מספר ימים לפני שהחליט לפרוש מהמרוץ לנשיאות, שוחח הנשיא ג'ו ביידן עם ג'פרי קצנברג, מפיק-העל ההוליוודי שהיה ממונה על גיוס כספים לקמפיין של ביידן בתעשיית הקולנוע. קצנברג הסביר לביידן כי הוליווד – שמאז ימי ביל קלינטון מכונה "הכספומט של המפלגה הדמוקרטית" – נמצאת בפאניקה. רוב התורמים הגדולים סגרו את הארנק כי הפסיקו להאמין שביידן יכול לנצח. קצנברג הוא תומך ותיק ונאמן מאוד של ביידן, וכשהוא אמר לו שפשוט לא יהיה לו מספיק כסף לעוד שלושה חודשים של קמפיין מול המיליארדרים שמממנים את דונלד טראמפ – זה גם היה הרגע שבו נפלו לביידן האסימונים. הוא הבין שגם אם הוא חושב שנעשה לו עוול, ושכמה מחבריו הטובים במפלגה בגדו בו, בסופו של דבר אין לו סיכוי. אף אחד לא יכול לנצח במערכת בחירות לנשיאות ארצות-הברית בלי הרבה מאוד כסף, והוא עמד בפני מצב שבו לא יהיה לו אפילו מעט. זמן קצר אחר כך הודיע ביידן על פרישה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
בין ינואר 2023 לאפריל 2024 גייסו קמפיינים פוליטיים לבחירות לנשיאות ולקונגרס בארה"ב כ-8.6 מיליארד דולר. בתקופה הזו הם הוציאו כ-3.9 מיליארד. עד יום הבחירות ב-5 בנובמבר, הסכומים האלה כמעט יוכפלו. אם זה נראה מטורף להוציא כל כך הרבה כסף על מערכת בחירות, שלא לדבר על הנזק העצום שנעשה לדמוקרטיה – זה בדיוק כך, והכל הוא תוצאת החלטה אחת של בית המשפט העליון.
בשנת 2010 החליט העליון, ברוב של חמישה שמרנים מול ארבעה ליברלים, כי לתאגידים יש אותן זכויות חופש ביטוי כמו ליחידים, ולכן אי-אפשר להגביל אותם מלתרום לקמפיינים פוליטיים. לפי ההחלטה, תאגידים יכולים להוציא כספים בלתי מוגבלים על פרסומות פוליטיות, כל עוד הם לא מתואמים עם המועמדים. ההחלטה, הידועה בשם Citizens United, או בכינוי המלגלג שלה "תאגידים הם גם בני אדם", שינתה לחלוטין את מסעות הבחירות בארה"ב. מאז, כמות הכסף – לא איכות המועמד/ת או הרעיונות שלהם – היא המניע העיקרי מאחורי הצלחה או כישלון.
המספרים שומטי לסת ממש: בבחירות 2020 נרשם שיא של 14.4 מיליארד דולר בהוצאות הבחירות הכוללות. ב-14 השנים האחרונות, בעקבות השינוי בחוק, הוקמו מאות ארגונים מיוחדים, המכונים Super PACs, ולהם יש חופש לגייס כספים בלי הגבלה עבור מועמדים ספציפיים. רק הארגונים האלה לבדם הוציאו 4.5 מיליארד דולר מאז החלטת Citizens United. התאגידים הגדולים, שעד השינוי בחוק לא הורשו לתרום, תורמים עכשיו דרך ה-Super PACs, וזה למעשה רוב הכסף שמושקע בקמפיינים. רוב הפרסומות לבחירות בטלוויזיה ממומנות על ידי Super PACs ולא על ידי הקמפיינים הרשמיים, שמוציאים את עיקר הכסף שלהם על צרכים כמו משרדים, מתנדבים, יוזמות. על הרקע הזה, היה ברור שגורלו של ג'ו ביידן נחרץ ברגע שבו ג'פרי קצנברג הרים טלפונים לתורמים הקבועים ואלה אמרו: "לא עוד".
ברגע שבו הודיע ביידן על פרישה מהמרוץ, ידעה קמלה האריס שהמרוץ שלה מתחיל מיד, ביותר מרובד אחד. ראשית, היא הייתה צריכה לנקות את השטח מכל יריב פוטנציאלי אפשרי. זה קרה מהר מאוד. אבל המרוץ החשוב לא פחות היה אחרי הכסף. היא נזקקה לבליץ גיוס תרומות שלא רק יאפשר לרוץ מיד, אלא גם יהווה סוג של הצהרה לתקשורת, למצביעים ולדונלד טראמפ: כסף לא יהיה בעיה אצלי.
לקח לה שבוע להגיע ל-200 מיליון דולר, סכום שיא בזמן כל כך קצר, בלי לכלול את ה-Super PACs. מתוך כל התורמים הקטנים שהביאו את האריס ל-200 מיליון (חוקי הקמפיין מגבילים אזרח אמריקאי לתרומה מקסימלית של 3,600 דולר בקמפיין שלם, אם כי יש דרכים חוקיות לעקוף גם את זה), שני שלישים הגיעו מאנשים שתורמים בפעם הראשונה לקמפיין בחירות.
הבליץ שלה היה מהיר ואפקטיבי. האריס בעצמה הרימה טלפונים לתורמים שאמנם רצו שביידן יזוז, אבל לא ידעו אם היא המחליפה המתאימה. אנשי הקמפיין שלה העבירו את 48 השעות הראשונות אחרי פרישת ביידן בטלפונים לדמוקרטים עשירים, מבוורלי הילס שבקליפורניה ועד להמפטונס בניו-יורק. הכסף אכן החל לזרום.
מגייסי תרומות גדולים – שאחד מהם אמר לקמפיין של ביידן כי הוא איבד 75% מהתורמים ואין סיכוי להחזיר אותם – הוצפו בטלפונים. אחת ממאות היוזמות כללה פגישת זום של כ-40 מנהלי השקעות, שמטרתה הייתה לדון בשאלה כיצד החלקים של וול סטריט שלא תומכים בטראמפ, יכולים לעזור להאריס. הדובר הראשי בפגישה היה רופוס גיפורד, יו"ר מטה הכספים של קמפיין האריס, והתורמים רצו לדעת היכן היא עומדת בענייני כלכלה ומיסוי, וגם בענייני ישראל.
בצד השני של אמריקה, קליפורניה, ניהלו אנשי הקמפיין מתקפה דו-ראשית: אחת על הוליווד, ואחת על סיליקון ואלי. "אנשים מתקשרים ושואלים איך ואיפה הם יכולים לתרום להאריס לנשיאות", אמר ל"ניו יורק טיימס" אנדי ספן, מגייס תרומות בכיר בהוליווד, "יש כאן התרגשות עצומה והתלהבות מהמועמדות של קמלה". הדוגמה הבולטת מכולם היא זו של ריד הייסטינגס, המייסד השותף של נטפליקס, שתרם מיידית שבעה מיליון דולר ל-Super PAC שתומך בהאריס. לפי "וראייטי", זו התרומה הפוליטית הגדולה ביותר של הייסטינגס אי פעם, מה שהוביל לדרישות חרם על נטפליקס מצד אנשי ימין, שפחות מתלהבים מהשוק החופשי כשהוא תומך בצד השני.
הבליץ על סיליקון ואלי היה אגרסיבי אפילו יותר. האריס, שנולדה באוקלנד שליד סן פרנסיסקו, תמיד הייתה מועדפת על אנשי מרכז ההייטק, ויש לה תמיכה גדולה בתעשייה, שבשנים האחרונות נראה היה כי היא לוקחת פנייה ימינה. ראשי קרנות גידור הפיצו בשבוע האחרון מכתבים שנועדו לגייס תומכים, ושריל סנדברג, המיליארדרית היהודייה שהייתה סמנכ"לית פייסבוק, הודיעה במהירות על התייצבות מאחוריה. מלינדה גייטס, אשתו לשעבר של ביל גייטס, הצהירה, בפעם הראשונה בחייה, על תמיכה פומבית במועמד לנשיאות. במקרה הזה מועמדת. זה אולי לא משמעותי מבחינת דעת הקהל, אבל כשאת שווה 13 מיליארד דולר, הודעה כזו מביאה איתה התחייבות כספית רצינית מאוד.
תרומות של שבע ושמונה ספרות חזרו לזרום ל-"Future Forward" – ה-Super PAC הדמוקרטי המוביל, שמצא עצמו כמעט מיובש בשבועיים שלפני פרישת ביידן, אבל מאז התאושש לסכום של 150 מיליון דולר. קבוצה חיצונית אחרת שתקבל עכשיו תפקיד מרכזי מאוד בקמפיין של האריס היא EMILY's List, ארגון זכויות נשים שהודיע כי יוציא לפחות 20 מיליון דולר על הקמפיין שלה.
לוח הזמנים והכניסה המאוד מאוחרת שלה למרוץ יפריעו להאריס להעביר את הזמן בערבי גיוס כספים, אבל היא תנסה בכל מקרה לצמצם את הנוכחות הזו למינימום. זה לקח שנלמד מ-2016, אז נראה היה כי הילארי קלינטון מקדישה יותר זמן לגיוס כספים מאשר לקמפיין עצמו. במקום זאת, תשלח האריס נציגים. אחד מהם יהיה כמובן בעלה, דאג אמהוף, שכבר בשבוע שעבר העביר מספר ימים באזור חופשות הקיץ הליברליות הקלאסיות, בקייפ קוד שבמסצ'וסטס. בין השאר השתתף בערב עם המראיין דייוויד לטרמן – אירוע שכאשר נקבע לפני מספר שבועות, האורחת בו הייתה אמורה להיות הגברת הראשונה, ג'יל ביידן.
עד לפני חודשים ספורים היה לג'ו ביידן יתרון כספי ברור מאוד על דונלד טראמפ, בעיקר בזכות שורה של אירועי גיוסי כספים עם כוכבים הוליוודיים ודמוקרטים אטקרטיביים כמו ברק אובמה וביל קלינטון. מהצד השני, המגה-תורמים של טראמפ ערקו בהמוניהם אחרי 6 בינואר. המומנטום השתנה כאשר טראמפ הורשע במשפט דמי השתיקה ששילם לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס כדי שלא תספר לעולם על הרומן שלו איתה. למרות התדמית שיצר לעצמו, טראמפ הוא לא באמת נציג של מעמד הפועלים, וגם ב-2016 וגם ב-2020 הקמפיין שלו התבסס באופן כמעט בלעדי על תרומות של מיליארדרים. אבל ההרשעה במשפט נתנה לו רגע אחד של קמפיין שמניע אותו העם – The People. תוך 24 שעות מפרסום ההרשעה גייס טראמפ 52.8 מיליון דולר מתרומות קטנות.
ואז גם החלו לחזור התורמים הגדולים. יום אחרי ההרשעה תרם טים מלון, נינו של הבנקאי תומאס מלון ונכדו של שר האוצר לשעבר אנדרו מלון, לא פחות מ-50 מיליון דולר – התרומה הידועה הגדולה ביותר בבחירות 2024 – ל-Super PAC שתומך בטראמפ. סטיב שוורצמן, מנכ"ל חברת ההשקעות בלקסטון, שהונו מוערך בכ-42 מיליארד דולר, הודיע כי יחזור לתמוך בטראמפ, אף שקרא בעבר ל"דור חדש של מנהיגים". המשקיע האקטיביסט נלסון פלץ, שאחרי 6 בינואר אמר שהוא מתחרט על הצבעתו לטראמפ, ערך ערב גיוס כספים שבו נכח טראמפ. בסך הכל גייס טראמפ בחודש מאי לבדו 141 מיליון דולר.
זה עוד לפני שלוקחים בחשבון את ארגוני ה-Super PAC – למשל Super PAC חדש משמעותי מאוד בשם Preserve America, שמתכוון להשקיע 41 מיליון דולר בפרסום טלוויזיוני ודיגיטלי עבור טראמפ עד סוף אוגוסט, או MAGA Inc, שישקיע 21 מיליון. טראמפ עצמו העביר את החודש האחרון בהרבה מאוד אירועי גיוס כספים, תמיד עם מיליארדרים, שהתבקשו לרשום צ'קים בסך 25 מיליון דולר ואם אפשר אז גם 50 מיליון.
בפגישה אחת באחוזתו במאר-א-לאגו, ביקש טראמפ מכמה מהמנהלים הבכירים של תעשיית הנפט לסייע בגיוס מיליארד דולר, כשהוא מבטיח בתמורה לקדם מדיניות של קידוחי נפט וביטול רגולציות סביבתיות. עד העבר הלא-רחוק דבר כזה, שמדיף ריח של שוחד בחירות מכל צדדיו, היה כנראה בלתי אפשרי. עכשיו אמר טראמפ לטייקוני נפט כמו מייק סאבל, המנכ"ל והמייסד של Venture Global, וג'ק פוסקו, מנכ"ל Cheniere Energy: "אתם עשירים מספיק, אתם יכולים להשקיע מיליארד דולר כדי שאחזור לבית הלבן ותקבלו מה שתרצו ביום הראשון". ככל הידוע, לפחות עד עכשיו, אף ענקית נפט עדיין לא תרמה לטראמפ סכומים משמעותיים.
והיה הסיפור של אילון מאסק, שהבטיח או לא הבטיח לתרום 45 מיליון דולר בחודש עד הבחירות ל-Super PAC חדש בשם America PAC. לאחר פרסום הידיעה על התרומה הצפויה שלו כתב מאסק "Yes" בתגובה לפוסט ברשת X (לשעבר טוויטר) שאמר: "אילון מאסק הפך ממצביע אובמה למי שהתחייב ל-180 מיליון דולר עבור טראמפ. השמאל ה-Woke נדפק לגמרי". אבל מאז עברו שבועיים, או שנתיים במונחי פוליטיקה אמריקאית, ומאסק כבר הכחיש כי אי פעם התחייב לסכום כזה.
נכון לדיווח הרשמי האחרון של שני הקמפיינים, שפורסם לפני חודש, היו לטראמפ 116 מיליון דולר ולביידן 91 מיליון – כספי תרומות חוקיות לקמפיינים הרשמיים, מבלי להתייחס לתרומות שמגייסים כל הארגונים החיצוניים שאין עליהם הגבלה. אפשר להניח שהפער הזה רק צמח עד פרישתו של ביידן. כספי הקמפיין של ביידן אמורים לעבור אל האריס, שכן היא הייתה חלק מהקמפיין שגייס את הכסף. זו גם אחת הסיבות לכך שהדמוקרטים התגייסו סביבה מאוד מהר, כי יש כבר קמפיין מוכן ומנגנון כספים. עכשיו, כשהמרוץ לנשיאות למעשה מאותחל, מוזנק מחדש גם המרדף אחרי הכסף, שהוא זה שעשוי להכריע את גורל הדמוקרטיה החשובה בעולם.
