אחרי סאגה ארוכת שנים ולא מעט מאבקים: אור ירוק להקמת אלפי דירות על קרקעות בריכות המלח באילת. הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה בימים האחרונים הסדר הפשרה מול חברת מלח הארץ מקבוצת סוגת לפיהן החברה תפנה קרקעות בהן היא מפעילה בריכות המלח באילת לטובת אלפי יחידות מגורים ומלונאות – כך נודע ל-ynet ו"ממון".
במסגרת הסדר הפשרה, שסוכם בין הצדדים ודורש את חתימתם, הקרקעות יפונו לטובת פיתוח העיר, בהתאם לתוכנית המתאר שאושרה ב-2020 המאפשרת שינוי ייעוד מתעשייה למגורים והקמת כ-3,000 יחידות דיור וכ-1,100 חדרי מלון. מפעל החברה יועתק לאזור התעשייה בכניסה לעיר ויוקם מחדש להבטחת המשך פעילותו העסקית. פעילות בריכות המלח תועתק לשטח החברה הסמוך בעין עברונה, שם פועלות בריכות מלח נוספות, ובכך תישמר פעילות הבריכות לצד שימור הסביבה האקולוגית.
פריים לוקיישן
מדובר בשטח בפריים לוקיישן בהיקף של כ-930 דונם, מצפון לשדרת בתי המלון וממזרח לשטח שדה התעופה שפונה. ברמ"י מעריכים את שוויו בכ-2.5 מיליארד שקל לאחר שיווק הקרקעות. תוכנית הבנייה, שקודמה ב-2017 ואושרה לפני 4 שנים, מתבססת על תוכנית המתאר העירונית והסכם הגג, הכוללים מעל 18 אלף דירות וכמעט 7,000 חדרי מלון.
במסגרת הסדר הפשרה, תקבל חברת מלח הארץ מהמדינה כ-180 מיליון שקל לטובת פינוי הקרקעות ותפנה את השטח בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יפונה מרבית השטח (כ-800 דונם) בתוך 3.5 שנים, בעוד לרמ"י תעמוד האפשרות לשווק את השטח עוד קודם לכן. בפעימה השנייה החברה תפנה את יתרת השטח לא יאוחר מתום 7 שנים מיום חתימת החוזה, וגם ביחס לשטחים אלה תעמוד לרמ"י אפשרות לשווקם עוד טרם הפינוי.
חברת מלח הארץ (המורכבת ממלח הארץ אילת ומלח הארץ עתלית) מייצרת למעלה מ-100 אלף טון של מלח בשנה ומספקת מעל כ-50% מתצרוכת המלח בישראל. היא נחשבת לשחקן המוביל בתעשיית המלח ומחזיקה ביותר מ-2,000 דונם של קרקעות מדינה בעתלית ובאילת, המשמשות לבריכות ומפעלי מלח. החברה נוסדה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ובשנות ה-50 עברה הבעלות מהמדינה למשפחת דנקנר. ב-2007 רכשה אשת העסקים שרי אריסון את השליטה בחברה, ובינואר 2019 מכרה אותה תמורת כ-170 מיליון שקל לקרן פורטיסימו, המחזיקה בקבוצת סוגת (80%) יחד עם פועלים אקוויטי (20%).
הסדר הפשרה מגיע לאחר שבסוף 2019 הגישה קבוצת סוגת עתירה נגד רמ"י על כך שסירבה לחדש לחברת מלח הארץ את הסכמי החכירה ההיסטוריים בין הצדדים, שתוקפם פג ב-2016. בעוד חברת המלח דרשה מהמדינה להפעיל את בריכות המלח עוד מספר שנים, ברמ"י דרשו לשווק את הקרקע למגורים ולמלונאות. ב-2022 הגיע ביהמ"ש להחלטת ביניים והחליט להשאיר את הקרקעות בידי החברה לעוד מספר שנים, תוך קריאה לצדדים לקדם הסכם פשרה, שכאמור כעת אושר על ידי הצדדים.
בהסדר הפשרה כתבה הנהלת רמ"י: "מדובר בהיקף קרקע נרחב באזור ההתפתחות האופטימלי של העיר אילת, שישמש את העיר לצורכי מגורים, תיירות מסחר תעסוקה ועוד, תוך שההסכמה על הסדר הפשרה תביא לפתרון יעיל ומהיר, ככל הניתן, וללא הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים של פיצוי ופינוי שלא בהסכמה (וזאת לאחר שנים ארוכות של השתלשלות הליכים שונים בפרשה זו). לאור כלל האמור, מצאה הנהלת הרשות לאשר ולברך על הגעה לפשרה להבטחת המשך פיתוח משמעותי ושגשוג העיר אילת לשנים ארוכות, דווקא בימים אלה".
ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, אמר כי "זהו הסכם היסטורי שיהווה בסיס להמשך הפיתוח של אילת לשנים הבאות. הפיתוח של השטחים החדשים יסייע לאילת למשוך אליה תושבים חדשים, אנשי עסקים ותיירים מכל העולם, ויפעל כמנוע צמיחה כלכלי משמעותי לאזור".
שוחד וכתבי אישום
סוגיית הקרקעות של חברת מלח הארץ עלתה לכותרות כשהייתה בבעלות משפחת דנקנר בשנת 1996, אז נחתם הסכם היסטורי עם רמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל) לשינוי ייעודן מתעשייה למגורים. מטרת ההסכם הייתה לאפשר פינוי הבריכות לצורך בניית אלפי דירות והוחלט כי החברה תקבל שטח חלופי, 50% מזכויות הבנייה בשטח בעתלית ו-30% מהזכויות באילת. העסקה ספגה ביקורת ממבקר המדינה בטענה כי שווי הקרקעות היה נמוך יותר ולא קודמה.
כעשור לאחר מכן קודם הסכם חדש, שגרר גם הוא עתירות, חקירות והעמדות לדין וגם הוא בוטל, משום שסיפק לחברה הטבות מפליגות וחסרות תקדים כדי לקדם בנייה על הקרקעות, תוך מתן שוחד לראשי המינהל דאז. ב-2013 הועמד בעל השליטה לשעבר בחברה, דני דנקנר, לדין בעקבות אותו הסכם; ואילו חברת מלח הארץ, שכבר הייתה בבעלות אריסון, ויתרה על קרקע תמורת הוצאתה מכתב האישום. הפרשה הסתיימה באותה השנה, וכאמור החברה נמכרה ב-2019 ושינוי הייעוד מתעשייה למגורים אושר ב-2020.
בתוך כך, ל-ynet ו"ממון" נודע כי הנהלת רמ"י אישרה גם את פינוי מפעל האצות בכניסה הצפונית לאילת, הסמוך לבריכות המלח, לטובת הקמה של 500 יחידות דיור ושטחי מלונאות על שטח של כ-110 דונם. זאת במסגרת תוכנית בריכות המלח צפון - מתחם 2" שאושרה ב-2020. המפעל, בבעלות חברת N.B.T נייטשר בטה טכנולוגיות, נ.ב.ט, יפונה לא יאוחר מחצי שנה מיום חתימת ההסכם ובתמורה לפינויו תקבל החברה מהמדינה כ-41 מיליון שקל.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.24
