לפני כשנתיים רכש מ' טבעת אירוסים משובצת ביהלום 1.4 קראט. ארוסתו לא חלמה מעולם על יהלום בגודל כזה. גם מ' לא חשב שיוכל להרשות לעצמו את ההוצאה. העובדה שהאבן היקרה הייתה יהלום מעבדה, היא שאיפשרה לו לרכוש את הטבעת ב-2,000 דולר בלבד, ולארוסתו ליהנות מטבעת עם יהלום בגודל שנתפס במשך שנים רבות כאפשרי לעשירים בלבד. היום הוא כבר היה יכול לרכוש טבעת זהה ב-700 דולר. "אשתי אוהבת את הטבעת, שנראית נפלא. אף אחד לא יכול להבדיל בין היהלום הזה ליהלום טבעי", אומר מ', שלא מתחרט.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ענף היהלומים במשבר כבר שנתיים וחווה ירידה של עשרות אחוזים במחירים. לפני שבועיים סערו הרוחות בבורסת היהלומים ברמת-גן. המהדורה העדכנית של מחירון "רפפורט" – הקובע את המחירים בענף, על שם ממציאו מתווך היהלומים מרטין רפפורט – הראתה שמחירי היהלומים הטבעיים רושמים ירידה גורפת, חסרת תקדים בהיקפה בשנים האחרונות, של 2.20%-14.3%, ובממוצע 6%, בשבוע, אחרי ירידות של כ-20% בחודשים האחרונים. יהלומי המעבדה – שהם זולים הרבה יותר מהטבעיים, זהים להם במראה, בהרכב ובאיכות, וגם יהלומנים מנוסים לא תמיד יבחינו בהבדל – הפכו בשנים האחרונות נגישים לקהלים הרבה יותר רחבים, והשפיעו על היקף מכירות היהלומים הטבעיים ומחיריהם. לצד זאת השפיעו על הענף גורמים נוספים כמו מלחמת אוקראינה, שפגעה בקשרים של הענף עם רוסיה, שנחשבה שוק מבטיח, ירידת הצריכה בסין, וחוסר הוודאות הכלכלי בעולם.
5 צפייה בגלריה
היהלומנית שרית יטקובסקי. ''אם הייתי נשארת בתחום היהלומים הטבעיים, הייתי נמחקת"
(צילום: ריאן פרויס)
"תעשיית היהלומים העולמית טרם יצאה מהמשבר, שנמשך למעלה משנתיים, והענף בארץ, שמהווה אחד מארבעת מרכזי הסחר החשובים בעולם, מושפע גם הוא", קבע אופיר גור, המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, בדוח של המשרד. לפי הדוח, ביוני האחרון נרשמה ירידה של 45% ביבוא היהלומים המלוטשים לישראל לעומת יוני הקודם, ובחציון הראשון של השנה נרשמה ירידה של 39% לעומת החציון המקביל ב-2023. ביצוא היהלומים ניכרת התאוששות קלה, אך זו משפיעה פחות על הצרכן הסופי בארץ.
מה ההבדל בין יהלומים טבעיים ליהלומי מעבדה? הטבעיים נוצרים במעבה האדמה בעומק של כ-200-250 קילומטרים ובטמפרטורות של כ-1,000-1,200 מעלות צלזיוס ולחץ של כ-60 אלף אטמוספירות. יהלומי המעבדה מיוצרים במעבדה בתנאי לחץ אטמוספרי ובטמפרטורות גבוהות כמו הטבעיים, אלא שההליך מקוצר משמעותית – כעשרה שבועות בלבד. בשנים האחרונות השתכלל הייצור עד כדי תוצאות איכותיות המחקות את המראה, הקשיות והתכונות האחרות של היהלומים הטבעיים, ברמות שגם יהלומנים מנוסים לא מצליחים להבדיל. גם תהליכי הליטוש, עלות העבודה והקריטריונים לדירוג האבנים (ארבעת הפרמטרים – ניקיון, צבע, חיתוך ומשקל בקראט) זהים ביהלומי מעבדה וביהלומים אמיתיים.
הטבעיים נהנים כמובן כבר מאות שנים מדימוי של יוקרה, שהועצם גם הודות לקמפיינים השיווקיים של תאגיד היהלומים "דה בירס" — כולל הופעתה של מרילין מונרו עם השיר המפורסם "יהלומים הם חבריה הטובים ביותר של האישה". הם נתפסים גם כרכוש, בהיותם תכשיט ששומר על ערכו, למרות שבפועל רוב תכשיטי היהלומים הטבעיים מאבדים 30% מערכם מיד ברגע שיצאו מהחנות (למעט תכשיטים משובצים באבנים גדולות באיכות גבוהה).
לעומת הדימוי היוקרתי והמשקל הרגשי של היהלומים הטבעיים, יהלומי המעבדה זולים יותר במאות אחוזים ונגישים לקהלים רבים. צעירות בארה"ב למשל (השוק האמריקאי אחראי ליותר מ-85% ממכירות יהלומי המעבדה בעולם), שאוהבות אבנים גדולות, יכולות להתהדר עכשיו בטבעות משובצות באבנים של 2 ואפילו 3 קראט באיכות גבוהה, מה שפעם היה קשה הרבה יותר.
הוסיפו על כך את האסוציאציות השליליות של "יהלומי הדמים" שנדבקו ליהלומים הטבעיים, אם כי כל החברות הרציניות בעולם עושות מאמצים להרחיק עצמן מהדימוי הזה. יהלומי המעבדה גם ניסו לשווק את עצמם כידידותיים יותר לסביבה, אבל תעשיית היהלומים המסורתית הגיבה במהירות, וה-FTC, המקביל האמריקאי לרשות להגנת הצרכן שלנו, הזהיר את יצרני יהלומי המעבדה להימנע מטענה זו, בגלל צריכת האנרגיה העצומה שבייצורם. בכל זאת, משהו מהדימוי נשאר.
וכך, אם ב-2016 הגיע מחזור שוק יהלומי המעבדה העולמי למיליארד דולר, ב-2023 הוא גילגל כ-12 מיליארד דולר. ב-2018 נראה היה שיהלומי המעבדה הולכים לתת פייט רציני ליהלומים הטבעיים. דה בירס, החולש על 60% משוק היהלומים הטבעיים בעולם, נתן להם לגיטימציה כשהכריז על כניסתו לשוק הזה עם המותג החדש "לייטבוקס" של תכשיטים משובצים ביהלומי מעבדה, ומכר את הקולקציה אפילו בשני סניפים של בלומינגדיילס, רשת הכלבו היוקרתית. זאת אחרי שנים שבהן נתפסו יהלומים אלו כאויב הרשמי של הענף, ואותו דה בירס הבהיר במילים שאינן משתמעות לשתי פנים שסוחרים שימכרו יהלומי מעבדה לא יקבלו ממנו אספקה. במקביל, ה-FCC האמריקאי, המקביל למכון התקנים ועוסק גם באכיפה צרכנית, אסר לכנות יהלומי מעבדה "מלאכותיים" או "סינתטיים", מה שנתן להם פוש תדמיתי נוסף.
השנים 2020-2021 היו שנות הפיצוץ הגדולות של יהלומי המעבדה. "החנויות גילו שהודות למחירים הנמוכים של יהלומי המעבדה, הן יכולות למשוך את הלקוחות לקנות אבנים גדולות יותר, ובכך להגדיל את רווחיהן, והרווחים היו של מאות אחוזים בכל שרשרת האספקה, מהמפעל ועד נקודת המכירה", אומר בכיר בענף יהלומי המעבדה.
אלא שהגשמת התחזיות הוורודות התגלתה כבעייתית. בראשית יוני השנה, בתערוכת JCK היוקרתית של הענף בלאס-וגאס, הודיע אל קוק, מנכ"ל דה בירס, על הפסקת ייצור יהלומי המעבדה עבור "לייטבוקס". דה בירס הקימה את המותג מתוך כוונה לפגוע בשוק יהלומי המעבדה. היא סברה שכניסה מסיבית שלה תביא לירידת מחירים, ויהלומי המעבדה ייתפסו כחסרי ערך, מה שיחזיר את הצרכנים ליהלומים, אבל זה לא קרה למרות שהמחירים ירדו. להפך, יהלומי המעבדה הפכו לאטרקטיביים יותר, ומצד שני חלה ירידה ברווחיות יהלומי המעבדה עקב כניסת עוד ועוד שחקנים למגרש והצפת השוק. כל הנוכחים בתערוכה ששמעו את הודעת דה בירס נשמו לרווחה, אומר היהלומן הוותיק יורם דבש, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, שמתעקש לקרוא ליהלומי המעבדה "סינתטיים".
"התחרות הורגת את שוק יהלומי המעבדה", אומר עידן גולן, אנליסט עצמאי בתחום היהלומים. "כשהם נכנסו לשוק הם התאפיינו ברווחיות מאוד גדולה של מאות אחוזים בכל שלב, מהיצרניות דרך השוק הסיטונאי ועד הקמעונאי. הרווחיות האטרקטיבית גרמה לכניסת שחקנים רבים לשוק". רוב השחקנים החדשים הם סינים והודים. 90% מיהלומי המעבדה מיוצרים היום בהודו, שהחליטה לקחת את הענף כפרויקט והשקיעה כסף רב ואנרגיה כדי להשיג שליטה בתעשייה.
האם מחירי יהלומי המעבדה ימשיכו לרדת? אולי, כי הטכנולוגיה משתפרת. עם זאת, רוב העלות איננה מחיר האבן עצמה, אלא עלות הליטוש, שלא לדבר על עבודת השיבוץ ומחיר הזהב שבתכשיט המוגמר.
שרית יטקובסקי מ"יטקובסקי יהלומים", חברת בורסת היהלומים ובת יהלומן, אומרת כי היא מתמקדת היום אך ורק ביהלומי מעבדה ולא חוששת שמחיריהם ימשיכו לרדת. "עסקתי 15 שנים ביהלומים טבעיים. ב-2016 שמעתי לראשונה על יהלומי מעבדה. אם הייתי נשארת בתחום היהלומים הטבעיים, הייתי נמחקת", היא אומרת. "גם בארץ נכנסו לענף רבים שלא היו בו מעולם והציפו את השוק, אבל כשהמחירים יורדים הם יוצאים. אז המחירים אולי לא יחזרו למה שהיו פעם, אבל הם יתאוששו. קחי בחשבון גם ששכר העבודה ועלות הליטוש נמצאים בעלייה, כמו גם מחיר הזהב שעלה מאוד בשנה וחצי האחרונות".
חגית כץ שינובר, בתו של אבי כץ, מייסד "קופיקס", פתחה ב-2020 חנות ראשונה ברשת X Lab Diamonds לתכשיטי יהלומי מעבדה בלבד, בקניון עופר בפתח-תקווה. "קהל היעד העיקרי שלנו הוא נשים בנות 25 עד 50 פלוס, מהמעמד הבינוני הגבוה", היא אומרת. "יהלומי המעבדה מאפשרים להן לקנות טבעות גדולות ומרשימות יותר". טבעות אירוסים, אגב, נמצאות במקום הראשון במכירות שוק יהלומי המעבדה, וגם בשוק היהלומים הטבעיים. במקום השני נמצאים "צמידי טניס", ובשלישי עגילים. כץ שינובר: "אם בעבר כדי לקנות תכשיט משובץ באבן של 2-3 קראט היית צריכה להוציא 150,000-200,000 שקל, היום במחיר של עד 20,000 שקל תקבלי טבעת יהלום של 3 קראט".
לפני שלוש שנים מכרת צמיד טניס ב-18,000 שקל, והיום ב-8,000-9,000 שקל. ירידת המחירים לא מרתיעה את הלקוחות, שחוששות אולי מהמשך ירידת הערך של התכשיט?
"כיום השוק מאוד התאזן והוא די יציב. אני לא מאמינה שהמחירים יירדו עוד. אנחנו נותנים ביטחון: את יכולה לקבל אצלנו תכשיט בטרייד-אין בהתאם למחיר שבו קנית בעבר. היום אנשים לא קונים תכשיט כדי להשקיע, יש אפיקי השקעה טובים אחרים, נדל"ן, מניות".
למרות הרוח האופטימית, קצב הפתיחה של חנויות הרשת של כץ שינובר לא עומד בהבטחות הפתיחה. היום היא מונה שלוש חנויות ואתר, ולא התפשטה לחו"ל. לדבריה, מלחמת אוקראינה הרגה את התוכניות להתפשט לרוסיה, שהצטיירה בזמן פתיחת הרשת כשוק צרכני גדול של יהלומי מעבדה, והמלחמה הנוכחית בישראל חייבה זהירות בפתיחת נקודות מכירה חדשות בארץ, שעלותן, לדבריה, לפחות 2.5 מיליוני שקלים לחנות. כרגע היא במו"מ על פתיחת שתי חנויות, בקניון ממילא בירושלים וברחובות.
בשוק התכשיטים של יהלומי המעבדה יותר ויותר נשים קונות תכשיטים לעצמן, בניגוד לתכשיטי יהלומים קלאסיים, שגברים הם דומיננטיים יותר בקנייתם. על רקע זה, השיקה הרשת לפני כחודש שירות חדש: החנות שולחת ללקוחה הביתה או למקום העבודה – מחיפה בצפון עד באר-שבע וירושלים – עד שלושה תכשיטים להתנסות עם שליח, ואחרי מדידה הלקוחה מחליטה אם לקנות ומשלמת במקום. אם לא תקנה, תשלם 69 שקל עבור השירות.
שוק היהלומים המעבדתיים מתנהג קצת אחרת בארץ לעומת ארה"ב ואירופה. בארה"ב כ-70% מחנויות התכשיטים מחזיקות יהלומי מעבדה לצד יהלומים רגילים, אומר עידן גולן. היהלומים מוחזקים בחנות בתפזורת, והמכירות העיקריות שלהם הן לטבעות אירוסים, שאחראיות לכמחצית ממכירות שוק התכשיטים. וכך, יהלומי המעבדה תופסים נתח של 20% משוק היהלומים. אבל לא בשוק היוקרה: אף רשת תכשיטים יוקרתית אמריקאית לא הכניסה יהלומי מעבדה לתצוגה שלה. לא טיפאני, לא קרטייה, לא בולגרי, לא הארי ווינסטון. בעולם יש רשת יוקרה אחת בלבד שהכניסה קולקציה של יהלומי מעבדה, כחולים דווקא (רוב תכשיטי היהלומים משובצים ביהלומים שקופים. הכחולים נבחרו כי הם נדירים ויקרים יותר) – פרד של חברת LVMH הצרפתית, בעלת לואי ויטון ומותגי יוקרה נוספים. לא נרשמה הצלחה גדולה.
באירופה שוק התכשיטים הוא שוק של אופנה ועיצוב, מה שמסביר את כניסתם של מותגי אופנה שלא עסקו מעולם ביהלומים בכלל לשוק יהלומי המעבדה. סברובסקי, החברה האוסטרית שבמשך 125 שנים עסקה אך ורק בתכשיטים ופריטי קישוט מאבני הקריסטל הייחודיות שלה, נכנסה בשנה שעברה לקטגוריית התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, בקולקציה "גלקסי", שלא רשמה הצלחה עם תכשיטים יקרים במיוחד.
לעומת זאת, פנדורה הדנית, אחד ממותגי התכשיטים הגדולים בעולם עם מחזור מכירות של 4 מיליארד דולר שפונה לצעירות, נכנסה ליהלומי מעבדה ורשמה סיפור הצלחה, הודות לרמות מחירים נגישות, עד 1,000 דולר, ועיצובים ושיווק מוצלחים. החברה מצפה להגיע כבר ב-2026 למחזור של מיליארדים בקווי התכשיטים החדשים האלה, שמאפשרים למשפיענים ולעוקביהם לנפנף בטבעות ועגילים עם אבנים גדולות יותר. הם לא יגיעו לישראל בקרוב.
לעומת ארה"ב ואירופה, בישראל המצב שונה לחלוטין. רשתות תכשיטי היוקרה הגדולות לא מכניסות יהלומי מעבדה, ובחנויות היוקרה לא ייגעו בהם. בפדני מתחלחלים מעצם הרעיון. "יהלומי מעבדה הם מוצר זול, המהווה חיקוי לדבר האמיתי. לקוחותינו יקבלו אך ורק יצירה מקורית בעלת ערך אמיתי של יוקרה", אומרים בחברה.
שחל פלח, סמנכ"ל רשת רויאלטי: "מנסים כל הזמן לפתות אותנו לרכוש יהלומי מעבדה ואנחנו מסרבים. כי למרות ירידות המחירים, היהלום עדיין שומר על ערכו, ואילו יהלומי מעבדה יהיו עוד מעט משובצים בחגורות ובנעליים. את הירידות במחירי היהלומים הטבעיים אנחנו מגלגלים ללקוח, עם יותר מבצעים השנה. אנחנו מנסים לשרוד את המציאות הקשה והמורכבת עם תכשיטים משובצים יהלומים טבעיים. אם תלכי באזור הבורסה ברמת-גן תראי חנויות שמשבצות תכשיטים ביהלומי מעבדה ומגדילות את מתח הרווחים שלהן, כשהן מגדירות אותם כיהלומים טבעיים. כתוצאה מכך, לקוחות רבים מבררים קודם כל בעת הכניסה לחנות אם מוכרים בה יהלומי מעבדה. כשמשיבים בשלילה, הם מוכנים לקנות. אנחנו רוצים לשמור על האמינות שלנו, ולא לערבב בין שני הסוגים".
כץ שינובר טוענת כי מחצית מחנויות התכשיטים בישראל מוכרות גם תכשיטים משובצים ביהלומי מעבדה. יטקובסקי: "גם בתוך הבורסה ליהלומים ברמת-גן אין כמעט חנות או משרד שלא מוכרים יהלומי מעבדה בתפזורת או תכשיטים משובצים ביהלומים כאלו". בעוד שבארה"ב נפוצות חנויות תכשיטים שמחזיקות את קולקציות יהלומי המעבדה בחזית החנות, בארץ חוששים.
הבעיה שיוצר השוק הפרוץ הזה לצרכנים, היא שקל יותר "לעבוד" עליהם ברשת שמוכרת גם וגם, כפי שהזכיר פלח. "אנשים לא יודעים שגם ליהלומי המעבדה צמחו כבר חיקויים", מגלה יטקובסקי. "לוקחים מוסונייט (חיקוי זול משמעותית בהשוואה ליהלום מעבדה, שמחירו לסוחר נמוך מ-100 שקלים לקראט, לעומת יותר מ-1,200 שקלים לקראט ליהלום מעבדה – ש"ח) ומצפים אותו באבקה של יהלומי מעבדה. בהתחלה לא ניתן להבדיל, אבל אחרי זמן מה הוא נשרט ונשחק. אפילו סוחרים נופלים בפח".
רוב החנויות שמחזיקות יהלומי מעבדה לא מחזיקות מכשירי בדיקה, שעלות הטובים שבהם מגיעה לכ-5,000 יורו. אז מה עושים כדי לא ליפול בפח? "תמיד כדאי לקנות במקום מסודר, שלא יסכן את המוניטין שלו כדי להרוויח 1,000 שקל", ממליצה כץ שינובר, "ולקנות מוצר עם תעודות בינלאומיות של ה-IGI או של ה-GIA. מספר התעודה חרוט על היהלום". בענף מצביעים על תופעה של מכונים לא מוכרים בארץ ובחו"ל המנפיקים תעודות על פי הזמנה. "היום לצערי יש הרבה חנויות תכשיטים בישראל שמוציאות תעודות של עצמן. מעבדות גמולוגיות רבות מוכנות להוציא תעודה על פי הצהרת הלקוח (החנות)", אומרת יטקובסקי.
מומחה ביהלומי מעבדה, ששימש בעבר יועץ באחת החברות הגדולות, עזב את התחום, ולא מעוניין בזיהוי שמו עם יהלומי המעבדה וכן ביקש להתראיין בעילום שם, חושב שהענף נמצא בתקופת מעבר וחזרה יותר ויותר להתמקדות ביהלומים טבעיים. כך למשל "סיגנט", קמעונאית תכשיטי היהלומים הגדולה בעולם, בעלת כ-2,700 חנויות תחת מותגים שונים, עדיין מוכרת יהלומי מעבדה ומרוויחה עליהם, אבל מתכננת חזרה למכירת יהלומים טבעיים בהקף גדול יותר.
"הירידה הדרמטית של מחירי יהלומי המעבדה הפכה אותם ללא מעניינים", אומר יורם דבש. "אני לא חושב שהם ייעלמו מהעולם, אנחנו לא מזלזלים בהם, בהחלט חשים בנוכחותם, בעיקר בשוק האמריקאי, אבל גם שם מורגשת התחלת ירידה במכירות".
אנשי דה בירס טוענים כי פוחת מספרם של מכרות היהלומים. בחברה מקווים שהנדירות תשפיע על המחירים, ומתכננים קמפיינים שיווקיים חדשים.
אז בניגוד לתחזיות בעבר, יהלומי המעבדה כנראה לא ישתלטו על עולם היהלומים. עד כמה הם ישרדו או ישגשגו בתוכו, זה תלוי בצרכנים.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.07.24
