מדי כי אין מקום כל כך. אחרי ההזמנה הראשונה ראיתי שזה אפשרי", סיפרה בניצחון. "זה לא היה קל כל כך, כי פתאום לעבוד במקום כל כך קטן בלי הרבה תנאים, אבל הזמן עושה את שלו והתחלתי להתרגל. הבנתי שאם יש מקום בלב לעשות את מה שאתה אוהב – אז יש מקום להכל".
ליצירת קשר: 0524783538
"כל הנושא של הכסף לא עניין אותנו"
שם: ירדנה חכים (52), עסק: "שירת הים", שירות בישול בבית הלקוח וסדנאות בישול
סטטוס: פונתה משלומי למלון דירות, "הקומה ה-21 ", בירושלים
ירדנה עברה עם משפחתה למלון דירות, והשאירה מאחור את מתחם הקייטרינג שלה למען עמותת "ברכת מרגלית" שמכינה אוכל לחיילים המשרתים באזור. "בתחילת המלחמה לא חשבנו שאנחנו מתפנים בכלל", היא מספרת, "העובדים שלי לא היו מוכנים לחזור. מצאתי את עצמי לבד וכל מה שהיה לי תרמתי לחיילים. יומיים אחרי התקשרו תושבים משלומי שהם לא מתפנים וביקשו להשתמש במקום כדי להכין אוכל לחיילים. כל יום הם היו מכינים אוכל לכל המוצבים במקום. למעלה מ-3,000 מנות ביום".
על החיים במלון היא מספרת כי "לא רציתי להתנוון, אני רגילה לעבוד 18 שעות ביום. הימים הראשונים היו מאוד קשים וחוסר המעש היה מאוד מדכא נוסף ללחץ והדיכאון. חיפשתי מה לעשות ובהתחלה עבדתי ללא תשלום במטבח במלון. רק רציתי לצאת מהדיכאון, לא חשבתי על כסף בכלל. לאחר מכן עברתי למלון דירות והבעלים של המלון הציע לי לבשל למפונים. הוא נתן לי חדר עם מטבחון ותשלום על העבודה.
"במקביל לזה, התחלתי לפרסם שאני מגיעה לבתים של אנשים ולבשל בשבילם. בהתחלה זה היה תשלום בשיטת 'כובע'. כל העניין של הכסף לא עניין אותנו. הראש שלי היה נטו לצאת מהאווירה הדיכאונית. זה הלך טוב ואנשים הזמינו אותי, ואז גם התקשרו אליי והציעו לי להעביר סדנאות. זה לא מה שהיה לי וזה לא כמו שהרווחתי אבל ברוך ה' זה משהו. החוסר-ודאות הזאתי מאוד מתסכל".
על החיים במלון היא אומרת: "כל החיים דגלתי ב'דלת פתוחה', להיות בית מזמין, וזה המצב עכשיו במלון. הדלת שלי תמיד פתוחה לכולם – אורחים לא־מפונים במלון מגיעים לכאן, עושים אצלי מניין, כל מי שצריך משהו יודע שהוא בא לפה, לוקח תבלינים, יש מגירת ממתקים לילדים, עושים אצלי חגים. זה מלון דירות אז אין כאן חדר אוכל או חדר מרכזי. הדירה שלי הפכה למקום המרכזי".
ליצירת קשר: 0547789620
"העסק היה החלום"
שם: שלום (61) ומרים (59) פרץ, עסק: "שפע הברכות", חנות יודאיקה
סטטוס: פונו מאביבים למלון "דן בוטיק", בירושלים
שלום ואשתו מרים מתמודדים עם קשיים רבים בניסיון להמשיך ולמכור את מוצריהם מחדר המלון. "יש לי את כל מוצרי הקודש. סחורה של טליתות, חנוכיות, סידורים ואני לא מצליח למכור. זה כל כך קשה לקום כל בוקר כשאין עיסוק. הנפש שלנו כבדה." הוא מוסיף: "אין לי אופציה להביא לפה את כל הסחורה שלי. אין לי כאן מחסן בירושלים. זה הון תועפות. בנינו את העסק בהמון הלוואות ועבודה מסיבית. זה היה החלום".
עוד מספר פרץ כי "אני לבקן עם תעודת עיוור. ניסיתי להחזיק את עצמי כדי לא להסתמך על אף אחד. עשיתי הכל כדי לא להיות למטה. אני מקווה בעזרת ה' שנעלה שוב. אני מנסה לעשות משהו מפה, אפילו שזה ברווחים קטנים, רק כדי לחזור לזה, כדי לעשות טוב. גם לנו לנפש וגם לאנשים שאהבו לקנות מאיתנו".
ליצירת קשר: 0527901050
פורסם לראשונה: 00:00, 18.07.24
